מודל שלם לפי שימוש של מיקרוסופט

מיקרוסופט רושמת פטנט על תשלום לפי שימוש עבור PC.

ידיעה מרתקת פורסמה לפני מספר ימים לגבי החזון של מיקרוסופט, לפיו מודל התמחור הסטנדרטי של מחשוב הולך להשתנות. מחשבי PC יחולקו חינם או בהנחות ענק (אשר יתאפשרו בזכות סבסוד הספקים משרשרת האספקה). המשתמש הסופי ישלם לפי שימושו במחשב, המחושב לפי משך זמן השימוש וניצול רמות הביצוע, יחד עם "תשלום חד פעמי".
מיקרוסופט מציינת, כי המשתמש הסופי עלול לשלם יותר עבור המחשב בהשוואה לתשלום חד-פעמי המקובל היום, אך ירוויח מחשב עם "חיי תועלת" מוארכים.

"למחשב עם אופציות מגוונות של תוכנות ושירותים יהיה ממשק משתמש המאפשר בחירה אינדיווידואלית של רמות ביצועים", רשום בפטנט. רמות ביצועים אלה יכללו מעבד, זיכרון וכד'. תוכנות ושירותים יכולים לכלול עיבוד תמלילים, אי מייל, דפדפן, גישה לבסיס הנתונים, וכד'. לכל רכיב כזה תהיה עלות שתאפשר למשתמש לשלם עבור השירותים הנבחרים.
המודל, המוצע ע"י מיקרוסופט, יאפשר גישה מודולארית למכירות של תוכנה וחומרה. מדובר במצב, לפיו משתמש יוכל לבחור את רמת הביצוע של מעבד, זיכרון, כרטיס גרפי וכד' לא לפי אורך החיים המקסימאלי הנדרש, אלא לפי צורך ברגע נתון. "כאשר מדובר בגלישה באינטרנט – נשתמש ברמה נמוכה של ביצועים, בזמן המשחק האינטראקטיבי ותלת מימדי – נצטרך רמת הביצועים הגבוהה ביותר", אומר הפטנט הרשום. כך מניחים 3 חבילות של אפליקציות וביצועים המתאימים: אופיס, משחקים, וגלישה באינטרנט.

תמחור של חבילות ישתנה לפי החבילה ולפי משך זמן השימוש. למשל, חבילת אופיס יכולה לעלות 1$ לשעה, משחקים – 1.25$ לשעה, וחבילת הגלישה – 0.80$ לשעה. השימוש בחבילה יכול להימדד לפי יחידות פר שעה או תשלום חד-פעמי לחבילה או לזמן שימוש מוגדר מראש.
מיקרוסופט מודה, כי מודל התשלום לפי השימוש יעלה למשתמש הסופי, כנראה, יותר (על פני משך חיים כולל של PC). יחד עם זאת, "מדובר בתשלומים דחויים ומשתמש יכול להרחיב משך שימוש במחשב מעבר לזה של המחשב הנרכש באופן חד פעמי."
מיקרוסופט אומר, כי הן משתמשים והן ספקים ירוויחו מהמודל העסקי החדש, מכיוון ש"משתמש יוכל לשנות את רמת הביצוע של מחשב לפי הצורך, בזמן שהספק יוכל לפתח מודל עסקי עם ערך והכנסות גבוהים יותר מאשר במודל של מכירה חד פעמית, כנהוג היום."

במקום לסבול מביצועים פחות ממספיקים בחלק גדול של חיי המחשב, משתמש יוכל להגדיל רמת הביצועים של מחשב במשך הזמן, בתוספת מחיר קטנה. כאשר רמת הביצועים תגיע למקסימום שלה, ועדיין נדרשים ביצועי המחשב גבוהים יותר, אז המשתמש יוכל לשדרג למחשב חדש, אשר זקוק לרמת הביצועים נמוכה יחסית בעלות מינימאלית או ללא עלות בכלל.
לכתבה מקורית לחץ : http://edition.cnn.com/2008/TECH/12/29/microsoft.metered.computing/index.html

Mobile Enterprise Applications areas

• Sales/Field Force Automation
• Supply Chain Management
• Mobile Messaging
• Mobile E-mail and Calendaring
• Mobile VoIP
• Unifiels Messaging
  
  
  
  Current and Planned Mobile Technology Investments
  
  
  Technology Solution / % Completed / % Budgeted
  
• Messaging - 77% - 9%
  
• Network access - 72% - 13%
  
• Calendaring - 67% - 16%
  
• Collaboration - 34% - 21%
  
• Field Service - 33% - 31%
  
• Executive Dashboards - 25% - 24%
  
• PBX Systems - 22% - 22%
  
• Supply Chain - 20% - 16%
  
• CRM - 18% - 30%
  
• SFA - 15% - 23%
  
  Source: Aberdeen Group

KPIs for Office of the CIO / PMO

להלן רשימת המדדים המקובלים בגוף Office if the CIO/ PMO בארגוני IT הגדולים בישראל. חשוב לציין, כי רוב ארגונים אינם מודדים את מנהלי הפרויקטים, מנהלי הלקוח או רפרנטים שלהם, אך לא מעט מתכננים להכניס בשנה הקרובה מדדים מבוססי מתוד' balanced scorecard, נוהל מפתח,ו- ISO

‏מדדים

PMO ניהול דרישות, פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מנהלי לקוחות:

• עמידה בלוח הזמנים, עמידה בתקציב, ובתכולה של פר'
• כמות השינויים בפרויקט
• תכנון מול ביצוע (בשבועות אדם), לפי בנק שבועות אדם ללקוח
• סקר שביעות רצון ללקוחות ולרפרנטים; מדד שביעות רצון –ע"י סקרים בזמן ההדרכות וגם לאחר 3 חודשים של שימוש בתוצר של פר'
• מדד מגמות, וצווארי בקבוק
• מדד ארגוני להצלחת הפר', מבוצע לאחר מספר חודשים ובו קיימת התייחסות לסוגיית של עמידה בתחזית מסחרית ניתוחי NPV ו -ROI
• מדד רבעוני – כמות (מספרית) הפר' שהסתיימו למול פר' שתוכננו. השקעה גדולה מידי בתיעדוף והערכת תכולה של פר' גורם לעיתים לבזבוז זמן, כי לקוחות כל הזמן משנים את דעתם
• Capex vs. Opex, מדד פיתוח מול תחזוקה, מדידת פעילות מסוג השקעה מול הוצאה, רוצים להעלות את פע' השקעה ופיתוח
• כמות דרישות שיושמה
• מדד ניצולת ימי מערכות מידע לפי לקוח – מחולק לפי ימי עבודה בשנה ולפי חטיבות עסקיות
• מדד אחוז הניצול של תקציב הפרויקט המעודכן
• מדד על "איכות הייזום" של מנהלי פר', מדד "אמינות ערכת הזמן" של פר'
• מדד למנהלי לקוחות - "מידת השימוש בתוצר" – כמה משתמשים הלקוחות במוצר שפותח (ארגונים מודדים את זה באופן לא כמותי- מנהל הלקוח בודק בשטח מול לקוחות;ויש ארגונים שמודדים את מידת השימוש דרך LOGS ודרך מערכות אינטרנט בצורה כמותית).
• בנוסף לעמידה לו"ז, רוצים להכניס מדד "מי מעכב את הפרויקט"
  

מחלקת פיתוח

• כמות תקלות בייצור ברמת הצוות שאחראי על מע', זמני השבתה
• מדד "מספר פניות פתוחות" ועמידה בלוז לפניות לגבי מערכות בתחזוקה.
• מדד השקעה בתחזוקה מול שו"שים (לפי דיווח שעות)
  

מחלקת QA

• מדד DDP – כמות תקלות בייצור חלקי סך תקלות.
• מדידת תקלות קריטיות ולא קריטיות בעזרת מערכת לניהול התקלות (כי QA צריך לעלות על התקלות הקריטיות)

מי יכל למנוע את הונאת Madoff ?

חשיפת ארגונים לסיכונים שונים הולכת וגדלה: משבר הכלכלי, גלובליזציה, ריבוי שותפים, מיקור חוץ וכ"ד. סיפורי התמוטטות החברות, מעילות פיננסיות, והונאות אבטחת מידע מציפים את דפי העיתונים. השבוע התפוצצה אחת הפרשות הגדולות בעולם – הונאת Madoff. לפי החשד, ברנרד מאדוף, המייסד של Madoff Investment Securities, מעל בכספי המשקיעים בהיקף חסר תקדים של 50$ מיליארד.

עפ"י דיווח ראשוני, מאדוף ניהל את הקרן לפי שיטת פונזי – שיטת הפירמידה, המייצרת שוק מזויף, בו משקיעים הראשונים נהנים מהרווחים הגבוהים על חשבונם של משקיעים חדשים. לפי Financial Times, משקיעים של מאדוף היו מקבלים את תמונת המצב בחשבון השקעות על נייר מכתבים, ולא הייתה להם גישה מקוונת לפלטפורמת המסחר של החברה. בשיטה זו, מנהל הקרן היה מדווח על הרווחים מזויפים, ללא ידיעת העובדים והלקוחות.

מה היה עוצר את ההונאה – פתרונות טכנולוגיים, אבטחת מידע מוגברת, רגולציה?

• טכנולוגיה: חברה של מאדוף הייתה,מבחינה טכנולוגית, בין המובילות בתחום: מחשוב חדיש, פתרון התאוששות מאסון (Disaster recovery) מתוחכם.
• אבטחת מידע: שום פתרון של א"מ לא היה עוצר את זה. משקיעים של מאדוף קיבלו דיווחים מפוברקים ולא דרשו ממנו גישה ממוחשבת לחשבונות. לא מדובר כאן בתרמית של א"מ - פריצות למחשבים או גניבת זהויות.
• רגולציה: בקרן נעשתה ביקורת חשבונאית (2005), אך למעט הפרה של כמה תקנות לא משמעותיות, לא נמצאה כל בעיה. רגולטור, בדיוק כמו המשקיעים, האמין לאייקון של Wall street והתמקד בביקורת במקום הלא נכון - עסקאות ברוקר (המקום החלש של קרנות גידור). מאזן החברה וחשבונות של לקוחות לא נבדקו, למרות החששות שהועלו.
  

נראה, כי כולם נפלו קורבן לשם האגדי של יושב הראש של נסדאק לשעבר. מה לעשות טבע אנושי... אך רגולציה נועדה למנוע בדיוק את המקרים מהסוג הזה! אם ביקורת החברה הייתה מתבצעת כראוי (גם עסקאות ברוקר, גם מנהלי קרן, גם HR, וגם מאזנים – כולם!), לפי דרישות רגולציה קיימות, מעילה הגדולה הייתה נחשפת כבר מזמן.

לדעות נוספות בכתבה ב-TheMarker, לחץ כאן.

מגמות בתחום מיקור חוץ בעולם ובישראל.

מגמות בשוק העולמי
המשבר הכלכלי הפוקד לאחרונה את העולם יגביר את הצורך בהוצאת שירותי IT שונים למיקור חוץ ואף יכניס מודלים חדשים לתוך מפת האפשרויות של המנמ"ר. קיצוץ בתקציבי IT ורצון להפוך את ההוצאה הכספית מהשקעה להוצאה אופרטיבית תהווה קטליזאטור ל-cloud computing, מודל, לפיו ניתן יהיה לקבל שירותי IT שונים: אפליקציות, תשתיות, פלטפורמת פיתוח, לפי שימוש ,ללא השקעה ראשונית כבדה של רכישה, יישום, והטמעה.
מגמות בשוק הישראלי
קצב הגידול של שוק מיקור החוץ בישראל התמתן מאוד בשנים האחרונות, מדובר בשוק בשל עם מספר רב של מתחרים: יועצים וספקי שירותים מנוהלים. כמות חוזי מיקור החוץ התמעטה בשנה האחרונה ואלה שיצאו לפועל נחתמו לפרק זמן קצר יחסית יחד עם צמצום תכולת חוזים אלה, זאת בשל חשש מסוים להצלחת הפרויקט בעקבות פרסומים שליליים סביב מספר עסקאות מיקור חוץ. יחד עם זאת, ארגונים אשר הוציאו פעילות זו או אחרת למיקור חוץ מרוצים לרוב מהשירות, מגדילים את תכולת החוזה ומציינים כי הוצאת אופרציה תפעולית לספק מתמחה, שיחררה אותם מתעסוקה יומיומית בתחזוקה שוטפת ועזרה לIT להתמקד בתהליכים עסקיים-אסטרטגיים של הארגון. יתרון נוסף שספקי מיקור החוץ מביאים עמם לארגון הלקוח הנו הכנסת מתודולוגיות ניהוליות מובנות, הסכמי רמות שירות מסודרים ומדידה שוטפת.
שוק עובדי ההשמה
שוק עובדי ההשמה מתמתן גם הוא בתקופה האחרונה. רוב הארגונים קולטים את העובדים החיצוניים לתוך הארגון על מנת לחסוך בעמלות לספקים (15-20%). עם זאת ארגונים ימשיכו להעסיק אחוז מסוים של עובדים חיצוניים בשל מחסור בתקנים לעובדים פנימיים.

בעקבות המפגש בנושא ניהול נכסי IT עולה תמונה עגומה המתארת מצב בו רוב ארגוני הIT בישראל נמצאים בשלב מאוד לא מספק מבחינת ניהול, מעקב, ובקרה אחרי הנכסים שלהם : חומרה, תוכנה, ורישיונות. גם אם נעשה בארגון ניטור אוטומטי של חומרה ותוכנה, לרוב קשה לנתח את הממצאים, וניהול אמיתי של נכסים לא מתבצע. זאת אומרת, גם אם יודעים איזו תוכנה נמצאית על הPC לא ברור האם משתשמש עובד על התוכנה באופן שוטף, ולא נעשית השוואת בין מספר הרישיונות שנרכשו לעומת תוכנות הנמצאות בשימוש בארגון.

אתגרים עיקריים כפי שעלו בדיון:

• מעקב מלא אחרי השינויים של הנכסי ה- IT, אחרי כניסתם לארגון
• חיבור של מערכות לניהול נכסים למערכות ERP, ל-Help Desk
• זיהוי תוכנות בצורה חד-חד ערכית.
• מערכות לניהול נכסי IT הנן מורכבות, יקרות ודורשות משאבים רבים לניהולן.
• לאיזה רמת גילוי כדאי לשאוף? רוב המוצרים מטפלים ב- SNMP, אולם לא כל הציוד מתגלה ברמה זו. לדוגמה, ברמת התקשורת, המכשיר הראשי מתגלה, אולם כרטיסים בתוכו, שכל אחד עולה 10K$ , לא מתגלים ולכן לא מנוהלים.
• מעקב אחרי צורת השימוש בתוכנות. לדוגמה, תוכנות read-only בשימוש רחב
• מעקב אחרי רישיונות ההדרכה מול רישיונות הפיתוח
• טיפול הרישיונות זמניים מול רישיונות קבועים. פג תוקף של רישיונות תוכנה.
• באיזה צורה יש לבצע שיוך של ציוד בארגון? האם כל עובד צריך לחתום על ציוד? האם מנהל המחלקה? חומרה בלבד? וכד'.
• כיצד להפריד בין פריטים שונים מסוג זהה? לדוגמה, ארגון רוצה לעקוב אחרי עכברים יקרים אבל אינו רוצה לעקוב אחרי עכברים זולים.
• לקוחות טוענים שישנם הרבה כלים לטיפול במשימות קרובות – ERP, Service Desk, מערכות Asset, סביבת Configuration Management , מערכת שליטה ובקרה, אבטחת מידע ו- CMDB. כלומר יותר מידי מערכות שמחייבות תחזוקה ידע ובניית ממשקים.
• טיפול ב- Capacity Planning – מזהים שהדיסק עומד להתמלא ולכן יש צורך בהזמנה של דיסק נוסף.
• בעיה קשה במיוחד – תחנות שלא מחוברות לרשת הארגונית (אחד הארגונים ציין שמדובר על כ- 10% מסה"כ תחנות הקצה). כנ"ל לגבי שרתים וציודים נוספים.

המלצות:

• בזמן פתיחת קריאת שירות ב- Service Desk ישנה הזדמנות טובה לבדוק את מצאי החומרה והתוכנה במחשב ולהשוות תמונה זו למה שרשום במערכות.
• ללא כל קשר לרמת הביצועים הגבוהה של כלי Asset mngt, תמיד יש פערים בין הנתונים במערכות לבין תמונת המצב האמיתית עם צורך בהתערבות ידנית. חשוב לוודא ש"הגולם לא יקום על יצרו", כלומר, לא להיכנס להשקעה אדירה בשביל חסכון פוטנציאלי קטן.
• תמיד תהיה חשיפה מסוימת, גם כאשר מנסים להיות ברישוי מלא, ללא בזבוזים. חשוב לדאוג שלא תהיה חשיפה למוצרים יקרים ובעייתיים, ושלא תארך זמן רב.
• תשלום על מוצרי תוכנה יקרים למערכות הפעלה ולא ל-DRP
• מומלץ לדעת למה משמש כל שרת.
• רישיונות שנתקבלו כבונוס או הרישיונות לייצור כדאי לרשום בעלות "0" ולהמשיך לנהל אותם במערכת