מפגש זה עסק בניהול, ניטור ובקרה של נכסי ה-IT: חומרה ותוכנה, ניהול רישיונות, ותנאי חוזים.
רוב משתתפי הדיון היו מנהלי מחלקת תשתיות, מנהלי לוגיסטיקה ורכש, מנהלי מח' תמיכה ושירות ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות.
אחד הדברים שבלט בדיון היה השונות הגבוהה בין הארגונים במידת הטיפול בנכסי IT. ישנם ארגונים שנמצאים במצב בו ישנה תמונה טובה של ניהול הנכסים – איזה חומרות ותוכנות מותקנות, תוך קישור מידע זה למערכות ERP (מלאי, רכש) ולמערכות Service Desk. לעומת זאת, ישנם ארגונים ללא ידע ממשי לגבי מצאי חומרה תוכנה.
רוב משתתפי הדיון היו מנהלי מחלקת תשתיות, מנהלי לוגיסטיקה ורכש, מנהלי מח' תמיכה ושירות ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות.
אחד הדברים שבלט בדיון היה השונות הגבוהה בין הארגונים במידת הטיפול בנכסי IT. ישנם ארגונים שנמצאים במצב בו ישנה תמונה טובה של ניהול הנכסים – איזה חומרות ותוכנות מותקנות, תוך קישור מידע זה למערכות ERP (מלאי, רכש) ולמערכות Service Desk. לעומת זאת, ישנם ארגונים ללא ידע ממשי לגבי מצאי חומרה תוכנה.
ניהול נכסי IT חייב לכלול קשר בין שלושה רכיבים מרכזיים:
1. מערכות ה- ERP בארגון הכוללות מידע על רכש ומלאי (כפי שמופיע בספרי החברה)
2. מערכות Asset האוספות מידע מהשטח לגבי מה מותקן בפועל.
3. מערכות Service Desk, אשר משמשות ככלי למתן שירות בארגון.
מערכות משיקות נוספות:
1. מערכות שליטה ובקרה שונות - זיהוי תקלות בזמן אמת
2. כלים ל- configuration management, בהם אנשי הסיסטם רושמים כל פרט לגבי השינויים הטכניים שמתבצעים בסביבה (לדוגמה שינויים ב- registry, גרסאות DLL, אחראי מערכת במקרה של תקלה וכד').
3. מערכות קונסול של אבטחת מידע
ישנם ארגונים, אשר משתמשים במוצרים\חבילות, אבל אותם ארגונים שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר מבחינת ניהול נכסים משתמשים לעיתים בכלים\scripts, אשר פותחו בארגון. גם לארגונים שהגיעו לרמה טובה יחסית של ניהול נכסי ה- IT ישנם אתגרים לא פשוטים. הארגונים מזהים אילו תוכנות מותקנות במחשבים (ומשייכים אותם למלאי הארגוני), אולם מידת השימוש האמיתית (כמה פעמים משתמשים בתוכנה באמת ולא רק פותחים אותה ומשאירים אותה ללא שימוש), וסוג השימוש (האם פתיחת התוכנה לצורך ביצוע שינויים או רק לצורך read-only) הנם בעיתיים. ארגונים אלו שוקלים גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון RFID, בעיקר לסביבת ה- data center.
כל הארגונים ציינו כי תפעול נכסי ה-IT מחייב תמיד טיפול ידני. לא ניתן לזהות את כל סוגי הציוד (טלפוניה, מסכים, וכד') וגם זיהוי תוכנות, למרות שבונים קטלוג תוכנות ומאפייני זיהוי של התוכנות, אינו שלם. לכן, גם ספירת מלאי ידנית וגם התאמות ידניות של הספירה. בד"כ על החומרה מצמידים ברקוד אשר מקל על מלאכת הספירה.
סוגיה מרכזית נוספת, אשר עלתה היא סיבוכיות התחום של רישיונות תוכנה. הן מבחינת רישום במערכות הארגון והן מבחינת המעקב על השימוש בפועל:
- רישיונות לפיתוח או הדרכה למול רישיונות לייצור
- רישיונות לייצור למול רישיונות ל- DRP
- תוכנות שנמצאות בניסוי
- רישיונות שנתקבלו כ- בונוס (ב- ERP רשום העסקה התבצעה של 10 רישיונות, אבל הספק העניק 3 רישיונות בונוס נוספים).
- Site License לחלק מהארגון
- רישיונות זמניים (לצורך פרויקט ספציפי)
ארגונים משקיעים מאמצים רבים לשיפור מתמיד בתחומים אלו הן בגלל הצורך להורדת עלויות, והן הצורך למעקב אחרי שימוש, בכדי שלא יהיה שימוש מעבר לכמות שנרכשה על ידי הארגון, ולעיתים ספציפית בגלל רגולציות, כגון SOX. ככל שישנם נהלים סדורים יותר וקשיחים (למשתמש סופי אין היכולת להתקין תוכנה או חומרה – רק באמצעות תהליך מוסדר) משימת ניהול המצאי קלה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה