זהו אינו מיתון זוהי רעידת אדמה, החלפת מודלים עסקיים, ובמילים אחרות: Restart. על פי תוצאות מחקר STKI השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוק המחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008. הקיצוץ התקציבי והאווירה הכלכלית גורמת למנמ"רים לשנות מיקוד, כאשר המיקוד העיקרי במהלך 2009 יהיה "לעשות סדר פסח" בנכסי ה-IT.
במיתון הקודם, בין השנים 2001-2003, המיתון היה תחום בתוך גבולות תחום מערכות המידע, בתקופה זו ראינו ירידה של 40% בהוצאות המחשוב. עם היציאה מהמיתון, בין השנים 2004-2008 הייתה עלייה דרסטית של 70% בהוצאות המחשוב בישראל. בזמן עלייה זו, התרחשו רכישות ומיזוגים משמעותיים של חברות גדולות בשוק ה-IT מה שהביא ל-5 חברות ענק בשוק ה-IT בישראל שמכתיבות את הלך הרוח בתחום.
לאור רעידת האדמה אותה אנו חווים כיום, ארגונים הקפיאו פרויקטים, עצרו רכש של חומרה וחבילות תוכנה, וכיום שוקלים מחדש את מערך יחידות ה-IT.
אחת מהבעיות מולן ארגונים ניצבים כיום החלו עוד ב'עידן השפע' והיא רמת ניצול נמוכה של משאבי המחשוב (הן חומרה והן אפליקציות - עודף רישיונות תוכנה שאינן מנוצלות או כפילות של כלים שונים למטרות דומות). המשבר גורם למנהלים להתייחס ליחידות IT כשם שמהנדסי ייצור מתייחסים למשאבי ייצור – דרישה להגיע לניצולת בתהליכי הייצור של 90% ויותר.
שוק החומרה בישראל:
בתחום החומרה המגמות הבולטות הן: סטנדרטיזציה וקונסולידציה של ספקים וכלים. בתחום השרתים הסטנדרטיים אנו צופים לירידת ערך שוק דרמטית הרבה יותר מהירידה הכללית של השוק בסדר גודל של כ-30%, וזאת מכיוון שנכון להיום בתחום זה קיים תת-ניצול משמעותי של משאבים. שרתים רבים עובדים בארגון בניצולת בזמן השיא של 40% ופחות. משמעות הדבר היא שאם חברה השקיעה במשך 4 השנים האחרונות 100 מיליון ₪ בשרתים, זה אומר שרק פחות מ 40 מיליון ₪ מנוצלים.
עם זאת, בתחום זה ישנה מצוקה של כוח אדם: ע"פ תוצאות מחקר STKI, חבר אחד בצוות מחשוב מטפל ב-100 שרתי windows (לעומת 90 שרתים בשנה שעברה).
בתחום האחסון ישנה מגמה בולטת כבר מספר שנים של גידול עצום בשטחי האחסון מצד אחד, ומצד שני ירידה בעלות ממוצעת ליחידת אחסון בקצב של כ-35% בשנה. זוהי מגמה "טיפוסית" של השנים האחרונות. המשבר משפיע כקטליזאטור בתחום זה, כבר עתה אנו חשים בירידת מחירים מוגברת שייתכן שתוצאתה תהיה האצת קצב הירידה בעלות (לשם המחשה, במיתון הקודם בשנת 2002 ירדו המחירים בקצב של כ-50% בשנה אחת, השנה ייתכן שעוד נעבור רמות אלה). עקב צריכה גבוהה יותר של אחסון, ב-STKI צופים ששוק זה בסה"כ לא יצנח בצורה דרמטית (ירידה של 5%). כמו כן, קיים מחסור חריף בכ"א מיומן ובהקצאת תקנים בארגון לתחום האחסון. כתוצאה מכך, היו גם בשנת 2008 תקלות IT מערכתיות שקשורות לסביבת האחסון.
בתחום תחנות הקצה (מחשבים שולחניים וניידים), התקשורת והמדפסות תהיה ירידה של כ-20-25%. בהתייחס לתחום התקשורת הארגונית, השנה ראינו המשך במגמת ההתכנסות בין פלטפורמות תשתית התקשורת לבין שירותי הערך המוסף שהן מספקות. מתגי התקשורת ממשיכים להוסיף לעצמם "שכל ארגוני" כמו יכולות ניהול וניטור מורכבות יותר, יכולות שונות של אבטחת מידע ויכולות עבודה בתצורה וירטואלית על בסיס שיתופי פעולה מסקרים בין יצרני תקשורת כמו סיסקו, ג'וניפר HP ואחרים עם VMWARE ו MICROSOFT.
בתחום הטלפוניה הארגונית אפשר לראות המשך למגמת המעבר לתשתית ארגונית מבוססת IP. מגמה זו בולטת במיוחד בשני מצבים עיקרים: מעבר של הארגון למשרדים חדשים או עקב בעיות תפקוד במרכזיות המסורתיות. תחום נוסף שבולט בתחום התקשורת הפנים ארגונית הוא שילוב של פלטפורמות תקשורת אחודה (Unified Communication) ככלי עבודה ארגוני לכל דבר.
עולם ה IT הירוק המשיך לקבל חשיפה גדולה בישראל, אם כי לא הדאגה לגורל כדור הארץ היא זו שמטרידה את רוב הארגונים בארץ אלא הרצון להתייעל ולחסוך. המיתון והצורך הארגוני לחסוך בעלויות הביא לעליה בביקוש לפתרונות חסכוניים הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. רמת המודעות בישראל לטרנד הירוק גבוהה מבעבר, אולם יש תחושה שהעלאת נושא זה כקונספט מתקדם מיצתה את עצמה. מנהלי התשתיות בישראל מכירים מצוין את קשת האפשרויות הירוקות לחיסכון וחלק מהארגונים אף מדווחים על אינפלציה מסוימת בגישת הספקים לתחום והפיכתו למקדם מכירות: "היום כל פיתרון חדש נמכר תחת כותרת ירוקה".
שוק התוכנה:
שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהן ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.
שוק תוכנות התשתית (מערכות הפעלה, מסדי נתונים וכד') יקטן ב-16%, תחום כלי ניהול IT (מערכות שו"ב, HELP DESK, וכלי ניהול IT, ואבטחת מידע) יירד בכ-10% אך 2009 תהווה שנת הכנה לקראת השקעה מוגברת בתחום זה בשנים הבאות, כי באמצעות השקעה בתחום זה ניתן לבצע את אותו "סדר פסח" אותו ארגונים צריכים לעשות במערך ה-IT.
תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים). כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).
בעולם כלי אבטחת המידע וניהול הסיכונים בארגון, בניגוד למגמה הרווחת בשאר עולם מערכות המידע, ממשיכה הצמיחה אם כי בקצב נמוך בהשוואה לשנה הקודמת. בחלוקה בין שני תתי התחומים (GRC ואבטחת מידע)ניתן לראות כי הוצאות בגין GRC צפויות לעלות גם השנה ואילו התקציב המוקצה לתת-התחום אבטחת המידע צפוי להישאר ברמה דומה לזו שהייתה בשנה הקודמת ואף קצת לרדת במקצת. רוב פרויקטי המחשוב מחייבים תשומות אבטחתיות כחלק אינטגרלי מהפרויקט ולכן עיקר הקיצוץ השנה נובע מעצירה כללית של פרויקטים ארגוניים בעקבות המצב הקשה.
שוק השירותים:
שוק השירותים צפוי לרדת ב-8% (ירידה מתונה יחסית לתחומים אחרים בגלל שפרויקטים שכבר נמצאים באמצע דרכם לרוב אינם נעצרים, מה שימשיך "להזין" שוק זה גם ב-2009). בתוך שוק השירותים, תחום מיקור החוץ לא צפוי להשתנות מבחינת מחזור ההוצאות בגלל אופי ההתקשרויות (ארוכות טווח, למס' שנים). אולם במהלך 2008 ראינו ירידה משמעותית במס' עסקאות מיקור חוץ חדשות (מלבד עסקה גדולה אחת במגזר הממשלתי) וכן בתכולה וגודל החוזה. חשוב לציין שבישראל אין אנו עדים לתופעת ה – BACKSOURCING (החזרת פעילויות ה-IT ממיקור החוץ חזרה לארגון) שרווחת בחו"ל. התחום העיקרי שנפגע הנו תחום עובדי ההשמה: ירידה של 30%. עיקר הקיצוץ בתחום זה מגיע מהורדת התעריפים ובשעות העבודה של האנשים המועסקים כעובדי השמה. כפי שהובטח, עובדי ההשמה אכן אפשרו גמישות רבה לארגון בזמנים בהם פעילותו קטנה בצורה משמעותית.
לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.
באשר לספקי שירותים, כיום ארגונים בוחנים אותם על פי רמת ועומק מומחיותם בתחומים ספציפיים (לדוגמה, בתחום ה BI ארגונים בוחנים עד כמה לחברה יש ניסיון בתחום הספציפי, מה שהרבה יותר חשוב מגודל החברה ומגוון התמחויותיה), לארגונים חשוב יותר ויותר בימים אלה שלחברות יהיה מרכז מצויינות בתחום הרלוונטי.
נושאים אלה יידונו בכנס השנתי של STKI, ובו STKI תחשוף את תוצאות המחקר השנתי, דירוגי חברות בישראל ומגמות. הכנס ייערך ב 24.03.09. לפרטים: http://www.stki.info/index.php?page_id=9
הצגת רשומות עם תוויות עובדי השמה. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות עובדי השמה. הצג את כל הרשומות
תעריפים לעובדי IT חיצוניים
בעקבות הסקר שנעשה בקרב לקוחותינו ניתן לפרט 2 מודלים לתמחור של עבודות בעסקאות מחשוב:
1. עסקאות השמה ("גולגלות"), ובהן אין אחריות מקצועית/ ניהולית של הספק.
2. פרויקט במחיר קבוע (fixed price ) ובהן יש אחריות מקצועית/ ניהולית של הספק. כאן הכוונה היא לפרויקט
במחיר קבוע (fixed price) ב SLA מלא.
1. עובדי השמה
רווחיות הספק - קיימות 3 קטגוריות לחישוב הרווחיות של ספקי השמת עובדים:
רווחיות נמוכה – "מיקור חוץ של משכורות": ספקים עם מאגר עובדים גדול ללא ערך מוסף דורשים בין 1-2% תוספת לשכר העובד, זוהי תוספת עבור מערך גיוס העובדים, וקיום ראיונות. דוגמא לחברה מסוג זה " שילוב ג'וב", אשר נקנה על ידי טלדור.
רווחיות בינונית – "מוכוון איכות": זהו מודל המקובל ביותר בשוק ישראלי. אם על כל 100% מהמשכורת ברוטו של עובד, משלם מעסיק כ-140% (בתוספת של רכב, ביטוח ועוד), ספק ייקח תוספת של החל מ- % 15 (עבור עובד עם ניסיון מועט, לא במקצוע מבוקש ושהמעסיק לא מספק שום added value עבור עובד השמה (כגון: החלפת העובד בזמן היעדרות או מתן מענה של מומחים מטעם הספק אם עובד השמה זקוק לעזרה) ושהמעסיק לא מתחייב עבורו לשום רמה מסוימת של שירות) ועד 40% ולעיתים אף % 50 (עבור עובד בודד/ בודדים, בכיר, איכותי במיוחד, בעל מקצוע מבוקש מאוד שהמעסיק מתחייב לרמה מסוימת של שירות - לדוגמא, למצוא לו תחליף כשהוא חולה, כשיוצא למילואים וכד'). במקרה זה הלקוח יודע בדיוק איזה עובד השמה הוא מקבל – ניסיון קודם של העובד, ותק, המלצות ועוד. חשוב לציין, ש-15-40% אלה אינם רווח ישיר של הספק, מאחורי על עובד השמה מסוג זה עומדת מערך משאבי אנוש אדיר, הכולל מעבר קליטת קורות חיים, ראיונות, גיוס וגם הדרכות, קורסים, כנסים וימי לימודים וימי כיף לעובדי השמה.
1. עובדי השמה
רווחיות הספק - קיימות 3 קטגוריות לחישוב הרווחיות של ספקי השמת עובדים:
רווחיות נמוכה – "מיקור חוץ של משכורות": ספקים עם מאגר עובדים גדול ללא ערך מוסף דורשים בין 1-2% תוספת לשכר העובד, זוהי תוספת עבור מערך גיוס העובדים, וקיום ראיונות. דוגמא לחברה מסוג זה " שילוב ג'וב", אשר נקנה על ידי טלדור.
רווחיות בינונית – "מוכוון איכות": זהו מודל המקובל ביותר בשוק ישראלי. אם על כל 100% מהמשכורת ברוטו של עובד, משלם מעסיק כ-140% (בתוספת של רכב, ביטוח ועוד), ספק ייקח תוספת של החל מ- % 15 (עבור עובד עם ניסיון מועט, לא במקצוע מבוקש ושהמעסיק לא מספק שום added value עבור עובד השמה (כגון: החלפת העובד בזמן היעדרות או מתן מענה של מומחים מטעם הספק אם עובד השמה זקוק לעזרה) ושהמעסיק לא מתחייב עבורו לשום רמה מסוימת של שירות) ועד 40% ולעיתים אף % 50 (עבור עובד בודד/ בודדים, בכיר, איכותי במיוחד, בעל מקצוע מבוקש מאוד שהמעסיק מתחייב לרמה מסוימת של שירות - לדוגמא, למצוא לו תחליף כשהוא חולה, כשיוצא למילואים וכד'). במקרה זה הלקוח יודע בדיוק איזה עובד השמה הוא מקבל – ניסיון קודם של העובד, ותק, המלצות ועוד. חשוב לציין, ש-15-40% אלה אינם רווח ישיר של הספק, מאחורי על עובד השמה מסוג זה עומדת מערך משאבי אנוש אדיר, הכולל מעבר קליטת קורות חיים, ראיונות, גיוס וגם הדרכות, קורסים, כנסים וימי לימודים וימי כיף לעובדי השמה.
דוגמא:
נניח משכורת ממוצעת של עובד הנה:
12,000₪ =כ- 2,500$ לחודש
2,500$ * 140% =3,500$ – עלות עובד למעסיק לחודש
3,500$ * 12 חודשים = 42,000$ - עלות עובד למעסיק בשנה
42,000$ / 2200 שעות עבודה בשנה (200 שע' חודשיות * 11 חודשים) = 20$ לשעה – עלות עובד למעסיק ללא רווח
20$ * 15% =23$ לשעה – עלות העובד חסר ניסיון, בעל מקצוע עם ביקוש נמוך ללקוח
20$ * 50% =30$ לשעה - עלות העובד בעל ניסיון, עם מקצוע מבוקש מאוד ללקוח
רווחיות גבוהה: בקשת הלקוח לעובד ממקצוע מסוים, SAP למשל, ללא ציון ניסיון או ותק, מאפשרת לספק טווח תמרון גבוה יותר, אם מוסכם ששעת העבודה של מקצוע נדרש הנה X ₪ לשעה, ספק יוכל לספק עובד חסר ניסיון באותה עלות שהיה מספק עובד בעל ניסיון רב. כיוון דרישת הלקוח אינה לעובד בעל תכונות ספציפיות כגון: מקצוענות או מספר שנות ניסיון אלה למקצוע ספציפי בלבד, יכול ספק להרוויח יותר. דוגמא לתעריפים דומים (כדאי להוסיף 15-20%) לבעלי אותו מקצוע נמצאים באתר משב"ט (www.online.mod.gov.il). בנוסף, ניתן לקבל בתשלום סקירה שנתית למשכורות IT בישרא באתר של פרופ' צבירן: http://www.zviran.co.il/
2. פרויקטי Fixed price
פרויקט עם אחריות מקצועית/ ניהולית של ספק במחיר קבוע (Fixed price) יגבה ספק בנוסף לאחוזי רווח הרגילים תוספת סיכון של כ- % 20 . הסיבה לתוספת היא שהספק לוקח על עצמו סיכון שבמהלך הפרויקט, אחרי שמחירו נקבע ולא ניתן לשנותו, ספק מתחייב לבצע כל שינוי או תוספת בפרויקט אשר לא נלקחו בחשבון על ידי לקוח או ספק מראש ללא תשלום נוסף – זוהי משמעות של מודל fixed price.
חשוב לציין, שעד היום במהלך כל הפרויקטים שתומחרו במודל Fixed price התווספו דרישות נוספות מטעם הלקוח אשר גרמו לספק עלויות נוספות, לרוב הספק הוא זה שיוצא מפסיד מעסקאות מסוג זה למרות שגם לקוחות דיווחו על חוסר שביעות רצון מפרויקטים במודל זה. תוצאה זו ניתן להסביר על ידי חוסר יכולת לצפות מראש את כמות השעות, וכמות אנשי מקצוע הנדרשים לפרויקט. נכון להיום, אין לנו ולו דוגמא אחת ל RFP מלא, ללא מגרעות אשר הצליח לצפות ולקח בחשבון את כל השינויים שיידרשו במהלך הפרויקט.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
