דור חדש של מודל עסקי חברתי – קפיטליזם חברתי

הדור הבא של תשלומים אלקטרוניים:
מחקרים והערכות מדברים על מגמה חדשה ומעניינת, לפיה הפלטפורמה הבאה העיקרית להעברת כספים תהיה פלטפורמת המכשירים הניידים )כמכשירי קצה חדשים לעסקאות אינטרנטיות( במקום כרטיסי אשראי או מזומן. נכון להיום נעשות בארה"ב בלבד עסקאות קמעונאיות בין-אישיות בהיקף של כ 5.5 טריליון דולר (!).

מיהן הנהנות העיקריות ממגמה זו? חברות הפעילות בעולם התשלומים כבר כיום, כגון PayPal , והן גם החברות שיקבעו את הסטנדרטים למודל הטרזנאקציות בעולם זה.

עסקאות הנעשות בעזרת מכשירים ניידים (על גבי האינטרנט) טומנות בחובן הזדמנויות רבות ופוטנציאל צמיחה רב, אך יחד עם זאת לא חסרים אתגרים, העיקריים שבהם יהיו פרצות אבטחת מידע, המשך שחיקת הפרטיות ו"גזירת קופון" על ידי גורמים רבים, אולי רבים מדי (כדוגמת Paypal, ספקיות תקשורת אלחוטית, משווקים/פרסומאים, בנקים ושורה של מתווכים נוספים) שיקחו, כל אחד מהם, עמלה קטנה מכל טרנזאקציה. בנוסף לעמלה, שנשלם, נשלם גם על חשיפת פרטים אישיים לשורה של מתווכים מסוג אלה.

כמה שווה הערך החברתי שלי?

מטבע חדש שמתחיל להיווצר בכלכלה החברתית הוא המטבע החברתי. רוב האנשים אינם מודעים לכך, אך בעיניי חברות מסחריות ישנו "ערך" לרמת החברתיות של אנשים. אחד מהדברים שמעניינים כעת חברות הוא לזהות אנשים המשפיעים חברתית, מכיוון שלאנשים אלה יש ערך פוטנציאלי גדול ובאמצעותם חברות יכולות להשפיע על יותר אנשים. שיטות עסקיות חדשות, המיושמות במדיה חברתית, מבוססות על המשחק של ערך חברתי המפותח על ידי פרויקט Ingenesist 

דוגמה של שילוב בין עולם התשלומים לעולם המדיה החברתית היא העברת הטבות וקופונים בין אנשים באמצעות מדיה חברתית מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף. למה זה חשוב? כשאנשים משלמים ב"מטבע" של מדיה חברתית כפי שתואר, הספקים יכולים להעניק הנחות אלקטרוניות ישירות ללקוח (לדוגמה, על ידי זיכוי ה debit card שלהם), ואנשים אלה יוכלו להעביר קופון זה הלאה (לדוגמה, מהורה לילד) מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף אמיתי. במקרה זה נושא הפרטיות קצת משתנה, שכן משתמש הקופון אינו בהכרח זה שקיבל אותו, כך שמתאפשרת שמירה מסוימת על אנונימיות הלקוח.

בכל מקרה, מודל המיקרו-תשלומים באמצעות מכשירים ניידים בשילוב עם זיהוי הערך החברתי של לקוחות על ידי ארגונים יביאו למעין כלכלה חדשה, בה המטבע שבו נסחור יהיה הערך החברתי שלנו. המסחר בו ייעשה יותר ויותר פשוט (לדוגמה, שליחת TWEET על רצוננו להעביר 5$ לחברה יתבצע בצורה מיידית ופשוטה), המידע שיעבור בדרך לרכישת הקפה על ידי שליחת מסרון יילך ויגבר ויישלח לעוד יותר מתווכים בדרך, ואנו צפויים לראות עוד ועוד מודלים מסחריים שיצוצו ויעלו. צרכנים רבים ירצו לאמץ אותם, אך חשוב לזכור שהם ישלמו על כך מחיר, שכרגע מתרכז סביב נושא הפרטיות ופרצות אבטחת מידע.

מגמות בתחום מיקור חוץ בישראל 2011.

קצב הגידול של שוק מיקור החוץ המסורתי בארץ התמתן בשנים האחרונות ויעמוד בשנה האחרונה (2010) כנראה על אחוז הצמיחה של 9%, בעיקר בזכות העסקאות הקיימות. צמיחה דומה בשוק זה הייתה גם בשנת 2009 (כ-8%) . זוהי האטה בצמיחה בתחום זה לאחר מספר שנים ברציפות שקצב הגידול היה יציב וגדל משנה לשנה בכ-20%. מדובר בשוק בשל מאוד עם לקוחות מודעים היטב ליתרונות וסכנות הטמונים בו ופועלים בשיקול דעת רב.



1. בשנים 2008-2009 התמודד שוק ישראלי עם משבר כלכלי עולמי אשר השפיע גם על ארגונים ישראליים רבים. רוב תקציבי IT נחתכו בצורה דרמטית ושוק נכנס למצב תחזוקה על הקיים, ללא פרויקטים חדשים, מחשש להכנס להרפתקאות מיותרות. לכן, כמעט ולא ראינו בשנים אלה עסקאות מיקור חוץ גדולות למעט מספר בודד של זכיות בעיקר במגזר ציבורי.



2. בתחילת 2010 הייתה תחושה של יציאה מהמיתון. לא מעט פרויקטיIT הופשרו ויצאו לדרך. ארגוני IT החלו לחפש שותפים עסקיים לפרויקטים גדולים, בעיקר בתחום האפליקציות והחלפת מערכות ליבה. יחד עם זאת התעניינות ומכרזים להוצאת IT או חלקים נרחבים ממנו למיקור חוץ מלא באחריות הספק פחתו. מספר ארגונים הקטינו את תכולת מיקור החוץ שלהם, החליפו ספקים, ואף עשו insourcing - החזר פעילות IT לאחריות הארגון.



3. התחום מיקור החוץ החל לסבול מתדמית שלילית מסוימת בעקבות שינויים אלה. יחד עם עסקאות רבות מוצלחות החלו להישמע קולות של אכזבה מאי עמידה בציפיות של שני הצדדים. מצד אחד לקוחות ציפו לקבל מספקי מיקור חוץ בין לאומיים עבודה לפי מתודולוגיות עולמיות מוכחות, מצד שני ספקים התלוננו על כך שהפרמטר היחידי לזכייה במכרזים נהיה המחיר הנמוך,



יחד עם זאת עדיין מוקדם להספיד את השוק ה outsourcing בארץ. המודל המסורתי של מיקור החוץ אולי הפך להיות לא פופולארי במיוחד, אך מודל מחשוב ענן תופס תאוצה ואני מאמינה כי נראה לא מעט עסקאות של cloud computing בשוק ישראלי בשנת 2011.



מה הופך את מודל Cloud Computing לאטרקטיבי?



אין ספק כי רעיון זה עדיין חדשני מידי לרוב ארגוני ואנשי ה- IT, אשר להם קשה להוציא את

השליטה החוצה . יחד עם זאת , גם השמרניים ביותר יבחנו את המודל החדש מסיבות הבאות:



1. צורך מיידי בצמצום עלויות ה –IT סביר כי כל ארגון IT , גדול ככל שיהיה , לא יוכל להתחרות בעלויות של ספקי ענן ענקיים בהיבטים שונים:



א. עלויות שרתים ואחסון )חברות הענק רוכשות אלפי שרתים ושטחי אחסון עצומים, עלות פר שרת תהיה יותר נמוכה משמעותית מזו של ארגון IT .

ב. עלויות רישוי תוכנה )גם כאן – יתרון לגודל(

ג. סביר שאפילו שיטות הקירור של חוות השרתים עצומות המקוררות בשיטות שונות )כגון ע"י מי נהר וכו'( של חברות אלה יהיו יעילות הרבה יותר.

ד. עלויות אבטחת מידע, גיבוי DRP וכד' מחולקות על פני כמות שרתים גבוהה הרבה יותר.



כשם שהלחץ להוריד עלויות בהתפוצצות הבועה של שנת 2000 גרם לארגונים לע בור משרתים יקרים לשרתים זולים, כיום יהיה לחץ להוציא מתוך הארגון החוצה דברים שלא חייבים לנהל בתוך הבית.



2. ב- 2009-2010 המניע העיקרי יהיה אולי העלות הנמוכה של המחשוב , אך בשנה הבאה היתרון של ה"ענן" יהיה בהחזר המהיר של השקעות , תגובתיות Agility , , תמיכה, בביזור, ועוד.

3. מודל התשלום "שלם לפי שימוש" - מאפשר לצמצם את עלויות ה- overheadבארגון, מגביר את היכולת לשלוט בהוצאות בצורה מדויקת , מאפשר לעשות אופטימיזציה למחשוב . כך למשל , ארגון גדול בישראל , אחרי רכישת השרתים מספק מיקור חוץ גדול משלם לפי צריכה האמיתית של CPU. בזכות המודל הצליחו לנתח איזה אפליקציות צורכות הכי הרבה משאבים.

4. Scalability וגמישות עסקית – יכולת אמיתית להגדיל /להקטין יכולות ה IT לפי הצורך העסקי , הכי כלכלי ב peaks של עבודה בארגון: מבצעים, הדרכות בארגוני R&D , בחינות, חישובים עתירי מחשוב ועוד.

5. חשיפה לשווקים חדשים, מודלים עסקיים, ושיתופי פעולה חדשים Mash-ups עם אפליקציות חדשות , שירותים חדשים. כך למשל, סביר כי BPO – Business Process Outsourcing יגדל בעזרת ה"ענן" - ספק BPO ישתמש בתוכנות SAAS ובנוסף יספק אנשים . מודל cloud מאפשר לספקים יותר מוטיבציה ליעילות ויצירתיות.

6. חדשנות - Innovation

7. יכולת שיתוף מרבית. כאשר מדובר על חברות גלובליות , אפליקציות ופתרונות של

cloud computing מספקות באופן אינהרנטי יכולת שיתוף מרבית בכל העולם. מעבר לענן צריך להיות הדרגתי "גם לחברת החשמל יש עדיין גנראטורים לגיבו". על ארגון לבחון את המודל כבר היום ולנצל את התקופה הקרובה ללימוד והתנסות מה כדאי להוציא לענן , בידי מי אני מפקיד את ניהול "אופרציית הענן" שלי וכ"ד.



חשוב לזכור כי הלקוחות של SAAS הם במובן מסוים ה"מתוסכלים של ה IT" בארגון, ובד"כ

הם לא מתחת לרדאר של ה CIO . כאמור SaaS עובד בשיטת ה Long Tail ומספק אפליקציות נישה לצרכנים שבד"כ לא קיבלו שירותים כאלה מה- IT.

מגמות מיקור החוץ בישראל 2009

תחום מיקור החוץ היה בין התחומים הבודדים שעלו, גם אם במעט, בשנה האחרונה. שוק זה גדל מ-405 מיליון דולר בשנת 2007 ל-417 מיליון דולר ב- 2008. אין ספק כי מדובר בשוק יציב ובשל ללא שינויים או תנודות דרמטיות. עלייה זו ניתן לייחס בעיקר להרחבת תכולת חוזי מיקור החוץ אצל הלקוחות הקיימים וגם ל-2 העסקאות הגדולות של השנה: משרד המשפטים וטאבו, שתיהן חברות השייכות למגזר הציבורי. נראה כי מיקור החוץ מעורר עניין עיקרי דווקא במגזר זה בשל מחסור חמור בתקנים.

האטה במגזר הפרטי
במגזר הפרטי ישנה רגיעה מסוימת בתחום זה ונראה כי יש ירידה משמעותית ב מספר העסקאות החדשות, ובתכולתן, הן נעשות בתחומים נישתיים ספציפיים ולא עוברות את 3-5 השנים לחוזה. ירידה זו ניתן להסביר על ידי כך שה-hype סביב מיקור החוץ נרגע זה מכבר, לקוחות הבינו את היתרונות והחסרונות של outsourcing ולא ממהרים להוציא את אופרציות המחשוב לספק חיצוני אלא אחרי בדיקות כדאיות ארוכות ומורכבות. לקוחות גם מבינים שמיקור חוץ לאו דווקא חוסך לארגון עשרות אחוזים מהתקציב אלא לעיתים יכול לעלות אף יותר בשל עלויות בחירה והערכת ספק מתאים, עלויות משפטיות ועוד.

Backsourcing
יחד עם זאת, חשוב לציין, כי לקוחות רבים מרוצים ממיקור החוץ, רואים בספקיהם שותפים עסקיים לטווח ארוך ומדווחים על עלייה ביוזמות הקשורות לליבה העסקית של הארגון. לעומת מקרי חזרת פעילות מיקור החוץ לתוך הבית בעולם, אין אנו עדים למגמת הbacksourcing בישראל. הדבר יכול להצביע על שתי הנחות קצת סותרות:

1. לקוחות מיקור חוץ בארץ מרוצים מהחוזים ואינם מעוניינים לבטלם – לבצע backsourcing
2. קשה מאוד לבטל עסקאות קיימות של מיקור חוץ – לקוח מפתח תלות בספק, מאבד מומחיות פנימית ולא יכול להמשיך לנהל אופרצית IT בעצמו ללא עזרה חיצונית

גם תקופה קשה של מיתון לא השפיעה באופן דרמטי על שוק מיקור החוץ בישראל. לקוחות בוחנים בזהירות את האפשרות ל- outsourcing, ומפחדים היום פי כמה לעשות שינוי או פעולה לא נכונה. יחד עם זאת, רוב הארגונים עסוקים היום בהתייעלות וקיצוץ עלויות ה-IT איפה שרק ניתן. זה מביא ארגונים לבחון את מחשוב הענן, מה שאנחנו ב STKI מאמינים כי יירש את מקומו של מיקור החוץ המסורתי.

Cloud Computing.
הרעיון של Cloud Computing בעצם אינו חדש, כבר לפני מספר שנים השתרש המושג utility computing , ולפני מספר עשורים ארגונים נהגו להשתמש בלשכת השירות לשירותי מחשוב, על פי מודל של "שלם לפי שימוש". במודל של cloud computing בעולם התוכנה - הרעיון הוא שהפלטפורמה והתשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח .מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפי המודל של תשתיות בענן ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2). חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV שונות על גבי פלטפורמה חדשה – Force.com
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות ברכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה מחוץ לארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. לדוגמה, שחקנים וירטואליים ירכשו משאבים בענן ויציעו ערך מוסף לשירותים של היום.

תודה ל-1200 האורחים שהגיעו לכנס השנתי של STKI!

תודה על ההשתתפות, הפידבקים, ובעיקר על העזרה הרבה שלכם בעריכת המחקרים לקראת הכנס! לצפייה במצגת שהעברתי בכנס ישנן כמה אופציות:

לצפייה במצגת (ללא הורדה): 2 אפשרויות

1. באתר slideshare:

א. הגרסה הקצרה - גרסת מצגת בכנס -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governance-office-of-the-cio-short-version-galit-stki-summit-2009

ב. הגרסה המלאה - גרסה מודפסת -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governanceoffice-of-the-cio-trends-stki-summit-2009

2. באתר Scribd

http://www.scribd.com/doc/13746532/IT-Governance-Office-of-the-CIO-IT-trends-2009?secret_password=1mpujivmidywzc4x2jaa

לצפייה והורדת המצגת - ללקוחות STKI - הצטרפו לקבוצה שלנו באתר: http://www.docsntalks.com/

איך זה עובד? נכנסים, נרשמים, מקבלים במייל אישור עם ססמה, ואז ניתן לצפות ולהוריד מצגות, לשוחח בפורומים עם לקוחות אחרים, וגם לראות חומרים נוספים כמו מועדי שולחנות עגולים ואירועים נוספים.

ומי שמעוניין לראות קצת תמונות של האירוע:http://picasaweb.google.com/jimmyschwarzkopf/STKISUMMIT2009#

מקווה שנהניתם מהאירוע (לפחות כמונו) נתראה באירועים הבאים ובשולחנות העגולים

גלית

IT trends 2009

זהו אינו מיתון זוהי רעידת אדמה, החלפת מודלים עסקיים, ובמילים אחרות: Restart. על פי תוצאות מחקר STKI השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוק המחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008. הקיצוץ התקציבי והאווירה הכלכלית גורמת למנמ"רים לשנות מיקוד, כאשר המיקוד העיקרי במהלך 2009 יהיה "לעשות סדר פסח" בנכסי ה-IT.

במיתון הקודם, בין השנים 2001-2003, המיתון היה תחום בתוך גבולות תחום מערכות המידע, בתקופה זו ראינו ירידה של 40% בהוצאות המחשוב. עם היציאה מהמיתון, בין השנים 2004-2008 הייתה עלייה דרסטית של 70% בהוצאות המחשוב בישראל. בזמן עלייה זו, התרחשו רכישות ומיזוגים משמעותיים של חברות גדולות בשוק ה-IT מה שהביא ל-5 חברות ענק בשוק ה-IT בישראל שמכתיבות את הלך הרוח בתחום.

לאור רעידת האדמה אותה אנו חווים כיום, ארגונים הקפיאו פרויקטים, עצרו רכש של חומרה וחבילות תוכנה, וכיום שוקלים מחדש את מערך יחידות ה-IT.
אחת מהבעיות מולן ארגונים ניצבים כיום החלו עוד ב'עידן השפע' והיא רמת ניצול נמוכה של משאבי המחשוב (הן חומרה והן אפליקציות - עודף רישיונות תוכנה שאינן מנוצלות או כפילות של כלים שונים למטרות דומות). המשבר גורם למנהלים להתייחס ליחידות IT כשם שמהנדסי ייצור מתייחסים למשאבי ייצור – דרישה להגיע לניצולת בתהליכי הייצור של 90% ויותר.

שוק החומרה בישראל:

בתחום החומרה המגמות הבולטות הן: סטנדרטיזציה וקונסולידציה של ספקים וכלים. בתחום השרתים הסטנדרטיים אנו צופים לירידת ערך שוק דרמטית הרבה יותר מהירידה הכללית של השוק בסדר גודל של כ-30%, וזאת מכיוון שנכון להיום בתחום זה קיים תת-ניצול משמעותי של משאבים. שרתים רבים עובדים בארגון בניצולת בזמן השיא של 40% ופחות. משמעות הדבר היא שאם חברה השקיעה במשך 4 השנים האחרונות 100 מיליון ₪ בשרתים, זה אומר שרק פחות מ 40 מיליון ₪ מנוצלים.
עם זאת, בתחום זה ישנה מצוקה של כוח אדם: ע"פ תוצאות מחקר STKI, חבר אחד בצוות מחשוב מטפל ב-100 שרתי windows (לעומת 90 שרתים בשנה שעברה).

בתחום האחסון ישנה מגמה בולטת כבר מספר שנים של גידול עצום בשטחי האחסון מצד אחד, ומצד שני ירידה בעלות ממוצעת ליחידת אחסון בקצב של כ-35% בשנה. זוהי מגמה "טיפוסית" של השנים האחרונות. המשבר משפיע כקטליזאטור בתחום זה, כבר עתה אנו חשים בירידת מחירים מוגברת שייתכן שתוצאתה תהיה האצת קצב הירידה בעלות (לשם המחשה, במיתון הקודם בשנת 2002 ירדו המחירים בקצב של כ-50% בשנה אחת, השנה ייתכן שעוד נעבור רמות אלה). עקב צריכה גבוהה יותר של אחסון, ב-STKI צופים ששוק זה בסה"כ לא יצנח בצורה דרמטית (ירידה של 5%). כמו כן, קיים מחסור חריף בכ"א מיומן ובהקצאת תקנים בארגון לתחום האחסון. כתוצאה מכך, היו גם בשנת 2008 תקלות IT מערכתיות שקשורות לסביבת האחסון.
בתחום תחנות הקצה (מחשבים שולחניים וניידים), התקשורת והמדפסות תהיה ירידה של כ-20-25%. בהתייחס לתחום התקשורת הארגונית, השנה ראינו המשך במגמת ההתכנסות בין פלטפורמות תשתית התקשורת לבין שירותי הערך המוסף שהן מספקות. מתגי התקשורת ממשיכים להוסיף לעצמם "שכל ארגוני" כמו יכולות ניהול וניטור מורכבות יותר, יכולות שונות של אבטחת מידע ויכולות עבודה בתצורה וירטואלית על בסיס שיתופי פעולה מסקרים בין יצרני תקשורת כמו סיסקו, ג'וניפר HP ואחרים עם VMWARE ו MICROSOFT.

בתחום הטלפוניה הארגונית אפשר לראות המשך למגמת המעבר לתשתית ארגונית מבוססת IP. מגמה זו בולטת במיוחד בשני מצבים עיקרים: מעבר של הארגון למשרדים חדשים או עקב בעיות תפקוד במרכזיות המסורתיות. תחום נוסף שבולט בתחום התקשורת הפנים ארגונית הוא שילוב של פלטפורמות תקשורת אחודה (Unified Communication) ככלי עבודה ארגוני לכל דבר.

עולם ה IT הירוק המשיך לקבל חשיפה גדולה בישראל, אם כי לא הדאגה לגורל כדור הארץ היא זו שמטרידה את רוב הארגונים בארץ אלא הרצון להתייעל ולחסוך. המיתון והצורך הארגוני לחסוך בעלויות הביא לעליה בביקוש לפתרונות חסכוניים הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. רמת המודעות בישראל לטרנד הירוק גבוהה מבעבר, אולם יש תחושה שהעלאת נושא זה כקונספט מתקדם מיצתה את עצמה. מנהלי התשתיות בישראל מכירים מצוין את קשת האפשרויות הירוקות לחיסכון וחלק מהארגונים אף מדווחים על אינפלציה מסוימת בגישת הספקים לתחום והפיכתו למקדם מכירות: "היום כל פיתרון חדש נמכר תחת כותרת ירוקה".

שוק התוכנה:
שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהן ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.
שוק תוכנות התשתית (מערכות הפעלה, מסדי נתונים וכד') יקטן ב-16%, תחום כלי ניהול IT (מערכות שו"ב, HELP DESK, וכלי ניהול IT, ואבטחת מידע) יירד בכ-10% אך 2009 תהווה שנת הכנה לקראת השקעה מוגברת בתחום זה בשנים הבאות, כי באמצעות השקעה בתחום זה ניתן לבצע את אותו "סדר פסח" אותו ארגונים צריכים לעשות במערך ה-IT.
תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים). כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).

בעולם כלי אבטחת המידע וניהול הסיכונים בארגון, בניגוד למגמה הרווחת בשאר עולם מערכות המידע, ממשיכה הצמיחה אם כי בקצב נמוך בהשוואה לשנה הקודמת. בחלוקה בין שני תתי התחומים (GRC ואבטחת מידע)ניתן לראות כי הוצאות בגין GRC צפויות לעלות גם השנה ואילו התקציב המוקצה לתת-התחום אבטחת המידע צפוי להישאר ברמה דומה לזו שהייתה בשנה הקודמת ואף קצת לרדת במקצת. רוב פרויקטי המחשוב מחייבים תשומות אבטחתיות כחלק אינטגרלי מהפרויקט ולכן עיקר הקיצוץ השנה נובע מעצירה כללית של פרויקטים ארגוניים בעקבות המצב הקשה.

שוק השירותים:
שוק השירותים צפוי לרדת ב-8% (ירידה מתונה יחסית לתחומים אחרים בגלל שפרויקטים שכבר נמצאים באמצע דרכם לרוב אינם נעצרים, מה שימשיך "להזין" שוק זה גם ב-2009). בתוך שוק השירותים, תחום מיקור החוץ לא צפוי להשתנות מבחינת מחזור ההוצאות בגלל אופי ההתקשרויות (ארוכות טווח, למס' שנים). אולם במהלך 2008 ראינו ירידה משמעותית במס' עסקאות מיקור חוץ חדשות (מלבד עסקה גדולה אחת במגזר הממשלתי) וכן בתכולה וגודל החוזה. חשוב לציין שבישראל אין אנו עדים לתופעת ה – BACKSOURCING (החזרת פעילויות ה-IT ממיקור החוץ חזרה לארגון) שרווחת בחו"ל. התחום העיקרי שנפגע הנו תחום עובדי ההשמה: ירידה של 30%. עיקר הקיצוץ בתחום זה מגיע מהורדת התעריפים ובשעות העבודה של האנשים המועסקים כעובדי השמה. כפי שהובטח, עובדי ההשמה אכן אפשרו גמישות רבה לארגון בזמנים בהם פעילותו קטנה בצורה משמעותית.

לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.
באשר לספקי שירותים, כיום ארגונים בוחנים אותם על פי רמת ועומק מומחיותם בתחומים ספציפיים (לדוגמה, בתחום ה BI ארגונים בוחנים עד כמה לחברה יש ניסיון בתחום הספציפי, מה שהרבה יותר חשוב מגודל החברה ומגוון התמחויותיה), לארגונים חשוב יותר ויותר בימים אלה שלחברות יהיה מרכז מצויינות בתחום הרלוונטי.
נושאים אלה יידונו בכנס השנתי של STKI, ובו STKI תחשוף את תוצאות המחקר השנתי, דירוגי חברות בישראל ומגמות. הכנס ייערך ב 24.03.09. לפרטים: http://www.stki.info/index.php?page_id=9

From STKI - Accenture CIOs Round Table

לשלושת הנושאים הבאים תהיה השפעה משמעותית על ארגוני ה- IT ב-5 שנים הקרובות:
1. גלובליזציה וסביבה עסקית רב-לאומית. יותר ארגונים ממדינות מתועשות מוצאים ייצור למדינות מתפתחות בעלויות נמוכות יותר. יותר ארגוני IT פונים למיקור חוץ בשווקים המתפתחים.
2. IT ירוק. צורך מוגבר של IT בחשמל, מיזוג, חדרי מחשב וכ"ד יוצר בשנים האחרונות בעיה אמיתית של עליה דרמטית בהוצאות הארגון ופגיעה בסביבה. חשיבה ירוקה דורשת מציאת פתרונות חדשים בתחומים שונים הכוללים את הדרך בה נרכש ציוד המחשוב, סביבה עסקית, נסיעות, ושרשרת האספקה.
3. שפע טכנולוגי - IT Abundance. טכנולוגיות חדשות (Cloud computing, SaaS, מחשוב חברתי ועוד) מעבירות את הכוח ישירות למשתמשים ולצרכנים – הרבה מהתוכן היום נבנה על ידי המשתמשים - מה שמוביל למודלים עסקיים חדשים.
מה כל זה אומר ל-IT ולמנמ"ר ? עקרונות אשר נלקחו מעולם התעשייתי כולל שיטות הייצור, שרשרת אספקה ישמשו גם את IT:
· פישוט תהליכי עבודה– מספר לא גדול של שותפים עסקיים והנהגה של סטנדרטים גלובליים עבור הטכנולוגיה
· סטנדרטיזציה – אימוץ מתודולוגיות, תהליכים ונהלים
· ארביטראז' של כוח עבודה ובניית מיומנויות בארגון – מיקור חוץ, הקמת מרכזי התמחות
· מיכון תהליכים – governance ושקיפות, מדידת ביצועים ודיווח
· שיפור מתמיד – CMMI, six sigma, פיתוח "רזה"
נושאים אלה ידרשו מ-IT והמנמ"ר מיקוד אסטרטגי ב-5 תחומים מרכזיים:
· Business Relationship Management – BRM
· חדשנות וטרנספורמציה עסקית
· ניהול קשרי שותפים - Partner Relationship Management
· אסטרטגית מידע
· ארכיטקטורה ארגונית
על מנת לעמוד בדרישות אלה המוכתבות לנו על ידי המציאות החדשה, ארגונים רבים החלו להשקיע בשיפור התכנון וביצוע של הפורטפוליו הארגוני:
· מקסום הערך של הפורטפוליו הארגוני – Do the Right Things
· מקסום הערך ממשאבים ונכסי IT – Do things Right
· לספק את הערך לארגון ללא חריגה בתקציב, לוח זמנים, ותכולת הפרויקט – לעמוד בהתחייבויות
· לשמר את הערך – להביא תועלות ורווחיות לארגון
על מנת לשפר את הניהול של הפורטפוליו המשתנה, ארגונים נוקטים היום את הצעדים הבאים:
· אופטימיזציה של ערך ההשקעות – את ה"מה" ואת ה"איך"
· הטמעת governance בארגון
· חשיבה על כל השלכות של פרויקט לפני התחלתו ולא אחרי
· בניית מערכת יחסים בשלה יותר בין IT לביזנס
· הספקת מידע ניהול טוב יותר לשיפור תהליכי קבלת החלטות