מגמות בתחום מיקור חוץ בישראל 2011.

קצב הגידול של שוק מיקור החוץ המסורתי בארץ התמתן בשנים האחרונות ויעמוד בשנה האחרונה (2010) כנראה על אחוז הצמיחה של 9%, בעיקר בזכות העסקאות הקיימות. צמיחה דומה בשוק זה הייתה גם בשנת 2009 (כ-8%) . זוהי האטה בצמיחה בתחום זה לאחר מספר שנים ברציפות שקצב הגידול היה יציב וגדל משנה לשנה בכ-20%. מדובר בשוק בשל מאוד עם לקוחות מודעים היטב ליתרונות וסכנות הטמונים בו ופועלים בשיקול דעת רב.



1. בשנים 2008-2009 התמודד שוק ישראלי עם משבר כלכלי עולמי אשר השפיע גם על ארגונים ישראליים רבים. רוב תקציבי IT נחתכו בצורה דרמטית ושוק נכנס למצב תחזוקה על הקיים, ללא פרויקטים חדשים, מחשש להכנס להרפתקאות מיותרות. לכן, כמעט ולא ראינו בשנים אלה עסקאות מיקור חוץ גדולות למעט מספר בודד של זכיות בעיקר במגזר ציבורי.



2. בתחילת 2010 הייתה תחושה של יציאה מהמיתון. לא מעט פרויקטיIT הופשרו ויצאו לדרך. ארגוני IT החלו לחפש שותפים עסקיים לפרויקטים גדולים, בעיקר בתחום האפליקציות והחלפת מערכות ליבה. יחד עם זאת התעניינות ומכרזים להוצאת IT או חלקים נרחבים ממנו למיקור חוץ מלא באחריות הספק פחתו. מספר ארגונים הקטינו את תכולת מיקור החוץ שלהם, החליפו ספקים, ואף עשו insourcing - החזר פעילות IT לאחריות הארגון.



3. התחום מיקור החוץ החל לסבול מתדמית שלילית מסוימת בעקבות שינויים אלה. יחד עם עסקאות רבות מוצלחות החלו להישמע קולות של אכזבה מאי עמידה בציפיות של שני הצדדים. מצד אחד לקוחות ציפו לקבל מספקי מיקור חוץ בין לאומיים עבודה לפי מתודולוגיות עולמיות מוכחות, מצד שני ספקים התלוננו על כך שהפרמטר היחידי לזכייה במכרזים נהיה המחיר הנמוך,



יחד עם זאת עדיין מוקדם להספיד את השוק ה outsourcing בארץ. המודל המסורתי של מיקור החוץ אולי הפך להיות לא פופולארי במיוחד, אך מודל מחשוב ענן תופס תאוצה ואני מאמינה כי נראה לא מעט עסקאות של cloud computing בשוק ישראלי בשנת 2011.



מה הופך את מודל Cloud Computing לאטרקטיבי?



אין ספק כי רעיון זה עדיין חדשני מידי לרוב ארגוני ואנשי ה- IT, אשר להם קשה להוציא את

השליטה החוצה . יחד עם זאת , גם השמרניים ביותר יבחנו את המודל החדש מסיבות הבאות:



1. צורך מיידי בצמצום עלויות ה –IT סביר כי כל ארגון IT , גדול ככל שיהיה , לא יוכל להתחרות בעלויות של ספקי ענן ענקיים בהיבטים שונים:



א. עלויות שרתים ואחסון )חברות הענק רוכשות אלפי שרתים ושטחי אחסון עצומים, עלות פר שרת תהיה יותר נמוכה משמעותית מזו של ארגון IT .

ב. עלויות רישוי תוכנה )גם כאן – יתרון לגודל(

ג. סביר שאפילו שיטות הקירור של חוות השרתים עצומות המקוררות בשיטות שונות )כגון ע"י מי נהר וכו'( של חברות אלה יהיו יעילות הרבה יותר.

ד. עלויות אבטחת מידע, גיבוי DRP וכד' מחולקות על פני כמות שרתים גבוהה הרבה יותר.



כשם שהלחץ להוריד עלויות בהתפוצצות הבועה של שנת 2000 גרם לארגונים לע בור משרתים יקרים לשרתים זולים, כיום יהיה לחץ להוציא מתוך הארגון החוצה דברים שלא חייבים לנהל בתוך הבית.



2. ב- 2009-2010 המניע העיקרי יהיה אולי העלות הנמוכה של המחשוב , אך בשנה הבאה היתרון של ה"ענן" יהיה בהחזר המהיר של השקעות , תגובתיות Agility , , תמיכה, בביזור, ועוד.

3. מודל התשלום "שלם לפי שימוש" - מאפשר לצמצם את עלויות ה- overheadבארגון, מגביר את היכולת לשלוט בהוצאות בצורה מדויקת , מאפשר לעשות אופטימיזציה למחשוב . כך למשל , ארגון גדול בישראל , אחרי רכישת השרתים מספק מיקור חוץ גדול משלם לפי צריכה האמיתית של CPU. בזכות המודל הצליחו לנתח איזה אפליקציות צורכות הכי הרבה משאבים.

4. Scalability וגמישות עסקית – יכולת אמיתית להגדיל /להקטין יכולות ה IT לפי הצורך העסקי , הכי כלכלי ב peaks של עבודה בארגון: מבצעים, הדרכות בארגוני R&D , בחינות, חישובים עתירי מחשוב ועוד.

5. חשיפה לשווקים חדשים, מודלים עסקיים, ושיתופי פעולה חדשים Mash-ups עם אפליקציות חדשות , שירותים חדשים. כך למשל, סביר כי BPO – Business Process Outsourcing יגדל בעזרת ה"ענן" - ספק BPO ישתמש בתוכנות SAAS ובנוסף יספק אנשים . מודל cloud מאפשר לספקים יותר מוטיבציה ליעילות ויצירתיות.

6. חדשנות - Innovation

7. יכולת שיתוף מרבית. כאשר מדובר על חברות גלובליות , אפליקציות ופתרונות של

cloud computing מספקות באופן אינהרנטי יכולת שיתוף מרבית בכל העולם. מעבר לענן צריך להיות הדרגתי "גם לחברת החשמל יש עדיין גנראטורים לגיבו". על ארגון לבחון את המודל כבר היום ולנצל את התקופה הקרובה ללימוד והתנסות מה כדאי להוציא לענן , בידי מי אני מפקיד את ניהול "אופרציית הענן" שלי וכ"ד.



חשוב לזכור כי הלקוחות של SAAS הם במובן מסוים ה"מתוסכלים של ה IT" בארגון, ובד"כ

הם לא מתחת לרדאר של ה CIO . כאמור SaaS עובד בשיטת ה Long Tail ומספק אפליקציות נישה לצרכנים שבד"כ לא קיבלו שירותים כאלה מה- IT.

מגמות מיקור החוץ בישראל 2009

תחום מיקור החוץ היה בין התחומים הבודדים שעלו, גם אם במעט, בשנה האחרונה. שוק זה גדל מ-405 מיליון דולר בשנת 2007 ל-417 מיליון דולר ב- 2008. אין ספק כי מדובר בשוק יציב ובשל ללא שינויים או תנודות דרמטיות. עלייה זו ניתן לייחס בעיקר להרחבת תכולת חוזי מיקור החוץ אצל הלקוחות הקיימים וגם ל-2 העסקאות הגדולות של השנה: משרד המשפטים וטאבו, שתיהן חברות השייכות למגזר הציבורי. נראה כי מיקור החוץ מעורר עניין עיקרי דווקא במגזר זה בשל מחסור חמור בתקנים.

האטה במגזר הפרטי
במגזר הפרטי ישנה רגיעה מסוימת בתחום זה ונראה כי יש ירידה משמעותית ב מספר העסקאות החדשות, ובתכולתן, הן נעשות בתחומים נישתיים ספציפיים ולא עוברות את 3-5 השנים לחוזה. ירידה זו ניתן להסביר על ידי כך שה-hype סביב מיקור החוץ נרגע זה מכבר, לקוחות הבינו את היתרונות והחסרונות של outsourcing ולא ממהרים להוציא את אופרציות המחשוב לספק חיצוני אלא אחרי בדיקות כדאיות ארוכות ומורכבות. לקוחות גם מבינים שמיקור חוץ לאו דווקא חוסך לארגון עשרות אחוזים מהתקציב אלא לעיתים יכול לעלות אף יותר בשל עלויות בחירה והערכת ספק מתאים, עלויות משפטיות ועוד.

Backsourcing
יחד עם זאת, חשוב לציין, כי לקוחות רבים מרוצים ממיקור החוץ, רואים בספקיהם שותפים עסקיים לטווח ארוך ומדווחים על עלייה ביוזמות הקשורות לליבה העסקית של הארגון. לעומת מקרי חזרת פעילות מיקור החוץ לתוך הבית בעולם, אין אנו עדים למגמת הbacksourcing בישראל. הדבר יכול להצביע על שתי הנחות קצת סותרות:

1. לקוחות מיקור חוץ בארץ מרוצים מהחוזים ואינם מעוניינים לבטלם – לבצע backsourcing
2. קשה מאוד לבטל עסקאות קיימות של מיקור חוץ – לקוח מפתח תלות בספק, מאבד מומחיות פנימית ולא יכול להמשיך לנהל אופרצית IT בעצמו ללא עזרה חיצונית

גם תקופה קשה של מיתון לא השפיעה באופן דרמטי על שוק מיקור החוץ בישראל. לקוחות בוחנים בזהירות את האפשרות ל- outsourcing, ומפחדים היום פי כמה לעשות שינוי או פעולה לא נכונה. יחד עם זאת, רוב הארגונים עסוקים היום בהתייעלות וקיצוץ עלויות ה-IT איפה שרק ניתן. זה מביא ארגונים לבחון את מחשוב הענן, מה שאנחנו ב STKI מאמינים כי יירש את מקומו של מיקור החוץ המסורתי.

Cloud Computing.
הרעיון של Cloud Computing בעצם אינו חדש, כבר לפני מספר שנים השתרש המושג utility computing , ולפני מספר עשורים ארגונים נהגו להשתמש בלשכת השירות לשירותי מחשוב, על פי מודל של "שלם לפי שימוש". במודל של cloud computing בעולם התוכנה - הרעיון הוא שהפלטפורמה והתשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח .מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפי המודל של תשתיות בענן ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2). חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV שונות על גבי פלטפורמה חדשה – Force.com
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות ברכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה מחוץ לארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. לדוגמה, שחקנים וירטואליים ירכשו משאבים בענן ויציעו ערך מוסף לשירותים של היום.

תודה ל-1200 האורחים שהגיעו לכנס השנתי של STKI!

תודה על ההשתתפות, הפידבקים, ובעיקר על העזרה הרבה שלכם בעריכת המחקרים לקראת הכנס! לצפייה במצגת שהעברתי בכנס ישנן כמה אופציות:

לצפייה במצגת (ללא הורדה): 2 אפשרויות

1. באתר slideshare:

א. הגרסה הקצרה - גרסת מצגת בכנס -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governance-office-of-the-cio-short-version-galit-stki-summit-2009

ב. הגרסה המלאה - גרסה מודפסת -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governanceoffice-of-the-cio-trends-stki-summit-2009

2. באתר Scribd

http://www.scribd.com/doc/13746532/IT-Governance-Office-of-the-CIO-IT-trends-2009?secret_password=1mpujivmidywzc4x2jaa

לצפייה והורדת המצגת - ללקוחות STKI - הצטרפו לקבוצה שלנו באתר: http://www.docsntalks.com/

איך זה עובד? נכנסים, נרשמים, מקבלים במייל אישור עם ססמה, ואז ניתן לצפות ולהוריד מצגות, לשוחח בפורומים עם לקוחות אחרים, וגם לראות חומרים נוספים כמו מועדי שולחנות עגולים ואירועים נוספים.

ומי שמעוניין לראות קצת תמונות של האירוע:http://picasaweb.google.com/jimmyschwarzkopf/STKISUMMIT2009#

מקווה שנהניתם מהאירוע (לפחות כמונו) נתראה באירועים הבאים ובשולחנות העגולים

גלית

Cloud Computing Round Table Summary

מצ"ב סיכום עיקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות "מהשטח" – כיצד ארגונים, יועצים וספקים רואים תחום מתפתח זה.

התמונה שעלתה במפגש היא של תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. נציגים מאחת החברות הגלובליות שנכחו דיברו על כך שכבר היום, כאשר החברה מבצעת רכישות של חברות בסדר גודל בינוני בחו"ל – עשרות עד כמאה עובדים – בחברות מסוג זה כל התשתית וכל האפליקציות, מלבד האפליקציה שמפותחת על ידי החברה – נמצאות ב- Cloud. וגם האפליקציות שמפותחות על ידי החברה- נמצאות חלקית בשרתים על ה- Cloud.

אנו ממליצים לארגונים להתחיל כבר כיום להתנסות בתחום מרתק זה כדי לא להיות מאחור כשתהיה הפריצה. כלומר, להערכת כל משתתפי הדיון, המהפכה כיום מתרחשת בארגונים הקטנים ועדיין לא הגיעה באופן מוחשי לארגונים הגדולים, אבל כניסה זו צפויה להתרחש גם בארגונים אלה. בעתיד היותר רחוק, כאשר האינטרנט למשתמש הסופי בבית ובארגונים יגיע לקצבים של 1G השאלה של מיקום השירותים\האפליקציות כבר לא תהייה רלוונטית מבחינת ביצועים. לסיכום מלא: http://www.slideshare.net/Galit/cloud-computing-round-table-hebrew-summary

Cloud Computing- הגדרות

רעיון של utility computing איננו חדש, לפני כמה עשורים ארגונים היו משתמשים בלשכת השירות לשירותי מחשוב, לפי המודל "שלם לפי שימוש". לפני עשור דיברנו על מודל ASP – Application Service Provider - לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך האינטרנט. הרעיון היה יפה, אך הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של ASPs. ללקוחות לא הייתה שליטה על האפליקציה, הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ASP ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי - שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת SAP) ו-ASP היה מלאכותי. לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים, והיה מקבל אותם אחרי 6 שבועות: ואם עשה טעות בערכה – חיכה עוד 6 שבועות לשרתים החסרים. חוזים נסגרו ל-5 שנים קדימה, ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של "שלם לפי שימוש".
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.

Cloud Computing - What is it?

כל אלה ביחד יוצרים מודל cloud computing - אפליקציה מותאמת לצרכיו של הארגון ורמת שליטתו טובה יותר. לקוח עם כרטיס אשראי יוכל להקטין/להגדיל את כמות השרתים שלו בחברת Amazon.com לפי הצורך במספר דקות.
חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV (independent software vendor) לפתח אפליקציות שונות על פלטפורמה חדשה שלהם – Force.com. לפני שנתיים לא היה ל-Force.com לקוחות מעל 1000 משתמשים, והיום יש להם כבר 100 לקוחות כאלה (דוגמת Dell, דואר יפני ועוד) לאפליקציות שונות לגמרי. ללקוחות אין בעלות על הפלטפורמה. ISVs חוששים עדיין ממודל הענן – הם חוששים לקשור את עצמם עם חברות ה-cloud בחתונה קתולית. נכון להיום לחברת Force.com יש כ-50 ISVs.
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות של רכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. מדובר ביכולת ההמרה של הוצאות מסוג capex להוצאות מסוג opex בצורה דינמית וגמישה. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה החוצה מארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. שחקנים וירטואליים יקנו משאבים בענן ויציעו ערך מוסך לשירותים של היום. שימוש בענן יאפשר לארגונים ליצור אפליקציות חדשות – Mash-ups- תוך כדי ניצול זנב הארוך (longtail) של עסקים. לראשונה, תינתן הזדמנות שלא הייתה קיימת לפני לשיתופי פעולה עסקיים בתחומים שונים. למה שהעולם התקשורת הבא, למשל, לא יהיה וירטואלי? אפשרות ליצור מודלים עסקיים חדשים תינתן גם ארגונים שמרניים המספקים שירותים אינטרנטיים ללקוחות שלהם.

מגמות בתחום מיקור חוץ בעולם ובישראל.

מגמות בשוק העולמי
המשבר הכלכלי הפוקד לאחרונה את העולם יגביר את הצורך בהוצאת שירותי IT שונים למיקור חוץ ואף יכניס מודלים חדשים לתוך מפת האפשרויות של המנמ"ר. קיצוץ בתקציבי IT ורצון להפוך את ההוצאה הכספית מהשקעה להוצאה אופרטיבית תהווה קטליזאטור ל-cloud computing, מודל, לפיו ניתן יהיה לקבל שירותי IT שונים: אפליקציות, תשתיות, פלטפורמת פיתוח, לפי שימוש ,ללא השקעה ראשונית כבדה של רכישה, יישום, והטמעה.
מגמות בשוק הישראלי
קצב הגידול של שוק מיקור החוץ בישראל התמתן מאוד בשנים האחרונות, מדובר בשוק בשל עם מספר רב של מתחרים: יועצים וספקי שירותים מנוהלים. כמות חוזי מיקור החוץ התמעטה בשנה האחרונה ואלה שיצאו לפועל נחתמו לפרק זמן קצר יחסית יחד עם צמצום תכולת חוזים אלה, זאת בשל חשש מסוים להצלחת הפרויקט בעקבות פרסומים שליליים סביב מספר עסקאות מיקור חוץ. יחד עם זאת, ארגונים אשר הוציאו פעילות זו או אחרת למיקור חוץ מרוצים לרוב מהשירות, מגדילים את תכולת החוזה ומציינים כי הוצאת אופרציה תפעולית לספק מתמחה, שיחררה אותם מתעסוקה יומיומית בתחזוקה שוטפת ועזרה לIT להתמקד בתהליכים עסקיים-אסטרטגיים של הארגון. יתרון נוסף שספקי מיקור החוץ מביאים עמם לארגון הלקוח הנו הכנסת מתודולוגיות ניהוליות מובנות, הסכמי רמות שירות מסודרים ומדידה שוטפת.
שוק עובדי ההשמה
שוק עובדי ההשמה מתמתן גם הוא בתקופה האחרונה. רוב הארגונים קולטים את העובדים החיצוניים לתוך הארגון על מנת לחסוך בעמלות לספקים (15-20%). עם זאת ארגונים ימשיכו להעסיק אחוז מסוים של עובדים חיצוניים בשל מחסור בתקנים לעובדים פנימיים.

תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud Computing

התחומי האפליקציות שיותר "תפסו" במודל SaaS וסביר שיהיו נפוצים יותר ויותר במודל Cloud הנם:

• HR – תחום בו ניתן להוציא די הרבה דברים ל cloud (מסיבות שיפורטו בהמשך). ישנם כל מיני תהליכים בתוך עולם התוכן של ניהול משאבי אנוש שכיום הולכים ותופסים תאוצה במודל ה Cloud – לדוגמה, ניהול תמריצי עובדים (כאן כבר כיום מובילי התחום הנם ספקי on demand), תחום גיוס עובדים ובמיוחד גיוס עובדים באינטרנט e-recruitment.
• תחומים בהם ישנם גוף חיצוני שיושב בתפר בין כמה ארגונים שמספק שירותי "מסלקה". לדוגמה, תחום ניהול נסיעות עובדים – Travel management שמחובר לסוכנויות שונות ולמערכות הזמנות של חברות תעופה.
• CRM (תהליכים ספציפיים בתוך CRM כגון מעקב אחר לידים/ניהול פניות במוקד, ובדר"כ לא CRM כלל ארגוני).
• תיבות דואר ב cloud של עובדים הנו תחום שגם כן צפוי לתפוס תאוצה, שכן עלויות תחזוקת דואר בתוך ארגון גבוהות (באופן לא פרופורציונאלי לערך הניתן).
  
  תחומים נוספים המועמדים הטבעיים למודל Cloud Computing הם תחומים אשר לא תומכים בליבה העסקית של הארגון. מדובר בתוכנות תומכות בתהליכים הפנימיים של IT, דוגמת תוכנות לניהול פרויקטים או תוכנה למרכזי שירות (Help Desk)
  
  לסיכום, תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud הנם:
  
• תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי, שחי בדרך כלל בפני עצמו. בתוך כך, לדוגמה, מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד אותה מתחומים אחרים בארגון, לעומת HR שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות נגיעה למערכות אחרות
  
• תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות: לקוחות/ספקים/עובדים מבוזרים. בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה WEBית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות WAN וכד')
  בשלב ראשון צפוי כי האפליקציות הנפוצות יותר ב Cloud יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים עוטפים/אדמיניסטרטיביים יותר

Cloud Computing

השינוי העיקרי שמחולל Cloud computing הוא באופן אחסון המידע, הרצת אפליקציות וגישה למסמכים. במקום הרצת תוכנות ונתונים על מחשבים אינדיווידואליים, הכול מאוחסן כעת ב"ענן" – הרכב של מחשבים, שרתים ואפליקציות עם גישה דרך האינטרנט. Cloud computing מאפשר גישה לכל האפליקציות והמסמכים שלך מכל מקום בעולם, ובכך הוא משחרר אותנו מהתלות בשולחן העבודה. ישנם היתרונות רבים במודל זה, כאשר אחד מהם (ניחשתם נכון!) הנו החיסכון בעלויות:

· Cloud computing מוריד את עלויות התשתיות: אינכם צריכים כעת מחשב חזק (זאת אומרת, יקר) על מנת להריץ אפליקציות, מכיוון שמדובר באפליקציה מקוונת, ומכאן שדרושים פחות מקום לזיכרון, דיסק קשיח קטן יותר, פחות שרתים, ובקיצור - עלות התשתיות נמוכה יותר.

· Cloud computing מפחית את עלויות התחזוקה: הן לחומרה (פחות שרתים כבר אמרתי?) והן לתוכנה (אפליקציות אינן נמצאות על מחשבי הארגון, ולכן צוות התחזוקה קטן).

· Cloud computing מפחית גם את עלות התוכנה : במקום רכישת חבילות תוכנה שונות לכל מחשב הארגון – לעובדים שבאמת משתמשים באפליקציה כלשהי מוקנית גישה לאפליקציה זו ב"ענן". לגבי עלות התוכנה, יתכן כי חברות ה - Cloud computing תשכורנה את תוכנותיהן בעלות הדומה למחיר התוכנה של חברות התוכנה המסורתיות, למרות שנכון להיום, שירותי ה - Cloud computing מתומחרים נמוך יותר מתוכנת השולחן העבודה דומה.

· עדכוני תוכנה: יתרון נוסף, הקשור לתוכנות Cloud computing , הנו עדכוני תוכנה מידיים. מעתה, אין צורך בהתלבטות בין תוכנה מיושנת לבין עלויות גבוהות של שדרוג. אפליקציות מקוונות מתעדכנות באופן אוטומטי: בכל פעם שאתם מתחברים לאפליקציה דרך האינטרנט, אתם מתחברים לגרסה העדכנית ביותר שלה, ללא תשלום נוסף לשדרוגים.

כמובן שכמו בכל דבר חדש, מודל של Cloud computing טומן בחובו מספר חסרונות וסיכונים, כמו למשל הצורך התמידי בחיבור לאינטרנט, אפליקציות איטיות לפעמים, אבטחת מידע ועוד. יחד עם זאת, דווקא בתקופת המיתון כדאי לפחות לבחון את הנושא.Cloud computing הוא חלק מהעתיד שלנו בכל מקרה, ולכן אם נוכל בהזדמנות זו גם לחסוך בעלויות – אין סיבה שלא נתחיל להשתמש בו כבר עכשיו.

לסיכום: המודל העסקי של Cloud computing מציע דרך עבודה חדשה, לפיה ניתן יהיה לגשת לתוכנות הארגון דרך האינטרנט ולקבל שירותי תשתיות, תחזוקה ועדכוני גרסאות בעלות מוזלת וכאב ראש מופחת. מודל זה מתאים ביותר לתקופות עם היקפי עבודה משתנים, ואולי זה הזמן לנסותו.