Cloud Computing- הגדרות

רעיון של utility computing איננו חדש, לפני כמה עשורים ארגונים היו משתמשים בלשכת השירות לשירותי מחשוב, לפי המודל "שלם לפי שימוש". לפני עשור דיברנו על מודל ASP – Application Service Provider - לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך האינטרנט. הרעיון היה יפה, אך הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של ASPs. ללקוחות לא הייתה שליטה על האפליקציה, הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ASP ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי - שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת SAP) ו-ASP היה מלאכותי. לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים, והיה מקבל אותם אחרי 6 שבועות: ואם עשה טעות בערכה – חיכה עוד 6 שבועות לשרתים החסרים. חוזים נסגרו ל-5 שנים קדימה, ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של "שלם לפי שימוש".
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.

Cloud Computing - What is it?

כל אלה ביחד יוצרים מודל cloud computing - אפליקציה מותאמת לצרכיו של הארגון ורמת שליטתו טובה יותר. לקוח עם כרטיס אשראי יוכל להקטין/להגדיל את כמות השרתים שלו בחברת Amazon.com לפי הצורך במספר דקות.
חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV (independent software vendor) לפתח אפליקציות שונות על פלטפורמה חדשה שלהם – Force.com. לפני שנתיים לא היה ל-Force.com לקוחות מעל 1000 משתמשים, והיום יש להם כבר 100 לקוחות כאלה (דוגמת Dell, דואר יפני ועוד) לאפליקציות שונות לגמרי. ללקוחות אין בעלות על הפלטפורמה. ISVs חוששים עדיין ממודל הענן – הם חוששים לקשור את עצמם עם חברות ה-cloud בחתונה קתולית. נכון להיום לחברת Force.com יש כ-50 ISVs.
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות של רכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. מדובר ביכולת ההמרה של הוצאות מסוג capex להוצאות מסוג opex בצורה דינמית וגמישה. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה החוצה מארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. שחקנים וירטואליים יקנו משאבים בענן ויציעו ערך מוסך לשירותים של היום. שימוש בענן יאפשר לארגונים ליצור אפליקציות חדשות – Mash-ups- תוך כדי ניצול זנב הארוך (longtail) של עסקים. לראשונה, תינתן הזדמנות שלא הייתה קיימת לפני לשיתופי פעולה עסקיים בתחומים שונים. למה שהעולם התקשורת הבא, למשל, לא יהיה וירטואלי? אפשרות ליצור מודלים עסקיים חדשים תינתן גם ארגונים שמרניים המספקים שירותים אינטרנטיים ללקוחות שלהם.

תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud Computing

התחומי האפליקציות שיותר "תפסו" במודל SaaS וסביר שיהיו נפוצים יותר ויותר במודל Cloud הנם:

• HR – תחום בו ניתן להוציא די הרבה דברים ל cloud (מסיבות שיפורטו בהמשך). ישנם כל מיני תהליכים בתוך עולם התוכן של ניהול משאבי אנוש שכיום הולכים ותופסים תאוצה במודל ה Cloud – לדוגמה, ניהול תמריצי עובדים (כאן כבר כיום מובילי התחום הנם ספקי on demand), תחום גיוס עובדים ובמיוחד גיוס עובדים באינטרנט e-recruitment.
• תחומים בהם ישנם גוף חיצוני שיושב בתפר בין כמה ארגונים שמספק שירותי "מסלקה". לדוגמה, תחום ניהול נסיעות עובדים – Travel management שמחובר לסוכנויות שונות ולמערכות הזמנות של חברות תעופה.
• CRM (תהליכים ספציפיים בתוך CRM כגון מעקב אחר לידים/ניהול פניות במוקד, ובדר"כ לא CRM כלל ארגוני).
• תיבות דואר ב cloud של עובדים הנו תחום שגם כן צפוי לתפוס תאוצה, שכן עלויות תחזוקת דואר בתוך ארגון גבוהות (באופן לא פרופורציונאלי לערך הניתן).
  
  תחומים נוספים המועמדים הטבעיים למודל Cloud Computing הם תחומים אשר לא תומכים בליבה העסקית של הארגון. מדובר בתוכנות תומכות בתהליכים הפנימיים של IT, דוגמת תוכנות לניהול פרויקטים או תוכנה למרכזי שירות (Help Desk)
  
  לסיכום, תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud הנם:
  
• תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי, שחי בדרך כלל בפני עצמו. בתוך כך, לדוגמה, מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד אותה מתחומים אחרים בארגון, לעומת HR שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות נגיעה למערכות אחרות
  
• תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות: לקוחות/ספקים/עובדים מבוזרים. בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה WEBית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות WAN וכד')
  בשלב ראשון צפוי כי האפליקציות הנפוצות יותר ב Cloud יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים עוטפים/אדמיניסטרטיביים יותר

At Your Service

By Stuti Das
Software as a service has presented an attractive alternative to the On Premise model, bringing in low cost of installation and less time to market.

As one of the hottest buzzwords in the business over the last couple of years, Software as a Service (SaaS) has transformed the manner in which vendors conduct their business and enterprises use software. Easy to use, quick to deploy, and limited upfront investment coupled with reduced software managementresponsibilitymake SaaS a desirable alternative to the On Premise model.

Simply put, SaaS is a term used to describe a software application delivery model which sees a software vendor host applications over the Internet and deliver those applications to the customer for a recurring license fee.
But what makes SaaS truly different from the On Premise model is that no hardware or software needs tobe purchased, implemented, maintained, or upgraded. The organization simply needs to use an Internet browser to plug‐in. And since there is no software to install, time‐to‐benefit is accelerated.

For instance, the free email systems offered on the Internet like Hotmail or Gmail meet the basic criteria of a SaaS application. A vendor (Google, Yahoo! etc) hosts all programs, logic, and data in a central location and provides end‐users access to this data and software that runs, and is used, over the Web.

The key benefit of SaaS is the lower upfront cost, which results in lower entry barriers for customerslooking to acquire software applications. Moreover, customers do not have to fret about maintenance and upgradation since they are taken care of by the vendor, enabling them to focus on business processes and cut down on the size of their IT team. Another advantage of SaaS is the plug‐and‐play nature, thereby reducing time to deploy and in turn reduce the time to market.

SaaS can be divided into two main categories:

first is the line of business services that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.

The SaaS Indian Market

Data from Springboard Research shows that noise around SaaS in India is more than just hype. According to Springboard, even though the Indian SaaS market currently constitutes a small percentage of the Apac SaaS market, it is one of the fastest growing markets in the region. Pegged at Rs 110 crore in 2007, the market is expected to have a CAGR of 76% from 2007‐2011What is significant is that by 2011, the Indian SaaS market is pegged to reach Rs 1,050 crore.

Springboard further estimates that local ISVs and small players have captured 54% of the Apac SaaS market during 2006‐07, with the remaining market dominated by established players like
Webex and Salesforce. However, local vendors are expected to play a bigger role in the growth of the market since most of these local vendors are the preferred choice of SMBs. Until now
considered to be the Holy Grail for software vendors, SaaS is a viable alternative for Indian SMBs who could not deploy expensive software applications due to high maintenance, upfront, and upgradation costs. The SaaS model has democratized the local
SaaS vendors and ISVs, putting them at par with the larger vendors in terms of reach and access to customers.
With more and more Indian companies going global, SaaS will see an uptake in adoption. Simply because for any company in the expansion mode, it is much easier to roll out an On Demand model for every new center, rather than do costly rollouts at each location, and then integrate them into a single system.

Driving SaaS adoption:

• SMBs: Adoption by manufacturing companies, as they are working with customers, global suppliers and for streamlining their internal processes, they are looking toward the host‐it model
• Trading Community: Includes distributors and wholesalers. On Demand CRM solution will enable them to keep a tab on the stock movement in the store
• Professional Services: Includes doctors, lawyers, CAs, etc. Wherever there is high end knowledge services involved, On Demand is popular because most professionals are tech savvy and yet do not want to maintain a large IT setup
• IT/BPO: Being tech savvy they do not want to spend on upgradation of software every 2‐3 years
• Real Estate & Construction: An upcoming vertical, one is seeing a lot of demand for ERP application

Understanding Trends

Issues around control, integration, security and limited application are downsides that need to be considered before a company turns to this increasingly popular software‐buying model.

Perhaps sensing the data security and confidentiality issues, Oracle has come out with three unique SaaS models. The first model is the Shared Pods wherein a customer shares the network (like in any othermodel); the second is the Private Pods, where a customer apprehensive of sharing confi dential data on a shared network uses an exclusive network albeit in a host‐it service; and the third is the @customer model in which an On Demand network hosted in its own premise is used by the customer.
The other important trend is the change in the software industry and IT infrastructure. Odds like poor Internet connectivity and network are a thing of the past even in tier‐2 and ‐3 cities. And with this challenge resolved, SaaS will probably see an uptake soon.

Popular Applications

On the applications front, On Demand ERP will see an uptake in demand fuelled by large enterprise as well as SMBs. Since most large enterprise use point solutions that are not integrated centrally, in order to integrate them, the enterprise will have to use the host‐it model. Meanwhile, the SMB sector, which has not had any core application so far, would also deploy On Demand ERP.
In the next 2‐3 years, one will see demand for applications like CRM, security applications, collaboration, and human resource management tools going up in large‐scale enterprises. The arrival of social CRM application from Oracle is interesting. Based on the Web 2.0 technology, users can log onto the application without logging into the application. The other option is accessing other applications like Google via the social CRM application. This implies embedding the social CRM application with other
applications. Of late, contact center solutions have also picked up. Offered by telecom players like Tata Communications, the market for these solutions though is still very niche and limited. The reason being that most contact centers have already invested heavily in On Premise model, and, therefore, are unlikely to shift.

The other applications gradually finding audience include project management tools (popular in the government sector for e‐commerce platform); email management tools (since most companies outsource their email requirements owing to compliance and security issues); On Demand collaboration tools (to be used in online marketing and conducting Web seminars); infrastructure support and management; HR related services (employees filling up travel and reimbursements online).

Embracing SaaS:

Company CRM Solution Implemented
Zydus Cadila - SAP CRM on demand solution
Cambridge Solutions - Salesforce.com CRM system
Aditi Technology - Salesforce.com CRM system
Idea Designs - CRM 24x7 CRM system
TVS Tread - CRM 24x7 CRM system
Parsec Interact - Salesforce.com CRM system
Dell - Salesforce.com CRM system

Oracle - Salesforce.com CRM system
Citrix - Salesforce.com CRM system

Road Ahead

Most industry players agree that the market for packaged software is on the decline and with this the need to upgrade ones systems every two years will also be done away with. And all this has happened because SaaS has presented a viable alternative to the On Premise model, and with low cost of installation, the time‐to‐market has also been reduced significantly.

Concerns about data security (as it is hosted on a shared network) are being resolved and more customers are beginning to trust the vendor resulting in more growth for the SaaS market in India.

In India, one will see action in the SaaS market from established players like Oracle, who is aggressively wooing the space. With established players looking to build on mind share by creating awareness about SaaS, the local players too stand to benefit from it. Almost all major players are looking to establish direct presence in the Indian market. Most SaaS selling in the Apac region is done directly by vendors without the active support of channel partners. But with post‐sales equally important when it comes to addressing customer issues in integrating and utilizing the application fully, it is imperative that SaaS vendors leverage channel players to scale to next level of growth.

מגמות בתחום מיקור חוץ בישראל.

מגמות בשוק הישראלי
קצב הגידול של שוק מיקור חוץ בארץ התמתן מאוד בשנתיים האחרונות ויעמוד בשנה האחרונה (2007) כנראה על אחוז הצמיחה של כ- 5%. צמיחה דומה (7%) בשוק זה הייתה גם בשנת 2006. מדובר בהאטה משמעותית בצמיחה בתחום זה לאחר מספר שנים ברציפות שקצב הגידול בתחום זה היה יציב וגדל משנה לשנה בכ-20%. ניתן להסביר את ההאטה על ידי מספר סיבות:
1. תחושה של יציאה מהמיתון של שוק ישראלי בשנתיים האחרונות– מצב הכלכלי השתפר והיה פחות לחץ מארגונים להוציא את ה-IT ל-outsourcing. אם בתקופת המיתון הנהלה הבכירה הנחיתה החלטת היציאה למיקור חוץ על IT בתור עובדה מוגמרת, הרי שבשנתיים האחרונות חברות עשו המון בדיקות כדאיות מורכבות לפני שיקבלו החלטה לא קלה זו. חשוב לציין שמגמה זו הולכת להשתנות בשנת 2008, זו תהיה שנה ללא גידול משמעותי בתקציבי הIT .

2. ספקי מיקור חוץ מובילים יצבו את מחיריהם ואינם מוכנים להורידם על מנת לזכות בעסקאות בכל מחיר. תמו ימי מחירי ההתאבדות שבהם חותמים הספקים על חוזי מיקור חוץ בהנחות גדולות ובסופו של דבר לא מסוגלים לספק את השירות הנדרש ללא הפסד. אם עסקה אינה רווחית מבחינתם, ספקים, אשר זכו כבר בפלח שוק נכבד של שירותים מנוהלים, יעדיפו לא לגשת למכרז. הרבה פעמים התייצבות כזו של מחירים מובילה לחסכון צנוע יותר ללקוח, ולקוח, אשר רואה שמדובר באחוזי החיסכון הלא גבוהים מאוד, יכול לבחור שלא להסתכן ולא לצאת למהלך כל כך מורכב כמו מיקור חוץ.

3. שינויים בצמרת ה IT הישראלית – במהלך שנתיים האחרונות היינו עדים לחילופים רבים בקרב המנמ"רים או בקרב מנהלים בכירים כמעט בכל ארגון בולט בארץ. חלקם פרשו, חלקם עברו לארגונים אחרים, וחלקם קודמו בתוך הארגון לתפקידי ניהול אחרים. שינויים ארגוניים אלה הרבה פעמים עצרו מהלך של בחינת היציאה למיקור חוץ גם אצל הארגונים אשר שקלו מהלך זה לפני החילופי ההנהלה.

4. פרסומים על מחלוקת קשה ובעיות בחוזה באחת העסקאות המיקור החוץ הגדולות והראשונות מסוגה שנתחמו בארץ (העברת תשתיות המחשוב של בנק הבינלאומי למיקור חוץ של EDS) גרמו להמון ארגונים, במיוחד לחברות ממגזר הפיננסי ויחד איתם בנק ישראל, אשר לעולם לא היה תומך נלהב של מיקור חוץ, להוריד את החלטות ה-outsourcing מסדר היום לחכות לסיום המשבר. חשוב לציין, שבסופו של דבר הגיעו שני הצדדים להסכמה ופרויקט מיקור חוץ של תשתיות המחשוב של בנק הבינ"ל עם EDS יצא לדרך, מה שכנראה ייתן אור ירוק לארגונים פיננסיים לגבי החלטתם לשקול העברת פעילות וטכנולוגיות טקטיות (הלא אסטרטגיות) לניהול של ספק המתמחה בכך.

שנת 2007 לא התאפיינה על ידי פרויקטים גדולים. להלן מספר הפרויקטים החדשים והבולטים משנה האחרונה: חברת נס עם זכיות חדשות של IT מלא ל-3 שנים בחברת Teledata, ול-5 שנים בתדיראן מוצרי צריכה, EDS - זכייה חדשה: IT מלא של כנסת ל-3 שנים, HP-הזכייה הגדולה של IT מלא של טאוור ל-7 שנים, מלם-תים מספר עסקאות של מרכזי שירות וטנכאים בעיריית ת"א, פניקס ועוד

יחד עם זאת עדיין מוקדם להספיד את השוק ה outsourcing בארץ. אני מאמינה שנראה מספר עסקאות גדולות במגזרים שונים בשנת 2008. תקציבי ה-IT לא יעלו באופן משמעותי, ולכן אנו צופים לראות התעוררות של שוק מיקור חוץ. שוק זה נהיה בשל מאוד, לקוחות מודעים ליתרונות וסכנות הטמונים בו ופועלים בשיקול דעת רב. להלן מספר המגמות הבולטות שאפיינו שוק זה בשנה האחרונה:
· בזמן שלהשיג חסכון בעלויות באמצעות ה outsourcing עדיין מטרה חשובה, היא כבר איננה גורם העיקרי. יעדים נוספים כמו התמקדות בפעילות הליבה של החברה, שיפור באיכות השירות וגישה להתמחות הספקים לעיתים קרובות מכריעים את החלטות למיקור חוץ
· חברות פונות היום בעיקר לספקים אשר הוכיחו בעבר את יכולת מתן שירותים לפי הסכמי רמות השירות.
· שוק המיקור החוץ הישראלי הנו שוק תחרותי מאוד עם מספר רב של ספקי שירות. אם לפני שנה שוק זה התחלק בעיקר בין מספר ספקים: Ness, IBM,Malam-Team, EDS, הרי שהיום אנו עדים לכניסה של שחקנים חזקים חדשים כמו HP, בינת וטלדור.
· לקוחות מעדיפים חוזים בהיקף נמוך יותר מאשר היה מקובל בעבר עם המשך התקשרות של 3 ועד 5 שנים בממוצע.
· מגמה הולכת וגדלה בתקופה האחרונה הנה התקשרות עם מספר ספקים, דבר שמאפשר ללקוחות ליהנות מגישה למגוון רחב של מומחיות הספקים עם שליטה גדולה יותר.
· ככל שמודל של ריבוי הספקים נהיה מקובל יותר כך גם נכנסים לתמונה חברות יעוץ או מנהלי IT בכירים מטעם הלקוח אשר אחראים על משא ומתן בין לקוח לבין ספק.

מודלים הנפוצים של מיקור חוץ ויתרונותיהם
מודל המקובל של outsourcing עובר שינוי. למעט מספר עסקאות בודדות, כמעט ולא ראינו השנה עסקאות חדשות ומשמעותיות במודל ה-outsourcing מלא (הוצאת כל המחשוב למיקור חוץ). רב עסקאות מיקור חוץ שנחתמו השנה היו עסקאות של העברת תהליכים או תחומים מסוימים למיקור חוץ, בעיקר מדובר על התחומים המדידים, כגון: תשתיות או מרכזי שירות (Help Desk).

תשתיות
תשתיות, כיוון שזהו תחום פחות אסטרטגי לחברה, קל לכימות ולרוב לא מגדיל יתרון תחרותי לארגון, הרי מדובר בפעילות טקטית יומיומית של תחזוקת המחשוב בדומה למתחרים. היום, ארגונים גדולים בוחרים לרוב בהוצאת התשתיות למיקור חוץ, על מנת לצמצם סיכונים ולהישאר ולנהל את החלק האפליקטיבי בעצמם, גם אם לא מדובר באפליקציות אסטרטגיות לארגון.

מרכזי שירות
החלטה להוציא מרכז שירות לספק חיצוני נעשית מסיבות דומות לתשתיות ואף פופולארית יותר. בעקבות העברת מרכזי שירות לספק המתמחה בניהולם, לעיתים קרובות ארגונים משיגים התייעלות משמעותית במתן השירות ובו בזמן חסכון בעלויות בזכות היתרון לגודל, מתודולוגיות מובנות וכלים מתקדמים עם יכולת השתלטות מרחוק. בנוסף, ארגונים פותרים את בעיות הטיפול בעובדי קו ה-1 של מרכזי שירות, כוח עבודה לא קל לניהול בדרך כלל, הרי מדובר לרוב בסטודנטים, אשר מחפשים עבודה זמנית, ללא נאמנות גבוהה לארגון, ללא אופק התקדמותי ועם תחלופה בתדירות גבוהה מהרגיל. ספקים המובלים מקימים מרכזי קליטה מיוחדים לעובדי קו ה-1 של מרכזי שירות, מעבירים אינספור הדרכות ומציעים מסלול ברור לקידום מה שרוב הארגונים אינם יכולים להציע. חשוב לציין, שבממוצע קרוב ל-10% מכוח האדם בארגון מעורבים במתן השירות במרכזי השירות ותמיכה טכנית. מדובר לרוב בעובדי IT לא זולים ולכן מהווים מטרה ראשונה לחסכון בעלויות או outsourcing. ארגונים ללא מתודולוגיות מובנות (כגון ITIL) וכלי Service Desk מתוחכמים הרבה פעמים לא מבצעים תיעוד מלא לתקלות, אינם מבצעים קלסיפיקציה של התקלות ולכן לעיתים קרובות לא מצליחים לגלות ולפתור באופן פרואקטיבי בעיות מערכתיות אשר שגורמות לאותן התקלות לקרות גם בפעם הבאה. בארגונים קטנים, ללא תהליכי הניהול השירות מסודרים, משתמשים לעיתים פונים לעזרה ישירות למפתחים, דבר אשר קוטע את רצף עבודתם והופך את תהליך של תעדוף הטיפול בתקלות לבלתי אפשרי.

SaaS – Software as a Service
אחת המגמות החשובות ביותר בעולם ה IT כיום היא המעבר במודל התכנה מחבילות ארוזות למודל מבוסס שירותים. כמו כן, הצורה בה אנחנו רוכשים תכנה הולכת ומשתנה.
לאחרונה שמענו רבות על מודל ה on Demand בשוק האפליקציות. מודל זה מדבר על צריכת התהליכים המבוקשים כ"שירותים" אותם ניתן לקבל דרך האינטרנט ע"י תשלום "שכירות" לספק עבור השימוש בתכנה. שיטות התמחור גם כן משתנות. לקוחות יכולים לשלם סכום קבוע לחודשper משתמש, ומודלים חדשים כגון תשלום על פי שימוש, תשלום על פי תועלות, צצים ועולים.
השוק העיקרי בו התרחשה מירב הפעילות סביב מודל ה on Demand הנו תחום ה CRM. ספקי ה CRM הציעו שימוש "מושכר" בתכנת ה CRM במחיר שנע סביב 60$ למשתמש, והמערכת מסופקת במודל של Web Services הנצרכים דרך האינטרנט, כאשר האפליקציה יושבת אצל שרתי הספק ולא אצל הלקוח. הסכום החודשי אותו משלם הלקוח כולל את נושא התחזוקה המבוצע על ידי הספק.

המודל טומן בחובו כמה יתרונות בולטים: חברות יכולות להסתכל על עלויות ה IT שלהם בפרויקט ה CRM כעל הוצאה שוטפת/קבועה במקום הוצאת השקעה; כל נושא ההקמה מתקצר ועלויות ההקמה אינן קיימות במודל זה (כגון התקנה, רכישת שרתים, רכישה חד פעמית גדולה של הרשיונות). כאמור, התשלום הוא חודשי והחברות משלמות על "תחזוקה".

מודל ה on Demand כאמור מציע יתרונות רבים, אך האם השוק הישראלי יאמץ אותו באותה רמה שהשוק העולמי כבר אימץ? לדעתי, הסיכוי לכך הוא הרבה יותר גבוה מאשר לפני כמה שנים, כאשר היו ניסיונות לא מוצלחים לספק אפליקציות במודל ASP. כיום ישנם כל מיני כוחות הדוחפים לכיוון ה on Demand – ביניהם אימוץ מודל ה SOA; הרצון של ארגונים להקטין מורכבות ההקמה הראשונית; הרצון של מנהלי IT לנהל עלויות בצורה יותר מבוקרת.

לסיכום:
ארגונים מעדיפים להוציא היום את פעילות הטקטית כמו תשתיות המחשוב של ארגון או ניהול של מרכזי השריות על הוצאת IT מלא לספקי השירות. מדובר בשוק בשל עם מקום לאימוץ מודלים חדשים דוגמת Software onDemand אשר תופס תאוצה וארץ ובעולם.