
This blog is about trends, directions & thoughts about Israeli & Global Office of the CIO, Web & Mobile, Service Desk & Sourcing Strategies
Cloud Computing Round Table Summary
מצ"ב סיכום עיקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות "מהשטח" – כיצד ארגונים, יועצים וספקים רואים תחום מתפתח זה.
התמונה שעלתה במפגש היא של תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. נציגים מאחת החברות הגלובליות שנכחו דיברו על כך שכבר היום, כאשר החברה מבצעת רכישות של חברות בסדר גודל בינוני בחו"ל – עשרות עד כמאה עובדים – בחברות מסוג זה כל התשתית וכל האפליקציות, מלבד האפליקציה שמפותחת על ידי החברה – נמצאות ב- Cloud. וגם האפליקציות שמפותחות על ידי החברה- נמצאות חלקית בשרתים על ה- Cloud.
אנו ממליצים לארגונים להתחיל כבר כיום להתנסות בתחום מרתק זה כדי לא להיות מאחור כשתהיה הפריצה. כלומר, להערכת כל משתתפי הדיון, המהפכה כיום מתרחשת בארגונים הקטנים ועדיין לא הגיעה באופן מוחשי לארגונים הגדולים, אבל כניסה זו צפויה להתרחש גם בארגונים אלה. בעתיד היותר רחוק, כאשר האינטרנט למשתמש הסופי בבית ובארגונים יגיע לקצבים של 1G השאלה של מיקום השירותים\האפליקציות כבר לא תהייה רלוונטית מבחינת ביצועים. לסיכום מלא: http://www.slideshare.net/Galit/cloud-computing-round-table-hebrew-summary
תוויות:
"Web 2.0",
Cloud computing
Governance, Risk and Compliance
את 2009 ניתן לאפיין בעיקר כשנה של הורדת תקציבי IT. עתה, נכנסים ארגוני IT למצב הישרדותי: יש עצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים או טכנולוגיות חדשות, ורוב המאמץ הולך לאיתור ושדרוג מערכות קיימות.
לא כל הסעיפים התקציביים יורדים. בין התחומים הבודדים שנראה השנה בעלייה - תחום של ניהול סיכונים ובקרה רגולטורית. משבר כלכלי שם את ניהול העלויות ה-IT במיקוד ההנהלה וכסף לטובת הציות הרגולציות ואבטחת מידע מתחיל לזרום.
יצא לי לדבר עם כמה מנמ"רים בנושא של Enterprise Risk mngt, נראה כי הרוב התייחסו עד עכשיו לפרויקט רגולטורי (דוגמת SOX ו –Bazel II) כאל פרויקטים חד-פעמי שחייבים לבצע, מטרד שהוצנח על הארגון מלמעלה ללא כל תרומה אסטרטגית. בנוסף, כלים היחידים שהוכנסו לארגונים עד כה נועדו בעיקר לתעד מסמכים למען הציות רגולטורי, ללא ניהול או איכפת התהליכים.
מנכ"ל של ארגון חייב לדעת את הסיכונים הקשורים בהשקעות ה-IT, בדיוק כמו שהוא יודע את הסיכונים הפיננסיים של הארגון – חובות מסופקים, או כל סיכון חשוב אחר. אנחנו מחשבים את ROI, לוחות זמנים ותקציבים לפרויקטי IT , אבל איזה הנזק יקרה לארגון לולא פרויקט זה או אחר לא יצא לפועל? ומה סיכוי שזה יקרה? למידע נוסף: http://www.slideshare.net/Galit/governance-risk-compliance-trends-2009
שמירת מקור קוד תוכנה בישראל
השבוע קיבלנו שאלה מעניינת מאחד לקוחות שלנו לגבי שמירות מקור קוד תוכנה בישראל:
-האם התופעת הפקדת קודי מקור של תוכנה מקובלת ונפוצה בישראל?
-מגמה בינלאומית?
-אילו חברות מספקות שירות זה והיקפי הפעילות שלהם?
לאחר הבדיקה עלה, כי רוב שמירות מקור קוד תוכנה בישראל נעשות על ידי משרדי עורכי דין ולא חברות ייעודיות המתמחות ספציפית בתחום זה. שמירת קוד המקור נעשית תחת חוקים חוזיים, ובדרך כלל ישנה עלות שנתית עבור שירות זה:
-האם התופעת הפקדת קודי מקור של תוכנה מקובלת ונפוצה בישראל?
-מגמה בינלאומית?
-אילו חברות מספקות שירות זה והיקפי הפעילות שלהם?
לאחר הבדיקה עלה, כי רוב שמירות מקור קוד תוכנה בישראל נעשות על ידי משרדי עורכי דין ולא חברות ייעודיות המתמחות ספציפית בתחום זה. שמירת קוד המקור נעשית תחת חוקים חוזיים, ובדרך כלל ישנה עלות שנתית עבור שירות זה:
- דוגמה לעלות שנתית עליה שמענו הנה 2000$.
לא מצאנו משרדים ספציפיים בהקשר זה.
בחו"ל ישנן חברות המתמחות בשמירת קוד מקור (זהו ייעודן העיקרי), דוגמה אחת שמצאנו לחברה מתמחה שכן יש לה נציגות בארץ הנה:Escrow Europe המיוצגת גם בארץ.
תוויות:
קוד תוכנה,
Source code
"מצפן" פוליטי
לקראת הבחירות, בתקופה מבלבלת זו, לכל אלו שלא יודעים למי להצביע: נסו את המצפן הפוליטי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר על פי תשובותיכם לשאלות – מתאים את דעותיכם למצע המפלגות ומדרג אתכם ב"ריבוע הקסם" בהתאם למפה הפוליטית . גלו מי אתם http://israel.kieskompas.nl/
Office of the CIO - Trend 2009
בכנס הבכירים האחרון של STKI הצגתי את המגמות הבולטות בעולם Office of the CIO. במצגת ניתן לראות את הבשלות של כלים טכנולוגיים בתחום ניהול IT, וקיטלוגם לפי סעיפים תקציביים שונים, כגון: הוצאה למען רגולציה, הוצאת בתחום של IT commodity - דברים הכרחיים, הוצאות להורדת עלויות והשקעות IT למען הגדלת הכנסות של הביזנס. צורה נוספת לראות את התפלגות תקציבי ה-IT הינה לפי הוצאות discretionary - הוצאה שחייבת להיעשות, דברים שכבר התחייבנו או חייבים לשלם: תחזוקות חומרה ותוכנה, רישיונות, עלות כ"א IT, פרויקטים רגולטורים ועוד לעומת הוצאות non-discretionary: הוצאות הניתנות להחלטות מושכלת, אופציאונאלית - שדרוג מערכות, פרויקטים אסטרטגיים, Professional Services, פרוקטי IT במודל "שלם לפי צריכה" ועוד. המסר העיקרי של מצגת היה להתחיל ולנסות להבין כמה כסף אנו משלמים בתחילת השנה להוצאות הכרחיות אלה (~60% בממוצע) ואיך ניתן לצמצם הוצאות מסוג זה ולהתחיל להעביר אותם להוצאות non-discretionary. את המצגת במלואה ניתן לראות ב-slideshade. http://www.slideshare.net/guestbdbc6/galit-hp-otc-v2-presentation
Cloud Computing- הגדרות
רעיון של utility computing איננו חדש, לפני כמה עשורים ארגונים היו משתמשים בלשכת השירות לשירותי מחשוב, לפי המודל "שלם לפי שימוש". לפני עשור דיברנו על מודל ASP – Application Service Provider - לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך האינטרנט. הרעיון היה יפה, אך הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של ASPs. ללקוחות לא הייתה שליטה על האפליקציה, הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ASP ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי - שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת SAP) ו-ASP היה מלאכותי. לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים, והיה מקבל אותם אחרי 6 שבועות: ואם עשה טעות בערכה – חיכה עוד 6 שבועות לשרתים החסרים. חוזים נסגרו ל-5 שנים קדימה, ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של "שלם לפי שימוש".
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.
הירשם ל-
רשומות (Atom)