Recommend the CUTTER SUMMIT

כשאתם לא מול המחשב...

תחום היישומים האפליקטיביים לטלפונים הניידים התפתח מאוד בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הבשילה והיא מציעה כיום מגוון פתרונות הן עבור אנשי שטח ועובדים פנימיים והן עבור הלקוחות הסופיים של הארגונים:
1. פתרון לאנשי שטח/ עובדים פנימיים- פתרון אפליקטיבי לניידים עבור טכנאים, פרמדיקים, אנשי מכירות, וכ"ד אינו חדש, אבל קלות השימוש, זמינות, חיבור תמידי לאינטרנט וGPS עוזרים לארגונים לבחור בניידים כפתרון המוביל לאנשי השטח.

אנשי השטח מקבלים לטלפונים הניידים את סידור העבודה שלהם, התראות, והודעות מהמוקד. כאשר יצרון בולט נוסף הינו היכולת לעדכן בזמן אמת את ביצוע המשימות, ישירות למערכות הארגוניות. מערכת ה- GPS מקלה על המוקדים בשינוע אנשי השטח ומאפשרת לבצע בקרה באופן פשוט ונוח.
אפליקציות אלו מאפשרות לטכנאים בשטח אף להפוך לאנשי מכירות. טכנאי של הוט או בזק, שכבר נמצא אצל הלקוח בבית, יכול להציע ולמכור מוצרים ושירותי חברה נוספים במקום, ללא הפנייה לשירות לקוחות טלפוני (שכולנו כל-כך לא אוהבים בגין המתנות ארוכות ושירות לא רציף). אנשי השטח יוכלו לדווח על מכירה חדשה או לקוח פוטנציאלי דרך הניידים למערכות ארגוניות בזמן אמת. כך נשפר את הבקרה הארגונית: קלות השימוש וזמינותו של הטלפון הסלולרי יאפשר לארגון לדעת כמה זמן לקח לטכנאי להגיע ללקוח/ לטפל בתקלה, כמה כסף הכניס/ חסך לארגון, בחינת יעילותו של עובד ספציפי לעומת חבריו לצוות וכ"ד.
2. פתרון לשירות עצמי ללקוח סופי - ניהול חשבון אישי ממכשירים ניידים, שימוש במכשירים אלה בתור ארנק נייד – נוכל לסמן את מוצרי החנות לפי הברקוד המותקן עליהם ולשלם עם טלפון נייד בקופה. נרכוש כרטיסי טיסה, תיאטרון, קולנוע וחניה דרך הסלולר וגם נזמין תור לרופא שאחריו נקבל את תוצאות הבדיקות לנייד שלנו.

Mobile banking – ביצוע כל טרנזקציות בנקאיות דרך הניידים, אפליקציית mobile banking תאפשר לצרכן לבדוק בכל רגע את מצב התנועות בחשבון והחיובים בכרטיס האשראי, לבצע משיכה מפיקדון, הזמנת פנקסי צ'קים והעברת כספים לחשבון אחר. בעזרת פתרון זה ניתן לעקוב בקלות אחר המסחר בניירות הערך (לקבל נתונים וחדשות בזמן אמת, התראות לפי בקשה, מצב תיק המניות הווירטואלי) ולבצע קניה ומכירה של ני"ע גם כשאנחנו לא נמצאים מול המחשב.

כרטיסי אשראי – הטלפון הסלולרי תמיד איתנו, ובעזרת הטכנולוגיה המתפתחת של GPS ניתן לדעת בקלות את המיקום המדויק של הלקוח . כך שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע ללקוחות, דרך הניידים, הנחות רלוונטיות לפי קרבת הלקוח לחנות, חניון או בית קולנוע ספציפי (ולהפסיק עם שליחת חוברות עם הנחות בדואר שנזרקות לפח כמעט באופן אוטומטי.

משרדים ממשלתיים –אתרי האינטרנט של משרדים ממשלתיים כבר שודרגו וכולנו הרגשנו את שיפור השירות וקיצור זמני ההמתנה הלא הגיוניים כאשר בילינו בתורים לחידוש דרכון או שינוי כתובת מגורים. בשלב הבא, בעת רכישת רכב, נוכל לבצע בדיקה בזמן אמת האם הרכב משועבד, האם רשיונו בתוקף והאם מדווח כגנוב.

עלייה בשימוש בטלפונים הסלולריים החכמים ,פרסונליזציה וקלות החיבור לאינטרנט הופכים את המכשיר הסלולרי לממשק העיקרי דרכו נתחבר לרשת, אתרים מועדפים, ורשתות חברתיות. זמינות הטלפון הנייד הופכת אותו למכשיר המועדף לשמיעת המוזיקה, צפייה בטלוויזיה ושיחת ועידה עם חברים. אחוז המכירות של טלפונים החכמים (דוגמת: blackberry ו-iPhone) עולה למרות המיתון. הצרכנים של הטלפונים הללו הם גם העובדים בארגונכם, אשר יצפו בקרוב לקבל תמיכה מלאה של הארגון במכשירם וידרשו לקבל את רוב השירותים למכשירם הסלולרי. במיוחד בתקופת המשבר הכלכלי, בה ארגונים מחפשים להגדיל את הכנסותיהם ו/או לצמצם עלויות, בחינת יישומים אפליקטיביים עבוד הטלפונים הניידים חייבת להיות חלק מהאסטרטגיה הארגונית לשנה הקרובה.

New buzzword is in town - BRM: Business Relationship Management

הפן האסטרטגי של ה-IT:
זמינות השירותים, ש-IT היה עסוק לספק בזמן לביזנס, כבר לא מספיק! השינוי האמיתי הינו להתייחס ל-IT כאל מנוע צמיחה, ומחולל שינוי אמיתי בארגון – business innovator engine. בעבר התייחסו אל IT כאל כלי תומך טכנולוגיה; היום IT לעיתים קרובות יוזם וגורם לשינוי החשיבה הארגונית. האתגר האמיתי להיות שחקן שווה גם בשווקים אגרסיביים ותחרותיים, במקום שהעומס השוטף מושך את IT למטה - לעבודות תחזוקתיות.
יש הבדל בין אם IT רואה את עצמו כספק השירותים של ארגון – מספק את השירותים לארגון על הצד הטוב ביותר לבין שותף עסקי מלא – מחליט יחד עם הארגון מה נכון וכדאי לעשות. IT צריך להוות מקור בלתי נפרד לחדשנות (innovation) הארגון. תמיכה טכנית, תחזוקה שוטפת או החלפת תשתיות לא מעניינים את הביזנס. כאשר ביזנס לא רואה ב-IT "קופסא שחורה" או תשתיות בלבד- מקום אליו זורמים כספים רק לא תמיד ברור למה בדיוק, אלא יודע לאן בדיוק הולכים המשאבים ונעזר ביכולת התיעדוף ובראייה כוללת של גוף Business Relationship Management (BRM), IT יעבור מ"חדר המחשבים" אל שולחן הדיונים האסטרטגי.

Business Relationship Management -BRM

מטרות ה-BRM:

• אחת המטרת ה-BRM להוציא את IT מהתחום התחזוקתי האפור אל התחום החשיבתי יותר של חדשנות, יצירתיות, הבנה ושותפות לביזנס. גוף ה-BRM הולך להיות הגוף הכי משמעותי ב-IT. מצב זה יכול להתאפשר רק אם מנכ"ל החברה מבין את חשיבות ה-IT ואת תרומתו לתהליכים חדשניים וליתרונו התחרותי של הארגון.
• BRM צריך לספק ערך לארגון גם על ידי איחוד רעיונות (חטיבה עסקית אחת רוצה לעשות מוצר א' וחטיבה אחרת מוצר ב' – נכון יותר מבחינת הארגון לעשות פרויקט משולב או מוצר תשתיתי חדש).
• BRM צריך לדעת להראות את ההכנסה החיובית שכל חטיבה עסקית יצרה לארגון. בשוק התחרותי של היום גם אם אפשר לתת מענה לדרישה מהתחלה ועד הסוף תוך חצי שנה, הערך המוסף האמיתי נוצר כאשר IT מצליח לספק פתרון עסקי תוך חודש וחצי. לפי גישה זו יכול להיות שעושים פחות דברים, אבל בעיקר את הדברים הנכונים לארגון.
• כל דרישה חייבת להימדד על ידי תועלתה לארגון, בזמן שלא כל תועלת הינה תועלת כספית - גם חדשנות, ראשוניות, וחיזוק המותג חשובים לא פחות.
• תפקיד ה-BRM לעזור לגבש ראייה מערכתית ולא לעזור לכל חטיבה עסקית לקדם את האינטרסים שלה. גוף זה יישב עם הלקוחות העסקיים ויראה אולי זה לא כלכלי לארגון לבצע התאמה מלאה של דרישת LOB מסוים (לעיתים דרישות עסקיות מגיעות לאו דווקא מטעמים ענייניים בלבד), אולי ביצוע חלקי של הדרישה ישאיר משאבים לעוד דרישה חשובה ויהיה נכון יותר מבחינה מערכתית? איך ניתן להגדיל את הערך מדרישת LOB אחד לארגון כולו? עלות הפיתוח של פרויקט לא לוקח בחשבון את כל העלות בעלות הכוללת- total cost of ownership -TCO.
• גוף BRM צריך לעזור ללקוח עסקי לראות אם יש לו תקציב גם לתפעול ותשתית. בנוסף, אסטרטגיה טכנולוגית חייבת להיות מותאמת לאסטרטגיה ארגונית.
• הקמת גוף ה-BRM קשה מאוד בעיקר בשל שינויי תהליכי העבודה הקיימים וחינוך המשתמשים, אך היום זה הכרחי. יש קושי בלבנות גוף קטן עם יכולת ההשפעה על כל החלטות הארגון כולל רעיונות חדשניים.
• חשוב לציין, כי כלים או פלטפורמה טכנולוגית ל-BRM אינם חשובים, השינוי האמיתי יביא לארגון תהליכי עבודה ומתודולוגיות נכונות.
• קיים ויכוח חריף האם נציג הלקוח/ רפרנט עסקי (גוף BRM) –צריך להיות חלק מה-IT או מהמחלקה העסקית. נראה כי השאלה הזאת תלויה בעיקר בפוליטיקה של הארגון. מנמ"ר חזק יעדיף את נציגי הלקוח ב-IT. עוד גישה אומרת כי, גוף IT הוא זה, שלעומת הביזנס, יודע לנהל פרויקטים (הערה: ארגון אחד העביר למשתמשיו קורסים לניהול הפרויקטים, אך ללא הצלחה מרובה). IT חושב בצורה פרויקטאלית, ולכן מאמינים כי גוף ה-BRM צריך לשבת בתוך ה-IT. צוות BRM חייב להיות מורכב מאנשים עם יכולות עסקיות גבוהות ויכולת לעבוד מול גוף הפיתוח.
  
  לסיכום:
  מה התרומה של BRM לארגון? בנוסף להתאמת האסטרטגיה הארגונית לפרויקטים מתבצעים, זהו גוף שאחראי על חדשנות עסקית וטכנולוגית אמיתית. דוגמה: לגוף BRM, אשר יושב בין IT לביזנס באחד הבנקים המובילים בעולם, יש מנהל בכיר שאחראי על חדשנות, אשר העלה את רעיון הבנקאות הטלפונית – ההופך את הטלפון הסלולרי הנמצא בכיס הלקוחות בכל הזמן לבנק נייד. בלחיצת הכפתור ניתן להזמין את הביטוח נסיעה לחו"ל, עשית העברה כספית באמצעות הנייד מסינגפור – תוכל לקבל לנייד את המלצות או הנחות למקומות שונים בסינגפור. אותו BRM הציע לארגון רעיון לאפשר למהגרים ללא חשבון או כרטיס אשראי לעשות העברה הבנקאית לכל מקום בעולם באמצעות הסלולרי שלהם עם תשלום עמלה לבנק.

From STKI - Accenture CIOs Round Table

לשלושת הנושאים הבאים תהיה השפעה משמעותית על ארגוני ה- IT ב-5 שנים הקרובות:
1. גלובליזציה וסביבה עסקית רב-לאומית. יותר ארגונים ממדינות מתועשות מוצאים ייצור למדינות מתפתחות בעלויות נמוכות יותר. יותר ארגוני IT פונים למיקור חוץ בשווקים המתפתחים.
2. IT ירוק. צורך מוגבר של IT בחשמל, מיזוג, חדרי מחשב וכ"ד יוצר בשנים האחרונות בעיה אמיתית של עליה דרמטית בהוצאות הארגון ופגיעה בסביבה. חשיבה ירוקה דורשת מציאת פתרונות חדשים בתחומים שונים הכוללים את הדרך בה נרכש ציוד המחשוב, סביבה עסקית, נסיעות, ושרשרת האספקה.
3. שפע טכנולוגי - IT Abundance. טכנולוגיות חדשות (Cloud computing, SaaS, מחשוב חברתי ועוד) מעבירות את הכוח ישירות למשתמשים ולצרכנים – הרבה מהתוכן היום נבנה על ידי המשתמשים - מה שמוביל למודלים עסקיים חדשים.
מה כל זה אומר ל-IT ולמנמ"ר ? עקרונות אשר נלקחו מעולם התעשייתי כולל שיטות הייצור, שרשרת אספקה ישמשו גם את IT:
· פישוט תהליכי עבודה– מספר לא גדול של שותפים עסקיים והנהגה של סטנדרטים גלובליים עבור הטכנולוגיה
· סטנדרטיזציה – אימוץ מתודולוגיות, תהליכים ונהלים
· ארביטראז' של כוח עבודה ובניית מיומנויות בארגון – מיקור חוץ, הקמת מרכזי התמחות
· מיכון תהליכים – governance ושקיפות, מדידת ביצועים ודיווח
· שיפור מתמיד – CMMI, six sigma, פיתוח "רזה"
נושאים אלה ידרשו מ-IT והמנמ"ר מיקוד אסטרטגי ב-5 תחומים מרכזיים:
· Business Relationship Management – BRM
· חדשנות וטרנספורמציה עסקית
· ניהול קשרי שותפים - Partner Relationship Management
· אסטרטגית מידע
· ארכיטקטורה ארגונית
על מנת לעמוד בדרישות אלה המוכתבות לנו על ידי המציאות החדשה, ארגונים רבים החלו להשקיע בשיפור התכנון וביצוע של הפורטפוליו הארגוני:
· מקסום הערך של הפורטפוליו הארגוני – Do the Right Things
· מקסום הערך ממשאבים ונכסי IT – Do things Right
· לספק את הערך לארגון ללא חריגה בתקציב, לוח זמנים, ותכולת הפרויקט – לעמוד בהתחייבויות
· לשמר את הערך – להביא תועלות ורווחיות לארגון
על מנת לשפר את הניהול של הפורטפוליו המשתנה, ארגונים נוקטים היום את הצעדים הבאים:
· אופטימיזציה של ערך ההשקעות – את ה"מה" ואת ה"איך"
· הטמעת governance בארגון
· חשיבה על כל השלכות של פרויקט לפני התחלתו ולא אחרי
· בניית מערכת יחסים בשלה יותר בין IT לביזנס
· הספקת מידע ניהול טוב יותר לשיפור תהליכי קבלת החלטות

STKI SUMMIT 2009 Agenda

press in order to enlarge

Cloud Computing Round Table Summary

מצ"ב סיכום עיקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות "מהשטח" – כיצד ארגונים, יועצים וספקים רואים תחום מתפתח זה.

התמונה שעלתה במפגש היא של תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. נציגים מאחת החברות הגלובליות שנכחו דיברו על כך שכבר היום, כאשר החברה מבצעת רכישות של חברות בסדר גודל בינוני בחו"ל – עשרות עד כמאה עובדים – בחברות מסוג זה כל התשתית וכל האפליקציות, מלבד האפליקציה שמפותחת על ידי החברה – נמצאות ב- Cloud. וגם האפליקציות שמפותחות על ידי החברה- נמצאות חלקית בשרתים על ה- Cloud.

אנו ממליצים לארגונים להתחיל כבר כיום להתנסות בתחום מרתק זה כדי לא להיות מאחור כשתהיה הפריצה. כלומר, להערכת כל משתתפי הדיון, המהפכה כיום מתרחשת בארגונים הקטנים ועדיין לא הגיעה באופן מוחשי לארגונים הגדולים, אבל כניסה זו צפויה להתרחש גם בארגונים אלה. בעתיד היותר רחוק, כאשר האינטרנט למשתמש הסופי בבית ובארגונים יגיע לקצבים של 1G השאלה של מיקום השירותים\האפליקציות כבר לא תהייה רלוונטית מבחינת ביצועים. לסיכום מלא: http://www.slideshare.net/Galit/cloud-computing-round-table-hebrew-summary

Governance, Risk and Compliance

את 2009 ניתן לאפיין בעיקר כשנה של הורדת תקציבי IT. עתה, נכנסים ארגוני IT למצב הישרדותי: יש עצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים או טכנולוגיות חדשות, ורוב המאמץ הולך לאיתור ושדרוג מערכות קיימות.

לא כל הסעיפים התקציביים יורדים. בין התחומים הבודדים שנראה השנה בעלייה - תחום של ניהול סיכונים ובקרה רגולטורית. משבר כלכלי שם את ניהול העלויות ה-IT במיקוד ההנהלה וכסף לטובת הציות הרגולציות ואבטחת מידע מתחיל לזרום.

יצא לי לדבר עם כמה מנמ"רים בנושא של Enterprise Risk mngt, נראה כי הרוב התייחסו עד עכשיו לפרויקט רגולטורי (דוגמת SOX ו –Bazel II) כאל פרויקטים חד-פעמי שחייבים לבצע, מטרד שהוצנח על הארגון מלמעלה ללא כל תרומה אסטרטגית. בנוסף, כלים היחידים שהוכנסו לארגונים עד כה נועדו בעיקר לתעד מסמכים למען הציות רגולטורי, ללא ניהול או איכפת התהליכים.

מנכ"ל של ארגון חייב לדעת את הסיכונים הקשורים בהשקעות ה-IT, בדיוק כמו שהוא יודע את הסיכונים הפיננסיים של הארגון – חובות מסופקים, או כל סיכון חשוב אחר. אנחנו מחשבים את ROI, לוחות זמנים ותקציבים לפרויקטי IT , אבל איזה הנזק יקרה לארגון לולא פרויקט זה או אחר לא יצא לפועל? ומה סיכוי שזה יקרה? למידע נוסף: http://www.slideshare.net/Galit/governance-risk-compliance-trends-2009