אפליקציות ווביות מול אפליקציות לוקאליות ל-iPhone – משחק בין גוגל לאפל.

מצאתי כתבה מעניינת בנושא אפליקציות ווביות מול אפליקציות לוקאליות ל-iPhone, לעיונכם תרגום עיקרי הדברים. לכתבה מלאה לחצו כאן.

גוגל השיקה את Latitude App – אפלקציית מבוססת מיקום, אשר מראה בכל רגע את מסלול בו אתה הולך (אם תרצה) עבור iPhone של אפל, וכך פתחה דיון מעניין סביב החלטה: אפלקיציות ווביות אל מול אפלקציות לוקאליות – אפליקציות דסקטופ.
אפלקציית מבוססת מיקום - Latitude App של ענקית החיפוש לא הופיעה עד כה על iPhone ו-iPod touch, למרות שאפליקציה זו עלתה במערכות ההפעלה של כל מכשירים אחרים.


בבלוג של גוגל, מפורט דבר הבא:
עבדנו בצמוד עם Apple להביא את Latitude App ל-iPhone בצורה ש-Apple חשבה שתהיה הטובה ביותר עבור משתמשי iPhone. לאחר שפיתחנו את Latitude App עבורiPhone, אפל ביקשה לשחרר Latitude App בתור יישום אינטרנטי על מנת למנוע בלבול עם מפות על iPhone.
גוגל, כמו Apple, ממשיכים לשפר פונקציונליות של דפדפן האינטרנט. כעת כאשר iPhone 3.0 מאפשר לספארי גישה למיקום, בניית אפלקציה וובית מבוססת מיקום הייתה הצעד הטבעי הבא. בעתיד, אנו נמשיך לעבוד באופן הדוק עם Apple ולספק יישומים שימושיים - שחלקם יהיו אפליקציות לוקאליות על iPhone, כגון: Earth ו-YouTube, וחלק מהם יהיו אפלקציות אינטרנט, כגון: Gmail או Latitude.
לצערינו, מאחר ואין מנגנון להפעלת יישומים על iPhone (אשר חל על דפדפן מבוסס אפליקציות ווביות גם כן), אנחנו לא יכולים לספק המשכיות של עדכוני מיקום באותו אופן שבו אנחנו יכולים לספק עבור משתמשים של Latitude על אנדרואיד, BlackBerry, Symbian ו-Windows Mobile ...


תהליך ההחלטה זה של בניית יישומי אינטרנט מול יישומים לוקאליים יופיע שוב ושוב בין Apple ו-Google. במילים פשוטות, שניהם נמצאים על מסלול התנגשות בכל אשר קשור למובייל. בינתיים, Apple לא תרצה שגוגל יבלבל את הדברים עבור מאפייני iPhone שלה. במילים פשוטות, Apple מגבילה את Latitude של גוגל.

בתור צרכן, זה נהיה יותר ויותר ברור כי אנדרואיד עשוי להיות מתחרה אמיתי יחיד ל- iPhone - מערכת ההפעלה ואפליקציות. כאשר מסלול התנגשות זה יהפוך להיות יותר ברור נראה יותר משחקים של יישומים לוקאליים אלו מול יישומים ווביים.

GRC - Governance, Risk & Compliance - יש דבר כזה?

מעניין לראות את ההתעוררות בתחום ה-GRC בארגוני IT בתקופה האחרונה. אין ספק, כי הדרישה החדשה יחסית באה בעיקר מצידם של ארגונים המחויבים על ידי רגולציות שונות בתהליך ה- GRC. אבל גם אם הרצון לבנות תהליכי ניהול סיכונים ובקרה טובים יותר מגיע " לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן", זאת אומרת לא מהבנת הצורך החיוני לניהול סיכונים טוב יותר, אלא מהכרח רגולטורי – אני שמחה לראות שהנושא מקודם בחברות רבות ע"י הנהלה והנהלת IT בכירה.

כאשר מחפשים פתרונות בתחום, חשוב לשים לב כי התחום מחולק, גם ע"י חברות מחקר בינ"ל, ל- Enterprise GRC ול- IT GRC. מכיוון שהיום תחום זה לא בשל במיוחד, קשה לומר עדיין לאן יפנו רוב הארגונים. אנחנו בהחלט רואים שארגונים מקדמים את נושא ה GRC בשני ערוצים – או מחפשים לנהל את הבקרה וניהול הסיכונים של IT על פתרון BPM – Business Process Management הארגוני מותאם לניהול סיכונים של IT או מחפשים פתרון IT GRC יעודי ל-IT.

Enterprise GRC - מבין הספקים השונים, כגון: Oracle, Achiever, MetricStream ועוד, ניתן לראות שמופיעים 2 ספקי BPM גם אם אינם נחשבים מובילים בתחום. האחד – MEGA (אינה מיוצגת בארץ), והשנייה – Idscheer (מוצר – Aris, שמיוצג בארץ על ידי חברת סקר. לאחרונה Software AG הודיעה כי היא רוכשת את IDscheer). בהקשר לספקי BPM חשוב לשים לב לעובדה שספק בתחום ה-GRC המספק יכולות BPM מאפשר למפות תהליכים כנגד סיכונים ובקרות.

IT GRC בישראל מקודם ע"י ספקים שונים כגון: IBM, SAP, CA ועוד. רובם עם בסיס לקוחות לא גדול ומתחרים על כניסה לתודעת הלקוחות הישראליים כשחקן מוביל בתחום. מעניין לראות, כי רוב הארגונים הישראליים בחרו בפתרון מקומי Dynasec המתמקד בעיקר בתיעוד מלא של תהליכים ופחות בניהולם, בעיקר בזכות גמישות המוצר, ספק מקומי, ומחיר סביר.
כך או אחרת, חשוב לציין, כי אנו תמיד ממליצים להיכנס לתחום זה עם בניית תהליכים סדורים לניהול ובקרה של סיכונים ארגוניים וסיכוני IT, מוצר GRC יכול לעזור באכיפת תהליכים אלה, אבל לא בשינוי תרבות ארגונית הנדרשת ברוב המקרים.

ממפגש שולחן עגול בנושא Mobile enterprise

מהמפגש האחורן בתחום המובייל עלו מהדיון כמה נקודות עיקריות:

• ארגונים מסתכלים על תחום המובייל בשני היבטים שונים: עבודה מול לקוח חיצוני ועבודת הנציגים בשטח. יש המון סוגי עבודה דרך טלפונים סלולריים עם הלקוחות: טרנזקציות כספיות דרך סלולר, הפקדת צ'קים, תשלום בעזרת סלולר- mobile wallet; היום נבחן איך יראו הפנים של הארגון כלפי הלקוח דרך אינטרנט סלולרי.

• רוב הארגונים בוחנים היום את האפשרות לשפר את יעילות העובדים הניידים על ידי מתן פתרונות לטלפונים סלולריים/מסופונים/ טלפונים חכמים תוך כדי חיבורם בזמן אמת למערכות ארגוניות.
  
• אמנם רוב הפרויקטים סלולריים שנעשו בארץ הם בתחילת דרכם, שבעתיד יתרחבו, אבל כבר היום ניתן לראות ROI ברור לארגון. קל ויעיל יותר לשבץ טכנאים בשטח, כאשר רואים במערכות CRM, היכן הם סיימו זה עתה עבודה ובדרך לאיזה לקוח הם, חסכו בעבודת ניירת בשטח – נציגי שטח יוצאים לשטח עם מסופונים, מחתימים את לקוחות על העסקה, מדפיסים חוזה ממדפסת מובייל שברשותם, סורק ת.ז בסורק מיניאטורי במקום ובתוך שניות הלקוח כבר יכול לעבוד עם החברה.
  
• נושא אבטחת מידע הנו הנושא הבעייתי והחשוב ביותר, כאשר מדובר בקבלת נתונים כספיים מהשטח.
  
  
• הצורך בשימוש בטלפונים סלולריים עלה כבר לפני מספר שנים, אבל היום הוא מתגבר עוד יותר. ארגונים מחפשים להציע ללקוחות דרכים חדשות לצרוך את מוצריהן, אך לעיתים קרובות מה שעוצר את היוזמות החדשות איננו המחסום הטכנולוגי אלא היתר רגולטורי דווקא, על אף מודלים עסקיים הקיימים בחו"ל.
  
  
• חברות סלולר רואות בשירות ערך מוסף ושירותי מובייל המנוף לצמיחה העיקרי. זמן של שיחות קוליות לא עולה בעולם, ולכן מחפשים תוכן ושירותים נוספים על מנת להגביר את השימוש בטלפון .לרוב האזרחים יש היום 2 טלפונים סלולריים, מדובר גם בהמון שטח פרסום שעדיין לא נכבש. גילו כי לאנשים אין התנגדות לראות פרסומות אם הם מתוגמלים על כך בדרך כלשהי (זמן אוויר בחינם למשל).
  
  · בנושא של enterprise חברות הסלולר מפתחות סט יישומים מוכנים מראש – הרבה מאוד דוחות למנהלים באינטרנט ובסלולרי, אינטגרציות שונות לבתי העסק, ספר טלפונים ארגוני, שעון נוכחות לעובדים ניידים, וכ"ד
  
  · שירותים מבוססי מקום תופסים תאוצה - התאמת השירותים, הנחות, המלצות ללקוחות לפי המיקום המדויק בו הם נמצאים עכשיו (לפי GPS או גלישה סלולרית).
  
  · מגמות עתידיות - מזהים את צורך של אנשים להיות תמיד מחוברים – לאינטרנט, רשתות חברתיות ועוד. המגמה היא לנהל את הלקוח כיוזר אחד (לאפשר לו לצרוך את אותו התוכן דרך טלוויזיה, מחשב, וטלפון נייד)
  
  · טכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר – ניתן להתחבר היום לרשתות אלחוטיות מכל מקום ולדבר בחינם ב-Skype, Fring. תופעת ה-Web 2.0 מגיעה לעולם הסלולרי ועימו גם הקוד הפתוח – Open Source.

כלים לניהול דרישות

בשבוע אחרון קיבלתי מלקוחותינו מספר פניות לקבלת המידע לגבי הכלים לניהול דרישות עסקיות. להלן סקירה קצרה על המצב של כלים אלה בשוק ישראלי:
ל-4 כלי PPM גדולים: CA, HP, CHANGEPOINT(COMPUWARE), IBM יש מודול חזק לניהול דרישות:

• מודול ניהול דרישות של CA מיושם היום בשירותי בריאות כללית (ביזנס ו-IT), ושל HP בפרטנר ובנק בינ"ל
  
  
• פתרון ישראלי MSP מציע פתרון מעניין לניהול דרישות המיושם היום במנורה, תעשיה אוירית, וסלקום
  
  
• גרסה חדשה של כלי לניהול פרויקטים PS NEXT כולל היום מודול לניהול דרישות, למרות שאני מאמינה כי ארגונים אשר עובדים היום עם MS Project Server יש פחות היגיון לבחון אותו
  
• ישנם ארגונים שמנהלים דרישות בעזרת Action Base אך מתלוננים על חוסר ראייה הכוללת של הדרישות
• שאר הארגונים מנהלים את דרישות העסקיות בעזרת מיילים, אקסלים, ופתרונות בפיתוח עצמי

5 סיבות לכישלון הטמעה של ITIL

אני מזמינה אתכם לצפות בווידאו קצר המדבר על 5 סיבות שכיחות לכישלון של הטמעת תהליכי ITIL באגונים הממהרים לקפוץ על הטרנד החם של ITIL בתקווה לשיפור מהיר של ניהול ויעילות בארגוני IT. למרבה הצער לא מעט ארגונים אינם מוכנים להתמודד עם אתגרים שבהטמעת תהליכי ITIL. לצפייה בווידאו לחץ כאן.

שלב 7 : קביעת מדדים לבחינת אפקטיביות תיק ההשקעה

קשה עד בלתי אפשרי למדוד בצורה בדידה את השפעת פרויקט מסוים, או אפילו תיק השקעה שלם על מדדי הצלחה של הארגון כמו גם החזר על השקעה. ישנם מספר גדול של השפעות מתערבות תוך ארגוניות וחוץ ארגוניות אשר ממסכות את התרומה הבדידה. ולכן אפשר לאמוד את התשואה בצורה עקיפה בלבד תוך שימוש בפרמטרים כמו אחוזי שימוש, שביעות רצון לקוחות ומידת השקעה בפרויקטי המשך. סיכונים ניתן למדוד על ידי עמידת הפרויקט בזמן ,בתקציב, יציבות מערכות וביצועים נדרשים.

יש צורך בפיתוח מתמשך של מדדים ארגונים אילו על מנת לשפר את :

• ניהול הידע – ישנה כמות גדולה של ידע לא פורמאלי המשמש בשלבים שונים של התהליך, מהגדרת הדרישות ועד הוצאה לייצור. על מנת לייצור מצב של מדיניות שימור ידע אחיד יש צורך להטמיע תרבות ארגונית התומכת בנושא יחד עם כלים מתאימים.
  
• למידה ארגונית – תהליך אסטרטגי של הפקת לקחים וצבירת ניסיון ותהליך מתמיד של שיפור.
  
  שיפור של מדדים אילו יגרום לארגון שיפור של יכולת הניבוי שלו, בין השאר על ידי הכנת מדד כולל
  לערך מתמשך של פורטפוליו הפרוייקטים.

שלב 6 : ניהול השינוי על ידי יצירת ארגון ה- PMO

על מנת להטמיע את מתודולוגיית Project & Portfolio Mngt ל"מחזור הדם " של הארגון יש צורך ביצירת ארגון ותהליכים בעזרת Project Management Office. תפקידי הPMO :

1. הגדרה והובלת מתודולוגית ניהול פרויקטים

• הגדרת ומיסוד של best practices
• הטמעת כלים ומתודולוגיה
• יצירת מתכונת אחידה של ניהול פרויקטים בארגון
  

2. הדרכה וייעוץ

• הדרכת מנהלי פרויקטים ומנהלי פונקציות
• ריכוז של ניהול הידע בארגון, בתחום של ניהול פרויקטים
• פיתוח מנהלי פרויקטים
  
  3. תכנון ופורטפוליו
  
• תיאום בין האסטרטגיה הארגונית לבין הפרויקטים
• תכנון רב פרויקטלי (Project Portfolio)
• הובלת תהליכי תעדוף בארגון
• העמסת משאבי הארגון, בצורה המאפשרת סיום פרויקטים, בהתאם להתחייבויות ניהול תכנית העבודה
  
  4. דיווח סטאטוס פרויקטים
  
• תמיכה בהכנסת נתונים, הצגתם וניתוחם
• פיתוח מערכות / תהליכי / תרבות מדידה בקרה ודיווח
• שיפור ב – Collaboration בין פרויקטים
• מעקב אחר תוכנית עבודה
• דיווח על חריגות הזנקת תהליכי אסקלציה