אני מצרפת את המצגת המלווה לפאנל Development Methods ממפגש סיעור המוחות שערכנו ב 26 בספטמבר. לעיונכם..... שנה טובה
מפגש סיעור מוחות על מובייל -מצגת מלווה לפאנל שיטות פיתוח אפליקציות מובייל
אני מצרפת את המצגת המלווה לפאנל Development Methods ממפגש סיעור המוחות שערכנו ב 26 בספטמבר. לעיונכם..... שנה טובה
Mobile Banking
ציטוט מעניין בנוגע לשירותים בנקאיים על מובייל:
It seems that mobile banking is here to stay, with the number of online users quadrupling from 4% in 2006 to 16% at end of 2010 according to a recent Forrester report. So if the growth and market opportunity are there, why aren’t financial institutions more heavily invested in this going forward? It’s clear that the advent of smart phones and tablets has catapulted mobile banking usage scenarios, especially with an aging millennial generation accustom to doing everything from their phone. If financial institutions want to stay ahead of consumer demands tied to this channel, they need to offer more than just account balance information. Until it is treated like a standalone channel, mobile banking will only serve the day-to-day needs of those consumers already using other electronic channels. Institutions only need to look at the Africa mobile banking market – estimated to hit $22 billion by 2015 -- to see the potential ROI it can provide."
Mark Provost, Analyst Relations Team, Metia
רשמים מכנס בלקברי, אורלנדו, מאי 2011
זה עתה חזרתי מכנס בלקברי העולמי אשר התקיים בתחילת מאי באורלנדו פלורידה.
את הרצאת הפתיחה שלו התחיל Mike Lazaridis, מנכ"ל RIM בהצגת המוצר החדש של בלקברי – PlayBook tablet. נתח השוק של הטלפונים החכמים המיוצרים ע"י חברת RIM נמצא בירידה, וניתן היה לראות שבבלקברי מהמרים על הפלייבוק כמוצר המוביל שלהם. אגב, באקט שיווקי מרשים (ויש מי שמיהר לומר נואש) כל משתתפי הכנס זכו לקבל את ה- PlayBook בחינם. אני עוד ארחיב עליו בפוסטים הבאים שלי, נכון לעכשיו רק אומר כי, אין ספק כי RIM הכינו היטב את שעורי הבית ונתנו תשובה לרוב נקודות החולשה של iPad וSamsung Galaxy Tab-.
Mike Lazaridis המשיך בהצגת שורה מרשימה של שותפים (Flash, Adobe, Microsoft, Facebook) אבל ללא כל ספק האורח הראשון שלו על הבמה - סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, בישר את החדשות המשמעותיות של הכנס. עד לא מזמן RIM ומיקרוסופט נחשבו למתחרים רציניים בזירה הארגונית. בלקברי נחשב עדיין לפתרון הארגוני המוביל בעולם, אותם ארגונים שהיו עד לא מזמן בכיס הקטן של מיקרוסופט. אבל הזמנים השתנו.
באירוע של בלקברי הכריז סטיב באלמר כי Bing - מנוע החיפוש, ביחד עם כלי המיפוי של מיקרוסופט, הולכים להיות ברירת המחדל וחלק אינטגרטיבי ממערכת ההפעלה של בלקברי, הרבה מעבר לסתם אפליקציה כפי שזה היום. להצהרה זו ישנן מספר השלכות:
1. גוגל נדחק הצידה מהמוצרים של בלקברי. RIM מקבלת אמנם מנוע חיפוש שאיננו גוגל (האנדרואיד של גוגל מאיים על קיומה של RIM), אך נכון לכרגע, גוגל לא אמורים להיות מודאגים במיוחד, מהסיבה שבלקברי בארה"ב ממשיכים לאבד נתח שוק לאנדרויד והאייפון בזמן ש- Windows phone 7 לא מצליח להתרומם.
2. שיתוף הפעולה בין RIM למיקרוסופט ויכולתן להתחרות באנדוריד של גוגל או iOS של אפל. כרגע נראה שהרוב לא מאמינים כי מיקרוסופט יצליח להאפיל על גוגל ואפל, גם עם עזרה מבלקברי ונוקיה.
לסיכום, אין ספק כי בעזרת שותפים עסקיים רבים, בלקברי מצליחים להעמיד פתרונות טכנולוגים מרשימים. Mike Lazaridis מהלל את יכולות האדובי, וחוזר מספר פעמים על תמיכת ה-PlayBook ב-Flash. יחד עם זאת, נדמה כי RIM לא מצליחים לעשות את הקפיצה הנדרשת כדי להוביל את שוק המכשירים החכמים. הלקוחות של היום מחפשים חוויה ולא רק טכנולוגיה!
את הרצאת הפתיחה שלו התחיל Mike Lazaridis, מנכ"ל RIM בהצגת המוצר החדש של בלקברי – PlayBook tablet. נתח השוק של הטלפונים החכמים המיוצרים ע"י חברת RIM נמצא בירידה, וניתן היה לראות שבבלקברי מהמרים על הפלייבוק כמוצר המוביל שלהם. אגב, באקט שיווקי מרשים (ויש מי שמיהר לומר נואש) כל משתתפי הכנס זכו לקבל את ה- PlayBook בחינם. אני עוד ארחיב עליו בפוסטים הבאים שלי, נכון לעכשיו רק אומר כי, אין ספק כי RIM הכינו היטב את שעורי הבית ונתנו תשובה לרוב נקודות החולשה של iPad וSamsung Galaxy Tab-.
Mike Lazaridis המשיך בהצגת שורה מרשימה של שותפים (Flash, Adobe, Microsoft, Facebook) אבל ללא כל ספק האורח הראשון שלו על הבמה - סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, בישר את החדשות המשמעותיות של הכנס. עד לא מזמן RIM ומיקרוסופט נחשבו למתחרים רציניים בזירה הארגונית. בלקברי נחשב עדיין לפתרון הארגוני המוביל בעולם, אותם ארגונים שהיו עד לא מזמן בכיס הקטן של מיקרוסופט. אבל הזמנים השתנו.
באירוע של בלקברי הכריז סטיב באלמר כי Bing - מנוע החיפוש, ביחד עם כלי המיפוי של מיקרוסופט, הולכים להיות ברירת המחדל וחלק אינטגרטיבי ממערכת ההפעלה של בלקברי, הרבה מעבר לסתם אפליקציה כפי שזה היום. להצהרה זו ישנן מספר השלכות:
1. גוגל נדחק הצידה מהמוצרים של בלקברי. RIM מקבלת אמנם מנוע חיפוש שאיננו גוגל (האנדרואיד של גוגל מאיים על קיומה של RIM), אך נכון לכרגע, גוגל לא אמורים להיות מודאגים במיוחד, מהסיבה שבלקברי בארה"ב ממשיכים לאבד נתח שוק לאנדרויד והאייפון בזמן ש- Windows phone 7 לא מצליח להתרומם.
2. שיתוף הפעולה בין RIM למיקרוסופט ויכולתן להתחרות באנדוריד של גוגל או iOS של אפל. כרגע נראה שהרוב לא מאמינים כי מיקרוסופט יצליח להאפיל על גוגל ואפל, גם עם עזרה מבלקברי ונוקיה.
לסיכום, אין ספק כי בעזרת שותפים עסקיים רבים, בלקברי מצליחים להעמיד פתרונות טכנולוגים מרשימים. Mike Lazaridis מהלל את יכולות האדובי, וחוזר מספר פעמים על תמיכת ה-PlayBook ב-Flash. יחד עם זאת, נדמה כי RIM לא מצליחים לעשות את הקפיצה הנדרשת כדי להוביל את שוק המכשירים החכמים. הלקוחות של היום מחפשים חוויה ולא רק טכנולוגיה!
כמות ההשקעה הנדרשת בשדרוג למיקרוסופט פרוז'קט 2010 - MS Project 2010
לאחרונה עשיתי עבודה עבור אחד הלקוחות שלנו, אשר נמצא במהלך השדרוג של MS PR 2010 . מהו הגדול ההשקעה או אורך הפרויקט מסוג זה? לאחר סקר קצר, יצא כי יש להיערך לפרויקט של כחצי שנה ומעלה; תלוי, כמובן, בגודל הארגון והשימוש הנוכחי ב Project Server
בעצם, מדובר בפרויקט ב- 2 שלבים: שדרוג ל- 2007 והסבה ל- 2010
גודל הפרויקט תלוי גם באם משדרגים את EPM בלבד או נעשה פרויקט יחד עם PPM
גורמים שחייבים לקחת בחשבון:
• גודל DB
• גודל ומורכבות הפרויקטים המנוהלים בארגון, כמות הגאנטים
• כמות נוסחאות וקסטומיזציה בארגון (ארגון עם רמת קסטומיזציה גבוהה יוסיף לפרויקט כחודש עבודה)
• מספר אתרי פרויקט ב SP – המרת אתרי פרויקטים כולל מדדים מעל הגאנטים (יכול להיות שיהיה מדובר במיגרציה ידנית)
• האם מדובר בארגון עם פריסה ארצית / גלובלית; כמות האתרים השונים
• מוצרי צד שלישי וכמות הממשקים (HD/ TFS/ QC) , האם יש צורך לשדרג את Project party?
• הדרכות – בין MS PR 2003 – 2010 יש הבדלים לא מבוטלים
לצורך השדורג נדרש:
• מנהל פרויקט במשרה מלאה למינימום של 3 חודשים
• מפתחים
• אנשי SharePoint לפיתוח אתרי פרויקטים
• אנשי תשתיות
• DBA
• SQL
• אנשי QA (והרבה!) – שדרוג Project Server טומן בחובו לא מעט סיכונים (אובדן מידע, בעיות גישה, בעיות ביצועים ועוד)
• אנשי הדרכה והטמעה
• איש או"ש – שיבצע חיבורים בין הגאנטים, יבנה היררכיה בין פרויקטי אב לתת פרוקיטים ועוד
בעצם, מדובר בפרויקט ב- 2 שלבים: שדרוג ל- 2007 והסבה ל- 2010
גודל הפרויקט תלוי גם באם משדרגים את EPM בלבד או נעשה פרויקט יחד עם PPM
גורמים שחייבים לקחת בחשבון:
• גודל DB
• גודל ומורכבות הפרויקטים המנוהלים בארגון, כמות הגאנטים
• כמות נוסחאות וקסטומיזציה בארגון (ארגון עם רמת קסטומיזציה גבוהה יוסיף לפרויקט כחודש עבודה)
• מספר אתרי פרויקט ב SP – המרת אתרי פרויקטים כולל מדדים מעל הגאנטים (יכול להיות שיהיה מדובר במיגרציה ידנית)
• האם מדובר בארגון עם פריסה ארצית / גלובלית; כמות האתרים השונים
• מוצרי צד שלישי וכמות הממשקים (HD/ TFS/ QC) , האם יש צורך לשדרג את Project party?
• הדרכות – בין MS PR 2003 – 2010 יש הבדלים לא מבוטלים
לצורך השדורג נדרש:
• מנהל פרויקט במשרה מלאה למינימום של 3 חודשים
• מפתחים
• אנשי SharePoint לפיתוח אתרי פרויקטים
• אנשי תשתיות
• DBA
• SQL
• אנשי QA (והרבה!) – שדרוג Project Server טומן בחובו לא מעט סיכונים (אובדן מידע, בעיות גישה, בעיות ביצועים ועוד)
• אנשי הדרכה והטמעה
• איש או"ש – שיבצע חיבורים בין הגאנטים, יבנה היררכיה בין פרויקטי אב לתת פרוקיטים ועוד
דור חדש של מודל עסקי חברתי – קפיטליזם חברתי
הדור הבא של תשלומים אלקטרוניים:
מחקרים והערכות מדברים על מגמה חדשה ומעניינת, לפיה הפלטפורמה הבאה העיקרית להעברת כספים תהיה פלטפורמת המכשירים הניידים )כמכשירי קצה חדשים לעסקאות אינטרנטיות( במקום כרטיסי אשראי או מזומן. נכון להיום נעשות בארה"ב בלבד עסקאות קמעונאיות בין-אישיות בהיקף של כ 5.5 טריליון דולר (!).
מיהן הנהנות העיקריות ממגמה זו? חברות הפעילות בעולם התשלומים כבר כיום, כגון PayPal , והן גם החברות שיקבעו את הסטנדרטים למודל הטרזנאקציות בעולם זה.
עסקאות הנעשות בעזרת מכשירים ניידים (על גבי האינטרנט) טומנות בחובן הזדמנויות רבות ופוטנציאל צמיחה רב, אך יחד עם זאת לא חסרים אתגרים, העיקריים שבהם יהיו פרצות אבטחת מידע, המשך שחיקת הפרטיות ו"גזירת קופון" על ידי גורמים רבים, אולי רבים מדי (כדוגמת Paypal, ספקיות תקשורת אלחוטית, משווקים/פרסומאים, בנקים ושורה של מתווכים נוספים) שיקחו, כל אחד מהם, עמלה קטנה מכל טרנזאקציה. בנוסף לעמלה, שנשלם, נשלם גם על חשיפת פרטים אישיים לשורה של מתווכים מסוג אלה.
כמה שווה הערך החברתי שלי?
מטבע חדש שמתחיל להיווצר בכלכלה החברתית הוא המטבע החברתי. רוב האנשים אינם מודעים לכך, אך בעיניי חברות מסחריות ישנו "ערך" לרמת החברתיות של אנשים. אחד מהדברים שמעניינים כעת חברות הוא לזהות אנשים המשפיעים חברתית, מכיוון שלאנשים אלה יש ערך פוטנציאלי גדול ובאמצעותם חברות יכולות להשפיע על יותר אנשים. שיטות עסקיות חדשות, המיושמות במדיה חברתית, מבוססות על המשחק של ערך חברתי המפותח על ידי פרויקט Ingenesist
דוגמה של שילוב בין עולם התשלומים לעולם המדיה החברתית היא העברת הטבות וקופונים בין אנשים באמצעות מדיה חברתית מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף. למה זה חשוב? כשאנשים משלמים ב"מטבע" של מדיה חברתית כפי שתואר, הספקים יכולים להעניק הנחות אלקטרוניות ישירות ללקוח (לדוגמה, על ידי זיכוי ה debit card שלהם), ואנשים אלה יוכלו להעביר קופון זה הלאה (לדוגמה, מהורה לילד) מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף אמיתי. במקרה זה נושא הפרטיות קצת משתנה, שכן משתמש הקופון אינו בהכרח זה שקיבל אותו, כך שמתאפשרת שמירה מסוימת על אנונימיות הלקוח.
בכל מקרה, מודל המיקרו-תשלומים באמצעות מכשירים ניידים בשילוב עם זיהוי הערך החברתי של לקוחות על ידי ארגונים יביאו למעין כלכלה חדשה, בה המטבע שבו נסחור יהיה הערך החברתי שלנו. המסחר בו ייעשה יותר ויותר פשוט (לדוגמה, שליחת TWEET על רצוננו להעביר 5$ לחברה יתבצע בצורה מיידית ופשוטה), המידע שיעבור בדרך לרכישת הקפה על ידי שליחת מסרון יילך ויגבר ויישלח לעוד יותר מתווכים בדרך, ואנו צפויים לראות עוד ועוד מודלים מסחריים שיצוצו ויעלו. צרכנים רבים ירצו לאמץ אותם, אך חשוב לזכור שהם ישלמו על כך מחיר, שכרגע מתרכז סביב נושא הפרטיות ופרצות אבטחת מידע.
מחקרים והערכות מדברים על מגמה חדשה ומעניינת, לפיה הפלטפורמה הבאה העיקרית להעברת כספים תהיה פלטפורמת המכשירים הניידים )כמכשירי קצה חדשים לעסקאות אינטרנטיות( במקום כרטיסי אשראי או מזומן. נכון להיום נעשות בארה"ב בלבד עסקאות קמעונאיות בין-אישיות בהיקף של כ 5.5 טריליון דולר (!).
מיהן הנהנות העיקריות ממגמה זו? חברות הפעילות בעולם התשלומים כבר כיום, כגון PayPal , והן גם החברות שיקבעו את הסטנדרטים למודל הטרזנאקציות בעולם זה.
עסקאות הנעשות בעזרת מכשירים ניידים (על גבי האינטרנט) טומנות בחובן הזדמנויות רבות ופוטנציאל צמיחה רב, אך יחד עם זאת לא חסרים אתגרים, העיקריים שבהם יהיו פרצות אבטחת מידע, המשך שחיקת הפרטיות ו"גזירת קופון" על ידי גורמים רבים, אולי רבים מדי (כדוגמת Paypal, ספקיות תקשורת אלחוטית, משווקים/פרסומאים, בנקים ושורה של מתווכים נוספים) שיקחו, כל אחד מהם, עמלה קטנה מכל טרנזאקציה. בנוסף לעמלה, שנשלם, נשלם גם על חשיפת פרטים אישיים לשורה של מתווכים מסוג אלה.
כמה שווה הערך החברתי שלי?
מטבע חדש שמתחיל להיווצר בכלכלה החברתית הוא המטבע החברתי. רוב האנשים אינם מודעים לכך, אך בעיניי חברות מסחריות ישנו "ערך" לרמת החברתיות של אנשים. אחד מהדברים שמעניינים כעת חברות הוא לזהות אנשים המשפיעים חברתית, מכיוון שלאנשים אלה יש ערך פוטנציאלי גדול ובאמצעותם חברות יכולות להשפיע על יותר אנשים. שיטות עסקיות חדשות, המיושמות במדיה חברתית, מבוססות על המשחק של ערך חברתי המפותח על ידי פרויקט Ingenesist
דוגמה של שילוב בין עולם התשלומים לעולם המדיה החברתית היא העברת הטבות וקופונים בין אנשים באמצעות מדיה חברתית מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף. למה זה חשוב? כשאנשים משלמים ב"מטבע" של מדיה חברתית כפי שתואר, הספקים יכולים להעניק הנחות אלקטרוניות ישירות ללקוח (לדוגמה, על ידי זיכוי ה debit card שלהם), ואנשים אלה יוכלו להעביר קופון זה הלאה (לדוגמה, מהורה לילד) מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף אמיתי. במקרה זה נושא הפרטיות קצת משתנה, שכן משתמש הקופון אינו בהכרח זה שקיבל אותו, כך שמתאפשרת שמירה מסוימת על אנונימיות הלקוח.
בכל מקרה, מודל המיקרו-תשלומים באמצעות מכשירים ניידים בשילוב עם זיהוי הערך החברתי של לקוחות על ידי ארגונים יביאו למעין כלכלה חדשה, בה המטבע שבו נסחור יהיה הערך החברתי שלנו. המסחר בו ייעשה יותר ויותר פשוט (לדוגמה, שליחת TWEET על רצוננו להעביר 5$ לחברה יתבצע בצורה מיידית ופשוטה), המידע שיעבור בדרך לרכישת הקפה על ידי שליחת מסרון יילך ויגבר ויישלח לעוד יותר מתווכים בדרך, ואנו צפויים לראות עוד ועוד מודלים מסחריים שיצוצו ויעלו. צרכנים רבים ירצו לאמץ אותם, אך חשוב לזכור שהם ישלמו על כך מחיר, שכרגע מתרכז סביב נושא הפרטיות ופרצות אבטחת מידע.
מגמות בתחום מיקור חוץ בישראל 2011.
קצב הגידול של שוק מיקור החוץ המסורתי בארץ התמתן בשנים האחרונות ויעמוד בשנה האחרונה (2010) כנראה על אחוז הצמיחה של 9%, בעיקר בזכות העסקאות הקיימות. צמיחה דומה בשוק זה הייתה גם בשנת 2009 (כ-8%) . זוהי האטה בצמיחה בתחום זה לאחר מספר שנים ברציפות שקצב הגידול היה יציב וגדל משנה לשנה בכ-20%. מדובר בשוק בשל מאוד עם לקוחות מודעים היטב ליתרונות וסכנות הטמונים בו ופועלים בשיקול דעת רב.
1. בשנים 2008-2009 התמודד שוק ישראלי עם משבר כלכלי עולמי אשר השפיע גם על ארגונים ישראליים רבים. רוב תקציבי IT נחתכו בצורה דרמטית ושוק נכנס למצב תחזוקה על הקיים, ללא פרויקטים חדשים, מחשש להכנס להרפתקאות מיותרות. לכן, כמעט ולא ראינו בשנים אלה עסקאות מיקור חוץ גדולות למעט מספר בודד של זכיות בעיקר במגזר ציבורי.
2. בתחילת 2010 הייתה תחושה של יציאה מהמיתון. לא מעט פרויקטיIT הופשרו ויצאו לדרך. ארגוני IT החלו לחפש שותפים עסקיים לפרויקטים גדולים, בעיקר בתחום האפליקציות והחלפת מערכות ליבה. יחד עם זאת התעניינות ומכרזים להוצאת IT או חלקים נרחבים ממנו למיקור חוץ מלא באחריות הספק פחתו. מספר ארגונים הקטינו את תכולת מיקור החוץ שלהם, החליפו ספקים, ואף עשו insourcing - החזר פעילות IT לאחריות הארגון.
3. התחום מיקור החוץ החל לסבול מתדמית שלילית מסוימת בעקבות שינויים אלה. יחד עם עסקאות רבות מוצלחות החלו להישמע קולות של אכזבה מאי עמידה בציפיות של שני הצדדים. מצד אחד לקוחות ציפו לקבל מספקי מיקור חוץ בין לאומיים עבודה לפי מתודולוגיות עולמיות מוכחות, מצד שני ספקים התלוננו על כך שהפרמטר היחידי לזכייה במכרזים נהיה המחיר הנמוך,
יחד עם זאת עדיין מוקדם להספיד את השוק ה outsourcing בארץ. המודל המסורתי של מיקור החוץ אולי הפך להיות לא פופולארי במיוחד, אך מודל מחשוב ענן תופס תאוצה ואני מאמינה כי נראה לא מעט עסקאות של cloud computing בשוק ישראלי בשנת 2011.
מה הופך את מודל Cloud Computing לאטרקטיבי?
אין ספק כי רעיון זה עדיין חדשני מידי לרוב ארגוני ואנשי ה- IT, אשר להם קשה להוציא את
השליטה החוצה . יחד עם זאת , גם השמרניים ביותר יבחנו את המודל החדש מסיבות הבאות:
1. צורך מיידי בצמצום עלויות ה –IT סביר כי כל ארגון IT , גדול ככל שיהיה , לא יוכל להתחרות בעלויות של ספקי ענן ענקיים בהיבטים שונים:
א. עלויות שרתים ואחסון )חברות הענק רוכשות אלפי שרתים ושטחי אחסון עצומים, עלות פר שרת תהיה יותר נמוכה משמעותית מזו של ארגון IT .
ב. עלויות רישוי תוכנה )גם כאן – יתרון לגודל(
ג. סביר שאפילו שיטות הקירור של חוות השרתים עצומות המקוררות בשיטות שונות )כגון ע"י מי נהר וכו'( של חברות אלה יהיו יעילות הרבה יותר.
ד. עלויות אבטחת מידע, גיבוי DRP וכד' מחולקות על פני כמות שרתים גבוהה הרבה יותר.
כשם שהלחץ להוריד עלויות בהתפוצצות הבועה של שנת 2000 גרם לארגונים לע בור משרתים יקרים לשרתים זולים, כיום יהיה לחץ להוציא מתוך הארגון החוצה דברים שלא חייבים לנהל בתוך הבית.
2. ב- 2009-2010 המניע העיקרי יהיה אולי העלות הנמוכה של המחשוב , אך בשנה הבאה היתרון של ה"ענן" יהיה בהחזר המהיר של השקעות , תגובתיות Agility , , תמיכה, בביזור, ועוד.
3. מודל התשלום "שלם לפי שימוש" - מאפשר לצמצם את עלויות ה- overheadבארגון, מגביר את היכולת לשלוט בהוצאות בצורה מדויקת , מאפשר לעשות אופטימיזציה למחשוב . כך למשל , ארגון גדול בישראל , אחרי רכישת השרתים מספק מיקור חוץ גדול משלם לפי צריכה האמיתית של CPU. בזכות המודל הצליחו לנתח איזה אפליקציות צורכות הכי הרבה משאבים.
4. Scalability וגמישות עסקית – יכולת אמיתית להגדיל /להקטין יכולות ה IT לפי הצורך העסקי , הכי כלכלי ב peaks של עבודה בארגון: מבצעים, הדרכות בארגוני R&D , בחינות, חישובים עתירי מחשוב ועוד.
5. חשיפה לשווקים חדשים, מודלים עסקיים, ושיתופי פעולה חדשים Mash-ups עם אפליקציות חדשות , שירותים חדשים. כך למשל, סביר כי BPO – Business Process Outsourcing יגדל בעזרת ה"ענן" - ספק BPO ישתמש בתוכנות SAAS ובנוסף יספק אנשים . מודל cloud מאפשר לספקים יותר מוטיבציה ליעילות ויצירתיות.
6. חדשנות - Innovation
7. יכולת שיתוף מרבית. כאשר מדובר על חברות גלובליות , אפליקציות ופתרונות של
cloud computing מספקות באופן אינהרנטי יכולת שיתוף מרבית בכל העולם. מעבר לענן צריך להיות הדרגתי "גם לחברת החשמל יש עדיין גנראטורים לגיבו". על ארגון לבחון את המודל כבר היום ולנצל את התקופה הקרובה ללימוד והתנסות מה כדאי להוציא לענן , בידי מי אני מפקיד את ניהול "אופרציית הענן" שלי וכ"ד.
חשוב לזכור כי הלקוחות של SAAS הם במובן מסוים ה"מתוסכלים של ה IT" בארגון, ובד"כ
הם לא מתחת לרדאר של ה CIO . כאמור SaaS עובד בשיטת ה Long Tail ומספק אפליקציות נישה לצרכנים שבד"כ לא קיבלו שירותים כאלה מה- IT.
עלויות הטיפול בתקלת Help Desk
אחד הלקוחות ביקש ממני לקבל את עלויות הטיפול בתקלה במרכז שירות פנים ארגוני - Service Desk
לאחר מחקר קצר, גיליתי כי רוב הארגונים שעובדים לפי ITIL לא מחשבים מדד של עלות טיפול בתקלה – price per ticket למדד טוב.
ITIL קובע, כי מדידת היעילות של מרכזי שירות לפי עלות טיפול בתקלה גורם להורדת העלויות במשך הזמן, זאת אומרת הורדת זמן הטיפול בתקלה. לרוב, מרכז שירות שנמדד לפי פרמטר זה ממהר לסגור את התקלה בכל מחיר - גם אם היא תחזור ותפתח שוב, או מעביר במהירות את טיפול התקלה לטכנאיים בכירים יותר שעולים לארגון יותר, מה שמגדיל בסופו של דבר את העלויות. עלות הממוצעת (מספר אצבע) של טיפול בתקלה נעה בין 12 ל-18 $ לתקלה.
עלות טיפול בתקלה כוללת פרמטרים הבאים:
עלויות העובדים של מרכז שירות.
דוגמאות לעלויות ממוצעות לעובדי מרכז שירות. עלויות אלו כוללות 45% תוספת למשכורת ברוטו, כגון: ביטוח לאומי, פיצויים, ביטוח מנהלים, אש"ל, נסיעות ובמקרים של מוקדן מנוסה, אשר לא רק מקבל ורושם קריאות, אלא גם מסוגל לפתור את רובן "מוקדן פותר" גם קרן השתלמות.
• מנהל מוקד – 21,500 ₪ – 23,500 )מנהל "מוקד פותר"(
• עובד קו 1 "לא פותר" – עלות 6,000-7,000 ₪
• עובדי קו 1 "פותר" – 11,500 – 13,000 ₪ )ללא רכב(
• משמרת לילה: הוספה של כ- 3,000 ₪ לחודש
• טכנאי עם רכב מלא – 17,000 – 20,000 ₪
• טכנאי ללא רכב - להוריד 4,000 - ₪ 4,500
Facilities – בניין, חשבונות וכ"ו.
עלות כלי ה Service Desk
*תקלות אפליקטיביות - תלוי בארגון – עלויות של טכנאיים, אנשי סיסטם, ספקים המטפלים במוצר – אולי נמצאים תחת חוזה תחזוקה (משולם תחת חוזה אחר)?
*לרוב לא מעמיסים את שו"ב, ולא את סביבת העבודה – שקיימים בארגון בכל מקרה
לאחר מחקר קצר, גיליתי כי רוב הארגונים שעובדים לפי ITIL לא מחשבים מדד של עלות טיפול בתקלה – price per ticket למדד טוב.
ITIL קובע, כי מדידת היעילות של מרכזי שירות לפי עלות טיפול בתקלה גורם להורדת העלויות במשך הזמן, זאת אומרת הורדת זמן הטיפול בתקלה. לרוב, מרכז שירות שנמדד לפי פרמטר זה ממהר לסגור את התקלה בכל מחיר - גם אם היא תחזור ותפתח שוב, או מעביר במהירות את טיפול התקלה לטכנאיים בכירים יותר שעולים לארגון יותר, מה שמגדיל בסופו של דבר את העלויות. עלות הממוצעת (מספר אצבע) של טיפול בתקלה נעה בין 12 ל-18 $ לתקלה.
עלות טיפול בתקלה כוללת פרמטרים הבאים:
עלויות העובדים של מרכז שירות.
דוגמאות לעלויות ממוצעות לעובדי מרכז שירות. עלויות אלו כוללות 45% תוספת למשכורת ברוטו, כגון: ביטוח לאומי, פיצויים, ביטוח מנהלים, אש"ל, נסיעות ובמקרים של מוקדן מנוסה, אשר לא רק מקבל ורושם קריאות, אלא גם מסוגל לפתור את רובן "מוקדן פותר" גם קרן השתלמות.
• מנהל מוקד – 21,500 ₪ – 23,500 )מנהל "מוקד פותר"(
• עובד קו 1 "לא פותר" – עלות 6,000-7,000 ₪
• עובדי קו 1 "פותר" – 11,500 – 13,000 ₪ )ללא רכב(
• משמרת לילה: הוספה של כ- 3,000 ₪ לחודש
• טכנאי עם רכב מלא – 17,000 – 20,000 ₪
• טכנאי ללא רכב - להוריד 4,000 - ₪ 4,500
Facilities – בניין, חשבונות וכ"ו.
עלות כלי ה Service Desk
*תקלות אפליקטיביות - תלוי בארגון – עלויות של טכנאיים, אנשי סיסטם, ספקים המטפלים במוצר – אולי נמצאים תחת חוזה תחזוקה (משולם תחת חוזה אחר)?
*לרוב לא מעמיסים את שו"ב, ולא את סביבת העבודה – שקיימים בארגון בכל מקרה
הירשם ל-
רשומות (Atom)
