שלב 2 :גזירת תכנית שנתית והתאמתה לצרכים משתנים
פורטפוליו הפרויקטים שנתי בפרויקטים מכיל את הנגזרת של הפרויקטים ממפת הדרכים לשנת התקציב הנוכחית, זאת בצירוף נושאים נקודתיים שהועלו אד-הוק על ידי המשתמשים. מספר הפרויקטים בדרך כלל גדול יותר משאפשר לבצע ולכן יש צורך למיון של הפרויקטים על פי סדרי עדיפויות לביצוע :
- מנדטורי – פרויקטים שחייבים לבצע עקב חוק/ רגולציה/ אילוץ אחר
- אסטרטגיה ארגונית – מספר קטן מאד של פרויקטים שהחברה מעוניינת לבצע כחלק
מהאסטרטגיה הכוללת שלה ללא תלות בהחזר על השקעה – ROI - פרויקטים מונחי ROI - פרויקטים שיכנסו לביצוע בתלות ביצירת תוכנית עסקית הולמת. פרויקטים אלה צריכים להיות החלק הגדול של הפורטפוליו. חשוב לציין, כי החזר על השקעה ROI אינו מהווה תמיד פרמטר אמין להצדקת ההשקעה בIT. יתירה מזו: אין זו תמיד הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים בין שתי השקעות מתחרות. למעט המקרים בהם ההשקעה נעשית באופן ספציפי לחיסכון בעלויות, מיפוי של תועלות עסקיות עשוי להיות חשוב יותר להחלטה מאשר החיסכון בעלויות.
- פרויקטי תשתית - הנחה של תשתית לפרויקטים אסטרטגיים עתידיים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות.(Keep the lights on)
- פרויקטים אחרים – אוסף של משימות ופרויקטים קטנים במיוחד לשיפור הקיים.
לאחר מיון זה הפרויקטים מוצגים לפי חיתוכים שונים כמו : עלות/תועלת, רמת סיכון, חיתוך לפי לקוחות בארגון, משאבי עבודה נדרשים ועוד. וזאת על מנת לוודא שהחלוקה עונה על הדרישות הקיימות בארגון (לדוגמא חלוקה תקציבית בין החטיבות העסקיות). על מנת שהפרויקט ייכלל בפורטפוליו לביצוע הוא היה צריך להוכיח יחס גבוה של עלות/תועלת, להיות מקובל על הלקוחות וכל התנאים המקדימים לביצוע מולאו, כגון תשתיות.
תגובה 1:
היי גלית,
אני מופתע שלא הזכרת חברה ישראלית בשם אורקנוס, שהייתה בין הראשונות שהמציאה את המושג ALM, במובן המקיף, שממזג את כל תהליך הפיתוח של תוכנה ומערכות רגולטוריות (למשל בתחום המדיקל). אורקנוס פיתחה מערכת יחודית, בשם QPACK, הכוללת את כל מרכיבי הפיתוח, כאשר מודול ניהול הדרישות הוא אחד הנדבכים החשובים במערכת. כיום משתמשים במערכת, חברות כגון אלווריון, נובה, קופרגייט, אינקרדימייל ורבים אחרים, בארץ ובחו"ל.
אני ממליץ בחום, לבחון את המערכת היחודית הזאת.
כתב
מנהל בכיר מקבוצת מל"מ/תימ.
הוסף רשומת תגובה