COBIT לשליטה ובקרה

בעוד שבעולם ה- COBIT כבר קיים ואומץ זה מכבר על ידי ארגונים כמתודולוגיה הרשמית (ולא רק ל- IT), הרי שבארץ התחילו ארגונים לדבר עליו רק בחצי שנה-שנה האחרונות. כרגע, קיימת בעיקר אי-הבנה לגבי הנושא, והארגון הישראלי הממוצע חש מבולבל ומוצף ברגולציות, תקנים, סטנדרטים ומתודולוגיות, אשר COBIT הוא רק אחד מהם. ל- COBIT יש חשיבות רבה, מאחר והמבקרים החיצוניים יעבדו לפי "check list" מסוים המתבסס, בין השאר, גם עליו. לכן, עדיף לארגונים ליישר קו כלפיו, כבר עכשיו. לא מדובר בתהליך קל, אבל בעזרת התגייסות של ההנהלה תוך הבנת חשיבות הנושא, אני מאמינה כי תוך מספר חודשים, ניתן יהיה ליישם COBIT בארגון. מאחר ואין עדיין דוגמאות מספיק טובות בארץ, קשה להתייחס לתקופת זמן להטמעה, כמו גם לעלויות. עם זאת, ארגון שכבר יישם בהצלחה מתודולוגיות אחרות, כמו ITIL או באזל II , למשל, יוכל ליישם גם את COBIT בקלות. כיום, ניתן לראות בארגונים רבים פיצול תפקידים: ה- CTO אחראי לנושא ה- ITIL במחשוב, ה- CSO אחראי לנושא תקני ISO , ועוד אדם נוסף אחראי על ה- COBIT . לכן, מומלץ למנות אדם אחד, למשל ה- Chief Risk Officer-CRO שיהיה אחראי על כל הנושאים הללו גם יחד.
עוד על ה-CobiT תוכלו לקרוא בקישור הזה לתחקיר שנעשה ע"י המגזין PCON.

הסמכה לתקן ISO‏

אחד הלקוחות שלנו שאל אותי השבוע אילו ספקים מורשים לתת הסמכה לתקן ISO‏ (כמו מכון התקנים הישראלי). בדקתי את הנושא ומצאתי תשובה מעניינת. מסתבר כי כל אחד, ממש כל גוף, יועץ עצמאי, ואפילו אני יכולים לתת הסמכה ל- ISO, ואף לתת תעודה (על שם גלית פיין למשל), כי ארגון נבדק והוא עומד בסטנדרטים של תקן ISO 9000.
הבעיה היא - מי יכבד את האישור של גלית פיין? ממש כמו תעודת כשרות (בד"צ, רב עובדיה וכ"ד) גם כאן יש גופים שנחשבים לאוטוריטה בתחום, כמו מכון התקנים, אשר עובד עם גוף קרדיטציה הולנדי. בעולם יש מספר גופי קרדיטציה, אשר בודקים את הבודקים, מה שמצריך כל גוף או יועץ לשלם להם סכום כסף לא קטן על כל הסמכה. מכון התקנים שם את הלוגו שלו בסוף ההסמכה והשאלה היא אם גם הלוגו של גוף אחר יהיה מקובל עליכם. חברה ישראלית IQC http://www.iqc.co.il/ למשל, אשר החלה לתת הסמכות ל-ISO 9000, הצליחה להיכנס למספר ארגונים, וכך גם הורידה גם את המחירים של מכון התקנים ברגע שאלה הרגישו תחרות.

SOFTWARE EVALUATIONS: Enterprise Service Desk

From Butler Group
With companies going global and their IT infrastructures becoming more decentralized, there has been a necessity to staff an adequate service desk for quite some time. Although all applications can manage trouble tickets and call volumes, the rapid increase in complexity within an organization’s IT environment is causing greater call volumes. Most service desk applications only automate the business process involved, thereby reducing call length, and do not provide a solution that can better address call volumes and service desk staff efficiency.

To address call volume, companies have three options available to them: increase the service desk staff, decrease the amount of calls coming into the desk, or increase service desk staff efficiency in responding to calls. With the shortage of IT labor in the market and massive turnover rates in the service desk, experienced service desk staffers are hard to find. Decreasing the amount of calls to the service desk would require organizations to more aggressively homogenize its IT environment and train their workforce for the tools provided. These efforts have been difficult to perform adequately, as global organizations cannot keep their IT environment from diversifying and training end-users only provides a marginal remedy.

Vendors are beginning to realize they must empower the end users themselves and focus the users’ interactions with the service desk to increase staff efficiency. They must provide the functionality to solve end-user issues or get them to a point where technician time is limited to a minimum. The business processes around the service desk application must be transformed from a reactive touch point to a proactive self-service portal. Some applications are already beginning to enable end users to shift such basic functions as password reset to a self-service function.

Internet Strategies Round Table summary

כנסו לסיכום מפגש - שולחן עגול בנושא: אסטרטגיות אינטרנט בארגון

מבוא
מפגש זה עסק בניהול, עיצוב, תכנון, ותפעול של אתרי אינטרנט בארגונים. רוב משתתפי הדיון הנם מנהלי מחלקות שונות בתוך יחידת ה-IT (למעט משתתפים אחדים ממחלקות עסקיות) ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות. המפגש עסק בסוגיות הבאות בתחום אסטרטגיות אתרי אינטרנט:

  • Web 2.0 באתר האינטרנט החיצוני
  • Web 2.0 בתוך גבולות הארגון
  • סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
  • Self Service באתרים חיצוניים: עד כמה מודל שירות עצמי "תפס"? התועלות הצפויות, כיצד לעודד לקוחות לעבוד במודל שירות עצמי?
  • האתר ככלי להכרת הלקוח ופרסונליזציה
  • כלי ניתוח אתרים
  • הקשר בין CRM לאתר האינטרנט
  • עולמות וירטואליים
  • נושאים נוספים שצוינו כחשובים
  • נספח: תגובות ספקים ויועצים לגבי הנושאים שעלו במפגש

Web 2.0 באתרי האינטרנט החיצוניים

במפגש האחרון שערכתי בנושא Web 2.0 בהשתתפות של 20 ארגוני IT גדולים בארץ, נאמר על ידי הארגונים כי תחום זה מעסיק אותם כבר לא מעט זמן, גם אם עדיין, אצל רובם, לא נעשה הרבה. עדיין לא ברור כל כך מהו ה-ROI האמיתי לארגון מתפיסות וטכנולוגיות שונות של web 2.0, כגון: RSS, בלוגים,widgets, wikis, קהילות אינטראקטיביות וכ"ד באתרים חיצוניים. ברור, כי אתר חיצוני זה הפנים של החברה ללקוח, וכי כלים ותפיסות של web 2.0 הן הכרחיות באתרים החדשים על מנת לשפר תחושת השייכות של לקוחות לארגון בעזרת פעולות אינטראקטיביות, לעודד אותם לשירות עצמי דרך פרסונליזציה של האתר, ולפתוח עמם ערוצי תקשורת ישירים דרך בלוגים ו-wikis. רוב הארגונים ציינו כי שדרוג האתרים החיצוניים והפיכתם לאתרי web 2.0 נמצא בתוכנית העבודה של 2009. כ-60% מהמשתתפים במפגש ציינו כי ארגונם עושה כבר היום שימוש בטכנולוגיות web 2.0 באתרים חיצוניים, שאר ענו כי אין בארגון עדיין כל שימוש ב-Web 2.0.

אתרים היום הם לרוב אתרים שיווקיים ותדמיתיים, עם דגש לאספקת מידע ללקוח. ארגוני IT מציינים כי מחלקות עסקיות מתחילות לדרוש מהם להיות מוכנים בנושאים של Web 2.0, ולכן הם נמצאים עתה במהלך של הכנת תשתיות, בחינת רעיונות , ואיסוף מידע. להלן מספר נקודות שעלו במפגש על הנעשה היום בתחום:

  • חשיבות השיתוף של גולשים בתכנים שונים באתר. לדוגמא, נבנה פורטל היצירה לקהילת יוצרי הסרטים. בפורטל יש אפשרות לדרג את הסרטים, להוסיף תגובות ועוד. אף על פי שרוב הפעילות באתר נעשית לקראת תחרויות הסרטים, מאמינים מנהלי האתר כי יוכלו להגדיל את תנועת הגולשים בעזרת יחסי ציבור נכונים..
  • הקמתן של רשתות חברתיות באתרים חיצוניים נתקלת בלא מעט הסתייגויות, כגון: החזר ההשקעה הכספית; חשש מתכנים חופשיים ללא עריכת הארגון; גלישת מידע פנים ארגוני החוצה.
  • דוגמת web 2.0 נוספת הנה פורטל RSS בסגנון mini box. חברי הקהילה יכולים לשאוב עדכוני RSS לפי נושאים מתוך האתרים השונים העומדים לרשותם, במקום לקבל עדכוני RSS מכל אתר בנפרד.
    נושא התאמה אישית באתרים חיצוניים personalization)) עלה לא מעט במפגש. ארגונים מחפשים להפוך אתרים ל-fun, ומאמינים כי פרסונליזציה תמשוך גולשים לאתר. חלק מהארגונים שוקלים להציג ראיונות עם לקוחות המשתמשים במוצרי החברה; להשיק פורום לקוחות; ולשפר את הקשר עם לקוחות פוטנציאליים באמצעות צ'טים.
    * עלה רעיון לעשות צ'ט וירטואלי – שיחה עם דמות וירטואלית במקום שיחה עם נציגי שירות.
  • ארגונים ציינו כי הם משתמשים ב-Web Trends כדי ללמוד איך לשווק נכון שירותי/ או מוצרי הארגון בהתאם להתנהגות הלקוחות. כאשר רואים כי אין מספיק כניסות במקום מסוים באתר, דואגים ליחסי ציבור טובים יותר. מדי פעם עושים מבחני שימושיות באתר.
    כלי מומלץ נוסף הנו Google Analytics, אשר נוח יותר לאנשי השיווק וניתן להורדה בחינם
  • 41% מהמשתתפים ציינו כי באתר החיצוני שלהם ניתן להוריד עדכוני RSS
  • ל- 17% יש בלוגים
  • 17% עושים שימוש ב-Mashups
  • 25% תפישות web 2.0 אחרות, כגון: Ajax, שיתוף גולשים בתכנים,חדרים לניהול מסמכים/ חדשות

    סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
    54% מהארגונים המשתתפים בשולחן עגול ציינו כי אחריות על אתר האינטרנט החיצוני הנה של אגף העסקי (HR, חטיבת שיווק/ שירות לקוחות, אגף דוברות, הוצאות לאור ואינטרנט, אגף EB פיתוח עסקי) יחד עם מחלקת מערכות מידע (צוות אינטרנט, מחלקת קשרי לקוחות במע' ופרויקטים, icomm).

    Self Service באתרים חיצוניים
    אין ספק שמודל שירות עצמי מושך את רוב הארגונים, וכיום רובם מנסים להעביר את לקוחותיהם לבצע פעולות יחסית פשוטות בעצמם (קבלת מידע על החשבון, בירורים פשוטים). סוגיה אשר עלתה במפגש היא הניסיון לתמרץ לקוחות לעבור למודל זה. התמריץ לרוב הוא לנסות ולהוריד את העומס הגדול שכיום נמצא על מוקדי השירות.
    המשתתפים שכבר התנסו בכך מספרים כי המאמץ להעביר לקוחות למודל שירות עצמי אינו פשוט ונדרשים תמריצים כגון סבסוד או הנחות.
    רוב המשתתפים בדיון הפרידו בין ה"אתר השיווקי" לבין ה"אתר התפעולי" שנועד לספקי שירותי שירות עצמי ללקוחות, תוך חיבור למערכות התפעוליות (לרוב בצורת Web Services בארכיטקטורת SOA). הפרדה זו קיימת במקרים רבים גם בצורה פיזית.

    שימושים מיוחדים שצוינו (מיושמים / מתוכננים) בנושא Self Service באתרים:
    · צ'טים עם מוקדן מתוך אתר האינטרנט
    · צ'ט עם מוקדן וירטואלי
    · שיחה בוידיאו מול מוקדן (גם מטלפון סלולרי)
    · אפשרות Call Back מתוך האתר, בו הלקוח "מזמין" שיחה ממוקדן שיחזור אליו
    עולמות וירטואליים
    מעבר למפגש של לקוחות עם דמויות של נציגי החברה בעולמות הוירטואליים שהוזכרו לעיל, מספר ארגונים ציינו כי הם מאמינים כי שימוש בעולמות וירטואליים כגון:
    Second Life www.secondlife.com או Google Lively החדש http://www.lively.com/html/landing.html , עשויים לתרום לחוויה מהנה של שהות באתר, ולהוריד לחץ מנציגי שירות. יש לציין, כי רוב הארגונים לא מאמינים כי אינטרנט תלת מימדי (עולמות וירטואליים) יכנסו לאתרים חיצוניים בקרוב או אינם מכירים עדיין את התחום.
  • 45% מהמשתתפים ציינו כי אינם מאמינים שאינטרנט תלת מימדי (Virtual Words) יהיה משמעותי לארגונים בנושא חוויית הלקוח באתר
  • 40% אמרו כי אינם מכירים כלל את התחום
  • 15% מאמינים כי אכן יעשו שימוש בעולמות הוירטואליים באתרים חיצוניים בשנה/שנתיים הקרובות

לנהל פורטפוליו IT על מנת למקסם ערך עסקי

הגדרת הערך של השקעת ה-IT כחלק מ-IT פורטפוליו
יישום קטגוריות של פורטפוליו המתואם עם מטרות המרכזיות של ההשקעות הנו דרך להשוואת ולנהל השקעות ה-IT שונות. קטגוריות כאלה מונות, למשל, השקעות אסטרטגיות, השקעות מבוססי ROI, והשקעות אשר נדרשות להמשך פעילות ה-IT (keep the lights on). השקעות אשר נופלות בתוך קטגוריות ספציפיות יוצרות פורטפוליו ה-IT אינדיבידואלי מוצגות להלן:

לפורטפוליו יש בדרך כלל תקציב מסוכם (כ-% מסה"כ ההוצאות), בעוד שבחירת ההשקעות ותיעדוף שלהן, ולאחר מכן ביצועי ההשקעות, יחד עם מעקב אחרי ביצועים, ייצרו הבחנה בניהם ויגדירו בדרך זו את האסטרטגית של ניהול פורטפוליו אינדיבידואלי.

קטגוריות פורטפוליו המוגדרות היטב בשפה העסקית מקלות על השימוש בגורמי ההחלטות רבים והופכות אותם אפקטיביים יותר. עבור פרויקטים אסטרטגיים, הקשר בין הפרויקט לבין מטרות העסקיות של ארגון הוא המדד החשוב ביותר; עבור פרויקטי ROI, המיקוד הוא על עלויות והטבות פיננסיות; ואילו עבור פרויקטי שימור הקיים נמדדים על פי העמידה בזמנים. עבור כל הקטגוריות, תחום התמקדות השני הנו גורמים המעכבים של פרויקטים וסיכונים. שאר פרספקטיבות נלקחות בחשבון גם כן בתור דרישה לאינפורמציה מפורטת, אבל החשיבות שלהם נמוכה יותר.

כדי להגיע להחלטה מאוזנת, נהוג לנקוט בשיטה של יישום נקודת מבט נוספת או חלופית הודות התאמת ההשקעה בתוך שרשרת הערך של הארגון.

חשוב לציין, כי החזר על השקעה (ROI) אינו מהווה תמיד פרמטר אמין להצדקת ההשקעה ב - IT. יתירה מזו: אין זו תמיד הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים בין שתי השקעות מתחרות. למעט המקרים בהם ההשקעה נעשית במיוחד לצורך החיסכון בעלויות, מקורות של ערכים עסקיים אחרים עשויים להיות חשובים יותר מאשר החיסכון בעלויות.

ארגונים רבים מאמצים את גישת הפורטפוליו של ה-IT, בגלל שהיא מספקת גישה מובנית לקבלת החלטות על השקעות ה-IT, שמגדירות במפורש ערך עסקי שנמדד במושגים שונים מ - ROI. גישה זו להשקעות ה-IT לוקחת בחשבון גם סיכונים וחסמים רבים, אשר גורמים לכישלון של השקעות ה-IT. הגישה מספקת סקירה כוללת של הגישות לניהול פורטפוליו IT בעודה מציעה ארבע נקודות מבט, אשר מרכיבות יחדיו ראייה כללית של ערכים וסכנות של השקעת ה-IT. נקודות המבט הללו הן כדלהלן:

  • הלימה בין מטרות ההשקעה לבין המטרות האסטרטגיות של הארגון (הערך העסקי של ההשקעה).
  • הטבות פיננסיות, עלויות ומדידות.
  • גורמים המעכבים וסכנות של ההשקעה – הצגת סוגיות מרכזיות עמן יתמודד הפרויקט החל מנקודת ה - delivery (נקודת המבט הפנימית) ועד לנקודת המבט החיצונית, הכוללת זיהוי של חסמים אשר חייבים להתמודד עמם לפני, על מנת להביא להצלחת ההשקעה.
  • עמידה בזמנים – השפעת העיכובים להצלחת הפרויקט.