שמירת מקור קוד תוכנה בישראל

השבוע קיבלנו שאלה מעניינת מאחד לקוחות שלנו לגבי שמירות מקור קוד תוכנה בישראל:

-האם התופעת הפקדת קודי מקור של תוכנה מקובלת ונפוצה בישראל?

-מגמה בינלאומית?

-אילו חברות מספקות שירות זה והיקפי הפעילות שלהם?

לאחר הבדיקה עלה, כי רוב שמירות מקור קוד תוכנה בישראל נעשות על ידי משרדי עורכי דין ולא חברות ייעודיות המתמחות ספציפית בתחום זה. שמירת קוד המקור נעשית תחת חוקים חוזיים, ובדרך כלל ישנה עלות שנתית עבור שירות זה:

• דוגמה לעלות שנתית עליה שמענו הנה 2000$.

לא מצאנו משרדים ספציפיים בהקשר זה.

בחו"ל ישנן חברות המתמחות בשמירת קוד מקור (זהו ייעודן העיקרי), דוגמה אחת שמצאנו לחברה מתמחה שכן יש לה נציגות בארץ הנה:Escrow Europe המיוצגת גם בארץ.

"מצפן" פוליטי

לקראת הבחירות, בתקופה מבלבלת זו, לכל אלו שלא יודעים למי להצביע: נסו את המצפן הפוליטי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר על פי תשובותיכם לשאלות – מתאים את דעותיכם למצע המפלגות ומדרג אתכם ב"ריבוע הקסם" בהתאם למפה הפוליטית . גלו מי אתם http://israel.kieskompas.nl/

Office of the CIO - Trend 2009

בכנס הבכירים האחרון של STKI הצגתי את המגמות הבולטות בעולם Office of the CIO. במצגת ניתן לראות את הבשלות של כלים טכנולוגיים בתחום ניהול IT, וקיטלוגם לפי סעיפים תקציביים שונים, כגון: הוצאה למען רגולציה, הוצאת בתחום של IT commodity - דברים הכרחיים, הוצאות להורדת עלויות והשקעות IT למען הגדלת הכנסות של הביזנס. צורה נוספת לראות את התפלגות תקציבי ה-IT הינה לפי הוצאות discretionary - הוצאה שחייבת להיעשות, דברים שכבר התחייבנו או חייבים לשלם: תחזוקות חומרה ותוכנה, רישיונות, עלות כ"א IT, פרויקטים רגולטורים ועוד לעומת הוצאות non-discretionary: הוצאות הניתנות להחלטות מושכלת, אופציאונאלית - שדרוג מערכות, פרויקטים אסטרטגיים, Professional Services, פרוקטי IT במודל "שלם לפי צריכה" ועוד. המסר העיקרי של מצגת היה להתחיל ולנסות להבין כמה כסף אנו משלמים בתחילת השנה להוצאות הכרחיות אלה (~60% בממוצע) ואיך ניתן לצמצם הוצאות מסוג זה ולהתחיל להעביר אותם להוצאות non-discretionary. את המצגת במלואה ניתן לראות ב-slideshade. http://www.slideshare.net/guestbdbc6/galit-hp-otc-v2-presentation

Cloud Computing- הגדרות

רעיון של utility computing איננו חדש, לפני כמה עשורים ארגונים היו משתמשים בלשכת השירות לשירותי מחשוב, לפי המודל "שלם לפי שימוש". לפני עשור דיברנו על מודל ASP – Application Service Provider - לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך האינטרנט. הרעיון היה יפה, אך הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של ASPs. ללקוחות לא הייתה שליטה על האפליקציה, הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ASP ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי - שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת SAP) ו-ASP היה מלאכותי. לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים, והיה מקבל אותם אחרי 6 שבועות: ואם עשה טעות בערכה – חיכה עוד 6 שבועות לשרתים החסרים. חוזים נסגרו ל-5 שנים קדימה, ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של "שלם לפי שימוש".
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.

Cloud Computing - What is it?

כל אלה ביחד יוצרים מודל cloud computing - אפליקציה מותאמת לצרכיו של הארגון ורמת שליטתו טובה יותר. לקוח עם כרטיס אשראי יוכל להקטין/להגדיל את כמות השרתים שלו בחברת Amazon.com לפי הצורך במספר דקות.
חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV (independent software vendor) לפתח אפליקציות שונות על פלטפורמה חדשה שלהם – Force.com. לפני שנתיים לא היה ל-Force.com לקוחות מעל 1000 משתמשים, והיום יש להם כבר 100 לקוחות כאלה (דוגמת Dell, דואר יפני ועוד) לאפליקציות שונות לגמרי. ללקוחות אין בעלות על הפלטפורמה. ISVs חוששים עדיין ממודל הענן – הם חוששים לקשור את עצמם עם חברות ה-cloud בחתונה קתולית. נכון להיום לחברת Force.com יש כ-50 ISVs.
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות של רכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. מדובר ביכולת ההמרה של הוצאות מסוג capex להוצאות מסוג opex בצורה דינמית וגמישה. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה החוצה מארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. שחקנים וירטואליים יקנו משאבים בענן ויציעו ערך מוסך לשירותים של היום. שימוש בענן יאפשר לארגונים ליצור אפליקציות חדשות – Mash-ups- תוך כדי ניצול זנב הארוך (longtail) של עסקים. לראשונה, תינתן הזדמנות שלא הייתה קיימת לפני לשיתופי פעולה עסקיים בתחומים שונים. למה שהעולם התקשורת הבא, למשל, לא יהיה וירטואלי? אפשרות ליצור מודלים עסקיים חדשים תינתן גם ארגונים שמרניים המספקים שירותים אינטרנטיים ללקוחות שלהם.

Tweet it!

"what are you doing ?" שאלה אחת, מיליוני תשובות ביום !

Twitter הינה אחת הרשתות החברתיות המפותחות ביותר בעולם כיום. מדובר במערכת של מיקרו בלוג המורכבת ממיליוני פוסטים (tweets) הנכתבים ע"י חברי הרשת. כל tweet יכול להכיל עד 140 תווים מה שגורם לכותב להיות ממוקד ולהגיע לליבו של העניין בכל עדכון.
המשתמשים מעדכנים את הרשת החברתית שלהם במה הם עושים, חושבים, רואים בכל רגע נתון. העלאת פוסט (tweet) יכולה להתבצע מחשבון הטוויטר באתר, ממחשב כף יד, טלפון סלולרי, פייסבוק ועוד

המשתמש יכול ל"עקוב" אחר משתמשים אחרים בעלי עניין משותף ולקבל מהם עדכונים שוטפים.

Twitter הוקם במרץ 2006 בארה"ב ע"י חברת Odeo. בראש פרויקט הפיתוח עמדו Jack Dorsey, Biz Stone, ו- Evan Williams. ההתפתחות של twitter הינה מסחררת וכמות המשתמשים ברשת זו ברחבי העולם עולה מיום ליום ובקצב מהיר.
את הדוגמה הבולטת ביותר לפופולריות של טוויטר ניתן למצוא במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב, כאשר ברק אובמה (Barack Obama Twitter) עשה שימוש נרחב ברשת חברתית זו, באמצעותה עדכן את התומכים בהתפתחות מסע הבחירות, מיקומם של כנסי התמיכה בהם נאם, הפיץ סרטונים ואף קרא להם להצביע ולהשפיע. כל זאת ללא עלות כספית.
Tweet האחרון שכתב אובמה, נכתב בתאריך 5 לנובמבר 2008 בו הוא מודה לתומכים הרבים על תמיכתם. חשבונו נפרץ ע"י האקרים בתחילת החודש (ינואר 2009) ביחד עם חשבונותיהם של ידוענים נוספים כגון בריטני ספירס:)

ביום הבחירות לנשיאות ארה"ב נרשמה עליה של 43% בכמות הגולשים הממוצעת

כוחו של טוויטר כרשת חברתית גדלה, אינו נעלם מעיניהם של חברות, בעלי אתרים ומפרסמים המשתמשים ברשת של טוויטר כערוץ תקשורת נוסף עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. מנכ"ל zappos.com (אתר למכירת נעליים) הנחשב לאחד מאנשי השיווק המובילים כיום נמצא בקשר רציף עם לקוחותיו באמצעות חשבון הטוויטר שלו, טוני לא מסתפק בקידום מוצריו אלא משתף את כולם במחשבותיו, חייו הפרטיים, המצב הכלכלי, תרבות ועוד

נתונים כלליים:

• 165,414 הינו מס' החברים Followers של ברק אובאמה, שיאן החברים של הרשת.
• 1,126 מיליון פוסטים - Tweets נכתבו ע"י משתמשי טוויטר לעדכון אחרון
• 610,528 מספר Tweets אשר נכתבו ע"י שיאנית הפוסטים של טוויטר InterntRadio
• 25.9% ממשתמשי טוויטר הינם בגילאי 35-44 http://www.time.com/time/business/article/0,8599,1834131,00.html
  כלי נחמד בשם twittervision מציג על מפת העולם Tweets חדשים שנכתבים בכל רגע נתון
  כלי פופולארי נוסף הינו twitter widget – באנר אינטראקטיבי מבוסס פלאש אשר ניתן להטמיעו בקלות בחשבונות facebook, myspace, blogger ואתרים אחרים. הבאנר מציג את הפוסטים האחרונים של השתמש בטוויטר.

לטוויטר שלי לחץ כאן: http://twitter.com/galitfein

PPM & App. Development round table summary

סיכום מנהלים:

מצ"ב סיכום עקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות, אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות שעלו במפגש. במפגש נכחו נציגי ארגוני משתמשים מסקטורים שונים. בין הנציגים היו: מנהלי מחלקות Office of the CIO/PMO, מנהלי מחלקות תכנון ובקרה, מנהלי אגף פיתוח ויישומים ארגוניים, ועוד

מטרת הדיון: (1) לשמוע מהמשתתפים, מהם ה- best practices להערכת גודל הפרויקטים, תקצוב פרויקטים ודרישות, ובקרה תקציבית של פורטפוליו ארגוני; (2) לחלוק את הניסיון הקיים בתחום זה;

להלן מספר נושאים מעניינים אשר עלו בדיון:

· רוב הלקוחות ציינו, כי לא נאלצו, עד עכשיו, לשנות את תכולת הפרויקטים, עקב המשבר הכלכלי. גופי PMO אינם נערכים שונה לתוכנית העבודה של 2009; גם אם תקציב ה-IT ירד - תהליך בחינת הפרויקטים והתיעדופם איננו משתנה, אלא מקבל מיקוד קפדני יותר.
· הערכת פרויקטים מתבצעת בארגונים על ידי מנהלי לקוח/גוף ה-PMO /Office of the CIO לפי ניסיון קודם בלבד תוך בקשה מהגורמים הרלוונטיים להעריך את חלקם, ללא מתודולוגיות מובנות (כ-Function Points או Cocomo). ארגון מוביל תאר תהליך מובנה יחסית להערכת מאמץ הפיתוח המתבסס על מילוי טפסים מוגדרים מראש.
· ברוב הארגונים לא מודדים את טיב הערכת הפרויקט בדיעבד.
· המונחים Reuse ו- SOA הנם מונחים שמוכרים לצוותי ה- PMO, אולם נכון להיום אין דגש רב על יישום מתודולוגיות אלו, וכמו כן, אין מדידה של מידת ה- Reuse כחלק מהערכת הפרויקט.
· מדידת ROI בפוסט פרויקט לא נעשה
· רוב הלקוחות ציינו, כי ניהול הפרויקטים מתבצע באמצעות כלים שחייבים להחליף! (או לשדרג), אבל מחוסר תקציב ובלית ברירה הולכים במקרים רבים על פיתוחים מקומיים פנימיים.
· מתודולוגית Agile מוכרת, אולם לדעת רבים מהמשתתפים אינה מתאימה נכון להיום לארגונים גדולים.
· ישנם מקרים בהם לקוחות אשר ביקשו פיתוחים ולא משתמשים בהם – נענשים!


לסיכום, היה זה מפגש מעניין ופורה. להערכת STKI שנת 2009 הנה שנת מפתח בכל מה שקשור לניהול פרויקטים ול- alignment של ה- IT עם הדרישות העסקיות של הארגון. לסכיום המלא נא לחצו: http://www.scribd.com/doc/10728942/RT-Final-Summary-PPM-and-App-Develop