ניהול תקציבי IT - מתחילים מחדש

בעקבות למשבר הכלכלי החריף שאנו חווים היום, הצטמצם שוק ה-IT בישראל ביותר מ-12% בשנת 2009. קיצוץ כל-כך משמעותי בתקציבי ה-IT החזיר את תזרים המזומנים להיות הפרמטר החשוב ביותר בדוחות הכספיים של חברות והוביל למשבר ההוצאות ההשקעה – CAPEX.

Capex – סעיף תקציבי להוצאת IT מסוג השקעה. המוצר פיזי שנרכש הופך להיות חלק מנכסי הארגון – כמו בניינים, מגרשים וכד'. צורת רישום חשבונאית זו מאפשרת לארגונים להפחית את ההוצאה המיועדת להשקעה על פני שנים (בעזרת פחת חשבונאי). תקציב זה מיועד לרכישת חומרה/תוכנה חדשים, חידוש טכנולוגי.

Opex - סעיף תקציבי להוצאות שוטפות של IT, הוצאה מיועדות לתפעול השוטף של יחידת IT. הוצאה כספית לפעילות היומיומית של IT, שדרוגי מערכות, תחזוקה שוטפת וכ"ד.

בנוסף, קיצוץ בעלויות ה-IT העלה את הצורך למעבר מהכנת תקציב החדש לפי סעיפי CAPEX ו –OPEX ו- Zero-based budgeting זאת אומרת הכנת התקציב מ"אפס". מדובר בראייה חדשה על בניית התקציבים – כל הוצאה, כולל הוצאות שכבר התחייבנו בשנה הקודמת, צריכה לעבור הערכה מחודשת והצדקה עסקית.

ולסיום קיצוץ בעלויות ה-IT החריף את הצורך של IT להמיר את הוצאות התקציב ה- Non-discretionary להוצאות Discretionary.

Non-discretionary – חלק מהתקציב, אשר לא ניתן לשיקול דעת – כלומר יש עליו התחייבות מראש. הוצאה שהועדה כולה עוד לפני תחילת השנה התקציבית. הוצאה כספית שאין כל גמישות לגביה, כאשר יש דברים להתחייבות מראש:
- תחזוקה שוטפת של נכסי IT, רישיונות של חומרה / תוכנה
- משכורות צוות IT / עובדים חיצוניים עם חוזי העסקה לשנה
- פרויקטים שחייבים לבצע לאחר סוף החיים של מערכות
- שדרוג מערכות קיימות ועוד

Discretionary – חלק מתוך התקציב הניתן לשיקול דעת. חלק מתזרים מזומנים, אשר נותר פנוי לאחר הוצאת ה-non-discretionary. הוצאה כספית המיועדת לרכישת נכסים – חומרה/תוכנה, צמיחה עסקית, וחדשנות של IT:
- פרויקטים אסטרטגיים, המאפשרים כניסה לשווקים/מוצרים או שירותים חדשים ומגדילים את היתרון התחרותי של הארגון
- פרויקטים הגורמים להתייעלות ארגונית: שיפור פרודוקטיביות / שביעות רצון לקוחות, הורדת עלויות וכ"ד.
בגלל אותן ההוצאות ה-Non-Discretionary נהוג לדמות את IT ל"קופסא השחורה". מדובר על אותן 60% מעלויות החבויות שכבר התחייבנו לגביהן עוד לפני ששנת תקציב החדשה החלה ולא מאפשרים לארגון שום זריזות וגמישות עסקית (Agility).

איך מגדילים את הוצאות ה-Discretionary? על ידי העסקת עובדי השמה (ללא חוזים רב שנתיים), מודלים שונים לתשלום, דוגמת: שלם-לפי- צריכה או מחשוב הענן וכמובן על ידי השקעה בפרויקטי שמגדילים את צמיחה ארגונית. לצערי

תודה ל-1200 האורחים שהגיעו לכנס השנתי של STKI!

תודה על ההשתתפות, הפידבקים, ובעיקר על העזרה הרבה שלכם בעריכת המחקרים לקראת הכנס! לצפייה במצגת שהעברתי בכנס ישנן כמה אופציות:

לצפייה במצגת (ללא הורדה): 2 אפשרויות

1. באתר slideshare:

א. הגרסה הקצרה - גרסת מצגת בכנס -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governance-office-of-the-cio-short-version-galit-stki-summit-2009

ב. הגרסה המלאה - גרסה מודפסת -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governanceoffice-of-the-cio-trends-stki-summit-2009

2. באתר Scribd

http://www.scribd.com/doc/13746532/IT-Governance-Office-of-the-CIO-IT-trends-2009?secret_password=1mpujivmidywzc4x2jaa

לצפייה והורדת המצגת - ללקוחות STKI - הצטרפו לקבוצה שלנו באתר: http://www.docsntalks.com/

איך זה עובד? נכנסים, נרשמים, מקבלים במייל אישור עם ססמה, ואז ניתן לצפות ולהוריד מצגות, לשוחח בפורומים עם לקוחות אחרים, וגם לראות חומרים נוספים כמו מועדי שולחנות עגולים ואירועים נוספים.

ומי שמעוניין לראות קצת תמונות של האירוע:http://picasaweb.google.com/jimmyschwarzkopf/STKISUMMIT2009#

מקווה שנהניתם מהאירוע (לפחות כמונו) נתראה באירועים הבאים ובשולחנות העגולים

גלית

STKI's new collaboration and archive tool.

STKI is using "docsNtalks" as a collaboration network and online archive for documents and presentations from conferences as well as a tool for ongoing projects such as weekly seminars, group meetings, think-tanks and "roundtables".

IT trends 2009

זהו אינו מיתון זוהי רעידת אדמה, החלפת מודלים עסקיים, ובמילים אחרות: Restart. על פי תוצאות מחקר STKI השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוק המחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008. הקיצוץ התקציבי והאווירה הכלכלית גורמת למנמ"רים לשנות מיקוד, כאשר המיקוד העיקרי במהלך 2009 יהיה "לעשות סדר פסח" בנכסי ה-IT.

במיתון הקודם, בין השנים 2001-2003, המיתון היה תחום בתוך גבולות תחום מערכות המידע, בתקופה זו ראינו ירידה של 40% בהוצאות המחשוב. עם היציאה מהמיתון, בין השנים 2004-2008 הייתה עלייה דרסטית של 70% בהוצאות המחשוב בישראל. בזמן עלייה זו, התרחשו רכישות ומיזוגים משמעותיים של חברות גדולות בשוק ה-IT מה שהביא ל-5 חברות ענק בשוק ה-IT בישראל שמכתיבות את הלך הרוח בתחום.

לאור רעידת האדמה אותה אנו חווים כיום, ארגונים הקפיאו פרויקטים, עצרו רכש של חומרה וחבילות תוכנה, וכיום שוקלים מחדש את מערך יחידות ה-IT.
אחת מהבעיות מולן ארגונים ניצבים כיום החלו עוד ב'עידן השפע' והיא רמת ניצול נמוכה של משאבי המחשוב (הן חומרה והן אפליקציות - עודף רישיונות תוכנה שאינן מנוצלות או כפילות של כלים שונים למטרות דומות). המשבר גורם למנהלים להתייחס ליחידות IT כשם שמהנדסי ייצור מתייחסים למשאבי ייצור – דרישה להגיע לניצולת בתהליכי הייצור של 90% ויותר.

שוק החומרה בישראל:

בתחום החומרה המגמות הבולטות הן: סטנדרטיזציה וקונסולידציה של ספקים וכלים. בתחום השרתים הסטנדרטיים אנו צופים לירידת ערך שוק דרמטית הרבה יותר מהירידה הכללית של השוק בסדר גודל של כ-30%, וזאת מכיוון שנכון להיום בתחום זה קיים תת-ניצול משמעותי של משאבים. שרתים רבים עובדים בארגון בניצולת בזמן השיא של 40% ופחות. משמעות הדבר היא שאם חברה השקיעה במשך 4 השנים האחרונות 100 מיליון ₪ בשרתים, זה אומר שרק פחות מ 40 מיליון ₪ מנוצלים.
עם זאת, בתחום זה ישנה מצוקה של כוח אדם: ע"פ תוצאות מחקר STKI, חבר אחד בצוות מחשוב מטפל ב-100 שרתי windows (לעומת 90 שרתים בשנה שעברה).

בתחום האחסון ישנה מגמה בולטת כבר מספר שנים של גידול עצום בשטחי האחסון מצד אחד, ומצד שני ירידה בעלות ממוצעת ליחידת אחסון בקצב של כ-35% בשנה. זוהי מגמה "טיפוסית" של השנים האחרונות. המשבר משפיע כקטליזאטור בתחום זה, כבר עתה אנו חשים בירידת מחירים מוגברת שייתכן שתוצאתה תהיה האצת קצב הירידה בעלות (לשם המחשה, במיתון הקודם בשנת 2002 ירדו המחירים בקצב של כ-50% בשנה אחת, השנה ייתכן שעוד נעבור רמות אלה). עקב צריכה גבוהה יותר של אחסון, ב-STKI צופים ששוק זה בסה"כ לא יצנח בצורה דרמטית (ירידה של 5%). כמו כן, קיים מחסור חריף בכ"א מיומן ובהקצאת תקנים בארגון לתחום האחסון. כתוצאה מכך, היו גם בשנת 2008 תקלות IT מערכתיות שקשורות לסביבת האחסון.
בתחום תחנות הקצה (מחשבים שולחניים וניידים), התקשורת והמדפסות תהיה ירידה של כ-20-25%. בהתייחס לתחום התקשורת הארגונית, השנה ראינו המשך במגמת ההתכנסות בין פלטפורמות תשתית התקשורת לבין שירותי הערך המוסף שהן מספקות. מתגי התקשורת ממשיכים להוסיף לעצמם "שכל ארגוני" כמו יכולות ניהול וניטור מורכבות יותר, יכולות שונות של אבטחת מידע ויכולות עבודה בתצורה וירטואלית על בסיס שיתופי פעולה מסקרים בין יצרני תקשורת כמו סיסקו, ג'וניפר HP ואחרים עם VMWARE ו MICROSOFT.

בתחום הטלפוניה הארגונית אפשר לראות המשך למגמת המעבר לתשתית ארגונית מבוססת IP. מגמה זו בולטת במיוחד בשני מצבים עיקרים: מעבר של הארגון למשרדים חדשים או עקב בעיות תפקוד במרכזיות המסורתיות. תחום נוסף שבולט בתחום התקשורת הפנים ארגונית הוא שילוב של פלטפורמות תקשורת אחודה (Unified Communication) ככלי עבודה ארגוני לכל דבר.

עולם ה IT הירוק המשיך לקבל חשיפה גדולה בישראל, אם כי לא הדאגה לגורל כדור הארץ היא זו שמטרידה את רוב הארגונים בארץ אלא הרצון להתייעל ולחסוך. המיתון והצורך הארגוני לחסוך בעלויות הביא לעליה בביקוש לפתרונות חסכוניים הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. רמת המודעות בישראל לטרנד הירוק גבוהה מבעבר, אולם יש תחושה שהעלאת נושא זה כקונספט מתקדם מיצתה את עצמה. מנהלי התשתיות בישראל מכירים מצוין את קשת האפשרויות הירוקות לחיסכון וחלק מהארגונים אף מדווחים על אינפלציה מסוימת בגישת הספקים לתחום והפיכתו למקדם מכירות: "היום כל פיתרון חדש נמכר תחת כותרת ירוקה".

שוק התוכנה:
שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהן ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.
שוק תוכנות התשתית (מערכות הפעלה, מסדי נתונים וכד') יקטן ב-16%, תחום כלי ניהול IT (מערכות שו"ב, HELP DESK, וכלי ניהול IT, ואבטחת מידע) יירד בכ-10% אך 2009 תהווה שנת הכנה לקראת השקעה מוגברת בתחום זה בשנים הבאות, כי באמצעות השקעה בתחום זה ניתן לבצע את אותו "סדר פסח" אותו ארגונים צריכים לעשות במערך ה-IT.
תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים). כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).

בעולם כלי אבטחת המידע וניהול הסיכונים בארגון, בניגוד למגמה הרווחת בשאר עולם מערכות המידע, ממשיכה הצמיחה אם כי בקצב נמוך בהשוואה לשנה הקודמת. בחלוקה בין שני תתי התחומים (GRC ואבטחת מידע)ניתן לראות כי הוצאות בגין GRC צפויות לעלות גם השנה ואילו התקציב המוקצה לתת-התחום אבטחת המידע צפוי להישאר ברמה דומה לזו שהייתה בשנה הקודמת ואף קצת לרדת במקצת. רוב פרויקטי המחשוב מחייבים תשומות אבטחתיות כחלק אינטגרלי מהפרויקט ולכן עיקר הקיצוץ השנה נובע מעצירה כללית של פרויקטים ארגוניים בעקבות המצב הקשה.

שוק השירותים:
שוק השירותים צפוי לרדת ב-8% (ירידה מתונה יחסית לתחומים אחרים בגלל שפרויקטים שכבר נמצאים באמצע דרכם לרוב אינם נעצרים, מה שימשיך "להזין" שוק זה גם ב-2009). בתוך שוק השירותים, תחום מיקור החוץ לא צפוי להשתנות מבחינת מחזור ההוצאות בגלל אופי ההתקשרויות (ארוכות טווח, למס' שנים). אולם במהלך 2008 ראינו ירידה משמעותית במס' עסקאות מיקור חוץ חדשות (מלבד עסקה גדולה אחת במגזר הממשלתי) וכן בתכולה וגודל החוזה. חשוב לציין שבישראל אין אנו עדים לתופעת ה – BACKSOURCING (החזרת פעילויות ה-IT ממיקור החוץ חזרה לארגון) שרווחת בחו"ל. התחום העיקרי שנפגע הנו תחום עובדי ההשמה: ירידה של 30%. עיקר הקיצוץ בתחום זה מגיע מהורדת התעריפים ובשעות העבודה של האנשים המועסקים כעובדי השמה. כפי שהובטח, עובדי ההשמה אכן אפשרו גמישות רבה לארגון בזמנים בהם פעילותו קטנה בצורה משמעותית.

לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.
באשר לספקי שירותים, כיום ארגונים בוחנים אותם על פי רמת ועומק מומחיותם בתחומים ספציפיים (לדוגמה, בתחום ה BI ארגונים בוחנים עד כמה לחברה יש ניסיון בתחום הספציפי, מה שהרבה יותר חשוב מגודל החברה ומגוון התמחויותיה), לארגונים חשוב יותר ויותר בימים אלה שלחברות יהיה מרכז מצויינות בתחום הרלוונטי.
נושאים אלה יידונו בכנס השנתי של STKI, ובו STKI תחשוף את תוצאות המחקר השנתי, דירוגי חברות בישראל ומגמות. הכנס ייערך ב 24.03.09. לפרטים: http://www.stki.info/index.php?page_id=9

Recommend the CUTTER SUMMIT

כשאתם לא מול המחשב...

תחום היישומים האפליקטיביים לטלפונים הניידים התפתח מאוד בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הבשילה והיא מציעה כיום מגוון פתרונות הן עבור אנשי שטח ועובדים פנימיים והן עבור הלקוחות הסופיים של הארגונים:
1. פתרון לאנשי שטח/ עובדים פנימיים- פתרון אפליקטיבי לניידים עבור טכנאים, פרמדיקים, אנשי מכירות, וכ"ד אינו חדש, אבל קלות השימוש, זמינות, חיבור תמידי לאינטרנט וGPS עוזרים לארגונים לבחור בניידים כפתרון המוביל לאנשי השטח.

אנשי השטח מקבלים לטלפונים הניידים את סידור העבודה שלהם, התראות, והודעות מהמוקד. כאשר יצרון בולט נוסף הינו היכולת לעדכן בזמן אמת את ביצוע המשימות, ישירות למערכות הארגוניות. מערכת ה- GPS מקלה על המוקדים בשינוע אנשי השטח ומאפשרת לבצע בקרה באופן פשוט ונוח.
אפליקציות אלו מאפשרות לטכנאים בשטח אף להפוך לאנשי מכירות. טכנאי של הוט או בזק, שכבר נמצא אצל הלקוח בבית, יכול להציע ולמכור מוצרים ושירותי חברה נוספים במקום, ללא הפנייה לשירות לקוחות טלפוני (שכולנו כל-כך לא אוהבים בגין המתנות ארוכות ושירות לא רציף). אנשי השטח יוכלו לדווח על מכירה חדשה או לקוח פוטנציאלי דרך הניידים למערכות ארגוניות בזמן אמת. כך נשפר את הבקרה הארגונית: קלות השימוש וזמינותו של הטלפון הסלולרי יאפשר לארגון לדעת כמה זמן לקח לטכנאי להגיע ללקוח/ לטפל בתקלה, כמה כסף הכניס/ חסך לארגון, בחינת יעילותו של עובד ספציפי לעומת חבריו לצוות וכ"ד.
2. פתרון לשירות עצמי ללקוח סופי - ניהול חשבון אישי ממכשירים ניידים, שימוש במכשירים אלה בתור ארנק נייד – נוכל לסמן את מוצרי החנות לפי הברקוד המותקן עליהם ולשלם עם טלפון נייד בקופה. נרכוש כרטיסי טיסה, תיאטרון, קולנוע וחניה דרך הסלולר וגם נזמין תור לרופא שאחריו נקבל את תוצאות הבדיקות לנייד שלנו.

Mobile banking – ביצוע כל טרנזקציות בנקאיות דרך הניידים, אפליקציית mobile banking תאפשר לצרכן לבדוק בכל רגע את מצב התנועות בחשבון והחיובים בכרטיס האשראי, לבצע משיכה מפיקדון, הזמנת פנקסי צ'קים והעברת כספים לחשבון אחר. בעזרת פתרון זה ניתן לעקוב בקלות אחר המסחר בניירות הערך (לקבל נתונים וחדשות בזמן אמת, התראות לפי בקשה, מצב תיק המניות הווירטואלי) ולבצע קניה ומכירה של ני"ע גם כשאנחנו לא נמצאים מול המחשב.

כרטיסי אשראי – הטלפון הסלולרי תמיד איתנו, ובעזרת הטכנולוגיה המתפתחת של GPS ניתן לדעת בקלות את המיקום המדויק של הלקוח . כך שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע ללקוחות, דרך הניידים, הנחות רלוונטיות לפי קרבת הלקוח לחנות, חניון או בית קולנוע ספציפי (ולהפסיק עם שליחת חוברות עם הנחות בדואר שנזרקות לפח כמעט באופן אוטומטי.

משרדים ממשלתיים –אתרי האינטרנט של משרדים ממשלתיים כבר שודרגו וכולנו הרגשנו את שיפור השירות וקיצור זמני ההמתנה הלא הגיוניים כאשר בילינו בתורים לחידוש דרכון או שינוי כתובת מגורים. בשלב הבא, בעת רכישת רכב, נוכל לבצע בדיקה בזמן אמת האם הרכב משועבד, האם רשיונו בתוקף והאם מדווח כגנוב.

עלייה בשימוש בטלפונים הסלולריים החכמים ,פרסונליזציה וקלות החיבור לאינטרנט הופכים את המכשיר הסלולרי לממשק העיקרי דרכו נתחבר לרשת, אתרים מועדפים, ורשתות חברתיות. זמינות הטלפון הנייד הופכת אותו למכשיר המועדף לשמיעת המוזיקה, צפייה בטלוויזיה ושיחת ועידה עם חברים. אחוז המכירות של טלפונים החכמים (דוגמת: blackberry ו-iPhone) עולה למרות המיתון. הצרכנים של הטלפונים הללו הם גם העובדים בארגונכם, אשר יצפו בקרוב לקבל תמיכה מלאה של הארגון במכשירם וידרשו לקבל את רוב השירותים למכשירם הסלולרי. במיוחד בתקופת המשבר הכלכלי, בה ארגונים מחפשים להגדיל את הכנסותיהם ו/או לצמצם עלויות, בחינת יישומים אפליקטיביים עבוד הטלפונים הניידים חייבת להיות חלק מהאסטרטגיה הארגונית לשנה הקרובה.

New buzzword is in town - BRM: Business Relationship Management

הפן האסטרטגי של ה-IT:
זמינות השירותים, ש-IT היה עסוק לספק בזמן לביזנס, כבר לא מספיק! השינוי האמיתי הינו להתייחס ל-IT כאל מנוע צמיחה, ומחולל שינוי אמיתי בארגון – business innovator engine. בעבר התייחסו אל IT כאל כלי תומך טכנולוגיה; היום IT לעיתים קרובות יוזם וגורם לשינוי החשיבה הארגונית. האתגר האמיתי להיות שחקן שווה גם בשווקים אגרסיביים ותחרותיים, במקום שהעומס השוטף מושך את IT למטה - לעבודות תחזוקתיות.
יש הבדל בין אם IT רואה את עצמו כספק השירותים של ארגון – מספק את השירותים לארגון על הצד הטוב ביותר לבין שותף עסקי מלא – מחליט יחד עם הארגון מה נכון וכדאי לעשות. IT צריך להוות מקור בלתי נפרד לחדשנות (innovation) הארגון. תמיכה טכנית, תחזוקה שוטפת או החלפת תשתיות לא מעניינים את הביזנס. כאשר ביזנס לא רואה ב-IT "קופסא שחורה" או תשתיות בלבד- מקום אליו זורמים כספים רק לא תמיד ברור למה בדיוק, אלא יודע לאן בדיוק הולכים המשאבים ונעזר ביכולת התיעדוף ובראייה כוללת של גוף Business Relationship Management (BRM), IT יעבור מ"חדר המחשבים" אל שולחן הדיונים האסטרטגי.

Business Relationship Management -BRM

מטרות ה-BRM:

• אחת המטרת ה-BRM להוציא את IT מהתחום התחזוקתי האפור אל התחום החשיבתי יותר של חדשנות, יצירתיות, הבנה ושותפות לביזנס. גוף ה-BRM הולך להיות הגוף הכי משמעותי ב-IT. מצב זה יכול להתאפשר רק אם מנכ"ל החברה מבין את חשיבות ה-IT ואת תרומתו לתהליכים חדשניים וליתרונו התחרותי של הארגון.
• BRM צריך לספק ערך לארגון גם על ידי איחוד רעיונות (חטיבה עסקית אחת רוצה לעשות מוצר א' וחטיבה אחרת מוצר ב' – נכון יותר מבחינת הארגון לעשות פרויקט משולב או מוצר תשתיתי חדש).
• BRM צריך לדעת להראות את ההכנסה החיובית שכל חטיבה עסקית יצרה לארגון. בשוק התחרותי של היום גם אם אפשר לתת מענה לדרישה מהתחלה ועד הסוף תוך חצי שנה, הערך המוסף האמיתי נוצר כאשר IT מצליח לספק פתרון עסקי תוך חודש וחצי. לפי גישה זו יכול להיות שעושים פחות דברים, אבל בעיקר את הדברים הנכונים לארגון.
• כל דרישה חייבת להימדד על ידי תועלתה לארגון, בזמן שלא כל תועלת הינה תועלת כספית - גם חדשנות, ראשוניות, וחיזוק המותג חשובים לא פחות.
• תפקיד ה-BRM לעזור לגבש ראייה מערכתית ולא לעזור לכל חטיבה עסקית לקדם את האינטרסים שלה. גוף זה יישב עם הלקוחות העסקיים ויראה אולי זה לא כלכלי לארגון לבצע התאמה מלאה של דרישת LOB מסוים (לעיתים דרישות עסקיות מגיעות לאו דווקא מטעמים ענייניים בלבד), אולי ביצוע חלקי של הדרישה ישאיר משאבים לעוד דרישה חשובה ויהיה נכון יותר מבחינה מערכתית? איך ניתן להגדיל את הערך מדרישת LOB אחד לארגון כולו? עלות הפיתוח של פרויקט לא לוקח בחשבון את כל העלות בעלות הכוללת- total cost of ownership -TCO.
• גוף BRM צריך לעזור ללקוח עסקי לראות אם יש לו תקציב גם לתפעול ותשתית. בנוסף, אסטרטגיה טכנולוגית חייבת להיות מותאמת לאסטרטגיה ארגונית.
• הקמת גוף ה-BRM קשה מאוד בעיקר בשל שינויי תהליכי העבודה הקיימים וחינוך המשתמשים, אך היום זה הכרחי. יש קושי בלבנות גוף קטן עם יכולת ההשפעה על כל החלטות הארגון כולל רעיונות חדשניים.
• חשוב לציין, כי כלים או פלטפורמה טכנולוגית ל-BRM אינם חשובים, השינוי האמיתי יביא לארגון תהליכי עבודה ומתודולוגיות נכונות.
• קיים ויכוח חריף האם נציג הלקוח/ רפרנט עסקי (גוף BRM) –צריך להיות חלק מה-IT או מהמחלקה העסקית. נראה כי השאלה הזאת תלויה בעיקר בפוליטיקה של הארגון. מנמ"ר חזק יעדיף את נציגי הלקוח ב-IT. עוד גישה אומרת כי, גוף IT הוא זה, שלעומת הביזנס, יודע לנהל פרויקטים (הערה: ארגון אחד העביר למשתמשיו קורסים לניהול הפרויקטים, אך ללא הצלחה מרובה). IT חושב בצורה פרויקטאלית, ולכן מאמינים כי גוף ה-BRM צריך לשבת בתוך ה-IT. צוות BRM חייב להיות מורכב מאנשים עם יכולות עסקיות גבוהות ויכולת לעבוד מול גוף הפיתוח.
  
  לסיכום:
  מה התרומה של BRM לארגון? בנוסף להתאמת האסטרטגיה הארגונית לפרויקטים מתבצעים, זהו גוף שאחראי על חדשנות עסקית וטכנולוגית אמיתית. דוגמה: לגוף BRM, אשר יושב בין IT לביזנס באחד הבנקים המובילים בעולם, יש מנהל בכיר שאחראי על חדשנות, אשר העלה את רעיון הבנקאות הטלפונית – ההופך את הטלפון הסלולרי הנמצא בכיס הלקוחות בכל הזמן לבנק נייד. בלחיצת הכפתור ניתן להזמין את הביטוח נסיעה לחו"ל, עשית העברה כספית באמצעות הנייד מסינגפור – תוכל לקבל לנייד את המלצות או הנחות למקומות שונים בסינגפור. אותו BRM הציע לארגון רעיון לאפשר למהגרים ללא חשבון או כרטיס אשראי לעשות העברה הבנקאית לכל מקום בעולם באמצעות הסלולרי שלהם עם תשלום עמלה לבנק.