הנקודות העיקריות שעלו מן המפגש הלקוחות בנושא Office of the CIO/ITG:

לפני כמה שבועות ערכתי מפגש לקוחות מסוג שולחן עגול בנושא Office of the CIO. זה היה מפגש מעניין ופורה במיוחד, עקב מספר הולך וגדל של לקוחות, אשר החלו לבנות, להטמיע, ולמכן את תהליכי ה-IT Governance בארגונם. להלן מעין סיכום מנהלים - הנקודות העיקריות שהועלן מן המפגש:

• המניע העיקרי לבניית תהליכי ITG מתקדמים הנו רצון להפוך את ה- IT של היום לשותף עסקי אמיתי. רוב המשתתפים הסכימו, כי הדרך לעשות זאת הנה הטמעת מתודולוגיית ITG עם מיכון תהליכים המביא לשקיפות מלאה בין IT לביזנס.

• מחצית מהארגונים המשתתפים (מ-20 ארגונים גדולים בישראל) נמצאים היום בתהליך שיפור ומיכון תהליכי ITG/OTC. 20% מהמשתתפים ציינו, כי תהליכים אלה כבר נבנו, הוטמעו, ומוכנו בארגוניהם, 30% אחרים נמצאים במהלך הקמת גוף EPMO

• מחלקת OTC ממוצעת מונה בין 3-5 אנשים ומהווה כ-1.5% מגוף IT.

• ארגונים, אשר מיכנו את תהליכי ה- ITG מציינים, כי כל פעילות IT עוברת במע' מס' תחנות עד קבלת האישור לביצוע לפי מתודולוגיה אחידה;
אחת הדוגמאות ל- WF אוטומטי במע' ITG: רפרנט מ"מ באגף עסקי (אוסף ומזין את הדרישות)  או"ש (בדיקת יעדים עסקיים ומדדי הפר')  אגף הכספים (בדיקת כדאיות כלכלית)  סמנכ"ל אגפי (אישורים)  Office of the CIO וועדת השקעות (בדיקת תכולת הפר' מול תקציב וcapacity)

• ניהול IT במע' ממוכנת תורם בראש ובראשונה לשקיפות התהליכים, אשר גורם מצדו לתוכנית עבודה שנבנית על פי שיקולי החשיבות ותרומת הפר' לארגון, ללא שיקולים פוליטיים.

• חשוב לציין, כי IT חייב להיות ערוך לשקיפות תהליכים – גורמים עסקיים יכולים כעת לעקוב אחר התקדמות אמיתית של דרישה/ פרויקט ומצפים מה-IT לעמוד ב-SLA המוגדר מראש במע'.

• פתרונות ממכונים קלים להפעלה מתקבלים בברכה רבה אצל גורמים עסקיים בזכות אותה השקיפות, ותחושת מעורבות גבוהה. בנוסף, מע' מאפשרת חסכון רב בתקורות IT בזכות תהליכים מובנים ועבודה יעילה יותר  ארגון הפסיק לעבוד עם מסמכיexcel word, ולהכין "דו"חות מצב" אינסופיים.

• לא מעט ארגונים נתקלים בהתנגדות מצד המשתמשים לתהליך דיווח פעילות שוטפת. נציג הארגון שהטמיע דיווח שעות בצורה מוצלחת סיפר, כי זה קרה בזכות השקעת ה- IT בהסברה ושיווק ללקוחות. תהליך זה איפשר לבצע בקרה מלאה אחרי תיכנון מול ביצוע שלא יכול היה לקרות כלל בעבר

• ארגונים הנמצאים במהלך בחירת כלי ITG ציינו, כי ריבוי מערכות לניהול IT ותלות בבן אדם, אשר היחידי שמתמצא בדו"חות אקסל מורכבים ובאינטגרציה בין מע' - מתחיל להוות סיכון לניהול תהליכי ITG בארגון.
• המשתתפים דיברו על חשיבות תפקיד של נציג הלקוח במשרה מלאה – מי שייקח אחריות מלאה על התהליך, ויימדד לפי הצלחות ושביעות רצונם של הלקוחות

• ארגונים לא גדולים ציינו, כי כלים ממוחשבים לא תמיד מהווים פתרון. ארגונים אלה מחפשים כלים לא כבדים שלא יצרו תקורות עצומות על IT.

Droid - התחרות האמיתית ל-iPhone?

קראתי לאחרונה כתבה מעניינת, אשר בודקת את הטלפון הנייד החדש מבית מוטורולה – Droid. מדובר על התרשמות חיובית ראשונה מהמכשיר, בעיקר מסגירת פערים רבים שלו, שנשארו על ידי iPhone.

Verizon Wireless משווקת את Droid ישירות ללקוחות פוטנציאליים של iPhone באמצעות קידום מאפיינים של Droid, אשר אינם זמינים במכשירי אפל, כגון: מקלדת אמיתית, הרצת מספר אפליקציות בו זמנית, צילום תמונות באיכות גבוהה, התאמה אישית ללקוח – קוסטומיזציה, הפעלת widgets, פיתוח אפליקציות פתוח ברוח Web 2.0 ללא אישור של אפל, ועוד.


אחד היתרונות הגדולים ביותר של Droid באים באדיבות גרסה 2.0 של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל - Eclair. אנדרואיד מבשיל במהירות ופלטפורמה הפתוחה שלו חושפת לא מעט סדקים בשריון של iPhone. כאשר אתם משלבים אנדרויד 2 עם מאפייני החומרה של מכשיר Droid - הכוללים מקלדת פיזית, סוללה נשלפת, מצלמה 5MP - יש לכם מתחרה פוטנציאלי חזק ל- iPhone.

כצפוי, הרשת של Verizon הינה התכונה הטובה ביותר של Droid עם איכות שיחות מצויינת, ללא התנתקויות לעומת מכשירי ה- IPhone אשר מציגים את שגיאת "שיחה נכשלה" לפחות פעם ביום.

בעוד שהצגת המסך ו-widgets בדאויד נראים אולי טריוויאליים, הם שדרוג מבורך מעל-iPhone אשר לא מספק שום אפשרויות התאמה אישית. משתמשי מקינטוש יכולים להיות מודאגים מחוסר תוכנת סינכרון מקורית עבור Mac, אך למרבה המזל Contacts Google מסתנכרן עם רשימת אנשי קשר וקלנדר של גוגל מסתנכרן עם iCal.

עוד שדרוג משמעותי של אנדרואיד 2.0 הוא תוספת של מפות גוגל עם הוראות נסיעה קוליות לפי GPS. להוראות נסיעה מבוססות GPS על iPhone יש עלות נוספת, כולל תשלום חודשי לא זול.
עלות ה- Droid תהיה כ- $ 200 עם התחייבות לשנתיים ותשלום חודשי נוסף, להודעות טקסט עלויות נוספות.

הזמנה למפגש בנושא Office of the CIO

לאחרונה, יותר ויותר ארגונים מתייעצים איתנו לגבי הדרך הנכונה לבניית מתודולוגיות וכלים לתחום Office of the CIO - הגוף המקשר בין ביזנס ל-IT ובין IT לביזנס, אחראי על התאמת האסטרטגיה הארגונית בפרויקטים המתבצעים ועל חדשנות עסקית וטכנולוגית, איחוד רעיונות עסקיים, ויצירת ערך אמיתי מה-IT.
תחום זה הכולל את ניהול דרישות מובנה, תיעדוף יוזמות עסקיות, הקצאה וניהול משאבי IT, ניהול פרויקטי IT ויצירת ערך עסקי מכל אחד מהם, dashboard למנמ"ר ועוד

להלן חלק מהנושאים אותם נעלה לדיון: מתודולוגיות להקמה והרחבה של Office of the CIO – BRM


• דרכים ליצירת ערך עסקי אמיתי מהפורטפוליו הארגוני.
• כיצד מקדמים את יעדי הארגון בעבודה הפרויקטאלית השוטפת
• כיצד ניתן לצמצם את הסטייה בערכת משאבים, לעשות הערכת פרויקטי IT נכונה
• באילו כלים מנהל כיום IT את הדרישות, הפרויקטים, המשימות, התקציבים וניהול המשאבים?
• כיצד רותמים את היחידות העסקיות ומקבלים מחויבות לתהליכים משותפים עם מערכות המידע?

מפגש זה מהווה דיון בין כעשרה ארגוני משתמשים, שמתמודדים כיום עם סוגיות מעין אלה. מטרת המפגש הנה לאפשר דיון פתוח והחלפת רעיונות בנושא. כל ארגון יספר כיצד מטפל בנושאים הנ"ל, על מנת שניתן יהיה ללמוד מהן ה- best practices ולקחים כתוצאה ממפגש זה.

המפגש יתקיים ביום א', 25 באוקטובר 2009, במשרדי החברה ברח' המנים 11, בני ציון. המפגש יתחיל בשעה 09:30 בבוקר, וימשך עד השעה 13:00 לערך.
אשמח לראותכם

קודם DELL-PEROT, ועכשיו Xerox-ACS

תחום מיקור החוץ נחלש בתקופה האחרונה בישראל. אין אנו רואים כמעט כלל עסקאות גדולות ורב שנתיות חדשות, יותר מזה מספר ארגונים הנמצאים כיום תחת חוזה של מיקור חוץ מחפשים לצמצם את תכולת העבודה החיצונית ואף להחזירה הביתה, דוגמת הבנק הבינ"ל. זה קורה, מכיוון שבראייה לאחור, מיקור חוץ בישראל לא הצליח להכניס שינוי מהותי ללקוחות.

שינוי זה לא קרה כיוון שהעבודה המשיכה להיעשות על ידי אותם העובדים שבין לילה נהפכו לעובדי חברה המספקת שירותי מיקור החוץ. תשומת הלב של הלקוחות הלכה לבירורי סעיפים קטנטנים בחוזה במקום לצמיחה טכנולוגית. גם אם נעשה שיפור קל עקב הכנסת מדדים או SLA, לא ננקטו צעדים דרמטיים, כגון חדשנות טכנולוגית או הכנסת מתודולוגיות הבינלאומיות.

שוק מיקור החוץ רווי שחקנים וותיקים, כגון: HP-EDS, Ness, Malam-Team, IBM, TCS, קשה לראות בו מקום לשחקן בינ"ל חדש.
הרכישות של דל (Dell) וזירוקס עשויות להשפיע על השוק המקומי בשני אופנים. האחד, הסביר יותר, הוא תרחיש שבמסגרתו אחד הספקים המקומיים ישמש כנציג של פרו (Perot Systems) או ACS בארץ, במסגרת הסכם שפרטיו אינם ידועים.

התרחיש השני, הסביר פחות, הוא ש-פרו או ACS, או שתיהן, תיכנסנה לשוק המקומי. אומנם מדובר בהשקעה עצומה, אבל אשמח אם תרחיש זה יתממש - הוא יביא לכניסת מתודולוגיות בינלאומיות ולהצבת רפים חדשים בתחום.

המשבר הכלכלי העולמי הביא לפריחת תחום מיקור החוץ בעולם, ואילו בישראל "משהו 'לא עבד'. ספקיות מיקור-החוץ לא הצליחו להעתיק ולהטמיע את המתודולוגיות הבינלאומיות היטב. ארגוני ענק בעולם ניצלו את יתרון הגודל, שלא קיים בארץ, ומנגד, ספקיות מיקור-החוץ העסיקו את אותם עובדים שבעבר היו שייכים ללקוחות מבלי שנוצר ערך כלשהו ממיקור-החוץ. השיפור שחל אצל הלקוחות, היה ברמת המדדים והסכמי השירות, SLA.

כניסת זירוקס לתחום מיקור-החוץ, כמו גם כניסתן של דל ו-HP לתחום, היא המשכה של מגמה עקבית - ירידה ברווחיות בעולמות ההדפסה והחומרה, והבנה שהרווחיות הגבוהה מצויה בעולמות התוכנה והשירותים. שלושת החברות, תנצלנה את בסיס הלקוחות שלהן ושל הנרכשות על מנת להחדיר "על הדרך" את מוצריהן, וכך תוכלנה להגדיל את הרווחים שלהן. התופעה, החלה לפני כעשור, עם הקמת IGS, זרוע השירותים של יבמ (IBM). מאז, שחקניות רבות בעולם ה-IT מחקות מהלך זה.

אין רגע דל! רכישת חברת PEROT על ידי DELL

חברת DELL צמחה מתחום המחשבים האישיים והשרתים כאשר מה שאפיין אותה היה מכירות ישירות ללקוחות הסופיים (פחות עבודה עם שותפים). בשנים האחרונות כאשר IBM ו- HP חיקו במידה מסויימת את המודל העסקי של DELL ובמקביל הירידה במחירי הציוד והגברת התחרות (מי היה מאמין שמחשב נייד בסיסי – netbook ימכר ב- 200$!) הביאו את DELL לירידה ברווחיות. ניסיונות של DELL לרכוש חברות טכנולוגיות נוספות כמו EqualLogic – הוכתרו בהצלחה אך לא מספיק דרמטית כך שהמצב ישתנה מהותית.

חברת PEROT הנה אינטגרטור וספק מיקור חוץ גדול בעולם עם דמיון מסויים ל- EDS שנרכשה לא מזמן על ידי HP. נכון להיום, PEROT אינה פעילה ישירות בישראל.

רכישת PEROT על ידי DELL מוכיחה שמכירת חומרה בלבד הנה בעייתית, ולא רווחית דיה לעומת תחומי פעילות כמו אינטגרציה, מיקור חוץ ושירותים. IBM הבינה זאת לפני כעשור כאשר השקיעה בצורה מאסיבית במותג IGS – IBM Global Services. תחום זה מהווה אחד העוגנים של IBM. בדומה, HP רכשה לפני כשנה את EDS - אחד השחקנים החזקים בעולם בתחום השרותים.

תחום רווחי נוסף הוא תחום התוכנה, כאשר חברות תוכנה מצליחות לרכוש חברות חומרה – דוגמה בולטת היא אורקל אשר רכשה את SUN. גם EMC רכשה את Documentum ו- VMWARE בגלל הרווחיות הבעייתית של חומרה. תחום התוכנה נחשב לתחום הרווחי ביותר אולם גם הוא סובל היום מאיום וזאת מכיוון הקוד הפתוח.
תחום רווחי נוסף הנו תחום ה- appliances . מדובר בחיבור יעודי (bundle) בין חומרה לתוכנה. ל- IBM מוצרים בתחום זה (לדוגמה DataPower) וכעת גם אורקל נכנסה לתחום זה עם הפתרון היעוד Exadata.

מהפכת ה-iPhone ומודלים עסקיים חדשים- חלק II

כמעט מיותר לציין כי יותר מ-40 בתי תוכנה מהגדולים ועד לקטנים שבינהם שוקדים עתה על הפיתוח ותרגום אפליקציות אפל לעברית, מה יביא בעתיד הלא רחוק למהפכה מסוג אחר – כניסה של אפל לתחרות ללא תקדים במייקרוסופט. כל העולם של אפל יגויר ויעבוד חלק בשפה העברית, כולל אפלקציות ארגוניות, כמו אופיס, שעד היום היו הנחלה הבלעדית של מייקרוסופט. אפילו גוגל לא הצליחה לערער את מעמדה של מייקרוסופט בעולם האנטרפרייז בישראל, כיוון שגוגל לא הצליחה לתת לארגונים שירותים, להם התרגלו ממייקרוסופט ובטח לא בשפה העיברית.

אפל, לעומת זאת, סביר כי תספק את כל הפתרונות האפליקטיביים עם תמיכה בשפה בעיברית עם הכניסה המסיבית של אייפון לכל תחום בחיים שלנו, כולל תחום העסקי. יותר מזה, אם בכל העולם צריך לעבור אסמכא מאפל על מנת להוסיף יישום חדש לחנות הוירטואלית של אפל לאפליקציות קיימות, אין לי ספק כי ראש ישראלי יצירתי לא יתקשה לעקוף את "ביורוקרטיה אמריקאית" ויימצא דרך להתקין יישומים בשפה העיברית ישירות למכשיר iPhone.

בכל מקרה, אין היום ארגון ישראלי, אשר חרט על דגלו את רעיון החדשנות, שלא מחפש אילו אפלקיציות הוא ייספק ללקוחותיו על פלטפורמת iPhone, הן ככלי שיווקי המתאים לרוח החדשה והן מודל עסקי של ניידות אמיתית חדש לגמרי. אייפון, בלקברי וטלפונים חכמים אחרים הם פלטפורמה אמיתית למעבר שלנו מעולם המחשבים הנישאים לניידות והתחברות מכל מקום, מה שאינטרנט לא הצליח לספק באמת.

מהפכת ה-iPhone ומודלים עסקיים חדשים- חלק I

iPhone עדיין לא הגיע לצרכן ישראלי, אבל אנחנו כבר התחלנו להרגיש את המהפכה שהוא מחולל בעולם. שלוש החברות הסלולריות המובילות בישראל התחייבו למכירת מיליון מכשירי iPhone בשלוש שנים בקרובות. המהלך השיווקי של אפל מציב רף חדש לכניסת המכשיר לשוק ישראלי רווי מכשירים סלולריים. כדי לעמוד בהתחייבות סביר כי חברות סלולריות ישווקו את המוצר באופן אגרסיבי שבסופו, נמצא כנראה את עצמנו עם 2 טלפונים סלולריים (לפחות), אייפון מספיק אטרקטיבי בעיני צרכן ישראל כדי לרכוש אותו בנוסף למכשיר קיים עם התחייבות. רבבות כבר שילמו מקדמה לספקיות סלולריות וזה רק לזכות לקבל ראשונים את המכשיר הנחשק. יהיו כאלה שיעדיפו להישאר עם מכשיר הבלקברי או טלפון חכם אחר, הנחשבים לחזקים יותר מאייפון בתחום ניהול משרדי ויוסיפו את אייפון כאביזר חדשני, או כאלה שישמרו את הסלולרי דור ישן, בנוסף לאייפון, לחיוג ושליחת הודעות טקס בלבד.

אסטרטגיית הכניסה לשוק חדש דרך ספקים סלולריים שונים איננה חדשה והיא כבר הצליח להוכיח את עצמה בצרפת. כך נמצאת היום צרפת עם האחוז השימוש הגבוהה ביותר בעולם ב-iPhone -יותר מ-40% - ואין שום סיבה שאפל לא תוכל לשחזר את מודל ההצלחה דומה גם בישראל. זה בטח גם לא יהיה כל כך קשה, iPhone של אפל הנו ללא כל ספק הטלפון החכם האטרקטיבי ביותר בשוק, לפחות בעיני משתמש הקצה. הוא יפה כמו בלקברי החדש, פאלם פרה ו-MyTouch 3G אבל אף אחד מהם לא יכול לעמוד בתחרות של יותר מ-65,000 יישומים זמינים של אפל.

IT Training

מסקר קצר שערכתי לשאילתה בנושא ההדרכה, ראיתי כי השקעה בעובדי IT מסתכמת בכ-1000$ בממוצע ונעה בין 5 ל-10 ימי קורס בשנה לעובד.

חושב לציין, כי בשנה האחרונה ראינו האטה דרמטית בתחום זה עקב קיצוץ בתקציבי ה-IT, שעתה מתחילים לראות את הסימנים הראשונים של התאוששות. רוב הדרישה מגופי IT הייתה לקורסים בעולמות השונים של מייקרוסופט וגם בתחומי הנדסת תוכנה כגון: ITIL, QA, PMI – ניהול פרויקטים. מעניין לראות דרישה גוברת בתחומי WEB השונים, בתחום מייקרוסופט, גוגל – לאופטימיזציה של אתרים ארגונים ושיווק באינטרנט בכלל. בנוסף, אנו רואים דרישה גוברת ליישומי אייפון - Apple – גופי הדרכה מאמינים כי זה יהיה אחד המקורות הגדילה העיקריים לקורסים ב 2010

ניתן היה לראות גם השקעה בתחום ההדרכה וההטמעה של מערכות מידע קיימות ושל מערכות חדשות (SAP , אורקל אפליקשיין, CRM ומערכות ייעודיות)
חשוב לציין, כי לא מקובל כמעט בכלל, לעשות הסכמים כלליים בתחומי ההדרכה עם גופי ההדרכה, אלא לבקש כל פעם הצעת מחיר, להוציא מכרז וכ"ד.

מגמות 2009

ה-IT הישראלי עמד השנה במקום והתאפיין בפרוייקטים תחזוקתיים בלבד, כמעט ללא כל השקעה בטכנולוגיות חדשות. גם ארגונים שלא נפגעו תקציבית, העדיפו לדחות פרוייקטים גדולים, לזמן בטוח יותר. ברבעון האחרון של 2009 הגיע המנמ"ר למצב, בו הוא לא יכול להרשות לעצמו שלא לעשות כלום, כי הוא חייב לעמוד בקצב ההתפתחות של הארגון, שמנסה לצאת מהמיתון ולהגיע ללקוחות. לכן, סביר שנראה עכשיו לא מעט כניסות לטכנולוגיות ופרוייקטים חדשים.

המנמ"ר הישראלי מבין שהוא לא יכול להרשות לעצמו להמשיך להתנהל בכלים שפותחו בתוך הארגון, לפני 5 שנים. בכלל, נראה שה-IT מנהל עצמו בגיבוב מערכות שלא מתממשקות עד הסוף והעומס מעורר צורך אמיתי במיכון של ה-IT. בשלב בו קיצצו חזק מאוד בתקציבים, מעניין שגפי מחשוב אמרו שהם רוצים כלי לניהול פנימי, בכדי להיות שקופים מספיק להנהלה - להראות בדיוק מה נעשה ולאן הולכים הכספים. רוב הארגונים הגדולים בארץ עסוקים בבחינת פתרונות ומתודולוגיות IT Governance או ניהול פורטפוליו פרוייקטים ארגוני. בונים תהליכים פנימיים לחשיפת הדרישות העסקיות, חיבור הדרישות בתהליך סטנדרטי מכל החטיבות העסקיות, תיעדוף נכון לדרישות לפי מנגנון שנבחר מראש וניהול של הכל, מבניית תכנית עבודה ועד הדרישות השוטפות שנכנסות ל-IT - כי ברור שעכשיו ייכנסו המון דרישות. מי שרוצה לצאת מהמיתון, יהיה חייב פתרון עזר שיעזור למנמ"ר בבחירת דרישות עסקיות ובבחירת פרוייקטים נכונים לארגון, בהקצאת וניהול משאבים נכון וגם יתריע על בעיה עוד לפני שהיא מתרחשת. בסופו של דבר, זה ייתבטא ב-ROI עצום.

גם כלי ווב 2 כמו טוויטר או RSS מסייעים בכך - כך ניתן לקבל באופן שוטף עדכונים קצרים. עם זאת, צריך לדעת לעשות זאת מול ספקים עליהם סומכים.

מפת הדרכים האסטרטגית ל Mobile Banking

נתקלתי במחקר מעניין של חברת טאוור גרופ בנושא מפת הדרכים האסטרטגית ל Mobile Banking, ולהלן עיקרי הדברים:

טאוור גרופ מאמינים, כי שירותי Mobile Banking ימשיכו להתפתח מעבר לפעולות הבנקאיות הבסיסיות, כגון: בדיקת מצב החשבון, העברות כספים, עדכון שערי מניות וכדומה. בנקים ינסו להגיע למלוא פוטנציאל הערוצים הניידים עם יכולת ההתאמה האישית של שירותים בנקאיים ללקוחותיהם.

יחד עם התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית מגיעות היום לא מעט הזדמנויות עסקיות חדשות.

רוב האסטרטגיות, של בנקאות סלולרית, מדברות על הרחבת השירותים של mobile banking ללקוחות הנמצאים היום באינטרנט כשלב הבא בהתפתחות של מודל עסקי לשירות עצמי. טאוור גרופ מעריכים, כי בסוף הרבעון הראשון של 2009, 5% מהלקוחות המקוונים השתמשו בערוץ הסלולרי , ומספר זה יעלה ל -38% עד 2013. צרכנים יצפו לבצע במכשירים הסלולריים שלהם את כל הפעולות שהם מבצעים היום באתרי האינטרנט, כולל קבלת התראות, גישה לחשבונות וביצוע טרנזקציות בנקאיות.
הבנקים חייבים להרחיב את החשיבה שלהם לגבי mobile banking מעבר למספר פעולות מוגבל באמצעות הסלולר, ולהתחיל לבחון את ערוץ הסלולר כערוץ אמיתי נוסף למתן שירותים אשר יכול להעניק ערך חדש למשתמשי הקצה, כגון: גישה מיידית לחשבון ושליטה נוספת על כספים אישיים.
הבנקים יסמנו כמטרה את המשתמשים - בעלי מכשירים ניידים, אשר לא נעזרים היום בשירותים מקוונים מחוסר גישה לאינטרנט.
מעבר של לקוחות לבנקאות סלולרית יסייע לבנקים לחסוך כסף על ידי הקטנת עלויות של נציגי שירות בסניפים ואינטרקציה עם מוקד טלפוני. בנוסף לגישה סלולרית, בנקים יגדילו נאמנות ואת שביעות הרצון של הלקוחות.

מודל עסקי חדש של טוויטר - Twitter

כפי שנמסר, Twitter יפעיל בהדרגה חשבונות בתשלום, בהם יוכלו להשתמש גופים עסקים עבור שיווק, ניהול לקוחות,ואסטרטגיות אחרות.
מייסד החברה ביז סטון אמר לבלוג Venturebeat שהחשבונות החדשים יכללו סטטיסטיקות וניתוחים, אשר אינם זמינים כעת, ויעזרו לעסקים לראות עד כמה יעיל השימוש שלהם בכלי של מיקרו בלוגים. כך למשל, נציגי שירות לקוחות יוכלו לנתר, בעזרת הכלים החדשים של טוויטר, את רמת שביעות רצון של לקוחותיהם. ניתן יהיה בקלות לעקוב אחרי הנאמר בטוויטר על החברה עם אפשרות להגיב בזמן אמת לתלונות הציבור עם הצעת פתרונות מקוונים.


סטון אמר כי חשבונות בתשלום כבר נבדקים על ידי מספר חברות.
כעת Twitter חסר הכנסות למרות הגיוס של $55 מיליון דולר לקרנות הון, ויותר מ- 44$ מיליון משתמשים העלו רעיונות לגבי מה זה יעשה.
סטון אמר, כי יותר חשוב לבנות את בסיס משתמשים של טוויטר ולראות כיצד מתפתחים המשתמשים של טוויטר, לפני בניית המודל העסקי.
בנוסף אמר סטון ל- Venturebeat שטוויטר שקל קניית FriendFeed לפני ש-Facebook בע"מ עשה זאת.
"אנחנו נמצאים בנקודה שבה למרות שאנחנו רק בני שנתיים, רכישות הן בהחלט חלק מאסטרטגיה אפשרית", אמר סטון.

חברות ישראליות שנמצאות ב-Twitter

שימו לב לרשימת חברות ישראליות שנמצאות בטוויטר, אשר נערכה על ידי דביר רזניק ב-NewsGeek, ניתן לראות כאן נוכחות מרשימה של חברות מדיה, תוכן וחדשות, דוגמת דהמרקר, גלובס וישראל היום לצד חדשות 10, חדשות 2, תחנות רדיו שונות ועוד. וגם ניסיון של חברות מסחריות להבין את כללי המשחק בטוויטר, ניתן לראות כאן את חברת IBM, מיקרוסופט ואיך לא - את STKI.

תוכנות PPM לעומת SharePoint חלק 2

נתק מס '3: קשה לעקוב ולנהל את המשאבים עם התוכנת PPM הקצאת משאבים, היא רק אחד התחומים שמנהלי IT מקווים לפתור בעזרת כלי PPM.
היום ספקים מציעים למשתמשים דרך לנהל ולהקצות משאבים גם עבור עבודה פרויקטאלית וגם עבור עבודה לא פרוייקטאלית.
בנוסף, חלק מהיצרנים המובילים הוסיפו פונקציונליות המאפשרת תקשורת יעילה בין משתמשים למשאבים. Planview Serena מציעים דרכים חדשניות המאפשרות למשתמשים להישאר להיות מחוברים לצוותי הפרוייקט בזמן שהינם נשארים לעבוד ולדווח בסביבה המוכרת שלהם.


נתק מס '4: Microsoft Project ו-SharePoint הם כל מה שאתה צריך לניהול יעיל של PPM חברות רבות מנהלות את PPM באמצעות תוכנות חלופות, כגון: Microsoft Project ו-SharePoint, גם כדי לענות על הצרכי תיעדוף של פרויקטי IT שלהם.
לא מעט מנהלי IT מציינים כי הם מרוצים ממערכת SharePoint אחרי שנעשו התאמות הנדרשות. יחד עם זאת, ל- MS project ו- SP חסרות חלק מהפונקציונליות שנמצאות בפתרונות שתוכננו במיוחד עבור PPM. המערכת הייתה יכולה להיות הרבה יותר טובה אם הייתה מקשרת הקצאת משאבים לתוכנית עבודה של צוות IT ומעקב אחרי עלויות. אין ספק כי
המערכת אינה מושלמת, היא מאפשר לבצע רק חלק מהאופציות הקיימות במערכות PPM, אם כסף איננו הפרמטר העיקרי בקבלת החלטות לבחירת המערכת, כלי PPM ייענו בצורה טובה יותר על צרכי החברה.

עם זאת, ישנם ארגונים המעדיפים הפשטות על פני פונקציות. "אנחנו פשוט לא רוצים לשלב מערכת ענקית חדשה לתוך הארגון, מציינים לקוחות. "המשתמשים שלנו מרגישים הרבה יותר נוח להשתמש בכלי שהם כבר מכירים, כמו מוצרים של מיקרוסופט.
עם זאת, לארגונים גדולים יותר, יהיה חכם יותר לשקול מערכות PPM חזקות יותר. "בארגון גדול יותר, MS Project ו-SharePoint פשוט אינם מספיקים.
"אם יש לכם יותר מ 1000 אנשי צוות מפוזרים המבצעים עדכונים על האתר של SharePoint, אתם לא תצליחו לראות את התמונה בכלולתה.

PPM לפי המספרים
על פי הסקר האחרון של SearchCIO 73% של יותר מ 300 ארגונים אמרו כי בארגונם קיים תהליך רשמי של ניהול הדרישות ותיעדוף פרויקטי IT, אבל מעט מאוד משתמשים בתוכנת PPM לניהול תהליך זה.
• 38% מתוך 276 משיבים משתמשים בתוכנה ייעודית ל PPM.
• מתוך הארגונים ללא כלי PPM, 63% לא מתכוונים לקנות פתרון PPM, ועוד 28% לא היו בטוחים.
• 7% מתכננים לקנות תוכנת PPM אבל לא השנה.
• 2% מתכננים לקנות את זה השנה.

תוכנות PPM לעומת SharePoint

באתר של SearchCIO מצאתי כתבה מעניינת המנפצת כמה מיתוסים בנוגע לתוכנות PPM. להלן עיקרי הדברים


ארגונים שעדיין לא השקיעו בתוכנה לניהול פרויקטים ופורטפוליו ארגוני - PPM, כלל אינם ממהרים לעשות זאת, כך מראה מחקר חדש של SearchCIO.com. ארגונים אומרים שבדרך כלל מדובר בתוכנות יקרות מידי, אשר לאו דווקא נותנות מענה לנקודה הכי כואבת ב- PPM – הקצאה וניהול משאבים, וניתוח עלות -תועלת. וכך, הרבה מהארגונים ממשיכים להשתמש ב-Microsoft Project ופתרונות המפותחים בבית בעזרת SharePoint כדי לנהל את פרויקטי ה- IT ואת תיקי הפורטפוליו שלהם.


למרות תפיסה זו של ארגונים, השוק מציע היום כמה אפשרויות לתוכנות PPM עם גרסאות עדכניות, אשר מאפשרות התאמה טובה לצרכי הארגון בעלות סבירה. נראה כי מדובר בניתוק מסוים הקיים בין המציאות לבין הדעה הרווחת בקרב ארגונים לגבי תוכנות PPM.


נתק מס '1: תוכנת PPM לא נמצאת בהישג ידם של רוב הארגונים. לעיתים עלות התוכנה הינה הגורם המרתיע להשקעה בכלי PPM, במיוחד בתקופת המיתון וצמצום בתקציבי IT. לא מעט חברות לא מוכנות להיכנס לפרויקטי PPM בגלל עלויות גבוהות ופונקציונליות מתוחכמת של כלי PPM הנוקשים.
"אנו פשוט לא יכולים להרשות את זה לעצמנו," אומר Vince Fattore אחד המנמ"רים מארה"ב. "צריך להחזיק צוות שלם על מנת לתחזק את התונכה. זה כמעט וכאילו אתה קונה מערכת ERP חדשה."
Fattore בחן מספר פתרונות PPM והחליט שהם פשוט יקרים מדי ולא גמישים מספיק עבור הצרכים שלו. במקום זאת, הוא השקיע בהתאמה אישית של Microsoft Project ובבניית פתרון PPM על SharePoint. גישה זו היתה פחות יקרה ומוצר השתלב בקלות עם מוצרים אחרים של מיקרוסופט בחברה, הוא אמר.
למרות שפתרון PPM מלא יכול לעלות חצי או מליון דולר, תוכנות PPM זמינות היום באמצעות מודל תוכנה כשירות (SaaS) אצל רוב הספקים, המקל באופן אוטומטי על ההשקעה הראשונית בפתרון מסוג זה.
לפי הסקר של SearchCIO.com 14% של משיבים ציינו, כי שילמו פחות מאשר 50,000 $ עבור מוצרים של מייקרוסופט, אורקל, אינוטאס ועוד; 26% צייני כי שילמו בין 50K –100K$ עבור תוכנות של מיקרוסופט,CA IBM, HP, אורקל, Primavera ועוד. מדובר בפתרונות,אשר נרכשו או אורחו באתרי הספקי כאחד.
"אל תחשבו שפתרונות PPM כבדים מידי", אומרים אנליסטים בינ"ל, "יש הרבה פתרונות ואתם צריכים רק להבין מה אתם יכולים וצריכים לאמץ".


נתק מס '2: התוכנת PPM לא עוזרת לחישוב ההחזר על ההשקעה (ROI) עוד תחום שבו המשתמשים חושבים שתוכנת PPM איננה עונה על צרכיהם הינו חישוב ההחזר על ההשקעה בפרוייקטים וניתוח עלות-תועלת.
רוב הארגונים מחפשים היום דרכים יעילות למדוד את זמן השקעה של הצוות בפרויקט IT תוך כדי חישוב עלויות נוספות, כגון: הדרכות, תשתית חדשה ועוד.
נראה שדעה הרווחת בקרב הלקוחות הינה שתוכנות PPM חסרות בעיקר בתחום מדידת ROI לפר' IT, ולכן הם מנסים לפתח כלים בתוך הבית, למרות שתהליך החישוב ROI הוא תהליך מורכב ודורש התממשקות כמעט לכל הכלים האחרים ב- IT. כלי PPM המובילים עם מנועים חזקים לניהול workflow- מעין כלי BPM- יכולים לעזור בניהול תהליכי לחישוב ROI מסובכים, עם חיזוי ודיווח שוטף מבוססי מתודולוגיות ו- best practices.

רבים מן הכלים בשוק כיום יכולים לבצע חישובים לחיסכון בעלויות. מספר כלי PPM מאפשרים להשתמש ב- KPIs מעולם של יישומים פיננסיים כדי לעקוב אחר ההכנסות וחיסכון בעלויות. מספר וונדורים מציעים תבניות ותוכן מומלצים לביצוע חישובי ההחזר על ההשקעה. כמה מוונדורים מציעים גם כלים עבור סקרים ומדידות.

הבעיה עם חישוב ההחזר על ההשקעה היא יותר בעיה של תהליך ארגוני. לאחר השלמת הפרויקט, מישהו חייב לחזור ולחשב את כל העלויות לאחר העליה של פר' לאוויר ולראות לאיזה חסכון הוביל בפועל.

חסכון בעלויות התקשורת

נפגשתי היום עם חברת Telecut , המספקת טכנולוגיה לחסכון בעלויות התקשורת. מדובר בתוכנה, אשר מנתחת אופי הלקוח, בודקת את חשבוניות שלו ומציעה מסלול תקשורת אופטימאלי אשר אמור, לאחר הבדיקה הקפדנית של אינספור מסלולים מתחלפים של רשתות סלולריות, לחסוך לא מעט כסף ללקוח.
בנוסף, מציעה החברה לעבור על חשבוניות לחברות סלולריות – שאף אחד מאתנו לעולם לא הצליח לפענח – ולהסביר, בצורה ממוכנת, שורה-שורה, איך חושבו העלויות, ואם יש טעויות ועוד.
שירות מנוהל זה יינתן כ-widget בתוך האתרים של ארגונים המעוניינים לתת שירות מסוג זה כערך מוסף ללקוחותיהם. חשוב לציין, כי מדובר בשירות ללא תשלום ללקוח הסופי - הרווח של טלקאט נגזר מאחוזים מן החסכון בו יזכה הלקוח בעקבות השירות.
אפליקציה נוספת פונה לאנשי מכירות של חברת סלולר, בעזרתה יוכלו בזמן המכירה לחשב ולהראות ללקוח את תוכנית החסכון לעומת החברה המתחרה- כמה היה חוסך אילו היה עובר למסלול אופטימלי עבורו
לאתר החברה: http://telecut.co.il/index1.asp

אפליקציות ווביות מול אפליקציות לוקאליות ל-iPhone – משחק בין גוגל לאפל.

מצאתי כתבה מעניינת בנושא אפליקציות ווביות מול אפליקציות לוקאליות ל-iPhone, לעיונכם תרגום עיקרי הדברים. לכתבה מלאה לחצו כאן.

גוגל השיקה את Latitude App – אפלקציית מבוססת מיקום, אשר מראה בכל רגע את מסלול בו אתה הולך (אם תרצה) עבור iPhone של אפל, וכך פתחה דיון מעניין סביב החלטה: אפלקיציות ווביות אל מול אפלקציות לוקאליות – אפליקציות דסקטופ.
אפלקציית מבוססת מיקום - Latitude App של ענקית החיפוש לא הופיעה עד כה על iPhone ו-iPod touch, למרות שאפליקציה זו עלתה במערכות ההפעלה של כל מכשירים אחרים.


בבלוג של גוגל, מפורט דבר הבא:
עבדנו בצמוד עם Apple להביא את Latitude App ל-iPhone בצורה ש-Apple חשבה שתהיה הטובה ביותר עבור משתמשי iPhone. לאחר שפיתחנו את Latitude App עבורiPhone, אפל ביקשה לשחרר Latitude App בתור יישום אינטרנטי על מנת למנוע בלבול עם מפות על iPhone.
גוגל, כמו Apple, ממשיכים לשפר פונקציונליות של דפדפן האינטרנט. כעת כאשר iPhone 3.0 מאפשר לספארי גישה למיקום, בניית אפלקציה וובית מבוססת מיקום הייתה הצעד הטבעי הבא. בעתיד, אנו נמשיך לעבוד באופן הדוק עם Apple ולספק יישומים שימושיים - שחלקם יהיו אפליקציות לוקאליות על iPhone, כגון: Earth ו-YouTube, וחלק מהם יהיו אפלקציות אינטרנט, כגון: Gmail או Latitude.
לצערינו, מאחר ואין מנגנון להפעלת יישומים על iPhone (אשר חל על דפדפן מבוסס אפליקציות ווביות גם כן), אנחנו לא יכולים לספק המשכיות של עדכוני מיקום באותו אופן שבו אנחנו יכולים לספק עבור משתמשים של Latitude על אנדרואיד, BlackBerry, Symbian ו-Windows Mobile ...


תהליך ההחלטה זה של בניית יישומי אינטרנט מול יישומים לוקאליים יופיע שוב ושוב בין Apple ו-Google. במילים פשוטות, שניהם נמצאים על מסלול התנגשות בכל אשר קשור למובייל. בינתיים, Apple לא תרצה שגוגל יבלבל את הדברים עבור מאפייני iPhone שלה. במילים פשוטות, Apple מגבילה את Latitude של גוגל.

בתור צרכן, זה נהיה יותר ויותר ברור כי אנדרואיד עשוי להיות מתחרה אמיתי יחיד ל- iPhone - מערכת ההפעלה ואפליקציות. כאשר מסלול התנגשות זה יהפוך להיות יותר ברור נראה יותר משחקים של יישומים לוקאליים אלו מול יישומים ווביים.

GRC - Governance, Risk & Compliance - יש דבר כזה?

מעניין לראות את ההתעוררות בתחום ה-GRC בארגוני IT בתקופה האחרונה. אין ספק, כי הדרישה החדשה יחסית באה בעיקר מצידם של ארגונים המחויבים על ידי רגולציות שונות בתהליך ה- GRC. אבל גם אם הרצון לבנות תהליכי ניהול סיכונים ובקרה טובים יותר מגיע " לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן", זאת אומרת לא מהבנת הצורך החיוני לניהול סיכונים טוב יותר, אלא מהכרח רגולטורי – אני שמחה לראות שהנושא מקודם בחברות רבות ע"י הנהלה והנהלת IT בכירה.

כאשר מחפשים פתרונות בתחום, חשוב לשים לב כי התחום מחולק, גם ע"י חברות מחקר בינ"ל, ל- Enterprise GRC ול- IT GRC. מכיוון שהיום תחום זה לא בשל במיוחד, קשה לומר עדיין לאן יפנו רוב הארגונים. אנחנו בהחלט רואים שארגונים מקדמים את נושא ה GRC בשני ערוצים – או מחפשים לנהל את הבקרה וניהול הסיכונים של IT על פתרון BPM – Business Process Management הארגוני מותאם לניהול סיכונים של IT או מחפשים פתרון IT GRC יעודי ל-IT.

Enterprise GRC - מבין הספקים השונים, כגון: Oracle, Achiever, MetricStream ועוד, ניתן לראות שמופיעים 2 ספקי BPM גם אם אינם נחשבים מובילים בתחום. האחד – MEGA (אינה מיוצגת בארץ), והשנייה – Idscheer (מוצר – Aris, שמיוצג בארץ על ידי חברת סקר. לאחרונה Software AG הודיעה כי היא רוכשת את IDscheer). בהקשר לספקי BPM חשוב לשים לב לעובדה שספק בתחום ה-GRC המספק יכולות BPM מאפשר למפות תהליכים כנגד סיכונים ובקרות.

IT GRC בישראל מקודם ע"י ספקים שונים כגון: IBM, SAP, CA ועוד. רובם עם בסיס לקוחות לא גדול ומתחרים על כניסה לתודעת הלקוחות הישראליים כשחקן מוביל בתחום. מעניין לראות, כי רוב הארגונים הישראליים בחרו בפתרון מקומי Dynasec המתמקד בעיקר בתיעוד מלא של תהליכים ופחות בניהולם, בעיקר בזכות גמישות המוצר, ספק מקומי, ומחיר סביר.
כך או אחרת, חשוב לציין, כי אנו תמיד ממליצים להיכנס לתחום זה עם בניית תהליכים סדורים לניהול ובקרה של סיכונים ארגוניים וסיכוני IT, מוצר GRC יכול לעזור באכיפת תהליכים אלה, אבל לא בשינוי תרבות ארגונית הנדרשת ברוב המקרים.

ממפגש שולחן עגול בנושא Mobile enterprise

מהמפגש האחורן בתחום המובייל עלו מהדיון כמה נקודות עיקריות:

• ארגונים מסתכלים על תחום המובייל בשני היבטים שונים: עבודה מול לקוח חיצוני ועבודת הנציגים בשטח. יש המון סוגי עבודה דרך טלפונים סלולריים עם הלקוחות: טרנזקציות כספיות דרך סלולר, הפקדת צ'קים, תשלום בעזרת סלולר- mobile wallet; היום נבחן איך יראו הפנים של הארגון כלפי הלקוח דרך אינטרנט סלולרי.

• רוב הארגונים בוחנים היום את האפשרות לשפר את יעילות העובדים הניידים על ידי מתן פתרונות לטלפונים סלולריים/מסופונים/ טלפונים חכמים תוך כדי חיבורם בזמן אמת למערכות ארגוניות.
  
• אמנם רוב הפרויקטים סלולריים שנעשו בארץ הם בתחילת דרכם, שבעתיד יתרחבו, אבל כבר היום ניתן לראות ROI ברור לארגון. קל ויעיל יותר לשבץ טכנאים בשטח, כאשר רואים במערכות CRM, היכן הם סיימו זה עתה עבודה ובדרך לאיזה לקוח הם, חסכו בעבודת ניירת בשטח – נציגי שטח יוצאים לשטח עם מסופונים, מחתימים את לקוחות על העסקה, מדפיסים חוזה ממדפסת מובייל שברשותם, סורק ת.ז בסורק מיניאטורי במקום ובתוך שניות הלקוח כבר יכול לעבוד עם החברה.
  
• נושא אבטחת מידע הנו הנושא הבעייתי והחשוב ביותר, כאשר מדובר בקבלת נתונים כספיים מהשטח.
  
  
• הצורך בשימוש בטלפונים סלולריים עלה כבר לפני מספר שנים, אבל היום הוא מתגבר עוד יותר. ארגונים מחפשים להציע ללקוחות דרכים חדשות לצרוך את מוצריהן, אך לעיתים קרובות מה שעוצר את היוזמות החדשות איננו המחסום הטכנולוגי אלא היתר רגולטורי דווקא, על אף מודלים עסקיים הקיימים בחו"ל.
  
  
• חברות סלולר רואות בשירות ערך מוסף ושירותי מובייל המנוף לצמיחה העיקרי. זמן של שיחות קוליות לא עולה בעולם, ולכן מחפשים תוכן ושירותים נוספים על מנת להגביר את השימוש בטלפון .לרוב האזרחים יש היום 2 טלפונים סלולריים, מדובר גם בהמון שטח פרסום שעדיין לא נכבש. גילו כי לאנשים אין התנגדות לראות פרסומות אם הם מתוגמלים על כך בדרך כלשהי (זמן אוויר בחינם למשל).
  
  · בנושא של enterprise חברות הסלולר מפתחות סט יישומים מוכנים מראש – הרבה מאוד דוחות למנהלים באינטרנט ובסלולרי, אינטגרציות שונות לבתי העסק, ספר טלפונים ארגוני, שעון נוכחות לעובדים ניידים, וכ"ד
  
  · שירותים מבוססי מקום תופסים תאוצה - התאמת השירותים, הנחות, המלצות ללקוחות לפי המיקום המדויק בו הם נמצאים עכשיו (לפי GPS או גלישה סלולרית).
  
  · מגמות עתידיות - מזהים את צורך של אנשים להיות תמיד מחוברים – לאינטרנט, רשתות חברתיות ועוד. המגמה היא לנהל את הלקוח כיוזר אחד (לאפשר לו לצרוך את אותו התוכן דרך טלוויזיה, מחשב, וטלפון נייד)
  
  · טכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר – ניתן להתחבר היום לרשתות אלחוטיות מכל מקום ולדבר בחינם ב-Skype, Fring. תופעת ה-Web 2.0 מגיעה לעולם הסלולרי ועימו גם הקוד הפתוח – Open Source.

כלים לניהול דרישות

בשבוע אחרון קיבלתי מלקוחותינו מספר פניות לקבלת המידע לגבי הכלים לניהול דרישות עסקיות. להלן סקירה קצרה על המצב של כלים אלה בשוק ישראלי:
ל-4 כלי PPM גדולים: CA, HP, CHANGEPOINT(COMPUWARE), IBM יש מודול חזק לניהול דרישות:

• מודול ניהול דרישות של CA מיושם היום בשירותי בריאות כללית (ביזנס ו-IT), ושל HP בפרטנר ובנק בינ"ל
  
  
• פתרון ישראלי MSP מציע פתרון מעניין לניהול דרישות המיושם היום במנורה, תעשיה אוירית, וסלקום
  
  
• גרסה חדשה של כלי לניהול פרויקטים PS NEXT כולל היום מודול לניהול דרישות, למרות שאני מאמינה כי ארגונים אשר עובדים היום עם MS Project Server יש פחות היגיון לבחון אותו
  
• ישנם ארגונים שמנהלים דרישות בעזרת Action Base אך מתלוננים על חוסר ראייה הכוללת של הדרישות
• שאר הארגונים מנהלים את דרישות העסקיות בעזרת מיילים, אקסלים, ופתרונות בפיתוח עצמי

5 סיבות לכישלון הטמעה של ITIL

אני מזמינה אתכם לצפות בווידאו קצר המדבר על 5 סיבות שכיחות לכישלון של הטמעת תהליכי ITIL באגונים הממהרים לקפוץ על הטרנד החם של ITIL בתקווה לשיפור מהיר של ניהול ויעילות בארגוני IT. למרבה הצער לא מעט ארגונים אינם מוכנים להתמודד עם אתגרים שבהטמעת תהליכי ITIL. לצפייה בווידאו לחץ כאן.

שלב 7 : קביעת מדדים לבחינת אפקטיביות תיק ההשקעה

קשה עד בלתי אפשרי למדוד בצורה בדידה את השפעת פרויקט מסוים, או אפילו תיק השקעה שלם על מדדי הצלחה של הארגון כמו גם החזר על השקעה. ישנם מספר גדול של השפעות מתערבות תוך ארגוניות וחוץ ארגוניות אשר ממסכות את התרומה הבדידה. ולכן אפשר לאמוד את התשואה בצורה עקיפה בלבד תוך שימוש בפרמטרים כמו אחוזי שימוש, שביעות רצון לקוחות ומידת השקעה בפרויקטי המשך. סיכונים ניתן למדוד על ידי עמידת הפרויקט בזמן ,בתקציב, יציבות מערכות וביצועים נדרשים.

יש צורך בפיתוח מתמשך של מדדים ארגונים אילו על מנת לשפר את :

• ניהול הידע – ישנה כמות גדולה של ידע לא פורמאלי המשמש בשלבים שונים של התהליך, מהגדרת הדרישות ועד הוצאה לייצור. על מנת לייצור מצב של מדיניות שימור ידע אחיד יש צורך להטמיע תרבות ארגונית התומכת בנושא יחד עם כלים מתאימים.
  
• למידה ארגונית – תהליך אסטרטגי של הפקת לקחים וצבירת ניסיון ותהליך מתמיד של שיפור.
  
  שיפור של מדדים אילו יגרום לארגון שיפור של יכולת הניבוי שלו, בין השאר על ידי הכנת מדד כולל
  לערך מתמשך של פורטפוליו הפרוייקטים.

שלב 6 : ניהול השינוי על ידי יצירת ארגון ה- PMO

על מנת להטמיע את מתודולוגיית Project & Portfolio Mngt ל"מחזור הדם " של הארגון יש צורך ביצירת ארגון ותהליכים בעזרת Project Management Office. תפקידי הPMO :

1. הגדרה והובלת מתודולוגית ניהול פרויקטים

• הגדרת ומיסוד של best practices
• הטמעת כלים ומתודולוגיה
• יצירת מתכונת אחידה של ניהול פרויקטים בארגון
  

2. הדרכה וייעוץ

• הדרכת מנהלי פרויקטים ומנהלי פונקציות
• ריכוז של ניהול הידע בארגון, בתחום של ניהול פרויקטים
• פיתוח מנהלי פרויקטים
  
  3. תכנון ופורטפוליו
  
• תיאום בין האסטרטגיה הארגונית לבין הפרויקטים
• תכנון רב פרויקטלי (Project Portfolio)
• הובלת תהליכי תעדוף בארגון
• העמסת משאבי הארגון, בצורה המאפשרת סיום פרויקטים, בהתאם להתחייבויות ניהול תכנית העבודה
  
  4. דיווח סטאטוס פרויקטים
  
• תמיכה בהכנסת נתונים, הצגתם וניתוחם
• פיתוח מערכות / תהליכי / תרבות מדידה בקרה ודיווח
• שיפור ב – Collaboration בין פרויקטים
• מעקב אחר תוכנית עבודה
• דיווח על חריגות הזנקת תהליכי אסקלציה

שלב 5: הקמה של מערכות תומכות למעקב וניטור

ישנם מספר מערכות אשר דרכם מתבצעת ההגדרה של התיק, כמו גם מעקב ביצוע ומדידת אפקטיביות :

• מערכת לניהול דרישות - הפרויקטים המוצעים נרשמים במערכת ניהול דרישות הפיתוח, בה הלקוח ועובדי מערכות מידע יכולים לעקוב אחר סטאטוס האישורים של הפרויקטים והמשימות
  
  
• מערכת לניהול ומעקב פרויקטים – עבור כל פרויקט נפתח פורטל/ אתר הכולל את כל מסמכי הפרויקט, תכנית העבודה ומעקב רמזורים וסיכונים. האתר מרכז את ה best practices בנושאים שונים ומהווה מדריך למנהל הפרויקט
  
• מערכת מדדים - מדידת אפקטיביות פרויקטים ושביעות רצון לקוחות מבוצעת באופן שוטף ומוצגת לועדת ההיגוי, לשם הפקת לקחים והמשך שיפור התהליך

שלב 4 : הפעלת תוכנית תקשור לחטיבות

על מנת לתקשר את התהליך בארגון, יש צורך לבצע מספר פעילות :

• פעילות תוך אגפית – הצגה של הפרויקטים המוצעים למנהלי מחלקות הפיתוח והתשתיות וקבלת הסכמה לרשימה.
• פעילות חוץ אגפית – הצגת הפרויקטים הנגזרים ממפת הדרכים לכל הנהלות האגפים העסקיים בחברה, קבלת משוב לגבי סדרי העדיפויות שנקבעו ותיקון התיק בהתאמה.

ועדת היגוי IT - הקמת גוף ברמת הנהלת החברה האחראי על תוכן התיק שמטרותיו העיקריים הם:

• שיפור תמהיל התיק ע"י ווידוא של הקטנת כמות הפרויקטים המפיקים פחות ערך עבור החברה והכנסת פרויקטים כדאיים
• לוודא בעלות הלקוחות על הפרויקטים
• לוודא השגת התפוקות המצופות מפרויקטי IT (או פרויקטים משולבי IT).
  
  עבור כל פרויקט שאושר כמועמד על ידי החטיבות העסקיות יוכן תיק התנעה. שיכלול את התועלות שמצופות, אופי ניהול הסיכונים, ופרטים נוספים. תיק זה ישמש כבסיס למדידת אפקטיביות התיק בהמשך.

שלב 3 : יצירת קריטריונים לתעדוף פרויקטים

המימדים העיקריים של תיק ההשקעה הם תועלת, או תשואה צפויה מהתיק, וסיכון כולל הגלום בפורטפוליו פרויקטים. אחת הדרכים המקובלות לקבוע את רמת הסיכון לכל פרויקט היא שיטת דלפי - מענה על
שאלון מובנה על ידי אנשים המנוסים בניהול פרויקטים , לדוגמא :

• סיכונים טכנולוגיים – האם הטכנולוגיה בשימוש הפרויקט חדשה בארגון ?
  
• סיכונים ארגוניים – האם המבנה הארגוני תומך בפרויקט ?
  
• סיכונים פיננסיים – האם פרויקטים דומים בעבר הוערכו נכון ?
  
• סיכונים אסטרטגיים – מה יקרה ליעדים העסקיים אם הפרויקט לא יצליח ?
  
  את התועלות הצפויות מפרויקטים אפשר לקבוע על פי התרומה למיקודים האסטרטגיים שנקבעו בארגון, לדוגמא :
  
  
• הגדלת נתח שוק היפותטי
• גידול במכירות
• שיפור השירות ללקוח
• הורדת הוצאות תפעול
• רגולציה
  
  לאחר קביעת התועלת והסיכון של כל פרויקט, הפרויקטים נפרסים על צירים של תשואה מול סיכון.

ניהול פורטפוליו ארגוני של פרויקטי מערכות מידע ב-7 שלבים

שלב 2 :גזירת תכנית שנתית והתאמתה לצרכים משתנים

פורטפוליו הפרויקטים שנתי בפרויקטים מכיל את הנגזרת של הפרויקטים ממפת הדרכים לשנת התקציב הנוכחית, זאת בצירוף נושאים נקודתיים שהועלו אד-הוק על ידי המשתמשים. מספר הפרויקטים בדרך כלל גדול יותר משאפשר לבצע ולכן יש צורך למיון של הפרויקטים על פי סדרי עדיפויות לביצוע :

• מנדטורי – פרויקטים שחייבים לבצע עקב חוק/ רגולציה/ אילוץ אחר
  
• אסטרטגיה ארגונית – מספר קטן מאד של פרויקטים שהחברה מעוניינת לבצע כחלק
  מהאסטרטגיה הכוללת שלה ללא תלות בהחזר על השקעה – ROI
  
• פרויקטים מונחי ROI - פרויקטים שיכנסו לביצוע בתלות ביצירת תוכנית עסקית הולמת. פרויקטים אלה צריכים להיות החלק הגדול של הפורטפוליו. חשוב לציין, כי החזר על השקעה ROI אינו מהווה תמיד פרמטר אמין להצדקת ההשקעה בIT. יתירה מזו: אין זו תמיד הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים בין שתי השקעות מתחרות. למעט המקרים בהם ההשקעה נעשית באופן ספציפי לחיסכון בעלויות, מיפוי של תועלות עסקיות עשוי להיות חשוב יותר להחלטה מאשר החיסכון בעלויות.
  
• פרויקטי תשתית - הנחה של תשתית לפרויקטים אסטרטגיים עתידיים ותחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות.(Keep the lights on)
  
• פרויקטים אחרים – אוסף של משימות ופרויקטים קטנים במיוחד לשיפור הקיים.
  
  
  לאחר מיון זה הפרויקטים מוצגים לפי חיתוכים שונים כמו : עלות/תועלת, רמת סיכון, חיתוך לפי לקוחות בארגון, משאבי עבודה נדרשים ועוד. וזאת על מנת לוודא שהחלוקה עונה על הדרישות הקיימות בארגון (לדוגמא חלוקה תקציבית בין החטיבות העסקיות). על מנת שהפרויקט ייכלל בפורטפוליו לביצוע הוא היה צריך להוכיח יחס גבוה של עלות/תועלת, להיות מקובל על הלקוחות וכל התנאים המקדימים לביצוע מולאו, כגון תשתיות.

ניהול פורטפוליו ארגוני של פרויקטי מערכות מידע ב-7 שלבים

אחד המרכיבים החשובים בהתוויה של מדיניות יעילה ואפקטיבית של מערכות מידע בארגונים גדולים הוא Office of the CIO או Project & Portfolio Office. גוף זה אחראי לקביעה ולמעקב לאחר פורטפוליו ארגונים – סך כל הפרויקטים ומשימות שרצים בארגון ותקשורת ללקוחות פנים ארגוניים.

תקשור ושקיפות של המדיניות,של התוכניות לביצוע ומצב עדכני של הפרויקטים בביצוע ללקוחות פנים ארגוניים הם נקודות מפתח במיצוב של מערכות מידע כשותף אמיתי וכגוף שירותי אשר תורם באופן ישיר להצלחת הארגון. שיקוף המדיניות באמצעות מודל של PPM- Project & Portfolio Management הכולל תועלות וסיכונים היא דרך להציג ולשתף את הלקוחות בסדרי העדיפויות מנקודת ראות הוליסטית ואחידה, כמו גם מאפשרת השוואה מול "פורטפוליו של השוק", כלומר השקעות מקובלות באותה תעשייה בה הארגון נמצא.

במקביל יש צורך לבנות תהליך ארגוני תומך, הכולל ועדת היגוי האחראית על פורטפוליו הפרויקטים ומהלך
של שווק פנימי במטות החטיבות השונות כדי להגיע להפנמת ולשיתוף בתהליך של כל המנהלי. מאפייני פורטפוליו הפרויקטים במערכות מידע צריכים להתאים לאסטרטגיה, למבנה הארגוני, לתרבות הארגונית, לתקציב והמשאבים הקיימים (כולל כישורים) בארגון.

מערכות מידע בארגון

אגף מערכות מידע בארגון גדול הינו בית תוכנה האמון על תקציבי פיתוח בסדרי גודל של עשרות
מיליוני דולרים בשנה. על רקע זה, הצורך של מנהלת האגף בהטמעת סטנדרטים מקובלים של IT governance והתייחסות להשקעה במערכות המידע כאל "תיק נושא תשואה וסיכון". הינו ברור מאליו. בנוסף, הלקוחות של מערכות מידע הינן החטיבות של ארגון שלא תמיד קושרות באופן ישיר הצלחה כוללת עם פרויקטי מערכות ולכן לא מקצות לנושא את המשאבים המתאימים ביותר מצידן. קשירה מוקדמת של יעדים עסקיים עם פרויקטי מערכות מידע תביא לתשומת לב רבה יותר שלהן לנושא ובסופו של דבר למצב של תלות הדדית והצלחה משותפת.

שלב 1 : הקמת מפת דרכים רב שנתית

מומלץ להתאים את פרויקטי מערכות המידע ליעדים של הארגון כמו גם לסטנדרטים
עולמיים הקיימים בתעשייה ובארגונים רלוונטיים. הקמה של "מפת הדרכים" רב שנתית תחת אילוצים של סדרי קדימויות ותקציב באה כדי לענות על צורך הזה .בבסיס מפת הדרכים עומדת החלוקה של פעילות הארגון לאזורי פעילות עיקריים :

• ניהול המוצר – הגדרת המוצרים והמדיניות למכירה ללקוחות דרך כל ערוצי המכירה, כולל חוקי הזכאות (לאיזה סגמנט לקוחות, ערוץ מכירה וכ"ו המוצר מיועד) חוקי חוזים (פקיעת תוקף, אפשרות להעלאת מחירים וכ"ו), פרמטרים ברי שינוי (אילו פרמטרים נציג השירות בתנאים מסוימים יכול לשנות, לדוגמא: אחוז הנחה), ידע (תסריטי שיחה, ספר הפעלה וכ"ו), יעדים למוצר, לדוגמא מחזור מכירות שנתי מתוכנן וכו'.
  
• ניהול קשרי לקוחות – טיפול במחזור חיים של לקוח, שמירה ואחזור מידע על הלקוח, ניהול ערוצי המכירה, סיגמטציה (פרופיל, שימוש, מגעים), מבצעי מכירה ועוד.
  
• איכות השירות – תפיסה כוללת של ניהול השירות ללקוח, ניהול תלונות, ניהול סקרים ומשובים, הקלטות של שיחות, ניהול סקרי שירות מובנים ועוד.
  
• ניהול ההזמנה – בניית הצעת מחיר, קבלת הזמנה, חישוב עמלות סוכנים, הפעלה ברשת, רישום בקופה וכו'.
  
• ניהול שרשרת הספקה – ניהול מחזור החיים של שרשרת האספקה, הכולל תכנון הביקושים, רכש, ניהול הזמנות, ניהול המחסן ואספקה וכו'.
  
• ניהול הכספים – ניהול התקבולים מלקוחות, תשלומים לספקים, ניהול תזרימי מזומנים, תכנון תקציב, תמחיר, ספר חברה ועוד.
  
• ניהול משאבי הארגון – ניהול מחסן הנתונים המרכזי, מערכות משאבי האנוש, מערכות אבטחת הכנסה ועוד.
  
  בכל קטגוריה יש צורך לבחון את המערכות הקיימות מול היעדים העיסקיים של הארגון, פער זה, אם קיים, מגושר על ידי תוכנית הסבה רב שנתית בשלבים הקרויה בשם "מפת הדרכים". בכל אזור פעילות מפת הדרכים מתארת אילו פרויקטים צריכים להתבצע על מנת להגיע לארכיטקטורת היעד. פרויקטי מפת הדרכים מרוכזים לטבלה מסכמת אשר מכילה את הסיכונים המשוערים של כל פרויקט, תשואה צפויה, , תקציב נדרש, תלויות ותאריך לביצוע.

מגמות מיקור החוץ בישראל 2009

תחום מיקור החוץ היה בין התחומים הבודדים שעלו, גם אם במעט, בשנה האחרונה. שוק זה גדל מ-405 מיליון דולר בשנת 2007 ל-417 מיליון דולר ב- 2008. אין ספק כי מדובר בשוק יציב ובשל ללא שינויים או תנודות דרמטיות. עלייה זו ניתן לייחס בעיקר להרחבת תכולת חוזי מיקור החוץ אצל הלקוחות הקיימים וגם ל-2 העסקאות הגדולות של השנה: משרד המשפטים וטאבו, שתיהן חברות השייכות למגזר הציבורי. נראה כי מיקור החוץ מעורר עניין עיקרי דווקא במגזר זה בשל מחסור חמור בתקנים.

האטה במגזר הפרטי
במגזר הפרטי ישנה רגיעה מסוימת בתחום זה ונראה כי יש ירידה משמעותית ב מספר העסקאות החדשות, ובתכולתן, הן נעשות בתחומים נישתיים ספציפיים ולא עוברות את 3-5 השנים לחוזה. ירידה זו ניתן להסביר על ידי כך שה-hype סביב מיקור החוץ נרגע זה מכבר, לקוחות הבינו את היתרונות והחסרונות של outsourcing ולא ממהרים להוציא את אופרציות המחשוב לספק חיצוני אלא אחרי בדיקות כדאיות ארוכות ומורכבות. לקוחות גם מבינים שמיקור חוץ לאו דווקא חוסך לארגון עשרות אחוזים מהתקציב אלא לעיתים יכול לעלות אף יותר בשל עלויות בחירה והערכת ספק מתאים, עלויות משפטיות ועוד.

Backsourcing
יחד עם זאת, חשוב לציין, כי לקוחות רבים מרוצים ממיקור החוץ, רואים בספקיהם שותפים עסקיים לטווח ארוך ומדווחים על עלייה ביוזמות הקשורות לליבה העסקית של הארגון. לעומת מקרי חזרת פעילות מיקור החוץ לתוך הבית בעולם, אין אנו עדים למגמת הbacksourcing בישראל. הדבר יכול להצביע על שתי הנחות קצת סותרות:

1. לקוחות מיקור חוץ בארץ מרוצים מהחוזים ואינם מעוניינים לבטלם – לבצע backsourcing
2. קשה מאוד לבטל עסקאות קיימות של מיקור חוץ – לקוח מפתח תלות בספק, מאבד מומחיות פנימית ולא יכול להמשיך לנהל אופרצית IT בעצמו ללא עזרה חיצונית

גם תקופה קשה של מיתון לא השפיעה באופן דרמטי על שוק מיקור החוץ בישראל. לקוחות בוחנים בזהירות את האפשרות ל- outsourcing, ומפחדים היום פי כמה לעשות שינוי או פעולה לא נכונה. יחד עם זאת, רוב הארגונים עסוקים היום בהתייעלות וקיצוץ עלויות ה-IT איפה שרק ניתן. זה מביא ארגונים לבחון את מחשוב הענן, מה שאנחנו ב STKI מאמינים כי יירש את מקומו של מיקור החוץ המסורתי.

Cloud Computing.
הרעיון של Cloud Computing בעצם אינו חדש, כבר לפני מספר שנים השתרש המושג utility computing , ולפני מספר עשורים ארגונים נהגו להשתמש בלשכת השירות לשירותי מחשוב, על פי מודל של "שלם לפי שימוש". במודל של cloud computing בעולם התוכנה - הרעיון הוא שהפלטפורמה והתשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח .מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפי המודל של תשתיות בענן ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2). חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV שונות על גבי פלטפורמה חדשה – Force.com
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות ברכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה מחוץ לארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. לדוגמה, שחקנים וירטואליים ירכשו משאבים בענן ויציעו ערך מוסף לשירותים של היום.

פרויקטי מובייל - יש ROI!

במפגש שולחן עגול שערכתי לאחרונה בנושא Mobile Enterprise, עלה סיפור לקוח מעניין, אשר מראה, בתקופה לא פשוטה זו, ROI מיידי מפרויקט המובייל לטכנאי השטח בחברה.

טנכאי שטח, ללקוחות פרטיים, עובדים עם PDAs המתממשקים ישירות למערכות ארגוניות. טכנאי יכול לדווח בזמן אמת מהשטח דרך ממשקים למערכת CRM, שהוא בדרך ללקוח, לעדכן שהוא כבר הגיע אליו, איזו עבודה התבצעה אצל הלקוח וכ"ד. נציגי השירות רואים דרך CRM היכן נמצא הטנכאי וכמה זמן ייקח לו להגיע ללקוח הבא. ניתן לראות את המיקום המדויק של הטכנאי. למרות שבחרו לא ליישם את זיהוי המיקום מבוסס רשת סלולרית - טכנאים מאוד חששו מאפשרות זו, וגם זה דרש עלויות נוספות.

לטכנאים יש גם אפליקציות נוספות העוזרות לעבודתם בשטח; הם מעדכנים מלאים חסרים מטלפונים חכמים (*smartphones) ישירות את מערכת SAP הארגונית. אם בזמנו טכנאי היה חייב לגשת למחסן האיזורי על מנת לדווח על חוסרים ולקבל ציוד חדש - הרי שהיום הוא יכול לקבל את הציוד החסר בסניף דואר הקרוב. פרויקט חסך לארגון תחזוקה יקרה של מחסנים איזוריים, גם אם עכשיו התווספו עלויות של הדואר. טכנאים התרגלו מאוד למכשירים, לא רואים את עצמם עובדים בדרך אחרת, אם מכשיר סלולרי תקול, מכשיר חלופי נשלח תוך כמה שעות לטנכאי, ומגדירים מיידית לו את המשתמש בכלים מרחוק.


* Smartphone – טלפון שמבוסס מערכת הפעלה עם מעבד חזק, זיכרון, מסך ידידותי; ניתן לפתח והתקין עליו יישומים שונים. מדובר בהתפתחות מ"ה טלפוניות מסימביאן של נוקיה (symbian) ועד ל-android של גוגל.

טוויטר ישיר לאנליסטים

לא מעט נכתב על טוויטר - Twitter - מערכת מיקרובלוג שעוזרת לעקוב אחרי החדשות באופן מהיר ויעיל. כל tweet יכול להכיל עד 140 תווים מה שגורם לכותב להיות ממוקד ולהגיע לליבו של העניין בכל עדכון.המשתמשים מעדכנים את הרשת החברתית שלהם במה הם עושים, חושבים, רואים בכל רגע נתון. העלאת פוסט (tweet) יכולה להתבצע מחשבון הטוויטר באתר, ממחשב כף יד, טלפון סלולרי, פייסבוק ועוד. לכתבה הקודמת שלי בנושא לחץ כאן.

לנוחיותכם אני מצרפת כאן רשימה מסודרת של טוויטרים של אנליסטים המובילים בעולם, ושימי לב גם STKI על המפה!

מהו מפגש שולחן עגול?

"שולחן עגול" מפגיש אנשי מקצוע רלוונטיים ממספר ארגונים לדיון סביב נושא משותף ומהווה פורום להחלפת רעיונות ודעות. במפגש משתתפים נציגי 10-20 ארגוני משתמשים בלבד (אינו פתוח בפני ספקים, יועצים ואינטגרטורים). השתתפות בו מותנית בהרשמה מראש ומוגבלת לשני נציגים בלבד מכל ארגון בשל מחסור במקום.
אנא חזרו אליי או אל אתי: 09-7907000 שלוחה 100 או שמרית: שלוחה 110 במידה ואתם\ן מעוניינים להירשם.

איפה ומתי?

המפגשים יערכו בתאריכים הנקובים במשרדי STKI במשרדנו שבמושב בני ציון בין השעות 09:30-13:00

שמירה על קשר והמשך הדיון און-ליין:

כדי לשמור על פרטיות המשתתפים, פתחנו קבוצות דיון פרטיות בפורום מיוחד באתר Docs & Talks. הקבוצה סגורה לארגוני משתמשים שהנם לקוחות STKI בלבד, ומהווה פלטפורמה להמשך החלפת רעיונות ע"י המשתתפים, דרך לשמירה על קשר בנושא זה, וצפייה במסמכים רלוונטיים כגון סיכום הדיון ומחקרים נוספים.
בפורום יוצג עותק של סיכום המפגש ולחברי הפורום תינתן במה להמשך שיתופי המידע ביניהם. לפורום לא יורשו להכנס נציגי ספקים או יועצים ופרטי הדיון יישארו במסגרת האתר בלבד.
להלן קישורים לקבוצות הדיון של המפגשים:
מפגש Mobile Enterprise (06.05.09)
מפגש ניהול מרכזי שירות פנימיים – Service Desk (31.05.09)

השולחנות העגולים הקרובים בתחומים שלי

"גל" חדש של שולחנות עגולים מתוכננים ב STKI (רשימה מלאה של כל המפגשים - תוכלו לראות באתר שלנו כאן). המפגשים שאני מתכננת לזמן הקרוב יהיו בנושא Mobile, Help Desk. מפגשי שולחן עגול מיועדים רק לארגוני משתמשים, ורק ללקוחות STKI. הנה קצת מידע על המפגשים שאערוך:

מפגש ראשון: יום רביעי, 06.05.09– Mobile Enterprise - הזדמנויות עסקיות חדשות בעקבות התפתחות הסלולר

תחום היישומים האפליקטיביים לטלפונים הניידים התפתח מאוד בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הבשילה והיא מציעה כיום מגוון פתרונות הן עבור אנשי שטח ועובדים פנימיים והן עבור הלקוחות הסופיים של הארגונים. מטרת שולחן עגול זה היא לחשוף best practices של פרויקטי שימוש בטלפונים סלולריים להתייעלות פנים ארגונית, לבניית מודלים עסקיים חדשים, החלפת מידע לגבי פתרונות מובילים, ומגמות עתידיות (האם עולם הסלולר יפנה לאפליקציות client, שירותי וידאו?)
להלן חלק מהשאלות אותן נעלה בדיון (ייתכן כי לא נגיע לכולן במפגש זה):

1. פתרון לשירות עצמי ללקוח סופי - ניהול חשבון אישי ממכשירים ניידים, שימוש במכשירים אלה בתור ארנק נייד – יכולת לסמן את מוצרי החנות לפי הברקוד המותקן עליהם ולשלם עם טלפון נייד בקופה. רכישת כרטיסי טיסה, תיאטרון, קולנוע וחניה דרך הסלולר וגם הזמנת תור לרופא עם קבלת תוצאות הבדיקות לנייד של הלקוח:

· Mobile Banking - האם ניתן כבר היום לבצע טרנזקציות בנקאיות דרך הניידים : בדיקת מצב התנועות בחשבון והחיובים בכרטיס האשראי, משיכה מפיקדון, הזמנת פנקסי צ'קים והעברת כספים לחשבון אחר. דגשים הן מבחינת יכולות טכנולוגיות והן מבחינה רגולטורית.
· פתרונות למעקב אחר המסחר בניירות הערך בטלפונים סלולריים: קבלת נתונים וחדשות בזמן אמת, התראות לפי בקשה, מצב תיק המניות הווירטואלי, קניה ומכירה של ני"ע.
· כרטיסי אשראי – האם חברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע ללקוחות בעתיד הקרוב, דרך הניידים, הנחות רלוונטיות לפי קרבת הלקוח לחנות, חניון או בית קולנוע ספציפי?
· משרדים ממשלתיים, קופ"ח, דואר וכ"ו – האם נבחן מתן שירותים לקהל רחב דרך הטלפונים הסלולריים?

2. פתרון לאנשי שטח/ עובדים פנימיים- פתרון אפליקטיבי לניידים עבור טכנאים, פרמדיקים, אנשי מכירות, וכ"ד אינו חדש, אבל קלות השימוש, זמינות, חיבור תמידי לאינטרנט וGPS עוזרים לארגונים לבחור בניידים כפתרון המוביל לאנשי השטח:
· האם ישנם ניסיונות מוצלחים לעבודת אנשי שטח עם טלפונים ניידים: קבלת סידור עבודה, התראות, הודעות מהמוקד, ועדכון ביצוע משימות בזמן אמת? האם נעשה שימוש במערכת GPS לצורך שינוע אנשי שטח?
· האם יש דוגמאות להפיכת טכנאים בשטח לאנשי מכירות בעקבות לאינטגרציית הניידים למערכות ארגוניות בזמן אמת?
· האם אינטגרציה בין טלפונים סלולריים לבין מערכות ארגוניות מאפשרת בקרה בזמן אמת - כמה זמן לקח לטכנאי להגיע ללקוח/ לטפל בתקלה, כמה כסף הכניס/ חסך לארגון, בחינת יעילותו של עובד ספציפי לעומת חבריו לצוות וכ"ד.

לחץ כאן להצטרף לקבוצת דיון של מפגש זה.

Dashboard for IT

בתקופה האחרונה נתקלתי בהתבלטות דומה אצל מספר לקוחותינו – ארגוני IT גדולים בישראל. מחד ארגוני IT מרגישים שהינם חייבים עתה להדק את הקשר ואת תרומתם לביזנס ולשם כך הינם מחפשים כלים שיעזרו להם לנהל בצורה טובה ויעילה יותר את מערך ה-IT; מאידך הינם סובלים מקיצוץ תקציבים חמור ללא יכולת להשקיע בכלי ניהול מתוחכמים.


נראה שמעט מאוד ארגונים יכולים להרשות לעצמם בתקופה זו רכישת פתרון מלא לניהול פנימי. רוב הארגונים מוותרים על החלום לקבל בפתרון אחד "ERP ל-IT" ופונים לפתח פתרונות מקומיים אשר מצטרפים בתורם לגיבוב אינסופי של מערכות לניהול IT או מחפשים פתרון קטן ולא יקר שיוכל להקל להם בניהול IT. ארגוני IT מנסים להמשיך לעבוד עם הכלים שכבר הוטמעו ולא להחליפם, לפחות לא כרגע. לרוב הארגונים יש פתרונות לניהול פרויקטים - MS Project, PS Next, Primavera, שם נבנים גנטים לפרויקטי ונעשה מעקב אחרי אבני הדרך; ניהול תקציבים לרוב מנוהל בעזרת ה-ERP הארגוני, דוחות נעשים באופן ידני בעזרת הכלים שהוזכרו לעיל יחד עם אקסלים וPPT.


כלים שהכי חסרים (או אינם נמצאים כלל) הם פתרונות לניהול הדרישות, הקצאת המשאבים פרויקטילי ובעיקר Dashboard אמין למנמ"ר. חשוב לציין, כי גם אם אני נגד הוספת עוד מערכת לפאזל המורכב דיו של מערכת IT, נראה כי לפעמים dashboard פשוט, אשר מסוגל להציף את כל המידע בצורה ברורה ושקופה לכל מנהלים יכול לפתור הרבה כאב ראש ולתרום לקבלת החלטות בנוגע להשקעות IT

ניהול תקציבי IT - מתחילים מחדש

בעקבות למשבר הכלכלי החריף שאנו חווים היום, הצטמצם שוק ה-IT בישראל ביותר מ-12% בשנת 2009. קיצוץ כל-כך משמעותי בתקציבי ה-IT החזיר את תזרים המזומנים להיות הפרמטר החשוב ביותר בדוחות הכספיים של חברות והוביל למשבר ההוצאות ההשקעה – CAPEX.

Capex – סעיף תקציבי להוצאת IT מסוג השקעה. המוצר פיזי שנרכש הופך להיות חלק מנכסי הארגון – כמו בניינים, מגרשים וכד'. צורת רישום חשבונאית זו מאפשרת לארגונים להפחית את ההוצאה המיועדת להשקעה על פני שנים (בעזרת פחת חשבונאי). תקציב זה מיועד לרכישת חומרה/תוכנה חדשים, חידוש טכנולוגי.

Opex - סעיף תקציבי להוצאות שוטפות של IT, הוצאה מיועדות לתפעול השוטף של יחידת IT. הוצאה כספית לפעילות היומיומית של IT, שדרוגי מערכות, תחזוקה שוטפת וכ"ד.

בנוסף, קיצוץ בעלויות ה-IT העלה את הצורך למעבר מהכנת תקציב החדש לפי סעיפי CAPEX ו –OPEX ו- Zero-based budgeting זאת אומרת הכנת התקציב מ"אפס". מדובר בראייה חדשה על בניית התקציבים – כל הוצאה, כולל הוצאות שכבר התחייבנו בשנה הקודמת, צריכה לעבור הערכה מחודשת והצדקה עסקית.

ולסיום קיצוץ בעלויות ה-IT החריף את הצורך של IT להמיר את הוצאות התקציב ה- Non-discretionary להוצאות Discretionary.

Non-discretionary – חלק מהתקציב, אשר לא ניתן לשיקול דעת – כלומר יש עליו התחייבות מראש. הוצאה שהועדה כולה עוד לפני תחילת השנה התקציבית. הוצאה כספית שאין כל גמישות לגביה, כאשר יש דברים להתחייבות מראש:
- תחזוקה שוטפת של נכסי IT, רישיונות של חומרה / תוכנה
- משכורות צוות IT / עובדים חיצוניים עם חוזי העסקה לשנה
- פרויקטים שחייבים לבצע לאחר סוף החיים של מערכות
- שדרוג מערכות קיימות ועוד

Discretionary – חלק מתוך התקציב הניתן לשיקול דעת. חלק מתזרים מזומנים, אשר נותר פנוי לאחר הוצאת ה-non-discretionary. הוצאה כספית המיועדת לרכישת נכסים – חומרה/תוכנה, צמיחה עסקית, וחדשנות של IT:
- פרויקטים אסטרטגיים, המאפשרים כניסה לשווקים/מוצרים או שירותים חדשים ומגדילים את היתרון התחרותי של הארגון
- פרויקטים הגורמים להתייעלות ארגונית: שיפור פרודוקטיביות / שביעות רצון לקוחות, הורדת עלויות וכ"ד.
בגלל אותן ההוצאות ה-Non-Discretionary נהוג לדמות את IT ל"קופסא השחורה". מדובר על אותן 60% מעלויות החבויות שכבר התחייבנו לגביהן עוד לפני ששנת תקציב החדשה החלה ולא מאפשרים לארגון שום זריזות וגמישות עסקית (Agility).

איך מגדילים את הוצאות ה-Discretionary? על ידי העסקת עובדי השמה (ללא חוזים רב שנתיים), מודלים שונים לתשלום, דוגמת: שלם-לפי- צריכה או מחשוב הענן וכמובן על ידי השקעה בפרויקטי שמגדילים את צמיחה ארגונית. לצערי

תודה ל-1200 האורחים שהגיעו לכנס השנתי של STKI!

תודה על ההשתתפות, הפידבקים, ובעיקר על העזרה הרבה שלכם בעריכת המחקרים לקראת הכנס! לצפייה במצגת שהעברתי בכנס ישנן כמה אופציות:

לצפייה במצגת (ללא הורדה): 2 אפשרויות

1. באתר slideshare:

א. הגרסה הקצרה - גרסת מצגת בכנס -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governance-office-of-the-cio-short-version-galit-stki-summit-2009

ב. הגרסה המלאה - גרסה מודפסת -

http://www.slideshare.net/Galit/it-governanceoffice-of-the-cio-trends-stki-summit-2009

2. באתר Scribd

http://www.scribd.com/doc/13746532/IT-Governance-Office-of-the-CIO-IT-trends-2009?secret_password=1mpujivmidywzc4x2jaa

לצפייה והורדת המצגת - ללקוחות STKI - הצטרפו לקבוצה שלנו באתר: http://www.docsntalks.com/

איך זה עובד? נכנסים, נרשמים, מקבלים במייל אישור עם ססמה, ואז ניתן לצפות ולהוריד מצגות, לשוחח בפורומים עם לקוחות אחרים, וגם לראות חומרים נוספים כמו מועדי שולחנות עגולים ואירועים נוספים.

ומי שמעוניין לראות קצת תמונות של האירוע:http://picasaweb.google.com/jimmyschwarzkopf/STKISUMMIT2009#

מקווה שנהניתם מהאירוע (לפחות כמונו) נתראה באירועים הבאים ובשולחנות העגולים

גלית

STKI's new collaboration and archive tool.

STKI is using "docsNtalks" as a collaboration network and online archive for documents and presentations from conferences as well as a tool for ongoing projects such as weekly seminars, group meetings, think-tanks and "roundtables".

IT trends 2009

זהו אינו מיתון זוהי רעידת אדמה, החלפת מודלים עסקיים, ובמילים אחרות: Restart. על פי תוצאות מחקר STKI השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוק המחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008. הקיצוץ התקציבי והאווירה הכלכלית גורמת למנמ"רים לשנות מיקוד, כאשר המיקוד העיקרי במהלך 2009 יהיה "לעשות סדר פסח" בנכסי ה-IT.

במיתון הקודם, בין השנים 2001-2003, המיתון היה תחום בתוך גבולות תחום מערכות המידע, בתקופה זו ראינו ירידה של 40% בהוצאות המחשוב. עם היציאה מהמיתון, בין השנים 2004-2008 הייתה עלייה דרסטית של 70% בהוצאות המחשוב בישראל. בזמן עלייה זו, התרחשו רכישות ומיזוגים משמעותיים של חברות גדולות בשוק ה-IT מה שהביא ל-5 חברות ענק בשוק ה-IT בישראל שמכתיבות את הלך הרוח בתחום.

לאור רעידת האדמה אותה אנו חווים כיום, ארגונים הקפיאו פרויקטים, עצרו רכש של חומרה וחבילות תוכנה, וכיום שוקלים מחדש את מערך יחידות ה-IT.
אחת מהבעיות מולן ארגונים ניצבים כיום החלו עוד ב'עידן השפע' והיא רמת ניצול נמוכה של משאבי המחשוב (הן חומרה והן אפליקציות - עודף רישיונות תוכנה שאינן מנוצלות או כפילות של כלים שונים למטרות דומות). המשבר גורם למנהלים להתייחס ליחידות IT כשם שמהנדסי ייצור מתייחסים למשאבי ייצור – דרישה להגיע לניצולת בתהליכי הייצור של 90% ויותר.

שוק החומרה בישראל:

בתחום החומרה המגמות הבולטות הן: סטנדרטיזציה וקונסולידציה של ספקים וכלים. בתחום השרתים הסטנדרטיים אנו צופים לירידת ערך שוק דרמטית הרבה יותר מהירידה הכללית של השוק בסדר גודל של כ-30%, וזאת מכיוון שנכון להיום בתחום זה קיים תת-ניצול משמעותי של משאבים. שרתים רבים עובדים בארגון בניצולת בזמן השיא של 40% ופחות. משמעות הדבר היא שאם חברה השקיעה במשך 4 השנים האחרונות 100 מיליון ₪ בשרתים, זה אומר שרק פחות מ 40 מיליון ₪ מנוצלים.
עם זאת, בתחום זה ישנה מצוקה של כוח אדם: ע"פ תוצאות מחקר STKI, חבר אחד בצוות מחשוב מטפל ב-100 שרתי windows (לעומת 90 שרתים בשנה שעברה).

בתחום האחסון ישנה מגמה בולטת כבר מספר שנים של גידול עצום בשטחי האחסון מצד אחד, ומצד שני ירידה בעלות ממוצעת ליחידת אחסון בקצב של כ-35% בשנה. זוהי מגמה "טיפוסית" של השנים האחרונות. המשבר משפיע כקטליזאטור בתחום זה, כבר עתה אנו חשים בירידת מחירים מוגברת שייתכן שתוצאתה תהיה האצת קצב הירידה בעלות (לשם המחשה, במיתון הקודם בשנת 2002 ירדו המחירים בקצב של כ-50% בשנה אחת, השנה ייתכן שעוד נעבור רמות אלה). עקב צריכה גבוהה יותר של אחסון, ב-STKI צופים ששוק זה בסה"כ לא יצנח בצורה דרמטית (ירידה של 5%). כמו כן, קיים מחסור חריף בכ"א מיומן ובהקצאת תקנים בארגון לתחום האחסון. כתוצאה מכך, היו גם בשנת 2008 תקלות IT מערכתיות שקשורות לסביבת האחסון.
בתחום תחנות הקצה (מחשבים שולחניים וניידים), התקשורת והמדפסות תהיה ירידה של כ-20-25%. בהתייחס לתחום התקשורת הארגונית, השנה ראינו המשך במגמת ההתכנסות בין פלטפורמות תשתית התקשורת לבין שירותי הערך המוסף שהן מספקות. מתגי התקשורת ממשיכים להוסיף לעצמם "שכל ארגוני" כמו יכולות ניהול וניטור מורכבות יותר, יכולות שונות של אבטחת מידע ויכולות עבודה בתצורה וירטואלית על בסיס שיתופי פעולה מסקרים בין יצרני תקשורת כמו סיסקו, ג'וניפר HP ואחרים עם VMWARE ו MICROSOFT.

בתחום הטלפוניה הארגונית אפשר לראות המשך למגמת המעבר לתשתית ארגונית מבוססת IP. מגמה זו בולטת במיוחד בשני מצבים עיקרים: מעבר של הארגון למשרדים חדשים או עקב בעיות תפקוד במרכזיות המסורתיות. תחום נוסף שבולט בתחום התקשורת הפנים ארגונית הוא שילוב של פלטפורמות תקשורת אחודה (Unified Communication) ככלי עבודה ארגוני לכל דבר.

עולם ה IT הירוק המשיך לקבל חשיפה גדולה בישראל, אם כי לא הדאגה לגורל כדור הארץ היא זו שמטרידה את רוב הארגונים בארץ אלא הרצון להתייעל ולחסוך. המיתון והצורך הארגוני לחסוך בעלויות הביא לעליה בביקוש לפתרונות חסכוניים הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. רמת המודעות בישראל לטרנד הירוק גבוהה מבעבר, אולם יש תחושה שהעלאת נושא זה כקונספט מתקדם מיצתה את עצמה. מנהלי התשתיות בישראל מכירים מצוין את קשת האפשרויות הירוקות לחיסכון וחלק מהארגונים אף מדווחים על אינפלציה מסוימת בגישת הספקים לתחום והפיכתו למקדם מכירות: "היום כל פיתרון חדש נמכר תחת כותרת ירוקה".

שוק התוכנה:
שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהן ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.
שוק תוכנות התשתית (מערכות הפעלה, מסדי נתונים וכד') יקטן ב-16%, תחום כלי ניהול IT (מערכות שו"ב, HELP DESK, וכלי ניהול IT, ואבטחת מידע) יירד בכ-10% אך 2009 תהווה שנת הכנה לקראת השקעה מוגברת בתחום זה בשנים הבאות, כי באמצעות השקעה בתחום זה ניתן לבצע את אותו "סדר פסח" אותו ארגונים צריכים לעשות במערך ה-IT.
תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים). כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).

בעולם כלי אבטחת המידע וניהול הסיכונים בארגון, בניגוד למגמה הרווחת בשאר עולם מערכות המידע, ממשיכה הצמיחה אם כי בקצב נמוך בהשוואה לשנה הקודמת. בחלוקה בין שני תתי התחומים (GRC ואבטחת מידע)ניתן לראות כי הוצאות בגין GRC צפויות לעלות גם השנה ואילו התקציב המוקצה לתת-התחום אבטחת המידע צפוי להישאר ברמה דומה לזו שהייתה בשנה הקודמת ואף קצת לרדת במקצת. רוב פרויקטי המחשוב מחייבים תשומות אבטחתיות כחלק אינטגרלי מהפרויקט ולכן עיקר הקיצוץ השנה נובע מעצירה כללית של פרויקטים ארגוניים בעקבות המצב הקשה.

שוק השירותים:
שוק השירותים צפוי לרדת ב-8% (ירידה מתונה יחסית לתחומים אחרים בגלל שפרויקטים שכבר נמצאים באמצע דרכם לרוב אינם נעצרים, מה שימשיך "להזין" שוק זה גם ב-2009). בתוך שוק השירותים, תחום מיקור החוץ לא צפוי להשתנות מבחינת מחזור ההוצאות בגלל אופי ההתקשרויות (ארוכות טווח, למס' שנים). אולם במהלך 2008 ראינו ירידה משמעותית במס' עסקאות מיקור חוץ חדשות (מלבד עסקה גדולה אחת במגזר הממשלתי) וכן בתכולה וגודל החוזה. חשוב לציין שבישראל אין אנו עדים לתופעת ה – BACKSOURCING (החזרת פעילויות ה-IT ממיקור החוץ חזרה לארגון) שרווחת בחו"ל. התחום העיקרי שנפגע הנו תחום עובדי ההשמה: ירידה של 30%. עיקר הקיצוץ בתחום זה מגיע מהורדת התעריפים ובשעות העבודה של האנשים המועסקים כעובדי השמה. כפי שהובטח, עובדי ההשמה אכן אפשרו גמישות רבה לארגון בזמנים בהם פעילותו קטנה בצורה משמעותית.

לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.
באשר לספקי שירותים, כיום ארגונים בוחנים אותם על פי רמת ועומק מומחיותם בתחומים ספציפיים (לדוגמה, בתחום ה BI ארגונים בוחנים עד כמה לחברה יש ניסיון בתחום הספציפי, מה שהרבה יותר חשוב מגודל החברה ומגוון התמחויותיה), לארגונים חשוב יותר ויותר בימים אלה שלחברות יהיה מרכז מצויינות בתחום הרלוונטי.
נושאים אלה יידונו בכנס השנתי של STKI, ובו STKI תחשוף את תוצאות המחקר השנתי, דירוגי חברות בישראל ומגמות. הכנס ייערך ב 24.03.09. לפרטים: http://www.stki.info/index.php?page_id=9

Recommend the CUTTER SUMMIT

כשאתם לא מול המחשב...

תחום היישומים האפליקטיביים לטלפונים הניידים התפתח מאוד בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הבשילה והיא מציעה כיום מגוון פתרונות הן עבור אנשי שטח ועובדים פנימיים והן עבור הלקוחות הסופיים של הארגונים:
1. פתרון לאנשי שטח/ עובדים פנימיים- פתרון אפליקטיבי לניידים עבור טכנאים, פרמדיקים, אנשי מכירות, וכ"ד אינו חדש, אבל קלות השימוש, זמינות, חיבור תמידי לאינטרנט וGPS עוזרים לארגונים לבחור בניידים כפתרון המוביל לאנשי השטח.

אנשי השטח מקבלים לטלפונים הניידים את סידור העבודה שלהם, התראות, והודעות מהמוקד. כאשר יצרון בולט נוסף הינו היכולת לעדכן בזמן אמת את ביצוע המשימות, ישירות למערכות הארגוניות. מערכת ה- GPS מקלה על המוקדים בשינוע אנשי השטח ומאפשרת לבצע בקרה באופן פשוט ונוח.
אפליקציות אלו מאפשרות לטכנאים בשטח אף להפוך לאנשי מכירות. טכנאי של הוט או בזק, שכבר נמצא אצל הלקוח בבית, יכול להציע ולמכור מוצרים ושירותי חברה נוספים במקום, ללא הפנייה לשירות לקוחות טלפוני (שכולנו כל-כך לא אוהבים בגין המתנות ארוכות ושירות לא רציף). אנשי השטח יוכלו לדווח על מכירה חדשה או לקוח פוטנציאלי דרך הניידים למערכות ארגוניות בזמן אמת. כך נשפר את הבקרה הארגונית: קלות השימוש וזמינותו של הטלפון הסלולרי יאפשר לארגון לדעת כמה זמן לקח לטכנאי להגיע ללקוח/ לטפל בתקלה, כמה כסף הכניס/ חסך לארגון, בחינת יעילותו של עובד ספציפי לעומת חבריו לצוות וכ"ד.
2. פתרון לשירות עצמי ללקוח סופי - ניהול חשבון אישי ממכשירים ניידים, שימוש במכשירים אלה בתור ארנק נייד – נוכל לסמן את מוצרי החנות לפי הברקוד המותקן עליהם ולשלם עם טלפון נייד בקופה. נרכוש כרטיסי טיסה, תיאטרון, קולנוע וחניה דרך הסלולר וגם נזמין תור לרופא שאחריו נקבל את תוצאות הבדיקות לנייד שלנו.

Mobile banking – ביצוע כל טרנזקציות בנקאיות דרך הניידים, אפליקציית mobile banking תאפשר לצרכן לבדוק בכל רגע את מצב התנועות בחשבון והחיובים בכרטיס האשראי, לבצע משיכה מפיקדון, הזמנת פנקסי צ'קים והעברת כספים לחשבון אחר. בעזרת פתרון זה ניתן לעקוב בקלות אחר המסחר בניירות הערך (לקבל נתונים וחדשות בזמן אמת, התראות לפי בקשה, מצב תיק המניות הווירטואלי) ולבצע קניה ומכירה של ני"ע גם כשאנחנו לא נמצאים מול המחשב.

כרטיסי אשראי – הטלפון הסלולרי תמיד איתנו, ובעזרת הטכנולוגיה המתפתחת של GPS ניתן לדעת בקלות את המיקום המדויק של הלקוח . כך שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע ללקוחות, דרך הניידים, הנחות רלוונטיות לפי קרבת הלקוח לחנות, חניון או בית קולנוע ספציפי (ולהפסיק עם שליחת חוברות עם הנחות בדואר שנזרקות לפח כמעט באופן אוטומטי.

משרדים ממשלתיים –אתרי האינטרנט של משרדים ממשלתיים כבר שודרגו וכולנו הרגשנו את שיפור השירות וקיצור זמני ההמתנה הלא הגיוניים כאשר בילינו בתורים לחידוש דרכון או שינוי כתובת מגורים. בשלב הבא, בעת רכישת רכב, נוכל לבצע בדיקה בזמן אמת האם הרכב משועבד, האם רשיונו בתוקף והאם מדווח כגנוב.

עלייה בשימוש בטלפונים הסלולריים החכמים ,פרסונליזציה וקלות החיבור לאינטרנט הופכים את המכשיר הסלולרי לממשק העיקרי דרכו נתחבר לרשת, אתרים מועדפים, ורשתות חברתיות. זמינות הטלפון הנייד הופכת אותו למכשיר המועדף לשמיעת המוזיקה, צפייה בטלוויזיה ושיחת ועידה עם חברים. אחוז המכירות של טלפונים החכמים (דוגמת: blackberry ו-iPhone) עולה למרות המיתון. הצרכנים של הטלפונים הללו הם גם העובדים בארגונכם, אשר יצפו בקרוב לקבל תמיכה מלאה של הארגון במכשירם וידרשו לקבל את רוב השירותים למכשירם הסלולרי. במיוחד בתקופת המשבר הכלכלי, בה ארגונים מחפשים להגדיל את הכנסותיהם ו/או לצמצם עלויות, בחינת יישומים אפליקטיביים עבוד הטלפונים הניידים חייבת להיות חלק מהאסטרטגיה הארגונית לשנה הקרובה.

New buzzword is in town - BRM: Business Relationship Management

הפן האסטרטגי של ה-IT:
זמינות השירותים, ש-IT היה עסוק לספק בזמן לביזנס, כבר לא מספיק! השינוי האמיתי הינו להתייחס ל-IT כאל מנוע צמיחה, ומחולל שינוי אמיתי בארגון – business innovator engine. בעבר התייחסו אל IT כאל כלי תומך טכנולוגיה; היום IT לעיתים קרובות יוזם וגורם לשינוי החשיבה הארגונית. האתגר האמיתי להיות שחקן שווה גם בשווקים אגרסיביים ותחרותיים, במקום שהעומס השוטף מושך את IT למטה - לעבודות תחזוקתיות.
יש הבדל בין אם IT רואה את עצמו כספק השירותים של ארגון – מספק את השירותים לארגון על הצד הטוב ביותר לבין שותף עסקי מלא – מחליט יחד עם הארגון מה נכון וכדאי לעשות. IT צריך להוות מקור בלתי נפרד לחדשנות (innovation) הארגון. תמיכה טכנית, תחזוקה שוטפת או החלפת תשתיות לא מעניינים את הביזנס. כאשר ביזנס לא רואה ב-IT "קופסא שחורה" או תשתיות בלבד- מקום אליו זורמים כספים רק לא תמיד ברור למה בדיוק, אלא יודע לאן בדיוק הולכים המשאבים ונעזר ביכולת התיעדוף ובראייה כוללת של גוף Business Relationship Management (BRM), IT יעבור מ"חדר המחשבים" אל שולחן הדיונים האסטרטגי.

Business Relationship Management -BRM

מטרות ה-BRM:

• אחת המטרת ה-BRM להוציא את IT מהתחום התחזוקתי האפור אל התחום החשיבתי יותר של חדשנות, יצירתיות, הבנה ושותפות לביזנס. גוף ה-BRM הולך להיות הגוף הכי משמעותי ב-IT. מצב זה יכול להתאפשר רק אם מנכ"ל החברה מבין את חשיבות ה-IT ואת תרומתו לתהליכים חדשניים וליתרונו התחרותי של הארגון.
• BRM צריך לספק ערך לארגון גם על ידי איחוד רעיונות (חטיבה עסקית אחת רוצה לעשות מוצר א' וחטיבה אחרת מוצר ב' – נכון יותר מבחינת הארגון לעשות פרויקט משולב או מוצר תשתיתי חדש).
• BRM צריך לדעת להראות את ההכנסה החיובית שכל חטיבה עסקית יצרה לארגון. בשוק התחרותי של היום גם אם אפשר לתת מענה לדרישה מהתחלה ועד הסוף תוך חצי שנה, הערך המוסף האמיתי נוצר כאשר IT מצליח לספק פתרון עסקי תוך חודש וחצי. לפי גישה זו יכול להיות שעושים פחות דברים, אבל בעיקר את הדברים הנכונים לארגון.
• כל דרישה חייבת להימדד על ידי תועלתה לארגון, בזמן שלא כל תועלת הינה תועלת כספית - גם חדשנות, ראשוניות, וחיזוק המותג חשובים לא פחות.
• תפקיד ה-BRM לעזור לגבש ראייה מערכתית ולא לעזור לכל חטיבה עסקית לקדם את האינטרסים שלה. גוף זה יישב עם הלקוחות העסקיים ויראה אולי זה לא כלכלי לארגון לבצע התאמה מלאה של דרישת LOB מסוים (לעיתים דרישות עסקיות מגיעות לאו דווקא מטעמים ענייניים בלבד), אולי ביצוע חלקי של הדרישה ישאיר משאבים לעוד דרישה חשובה ויהיה נכון יותר מבחינה מערכתית? איך ניתן להגדיל את הערך מדרישת LOB אחד לארגון כולו? עלות הפיתוח של פרויקט לא לוקח בחשבון את כל העלות בעלות הכוללת- total cost of ownership -TCO.
• גוף BRM צריך לעזור ללקוח עסקי לראות אם יש לו תקציב גם לתפעול ותשתית. בנוסף, אסטרטגיה טכנולוגית חייבת להיות מותאמת לאסטרטגיה ארגונית.
• הקמת גוף ה-BRM קשה מאוד בעיקר בשל שינויי תהליכי העבודה הקיימים וחינוך המשתמשים, אך היום זה הכרחי. יש קושי בלבנות גוף קטן עם יכולת ההשפעה על כל החלטות הארגון כולל רעיונות חדשניים.
• חשוב לציין, כי כלים או פלטפורמה טכנולוגית ל-BRM אינם חשובים, השינוי האמיתי יביא לארגון תהליכי עבודה ומתודולוגיות נכונות.
• קיים ויכוח חריף האם נציג הלקוח/ רפרנט עסקי (גוף BRM) –צריך להיות חלק מה-IT או מהמחלקה העסקית. נראה כי השאלה הזאת תלויה בעיקר בפוליטיקה של הארגון. מנמ"ר חזק יעדיף את נציגי הלקוח ב-IT. עוד גישה אומרת כי, גוף IT הוא זה, שלעומת הביזנס, יודע לנהל פרויקטים (הערה: ארגון אחד העביר למשתמשיו קורסים לניהול הפרויקטים, אך ללא הצלחה מרובה). IT חושב בצורה פרויקטאלית, ולכן מאמינים כי גוף ה-BRM צריך לשבת בתוך ה-IT. צוות BRM חייב להיות מורכב מאנשים עם יכולות עסקיות גבוהות ויכולת לעבוד מול גוף הפיתוח.
  
  לסיכום:
  מה התרומה של BRM לארגון? בנוסף להתאמת האסטרטגיה הארגונית לפרויקטים מתבצעים, זהו גוף שאחראי על חדשנות עסקית וטכנולוגית אמיתית. דוגמה: לגוף BRM, אשר יושב בין IT לביזנס באחד הבנקים המובילים בעולם, יש מנהל בכיר שאחראי על חדשנות, אשר העלה את רעיון הבנקאות הטלפונית – ההופך את הטלפון הסלולרי הנמצא בכיס הלקוחות בכל הזמן לבנק נייד. בלחיצת הכפתור ניתן להזמין את הביטוח נסיעה לחו"ל, עשית העברה כספית באמצעות הנייד מסינגפור – תוכל לקבל לנייד את המלצות או הנחות למקומות שונים בסינגפור. אותו BRM הציע לארגון רעיון לאפשר למהגרים ללא חשבון או כרטיס אשראי לעשות העברה הבנקאית לכל מקום בעולם באמצעות הסלולרי שלהם עם תשלום עמלה לבנק.

From STKI - Accenture CIOs Round Table

לשלושת הנושאים הבאים תהיה השפעה משמעותית על ארגוני ה- IT ב-5 שנים הקרובות:
1. גלובליזציה וסביבה עסקית רב-לאומית. יותר ארגונים ממדינות מתועשות מוצאים ייצור למדינות מתפתחות בעלויות נמוכות יותר. יותר ארגוני IT פונים למיקור חוץ בשווקים המתפתחים.
2. IT ירוק. צורך מוגבר של IT בחשמל, מיזוג, חדרי מחשב וכ"ד יוצר בשנים האחרונות בעיה אמיתית של עליה דרמטית בהוצאות הארגון ופגיעה בסביבה. חשיבה ירוקה דורשת מציאת פתרונות חדשים בתחומים שונים הכוללים את הדרך בה נרכש ציוד המחשוב, סביבה עסקית, נסיעות, ושרשרת האספקה.
3. שפע טכנולוגי - IT Abundance. טכנולוגיות חדשות (Cloud computing, SaaS, מחשוב חברתי ועוד) מעבירות את הכוח ישירות למשתמשים ולצרכנים – הרבה מהתוכן היום נבנה על ידי המשתמשים - מה שמוביל למודלים עסקיים חדשים.
מה כל זה אומר ל-IT ולמנמ"ר ? עקרונות אשר נלקחו מעולם התעשייתי כולל שיטות הייצור, שרשרת אספקה ישמשו גם את IT:
· פישוט תהליכי עבודה– מספר לא גדול של שותפים עסקיים והנהגה של סטנדרטים גלובליים עבור הטכנולוגיה
· סטנדרטיזציה – אימוץ מתודולוגיות, תהליכים ונהלים
· ארביטראז' של כוח עבודה ובניית מיומנויות בארגון – מיקור חוץ, הקמת מרכזי התמחות
· מיכון תהליכים – governance ושקיפות, מדידת ביצועים ודיווח
· שיפור מתמיד – CMMI, six sigma, פיתוח "רזה"
נושאים אלה ידרשו מ-IT והמנמ"ר מיקוד אסטרטגי ב-5 תחומים מרכזיים:
· Business Relationship Management – BRM
· חדשנות וטרנספורמציה עסקית
· ניהול קשרי שותפים - Partner Relationship Management
· אסטרטגית מידע
· ארכיטקטורה ארגונית
על מנת לעמוד בדרישות אלה המוכתבות לנו על ידי המציאות החדשה, ארגונים רבים החלו להשקיע בשיפור התכנון וביצוע של הפורטפוליו הארגוני:
· מקסום הערך של הפורטפוליו הארגוני – Do the Right Things
· מקסום הערך ממשאבים ונכסי IT – Do things Right
· לספק את הערך לארגון ללא חריגה בתקציב, לוח זמנים, ותכולת הפרויקט – לעמוד בהתחייבויות
· לשמר את הערך – להביא תועלות ורווחיות לארגון
על מנת לשפר את הניהול של הפורטפוליו המשתנה, ארגונים נוקטים היום את הצעדים הבאים:
· אופטימיזציה של ערך ההשקעות – את ה"מה" ואת ה"איך"
· הטמעת governance בארגון
· חשיבה על כל השלכות של פרויקט לפני התחלתו ולא אחרי
· בניית מערכת יחסים בשלה יותר בין IT לביזנס
· הספקת מידע ניהול טוב יותר לשיפור תהליכי קבלת החלטות

STKI SUMMIT 2009 Agenda

press in order to enlarge

Cloud Computing Round Table Summary

מצ"ב סיכום עיקרי הדברים שעלו במהלך המפגש. אין בסיכום זה המלצה גורפת ללקוחות אלא מתן פרספקטיבה והצגה של ההתלבטויות "מהשטח" – כיצד ארגונים, יועצים וספקים רואים תחום מתפתח זה.

התמונה שעלתה במפגש היא של תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. נציגים מאחת החברות הגלובליות שנכחו דיברו על כך שכבר היום, כאשר החברה מבצעת רכישות של חברות בסדר גודל בינוני בחו"ל – עשרות עד כמאה עובדים – בחברות מסוג זה כל התשתית וכל האפליקציות, מלבד האפליקציה שמפותחת על ידי החברה – נמצאות ב- Cloud. וגם האפליקציות שמפותחות על ידי החברה- נמצאות חלקית בשרתים על ה- Cloud.

אנו ממליצים לארגונים להתחיל כבר כיום להתנסות בתחום מרתק זה כדי לא להיות מאחור כשתהיה הפריצה. כלומר, להערכת כל משתתפי הדיון, המהפכה כיום מתרחשת בארגונים הקטנים ועדיין לא הגיעה באופן מוחשי לארגונים הגדולים, אבל כניסה זו צפויה להתרחש גם בארגונים אלה. בעתיד היותר רחוק, כאשר האינטרנט למשתמש הסופי בבית ובארגונים יגיע לקצבים של 1G השאלה של מיקום השירותים\האפליקציות כבר לא תהייה רלוונטית מבחינת ביצועים. לסיכום מלא: http://www.slideshare.net/Galit/cloud-computing-round-table-hebrew-summary

Governance, Risk and Compliance

את 2009 ניתן לאפיין בעיקר כשנה של הורדת תקציבי IT. עתה, נכנסים ארגוני IT למצב הישרדותי: יש עצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים או טכנולוגיות חדשות, ורוב המאמץ הולך לאיתור ושדרוג מערכות קיימות.

לא כל הסעיפים התקציביים יורדים. בין התחומים הבודדים שנראה השנה בעלייה - תחום של ניהול סיכונים ובקרה רגולטורית. משבר כלכלי שם את ניהול העלויות ה-IT במיקוד ההנהלה וכסף לטובת הציות הרגולציות ואבטחת מידע מתחיל לזרום.

יצא לי לדבר עם כמה מנמ"רים בנושא של Enterprise Risk mngt, נראה כי הרוב התייחסו עד עכשיו לפרויקט רגולטורי (דוגמת SOX ו –Bazel II) כאל פרויקטים חד-פעמי שחייבים לבצע, מטרד שהוצנח על הארגון מלמעלה ללא כל תרומה אסטרטגית. בנוסף, כלים היחידים שהוכנסו לארגונים עד כה נועדו בעיקר לתעד מסמכים למען הציות רגולטורי, ללא ניהול או איכפת התהליכים.

מנכ"ל של ארגון חייב לדעת את הסיכונים הקשורים בהשקעות ה-IT, בדיוק כמו שהוא יודע את הסיכונים הפיננסיים של הארגון – חובות מסופקים, או כל סיכון חשוב אחר. אנחנו מחשבים את ROI, לוחות זמנים ותקציבים לפרויקטי IT , אבל איזה הנזק יקרה לארגון לולא פרויקט זה או אחר לא יצא לפועל? ומה סיכוי שזה יקרה? למידע נוסף: http://www.slideshare.net/Galit/governance-risk-compliance-trends-2009

שמירת מקור קוד תוכנה בישראל

השבוע קיבלנו שאלה מעניינת מאחד לקוחות שלנו לגבי שמירות מקור קוד תוכנה בישראל:

-האם התופעת הפקדת קודי מקור של תוכנה מקובלת ונפוצה בישראל?

-מגמה בינלאומית?

-אילו חברות מספקות שירות זה והיקפי הפעילות שלהם?

לאחר הבדיקה עלה, כי רוב שמירות מקור קוד תוכנה בישראל נעשות על ידי משרדי עורכי דין ולא חברות ייעודיות המתמחות ספציפית בתחום זה. שמירת קוד המקור נעשית תחת חוקים חוזיים, ובדרך כלל ישנה עלות שנתית עבור שירות זה:

• דוגמה לעלות שנתית עליה שמענו הנה 2000$.

לא מצאנו משרדים ספציפיים בהקשר זה.

בחו"ל ישנן חברות המתמחות בשמירת קוד מקור (זהו ייעודן העיקרי), דוגמה אחת שמצאנו לחברה מתמחה שכן יש לה נציגות בארץ הנה:Escrow Europe המיוצגת גם בארץ.

"מצפן" פוליטי

לקראת הבחירות, בתקופה מבלבלת זו, לכל אלו שלא יודעים למי להצביע: נסו את המצפן הפוליטי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר על פי תשובותיכם לשאלות – מתאים את דעותיכם למצע המפלגות ומדרג אתכם ב"ריבוע הקסם" בהתאם למפה הפוליטית . גלו מי אתם http://israel.kieskompas.nl/

Office of the CIO - Trend 2009

בכנס הבכירים האחרון של STKI הצגתי את המגמות הבולטות בעולם Office of the CIO. במצגת ניתן לראות את הבשלות של כלים טכנולוגיים בתחום ניהול IT, וקיטלוגם לפי סעיפים תקציביים שונים, כגון: הוצאה למען רגולציה, הוצאת בתחום של IT commodity - דברים הכרחיים, הוצאות להורדת עלויות והשקעות IT למען הגדלת הכנסות של הביזנס. צורה נוספת לראות את התפלגות תקציבי ה-IT הינה לפי הוצאות discretionary - הוצאה שחייבת להיעשות, דברים שכבר התחייבנו או חייבים לשלם: תחזוקות חומרה ותוכנה, רישיונות, עלות כ"א IT, פרויקטים רגולטורים ועוד לעומת הוצאות non-discretionary: הוצאות הניתנות להחלטות מושכלת, אופציאונאלית - שדרוג מערכות, פרויקטים אסטרטגיים, Professional Services, פרוקטי IT במודל "שלם לפי צריכה" ועוד. המסר העיקרי של מצגת היה להתחיל ולנסות להבין כמה כסף אנו משלמים בתחילת השנה להוצאות הכרחיות אלה (~60% בממוצע) ואיך ניתן לצמצם הוצאות מסוג זה ולהתחיל להעביר אותם להוצאות non-discretionary. את המצגת במלואה ניתן לראות ב-slideshade. http://www.slideshare.net/guestbdbc6/galit-hp-otc-v2-presentation

Cloud Computing- הגדרות

רעיון של utility computing איננו חדש, לפני כמה עשורים ארגונים היו משתמשים בלשכת השירות לשירותי מחשוב, לפי המודל "שלם לפי שימוש". לפני עשור דיברנו על מודל ASP – Application Service Provider - לפיו ניגשו הלקוחות לאפליקציה מסוימת דרך האינטרנט. הרעיון היה יפה, אך הטכנולוגיה הלא בשלה גרמה לכישלון העסקי של ASPs. ללקוחות לא הייתה שליטה על האפליקציה, הם אחסנו את התוכנה אצל ספק ASP ורכשו רישיונות דרך ספק צד שלישי - שיתוף פעולה של ספקיות תוכנה (דוגמת SAP) ו-ASP היה מלאכותי. לקוח נאלץ להעריך מראש את כמות השרתים הנדרשים, והיה מקבל אותם אחרי 6 שבועות: ואם עשה טעות בערכה – חיכה עוד 6 שבועות לשרתים החסרים. חוזים נסגרו ל-5 שנים קדימה, ולכן לא היה מדובר במודל אמיתי של "שלם לפי שימוש".
מודל ASP התפתח למודל SaaS – Software as a Service, לפיו לקוח מדבר עם ספק אחד, אך רמת השליטה שלו באפליקציה עדיין נמוכה מהרצוי. מדובר באפליקציות עסקיות עם קוסטומיזציות בסיסיות מאוד. ארגון איננו הבעלים של הנתונים (כמו בדוגמה של salesforce.com המסורתי) דבר זה יוצר לא מעט בעיות, במיוחד בעולם רווי דרישות רגולטוריות שונות. לכן אפליקציות שהצליחו במודל SaaS הנן אפליקציות נישתיות עם תהליכים נפרדים מליבה העסקית של ארגון, דוגמת: ניהול משאבי אנוש, ניהול לידים, וכד'. במודל SaaS לקוחות חולקים פלטפורמה ותשתית משותפת. אומנם לאפליקציה נעשות התאמות קטנות , אך בגדול מדובר על תהליכים זהים לכל הלקוחות.
במודל של cloud computing תוכנה, פלטפורמה ותשתית מותאמים לגמרי לדרישות המיוחדות של הלקוח. מדובר על תהליך גמיש ודינמי עם רמה גבוהה של שליטת הלקוח. לפני שמתחילים לדבר על Cloud computing כדאי לחדד את הגדרת מושג ה- cloud, על כל סוגיו:
1. Cloud application- גישה וובית לתוכנה היושבת ב"ענן" ומותאמת לגמרי לצורך הייחודי של הארגון. חווית המשתמש באפליקציית "ענן" זהה לחלוטין לאם היה מדובר באפליקציה היושבת בשרת הפנימי של הארגון.
2. IAAS – Infrastructure as a Service. לפי מודל זה ניתן לרכוש שירותי תשתית: זיכרון, אחסון ותקשורת לפי הצורך כמו בדוגמת Amazon Elastic Compute Cloud (Amazon EC2)
3. DaaS – Desktop as a Service – מודל שולחן עבודה כשירות, לפיו רק הממשק משתמש הנו שלי, וכל השאר רץ ב-cloud.
4. PaaS – Platform as a Service – פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ב"ענן" מיועד לקהל המפתחים. לדוגמא: Azure, Force.com.

Cloud Computing - What is it?

כל אלה ביחד יוצרים מודל cloud computing - אפליקציה מותאמת לצרכיו של הארגון ורמת שליטתו טובה יותר. לקוח עם כרטיס אשראי יוכל להקטין/להגדיל את כמות השרתים שלו בחברת Amazon.com לפי הצורך במספר דקות.
חברת Salesforce.com המאפשרת לחברות ISV (independent software vendor) לפתח אפליקציות שונות על פלטפורמה חדשה שלהם – Force.com. לפני שנתיים לא היה ל-Force.com לקוחות מעל 1000 משתמשים, והיום יש להם כבר 100 לקוחות כאלה (דוגמת Dell, דואר יפני ועוד) לאפליקציות שונות לגמרי. ללקוחות אין בעלות על הפלטפורמה. ISVs חוששים עדיין ממודל הענן – הם חוששים לקשור את עצמם עם חברות ה-cloud בחתונה קתולית. נכון להיום לחברת Force.com יש כ-50 ISVs.
מודל של cloud computing מאפשר לארגונים לשלם רק עבור המשאבים שהשתמשו בהם, וכך לחסוך השקעות מסיביות של רכישת תוכנה, חומרה ורישיונות, הטמעה ושדרוגים. מדובר ביכולת ההמרה של הוצאות מסוג capex להוצאות מסוג opex בצורה דינמית וגמישה. אך המהפכה האמיתית איננה מעבר של תשתיות או תוכנה החוצה מארגון לתוך "ענן", אלא פלטפורמה שתאפשר לספקים להיכנס למגרש משחקים חדש לגמרי. שחקנים וירטואליים יקנו משאבים בענן ויציעו ערך מוסך לשירותים של היום. שימוש בענן יאפשר לארגונים ליצור אפליקציות חדשות – Mash-ups- תוך כדי ניצול זנב הארוך (longtail) של עסקים. לראשונה, תינתן הזדמנות שלא הייתה קיימת לפני לשיתופי פעולה עסקיים בתחומים שונים. למה שהעולם התקשורת הבא, למשל, לא יהיה וירטואלי? אפשרות ליצור מודלים עסקיים חדשים תינתן גם ארגונים שמרניים המספקים שירותים אינטרנטיים ללקוחות שלהם.

Tweet it!

"what are you doing ?" שאלה אחת, מיליוני תשובות ביום !

Twitter הינה אחת הרשתות החברתיות המפותחות ביותר בעולם כיום. מדובר במערכת של מיקרו בלוג המורכבת ממיליוני פוסטים (tweets) הנכתבים ע"י חברי הרשת. כל tweet יכול להכיל עד 140 תווים מה שגורם לכותב להיות ממוקד ולהגיע לליבו של העניין בכל עדכון.
המשתמשים מעדכנים את הרשת החברתית שלהם במה הם עושים, חושבים, רואים בכל רגע נתון. העלאת פוסט (tweet) יכולה להתבצע מחשבון הטוויטר באתר, ממחשב כף יד, טלפון סלולרי, פייסבוק ועוד

המשתמש יכול ל"עקוב" אחר משתמשים אחרים בעלי עניין משותף ולקבל מהם עדכונים שוטפים.

Twitter הוקם במרץ 2006 בארה"ב ע"י חברת Odeo. בראש פרויקט הפיתוח עמדו Jack Dorsey, Biz Stone, ו- Evan Williams. ההתפתחות של twitter הינה מסחררת וכמות המשתמשים ברשת זו ברחבי העולם עולה מיום ליום ובקצב מהיר.
את הדוגמה הבולטת ביותר לפופולריות של טוויטר ניתן למצוא במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב, כאשר ברק אובמה (Barack Obama Twitter) עשה שימוש נרחב ברשת חברתית זו, באמצעותה עדכן את התומכים בהתפתחות מסע הבחירות, מיקומם של כנסי התמיכה בהם נאם, הפיץ סרטונים ואף קרא להם להצביע ולהשפיע. כל זאת ללא עלות כספית.
Tweet האחרון שכתב אובמה, נכתב בתאריך 5 לנובמבר 2008 בו הוא מודה לתומכים הרבים על תמיכתם. חשבונו נפרץ ע"י האקרים בתחילת החודש (ינואר 2009) ביחד עם חשבונותיהם של ידוענים נוספים כגון בריטני ספירס:)

ביום הבחירות לנשיאות ארה"ב נרשמה עליה של 43% בכמות הגולשים הממוצעת

כוחו של טוויטר כרשת חברתית גדלה, אינו נעלם מעיניהם של חברות, בעלי אתרים ומפרסמים המשתמשים ברשת של טוויטר כערוץ תקשורת נוסף עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. מנכ"ל zappos.com (אתר למכירת נעליים) הנחשב לאחד מאנשי השיווק המובילים כיום נמצא בקשר רציף עם לקוחותיו באמצעות חשבון הטוויטר שלו, טוני לא מסתפק בקידום מוצריו אלא משתף את כולם במחשבותיו, חייו הפרטיים, המצב הכלכלי, תרבות ועוד

נתונים כלליים:

• 165,414 הינו מס' החברים Followers של ברק אובאמה, שיאן החברים של הרשת.
• 1,126 מיליון פוסטים - Tweets נכתבו ע"י משתמשי טוויטר לעדכון אחרון
• 610,528 מספר Tweets אשר נכתבו ע"י שיאנית הפוסטים של טוויטר InterntRadio
• 25.9% ממשתמשי טוויטר הינם בגילאי 35-44 http://www.time.com/time/business/article/0,8599,1834131,00.html
  כלי נחמד בשם twittervision מציג על מפת העולם Tweets חדשים שנכתבים בכל רגע נתון
  כלי פופולארי נוסף הינו twitter widget – באנר אינטראקטיבי מבוסס פלאש אשר ניתן להטמיעו בקלות בחשבונות facebook, myspace, blogger ואתרים אחרים. הבאנר מציג את הפוסטים האחרונים של השתמש בטוויטר.

לטוויטר שלי לחץ כאן: http://twitter.com/galitfein