מודל שלם לפי שימוש של מיקרוסופט

מיקרוסופט רושמת פטנט על תשלום לפי שימוש עבור PC.

ידיעה מרתקת פורסמה לפני מספר ימים לגבי החזון של מיקרוסופט, לפיו מודל התמחור הסטנדרטי של מחשוב הולך להשתנות. מחשבי PC יחולקו חינם או בהנחות ענק (אשר יתאפשרו בזכות סבסוד הספקים משרשרת האספקה). המשתמש הסופי ישלם לפי שימושו במחשב, המחושב לפי משך זמן השימוש וניצול רמות הביצוע, יחד עם "תשלום חד פעמי".
מיקרוסופט מציינת, כי המשתמש הסופי עלול לשלם יותר עבור המחשב בהשוואה לתשלום חד-פעמי המקובל היום, אך ירוויח מחשב עם "חיי תועלת" מוארכים.

"למחשב עם אופציות מגוונות של תוכנות ושירותים יהיה ממשק משתמש המאפשר בחירה אינדיווידואלית של רמות ביצועים", רשום בפטנט. רמות ביצועים אלה יכללו מעבד, זיכרון וכד'. תוכנות ושירותים יכולים לכלול עיבוד תמלילים, אי מייל, דפדפן, גישה לבסיס הנתונים, וכד'. לכל רכיב כזה תהיה עלות שתאפשר למשתמש לשלם עבור השירותים הנבחרים.
המודל, המוצע ע"י מיקרוסופט, יאפשר גישה מודולארית למכירות של תוכנה וחומרה. מדובר במצב, לפיו משתמש יוכל לבחור את רמת הביצוע של מעבד, זיכרון, כרטיס גרפי וכד' לא לפי אורך החיים המקסימאלי הנדרש, אלא לפי צורך ברגע נתון. "כאשר מדובר בגלישה באינטרנט – נשתמש ברמה נמוכה של ביצועים, בזמן המשחק האינטראקטיבי ותלת מימדי – נצטרך רמת הביצועים הגבוהה ביותר", אומר הפטנט הרשום. כך מניחים 3 חבילות של אפליקציות וביצועים המתאימים: אופיס, משחקים, וגלישה באינטרנט.
תמחור של חבילות ישתנה לפי החבילה ולפי משך זמן השימוש. למשל, חבילת אופיס יכולה לעלות 1$ לשעה, משחקים – 1.25$ לשעה, וחבילת הגלישה – 0.80$ לשעה. השימוש בחבילה יכול להימדד לפי יחידות פר שעה או תשלום חד-פעמי לחבילה או לזמן שימוש מוגדר מראש.
מיקרוסופט מודה, כי מודל התשלום לפי השימוש יעלה למשתמש הסופי, כנראה, יותר (על פני משך חיים כולל של PC). יחד עם זאת, "מדובר בתשלומים דחויים ומשתמש יכול להרחיב משך שימוש במחשב מעבר לזה של המחשב הנרכש באופן חד פעמי."
מיקרוסופט אומר, כי הן משתמשים והן ספקים ירוויחו מהמודל העסקי החדש, מכיוון ש"משתמש יוכל לשנות את רמת הביצוע של מחשב לפי הצורך, בזמן שהספק יוכל לפתח מודל עסקי עם ערך והכנסות גבוהים יותר מאשר במודל של מכירה חד פעמית, כנהוג היום."
במקום לסבול מביצועים פחות ממספיקים בחלק גדול של חיי המחשב, משתמש יוכל להגדיל רמת הביצועים של מחשב במשך הזמן, בתוספת מחיר קטנה. כאשר רמת הביצועים תגיע למקסימום שלה, ועדיין נדרשים ביצועי המחשב גבוהים יותר, אז המשתמש יוכל לשדרג למחשב חדש, אשר זקוק לרמת הביצועים נמוכה יחסית בעלות מינימאלית או ללא עלות בכלל.
לכתבה מקורית לחץ : http://edition.cnn.com/2008/TECH/12/29/microsoft.metered.computing/index.html

Mobile Enterprise Applications areas

  • Sales/Field Force Automation
  • Supply Chain Management
  • Mobile Messaging
  • Mobile E-mail and Calendaring
  • Mobile VoIP
  • Unifiels Messaging



    Current and Planned Mobile Technology Investments


    Technology Solution / % Completed / % Budgeted
  • Messaging - 77% - 9%
  • Network access - 72% - 13%
  • Calendaring - 67% - 16%
  • Collaboration - 34% - 21%
  • Field Service - 33% - 31%
  • Executive Dashboards - 25% - 24%
  • PBX Systems - 22% - 22%
  • Supply Chain - 20% - 16%
  • CRM - 18% - 30%
  • SFA - 15% - 23%

    Source: Aberdeen Group

KPIs for Office of the CIO / PMO

להלן רשימת המדדים המקובלים בגוף Office if the CIO/ PMO בארגוני IT הגדולים בישראל. חשוב לציין, כי רוב ארגונים אינם מודדים את מנהלי הפרויקטים, מנהלי הלקוח או רפרנטים שלהם, אך לא מעט מתכננים להכניס בשנה הקרובה מדדים מבוססי מתוד' balanced scorecard, נוהל מפתח,ו- ISO

‏מדדים

PMO ניהול דרישות, פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מנהלי לקוחות:

  • עמידה בלוח הזמנים, עמידה בתקציב, ובתכולה של פר'
  • כמות השינויים בפרויקט
  • תכנון מול ביצוע (בשבועות אדם), לפי בנק שבועות אדם ללקוח
  • סקר שביעות רצון ללקוחות ולרפרנטים; מדד שביעות רצון –ע"י סקרים בזמן ההדרכות וגם לאחר 3 חודשים של שימוש בתוצר של פר'
  • מדד מגמות, וצווארי בקבוק
  • מדד ארגוני להצלחת הפר', מבוצע לאחר מספר חודשים ובו קיימת התייחסות לסוגיית של עמידה בתחזית מסחרית ניתוחי NPV ו -ROI
  • מדד רבעוני – כמות (מספרית) הפר' שהסתיימו למול פר' שתוכננו. השקעה גדולה מידי בתיעדוף והערכת תכולה של פר' גורם לעיתים לבזבוז זמן, כי לקוחות כל הזמן משנים את דעתם
  • Capex vs. Opex, מדד פיתוח מול תחזוקה, מדידת פעילות מסוג השקעה מול הוצאה, רוצים להעלות את פע' השקעה ופיתוח
  • כמות דרישות שיושמה
  • מדד ניצולת ימי מערכות מידע לפי לקוח – מחולק לפי ימי עבודה בשנה ולפי חטיבות עסקיות
  • מדד אחוז הניצול של תקציב הפרויקט המעודכן
  • מדד על "איכות הייזום" של מנהלי פר', מדד "אמינות ערכת הזמן" של פר'
  • מדד למנהלי לקוחות - "מידת השימוש בתוצר" – כמה משתמשים הלקוחות במוצר שפותח (ארגונים מודדים את זה באופן לא כמותי- מנהל הלקוח בודק בשטח מול לקוחות;ויש ארגונים שמודדים את מידת השימוש דרך LOGS ודרך מערכות אינטרנט בצורה כמותית).
  • בנוסף לעמידה לו"ז, רוצים להכניס מדד "מי מעכב את הפרויקט"

מחלקת פיתוח

  • כמות תקלות בייצור ברמת הצוות שאחראי על מע', זמני השבתה
  • מדד "מספר פניות פתוחות" ועמידה בלוז לפניות לגבי מערכות בתחזוקה.
  • מדד השקעה בתחזוקה מול שו"שים (לפי דיווח שעות)

מחלקת QA

  • מדד DDP – כמות תקלות בייצור חלקי סך תקלות.
  • מדידת תקלות קריטיות ולא קריטיות בעזרת מערכת לניהול התקלות (כי QA צריך לעלות על התקלות הקריטיות)

מי יכל למנוע את הונאת Madoff ?

חשיפת ארגונים לסיכונים שונים הולכת וגדלה: משבר הכלכלי, גלובליזציה, ריבוי שותפים, מיקור חוץ וכ"ד. סיפורי התמוטטות החברות, מעילות פיננסיות, והונאות אבטחת מידע מציפים את דפי העיתונים. השבוע התפוצצה אחת הפרשות הגדולות בעולם – הונאת Madoff. לפי החשד, ברנרד מאדוף, המייסד של Madoff Investment Securities, מעל בכספי המשקיעים בהיקף חסר תקדים של 50$ מיליארד.

עפ"י דיווח ראשוני, מאדוף ניהל את הקרן לפי שיטת פונזי – שיטת הפירמידה, המייצרת שוק מזויף, בו משקיעים הראשונים נהנים מהרווחים הגבוהים על חשבונם של משקיעים חדשים. לפי Financial Times, משקיעים של מאדוף היו מקבלים את תמונת המצב בחשבון השקעות על נייר מכתבים, ולא הייתה להם גישה מקוונת לפלטפורמת המסחר של החברה. בשיטה זו, מנהל הקרן היה מדווח על הרווחים מזויפים, ללא ידיעת העובדים והלקוחות.

מה היה עוצר את ההונאה – פתרונות טכנולוגיים, אבטחת מידע מוגברת, רגולציה?
  • טכנולוגיה: חברה של מאדוף הייתה,מבחינה טכנולוגית, בין המובילות בתחום: מחשוב חדיש, פתרון התאוששות מאסון (Disaster recovery) מתוחכם.
  • אבטחת מידע: שום פתרון של א"מ לא היה עוצר את זה. משקיעים של מאדוף קיבלו דיווחים מפוברקים ולא דרשו ממנו גישה ממוחשבת לחשבונות. לא מדובר כאן בתרמית של א"מ - פריצות למחשבים או גניבת זהויות.
  • רגולציה: בקרן נעשתה ביקורת חשבונאית (2005), אך למעט הפרה של כמה תקנות לא משמעותיות, לא נמצאה כל בעיה. רגולטור, בדיוק כמו המשקיעים, האמין לאייקון של Wall street והתמקד בביקורת במקום הלא נכון - עסקאות ברוקר (המקום החלש של קרנות גידור). מאזן החברה וחשבונות של לקוחות לא נבדקו, למרות החששות שהועלו.

נראה, כי כולם נפלו קורבן לשם האגדי של יושב הראש של נסדאק לשעבר. מה לעשות טבע אנושי... אך רגולציה נועדה למנוע בדיוק את המקרים מהסוג הזה! אם ביקורת החברה הייתה מתבצעת כראוי (גם עסקאות ברוקר, גם מנהלי קרן, גם HR, וגם מאזנים – כולם!), לפי דרישות רגולציה קיימות, מעילה הגדולה הייתה נחשפת כבר מזמן.

לדעות נוספות בכתבה ב-TheMarker, לחץ כאן.

מגמות בתחום מיקור חוץ בעולם ובישראל.

מגמות בשוק העולמי
המשבר הכלכלי הפוקד לאחרונה את העולם יגביר את הצורך בהוצאת שירותי IT שונים למיקור חוץ ואף יכניס מודלים חדשים לתוך מפת האפשרויות של המנמ"ר. קיצוץ בתקציבי IT ורצון להפוך את ההוצאה הכספית מהשקעה להוצאה אופרטיבית תהווה קטליזאטור ל-cloud computing, מודל, לפיו ניתן יהיה לקבל שירותי IT שונים: אפליקציות, תשתיות, פלטפורמת פיתוח, לפי שימוש ,ללא השקעה ראשונית כבדה של רכישה, יישום, והטמעה.
מגמות בשוק הישראלי
קצב הגידול של שוק מיקור החוץ בישראל התמתן מאוד בשנים האחרונות, מדובר בשוק בשל עם מספר רב של מתחרים: יועצים וספקי שירותים מנוהלים. כמות חוזי מיקור החוץ התמעטה בשנה האחרונה ואלה שיצאו לפועל נחתמו לפרק זמן קצר יחסית יחד עם צמצום תכולת חוזים אלה, זאת בשל חשש מסוים להצלחת הפרויקט בעקבות פרסומים שליליים סביב מספר עסקאות מיקור חוץ. יחד עם זאת, ארגונים אשר הוציאו פעילות זו או אחרת למיקור חוץ מרוצים לרוב מהשירות, מגדילים את תכולת החוזה ומציינים כי הוצאת אופרציה תפעולית לספק מתמחה, שיחררה אותם מתעסוקה יומיומית בתחזוקה שוטפת ועזרה לIT להתמקד בתהליכים עסקיים-אסטרטגיים של הארגון. יתרון נוסף שספקי מיקור החוץ מביאים עמם לארגון הלקוח הנו הכנסת מתודולוגיות ניהוליות מובנות, הסכמי רמות שירות מסודרים ומדידה שוטפת.
שוק עובדי ההשמה
שוק עובדי ההשמה מתמתן גם הוא בתקופה האחרונה. רוב הארגונים קולטים את העובדים החיצוניים לתוך הארגון על מנת לחסוך בעמלות לספקים (15-20%). עם זאת ארגונים ימשיכו להעסיק אחוז מסוים של עובדים חיצוניים בשל מחסור בתקנים לעובדים פנימיים.

בעקבות המפגש בנושא ניהול נכסי IT עולה תמונה עגומה המתארת מצב בו רוב ארגוני הIT בישראל נמצאים בשלב מאוד לא מספק מבחינת ניהול, מעקב, ובקרה אחרי הנכסים שלהם : חומרה, תוכנה, ורישיונות. גם אם נעשה בארגון ניטור אוטומטי של חומרה ותוכנה, לרוב קשה לנתח את הממצאים, וניהול אמיתי של נכסים לא מתבצע. זאת אומרת, גם אם יודעים איזו תוכנה נמצאית על הPC לא ברור האם משתשמש עובד על התוכנה באופן שוטף, ולא נעשית השוואת בין מספר הרישיונות שנרכשו לעומת תוכנות הנמצאות בשימוש בארגון.

  • מעקב מלא אחרי השינויים של הנכסי ה- IT, אחרי כניסתם לארגון
  • חיבור של מערכות לניהול נכסים למערכות ERP, ל-Help Desk
  • זיהוי תוכנות בצורה חד-חד ערכית.
  • מערכות לניהול נכסי IT הנן מורכבות, יקרות ודורשות משאבים רבים לניהולן.
  • לאיזה רמת גילוי כדאי לשאוף? רוב המוצרים מטפלים ב- SNMP, אולם לא כל הציוד מתגלה ברמה זו. לדוגמה, ברמת התקשורת, המכשיר הראשי מתגלה, אולם כרטיסים בתוכו, שכל אחד עולה 10K$ , לא מתגלים ולכן לא מנוהלים.
  • מעקב אחרי צורת השימוש בתוכנות. לדוגמה, תוכנות read-only בשימוש רחב
  • מעקב אחרי רישיונות ההדרכה מול רישיונות הפיתוח
  • טיפול הרישיונות זמניים מול רישיונות קבועים. פג תוקף של רישיונות תוכנה.
  • באיזה צורה יש לבצע שיוך של ציוד בארגון? האם כל עובד צריך לחתום על ציוד? האם מנהל המחלקה? חומרה בלבד? וכד'.
  • כיצד להפריד בין פריטים שונים מסוג זהה? לדוגמה, ארגון רוצה לעקוב אחרי עכברים יקרים אבל אינו רוצה לעקוב אחרי עכברים זולים.
  • לקוחות טוענים שישנם הרבה כלים לטיפול במשימות קרובות – ERP, Service Desk, מערכות Asset, סביבת Configuration Management , מערכת שליטה ובקרה, אבטחת מידע ו- CMDB. כלומר יותר מידי מערכות שמחייבות תחזוקה ידע ובניית ממשקים.
  • טיפול ב- Capacity Planning – מזהים שהדיסק עומד להתמלא ולכן יש צורך בהזמנה של דיסק נוסף.
  • בעיה קשה במיוחד – תחנות שלא מחוברות לרשת הארגונית (אחד הארגונים ציין שמדובר על כ- 10% מסה"כ תחנות הקצה). כנ"ל לגבי שרתים וציודים נוספים.

המלצות:

  • בזמן פתיחת קריאת שירות ב- Service Desk ישנה הזדמנות טובה לבדוק את מצאי החומרה והתוכנה במחשב ולהשוות תמונה זו למה שרשום במערכות.
  • ללא כל קשר לרמת הביצועים הגבוהה של כלי Asset mngt, תמיד יש פערים בין הנתונים במערכות לבין תמונת המצב האמיתית עם צורך בהתערבות ידנית. חשוב לוודא ש"הגולם לא יקום על יצרו", כלומר, לא להיכנס להשקעה אדירה בשביל חסכון פוטנציאלי קטן.
  • תמיד תהיה חשיפה מסוימת, גם כאשר מנסים להיות ברישוי מלא, ללא בזבוזים. חשוב לדאוג שלא תהיה חשיפה למוצרים יקרים ובעייתיים, ושלא תארך זמן רב.
  • תשלום על מוצרי תוכנה יקרים למערכות הפעלה ולא ל-DRP
  • מומלץ לדעת למה משמש כל שרת.
  • רישיונות שנתקבלו כבונוס או הרישיונות לייצור כדאי לרשום בעלות "0" ולהמשיך לנהל אותם במערכת

תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud Computing

התחומי האפליקציות שיותר "תפסו" במודל SaaS וסביר שיהיו נפוצים יותר ויותר במודל Cloud הנם:

  • HR – תחום בו ניתן להוציא די הרבה דברים ל cloud (מסיבות שיפורטו בהמשך). ישנם כל מיני תהליכים בתוך עולם התוכן של ניהול משאבי אנוש שכיום הולכים ותופסים תאוצה במודל ה Cloud – לדוגמה, ניהול תמריצי עובדים (כאן כבר כיום מובילי התחום הנם ספקי on demand), תחום גיוס עובדים ובמיוחד גיוס עובדים באינטרנט e-recruitment.
  • תחומים בהם ישנם גוף חיצוני שיושב בתפר בין כמה ארגונים שמספק שירותי "מסלקה". לדוגמה, תחום ניהול נסיעות עובדים – Travel management שמחובר לסוכנויות שונות ולמערכות הזמנות של חברות תעופה.
  • CRM (תהליכים ספציפיים בתוך CRM כגון מעקב אחר לידים/ניהול פניות במוקד, ובדר"כ לא CRM כלל ארגוני).
  • תיבות דואר ב cloud של עובדים הנו תחום שגם כן צפוי לתפוס תאוצה, שכן עלויות תחזוקת דואר בתוך ארגון גבוהות (באופן לא פרופורציונאלי לערך הניתן).

    תחומים נוספים המועמדים הטבעיים למודל Cloud Computing הם תחומים אשר לא תומכים בליבה העסקית של הארגון. מדובר בתוכנות תומכות בתהליכים הפנימיים של IT, דוגמת תוכנות לניהול פרויקטים או תוכנה למרכזי שירות (Help Desk)

    לסיכום, תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud הנם:
  • תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי, שחי בדרך כלל בפני עצמו. בתוך כך, לדוגמה, מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד אותה מתחומים אחרים בארגון, לעומת HR שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות נגיעה למערכות אחרות
  • תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות: לקוחות/ספקים/עובדים מבוזרים. בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה WEBית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות WAN וכד')
    בשלב ראשון צפוי כי האפליקציות הנפוצות יותר ב Cloud יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים עוטפים/אדמיניסטרטיביים יותר

גם אתם יכולים!

ב-4 לנובמבר היינו עדים לזכייה הסוחפת של ברק אובמה בנשיאות ארה"ב. מי התרגש מהזכייה ומי קיבל אותה בחשש, אך אין ספק, כי כולנו הופתענו מהכוח שצבר המתמודד, האנונימי יחסית בתחילת המרוץ, בפרק זמן מצומצם. הרבה נכתב על הקמפיין המוצלח שניהל אובמה באינטרנט: על השימוש החכם שעשה ברשתות חברתיות, דוגמת MySpace, Facebook, Twitter, על מאות סרטוני הסברה מטעם המטה ועוד אלפים מטעם התומכים הנלהבים ב-YouTube, ועל מיליוני דולרים אותם גייס בעזרת האתר שלו MyBarackObama.com, אשר נבנה בעזרת Blue State Digital.

ללא כל קשר האם אתם רצים לרשות הממשלה, עיר או ועד הבית, או אם רק בחרתם לקדם רעיון, מוצר או שירות מסוים - אתר Blue State Digital http://www.bluestatedigital.com/
מציע לכם שיתוף מלא בבניית האסטרטגיה, מגוון של כלים מקוונים וכן תכנון ופיתוח של אתר אינטרנט ממוקד תוצאות. אין מדובר בעוד אתר מידע ובידור, אלא באתר שיעודד את הגולשים לנקוט בפעילויות קונקרטיות לטובת רעיון או ארגון, אותו בחרתם לקדם. שרות זה איננו מסתיים עם עליית האתר לאוויר, אלא ממשיך בתחזוקת האתר בשוטף, במיוחד אם משאבי ארגונכם מוגבלים, בשמירה על האתר חי ומעודכן, תוך כדי אינטראקציה מלאה עם הגולשים/בוחרים.

מבחינה טכנולוגית Blue State Digital מציע למשתמשים אפליקציות מקוונות רבות מותאמות אישית עבור מתמודדים פוליטיים וארגונים ללא מטרות רווח:
  • אפליקציות לניהול תוכן ובסיס לקוחות/ בוחרים באתר.
  • כלים חברתיים המעניקים לגולשים תחושה של קהילה וירטואלית אחת וקול אמיתי דרך יצירת קבוצות עניין
  • כלים לקביעה וניהול מפגשים יזומים, שיתוף קבצים, תמונות ורעיונות.
  • מערכת לניהול רשימות תפוצה גדולות כקטנות בצורה נוחה ובטוחה לארגון ולמשתמש.
  • כלי תעמולה המאפשרים לתומכים לנקוט בפעילויות אקטיביות שונות: יצירת קמפיינים, גיוס בוחרים נוספים, חתימה על עצומות.
  • כלי לגיוס כספים עם אינטגרציה מלאה לבסיס הנתונים של הבוחרים המאפשר להשתמש בפרטי התורמים בעתיד.

אתר האינטרנט, התוכנות המקוונות ובסיס הלקוחות מאוחסנים בשרתי BSD, כאשר השירות כולל תמיכה מסביב לשעון. אירוח אפליקציות איננו רעיון חדש, כמו כל שאר השירותים המתוארים לעיל. השילוב של תפיסות חברתיות, כלי web 2.0 ואירוח אפליקציות - הוא זה, שבסופו של דבר, מספק פלטפורמה יעילה להקמת אתר מתקדם ונוח לשימוש עבור קהילות אינטראקטיביות.


בתחילת המרוץ לרשות המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון, הובילה על פני המועמד, הפחות מוכר דאז, בכל הסקרים, כאשר ידה על העליונה גם בגיוס הכספים, אשר נעשה בדרך הרגילה, כלומר המחאות מתומכים עמידים והסתכם בסופו של דבר, בסכום של 221M$. דרך פנייה ישירה לבוחרים, באמצעות הרשת, הצליח ברק אובמה לחדור לתודעה הציבורית, בזמן קצר יחסית, ואף לצמצם פערים בכל הנוגע לאיסוף תרומות. בעזרת האתר ניצל אובמה יתרונות מקוונים של זנב הארוך ושבר את שיא של גיוס הכספים בזכות עשרות מיליוני תרומות צנועות (פחות מ-100$ בממוצע), אשר הגיעו לסכום של $639M.

סיכום מנהלים של מפגש IT Asset Management

מפגש זה עסק בניהול, ניטור ובקרה של נכסי ה-IT: חומרה ותוכנה, ניהול רישיונות, ותנאי חוזים.
רוב משתתפי הדיון היו מנהלי מחלקת תשתיות, מנהלי לוגיסטיקה ורכש, מנהלי מח' תמיכה ושירות ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות.
אחד הדברים שבלט בדיון היה השונות הגבוהה בין הארגונים במידת הטיפול בנכסי IT. ישנם ארגונים שנמצאים במצב בו ישנה תמונה טובה של ניהול הנכסים – איזה חומרות ותוכנות מותקנות, תוך קישור מידע זה למערכות ERP (מלאי, רכש) ולמערכות Service Desk. לעומת זאת, ישנם ארגונים ללא ידע ממשי לגבי מצאי חומרה תוכנה.

ניהול נכסי IT חייב לכלול קשר בין שלושה רכיבים מרכזיים:

1. מערכות ה- ERP בארגון הכוללות מידע על רכש ומלאי (כפי שמופיע בספרי החברה)
2. מערכות Asset האוספות מידע מהשטח לגבי מה מותקן בפועל.
3. מערכות Service Desk, אשר משמשות ככלי למתן שירות בארגון.

מערכות משיקות נוספות:
1. מערכות שליטה ובקרה שונות - זיהוי תקלות בזמן אמת
2. כלים ל- configuration management, בהם אנשי הסיסטם רושמים כל פרט לגבי השינויים הטכניים שמתבצעים בסביבה (לדוגמה שינויים ב- registry, גרסאות DLL, אחראי מערכת במקרה של תקלה וכד').
3. מערכות קונסול של אבטחת מידע

ישנם ארגונים, אשר משתמשים במוצרים\חבילות, אבל אותם ארגונים שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר מבחינת ניהול נכסים משתמשים לעיתים בכלים\scripts, אשר פותחו בארגון. גם לארגונים שהגיעו לרמה טובה יחסית של ניהול נכסי ה- IT ישנם אתגרים לא פשוטים. הארגונים מזהים אילו תוכנות מותקנות במחשבים (ומשייכים אותם למלאי הארגוני), אולם מידת השימוש האמיתית (כמה פעמים משתמשים בתוכנה באמת ולא רק פותחים אותה ומשאירים אותה ללא שימוש), וסוג השימוש (האם פתיחת התוכנה לצורך ביצוע שינויים או רק לצורך read-only) הנם בעיתיים. ארגונים אלו שוקלים גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון RFID, בעיקר לסביבת ה- data center.

כל הארגונים ציינו כי תפעול נכסי ה-IT מחייב תמיד טיפול ידני. לא ניתן לזהות את כל סוגי הציוד (טלפוניה, מסכים, וכד') וגם זיהוי תוכנות, למרות שבונים קטלוג תוכנות ומאפייני זיהוי של התוכנות, אינו שלם. לכן, גם ספירת מלאי ידנית וגם התאמות ידניות של הספירה. בד"כ על החומרה מצמידים ברקוד אשר מקל על מלאכת הספירה.

סוגיה מרכזית נוספת, אשר עלתה היא סיבוכיות התחום של רישיונות תוכנה. הן מבחינת רישום במערכות הארגון והן מבחינת המעקב על השימוש בפועל:
  • רישיונות לפיתוח או הדרכה למול רישיונות לייצור
  • רישיונות לייצור למול רישיונות ל- DRP
  • תוכנות שנמצאות בניסוי
  • רישיונות שנתקבלו כ- בונוס (ב- ERP רשום העסקה התבצעה של 10 רישיונות, אבל הספק העניק 3 רישיונות בונוס נוספים).
  • Site License לחלק מהארגון
  • רישיונות זמניים (לצורך פרויקט ספציפי)
    ארגונים משקיעים מאמצים רבים לשיפור מתמיד בתחומים אלו הן בגלל הצורך להורדת עלויות, והן הצורך למעקב אחרי שימוש, בכדי שלא יהיה שימוש מעבר לכמות שנרכשה על ידי הארגון, ולעיתים ספציפית בגלל רגולציות, כגון SOX. ככל שישנם נהלים סדורים יותר וקשיחים (למשתמש סופי אין היכולת להתקין תוכנה או חומרה – רק באמצעות תהליך מוסדר) משימת ניהול המצאי קלה יותר.

At Your Service

By Stuti Das
Software as a service has presented an attractive alternative to the On Premise model, bringing in low cost of installation and less time to market.

As one of the hottest buzzwords in the business over the last couple of years, Software as a Service (SaaS) has transformed the manner in which vendors conduct their business and enterprises use software. Easy to use, quick to deploy, and limited upfront investment coupled with reduced software managementresponsibilitymake SaaS a desirable alternative to the On Premise model.

Simply put, SaaS is a term used to describe a software application delivery model which sees a software vendor host applications over the Internet and deliver those applications to the customer for a recurring license fee.
But what makes SaaS truly different from the On Premise model is that no hardware or software needs tobe purchased, implemented, maintained, or upgraded. The organization simply needs to use an Internet browser to plug‐in. And since there is no software to install, time‐to‐benefit is accelerated.
For instance, the free email systems offered on the Internet like Hotmail or Gmail meet the basic criteria of a SaaS application. A vendor (Google, Yahoo! etc) hosts all programs, logic, and data in a central location and provides end‐users access to this data and software that runs, and is used, over the Web.

The key benefit of SaaS is the lower upfront cost, which results in lower entry barriers for customerslooking to acquire software applications. Moreover, customers do not have to fret about maintenance and upgradation since they are taken care of by the vendor, enabling them to focus on business processes and cut down on the size of their IT team. Another advantage of SaaS is the plug‐and‐play nature, thereby reducing time to deploy and in turn reduce the time to market.

SaaS can be divided into two main categories:
first is the line of business services that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.

The SaaS Indian Market

Data from Springboard Research shows that noise around SaaS in India is more than just hype. According to Springboard, even though the Indian SaaS market currently constitutes a small percentage of the Apac SaaS market, it is one of the fastest growing markets in the region. Pegged at Rs 110 crore in 2007, the market is expected to have a CAGR of 76% from 2007‐2011What is significant is that by 2011, the Indian SaaS market is pegged to reach Rs 1,050 crore.

Springboard further estimates that local ISVs and small players have captured 54% of the Apac SaaS market during 2006‐07, with the remaining market dominated by established players like
Webex and Salesforce. However, local vendors are expected to play a bigger role in the growth of the market since most of these local vendors are the preferred choice of SMBs. Until now
considered to be the Holy Grail for software vendors, SaaS is a viable alternative for Indian SMBs who could not deploy expensive software applications due to high maintenance, upfront, and upgradation costs. The SaaS model has democratized the local
SaaS vendors and ISVs, putting them at par with the larger vendors in terms of reach and access to customers.
With more and more Indian companies going global, SaaS will see an uptake in adoption. Simply because for any company in the expansion mode, it is much easier to roll out an On Demand model for every new center, rather than do costly rollouts at each location, and then integrate them into a single system.

Driving SaaS adoption:

• SMBs: Adoption by manufacturing companies, as they are working with customers, global suppliers and for streamlining their internal processes, they are looking toward the host‐it model
• Trading Community: Includes distributors and wholesalers. On Demand CRM solution will enable them to keep a tab on the stock movement in the store
• Professional Services: Includes doctors, lawyers, CAs, etc. Wherever there is high end knowledge services involved, On Demand is popular because most professionals are tech savvy and yet do not want to maintain a large IT setup
• IT/BPO: Being tech savvy they do not want to spend on upgradation of software every 2‐3 years
• Real Estate & Construction: An upcoming vertical, one is seeing a lot of demand for ERP application

Understanding Trends

Issues around control, integration, security and limited application are downsides that need to be considered before a company turns to this increasingly popular software‐buying model.
Perhaps sensing the data security and confidentiality issues, Oracle has come out with three unique SaaS models. The first model is the Shared Pods wherein a customer shares the network (like in any othermodel); the second is the Private Pods, where a customer apprehensive of sharing confi dential data on a shared network uses an exclusive network albeit in a host‐it service; and the third is the @customer model in which an On Demand network hosted in its own premise is used by the customer.
The other important trend is the change in the software industry and IT infrastructure. Odds like poor Internet connectivity and network are a thing of the past even in tier‐2 and ‐3 cities. And with this challenge resolved, SaaS will probably see an uptake soon.

Popular Applications
On the applications front, On Demand ERP will see an uptake in demand fuelled by large enterprise as well as SMBs. Since most large enterprise use point solutions that are not integrated centrally, in order to integrate them, the enterprise will have to use the host‐it model. Meanwhile, the SMB sector, which has not had any core application so far, would also deploy On Demand ERP.
In the next 2‐3 years, one will see demand for applications like CRM, security applications, collaboration, and human resource management tools going up in large‐scale enterprises. The arrival of social CRM application from Oracle is interesting. Based on the Web 2.0 technology, users can log onto the application without logging into the application. The other option is accessing other applications like Google via the social CRM application. This implies embedding the social CRM application with other
applications. Of late, contact center solutions have also picked up. Offered by telecom players like Tata Communications, the market for these solutions though is still very niche and limited. The reason being that most contact centers have already invested heavily in On Premise model, and, therefore, are unlikely to shift.

The other applications gradually finding audience include project management tools (popular in the government sector for e‐commerce platform); email management tools (since most companies outsource their email requirements owing to compliance and security issues); On Demand collaboration tools (to be used in online marketing and conducting Web seminars); infrastructure support and management; HR related services (employees filling up travel and reimbursements online).

Embracing SaaS:

Company CRM Solution Implemented
Zydus Cadila - SAP CRM on demand solution
Cambridge Solutions - Salesforce.com CRM system
Aditi Technology - Salesforce.com CRM system
Idea Designs - CRM 24x7 CRM system
TVS Tread - CRM 24x7 CRM system
Parsec Interact - Salesforce.com CRM system
Dell - Salesforce.com CRM system
Oracle - Salesforce.com CRM system
Citrix - Salesforce.com CRM system


Road Ahead

Most industry players agree that the market for packaged software is on the decline and with this the need to upgrade ones systems every two years will also be done away with. And all this has happened because SaaS has presented a viable alternative to the On Premise model, and with low cost of installation, the time‐to‐market has also been reduced significantly.

Concerns about data security (as it is hosted on a shared network) are being resolved and more customers are beginning to trust the vendor resulting in more growth for the SaaS market in India.
In India, one will see action in the SaaS market from established players like Oracle, who is aggressively wooing the space. With established players looking to build on mind share by creating awareness about SaaS, the local players too stand to benefit from it. Almost all major players are looking to establish direct presence in the Indian market. Most SaaS selling in the Apac region is done directly by vendors without the active support of channel partners. But with post‐sales equally important when it comes to addressing customer issues in integrating and utilizing the application fully, it is imperative that SaaS vendors leverage channel players to scale to next level of growth.

The IT Service Indian Market Outlook

I would like to share with you a few articles I found recently about IT service Indian outsourcing market:
By Shyamanuja Das
The IT services exports industry has entered FY 09 amidst some good news and some bad. While Q1 performance has been in line with expectations, thanks partially to the rupee falling against the dollar (yes, this will continue to remain one of the top influencers of IT companies fortune), the forecast for Q2 traditionally a strong quarter remains cautious. While, Wipro and Satyam have issued cautious guidance, Infosys says that the survey among its customers shows a better fortune in Q2 (October to March). Satyam also has a similar guidance.
On the other hand, TPI, the sourcing advisory firm that tracks outsourcing deals globally, says that 246 outsourcing contracts worth $25.6 bn were awarded only in the Q2 quarter. Between January to June, the firm says, the highest number of contracts were awarded in FY 08 in the last ten years.
The firm says that in the next two quarters (corresponding to Q2 and Q3 for Indian firms), the momentum will continue. TPI also says that the EMEA region is witnessing the maximum growth in outsourcing contracts.
This is good news. So is the falling rupee.
But the worries remain about the American market. Many remember the 2004 anti‐offshoring slogans of John Kerry. The presidential elections are back and democratic candidate Barack Obama is the front runner, unlike John Kerry in 2004. Obama has so far remained less scathing in his remarks against outsourcing but has expressed many a times that he would like to save American jobs, by offering incentives for creating jobs in America than creating anti‐offshoring legislation. Is this good news or bad? Unlike Kerry, who used jingoism, Obama argues his points cogently and many expect that he will do what he says. If he does offer incentives to create jobs in America, it will hit the bottomlines of all outsourcing firms. But much of whatever happens due to changed policies will happen after the end of FY 09. As far as elections are concerned, the anti‐offshoring issue is not so much in the limelight. But the US slowdown is a real fear. While many argue that it will result in offshoring activities being stepped up, many others are not too sure. The learning from the past shows that mature outsourcing projects are stepped up while new initiatives and smaller isolated experimentations suffer. This means there may be lesser new contracts while more contracts will come from existing customers. Even TPI data supports this.
It is fairly safe to conclude that slowdown will do to outsourcing what air does to fire or absence does to love: it extinguishes the small, it intensifies the large. Expect the existing customers to rule.

עולם מערכות המידע בישראל:מגמות קיימות ומגמות ל 2009

א"מ, תקשורת, ותשתיות
אבטחת מידע
8. IDM –IDENTITY MANAGEMENT
הטכנולוגיה בשלה, אולם ההטמעות מאוד מסובכות ומתארכות לא פעם במשך חודשים ארוכים. פרוייקט כזה הוא 20% טכנולוגיה ו 80% איפיון. מדובר בפרוייקט חוצה ארגון שדורש מחוייבות חזקה של הדרגים הגבוהים ביותר בארגון. בתקופה כמו המשבר הכלכלי הנוכחי ופיטורים צפויים של עובדים, מערכות כאלה יכולות לעשות סדר בנושא ההרשאות והגישה למערכות קריטיות לארגון.

9. DLP-DATA LEAK/LOSS PREVENTION
תחום מאוד "חם" לאור המעבר מעולם של הגנה פריפריאלית להגנה מוטת נתונים (DATA CENTRIC SEC). חלק מהפתרונות אינם בשלים במיוחד לאור העובדה שמדובר על רכישות של חברות מובילות ומיזוגן לתוך סוויטות אבטחה גדולות יותר. לתחום זה חלקים משלימים של הצפנה, ניהול זכויות יוצרים ועוד. בעקבות המצב הכלכלי הגלובלי, צפוי תחום זה לקבל דגש בשל הצורך בהגנת נכסי הארגון מעובדים שפוטרו ונותרו מתוסכלים.

10. NAC-NETWORK ACCESS CONTROL
תחום זה לא מוגדר הרבה פעמים כמו שצריך ע"י הארגונים עצמם (בעיקר איזה מענה הפיתרון אמור לתת). קיימים לא מעט POC וישנו מגוון דיי גדול של מוצרים בתחום. בשנה הבאה צפוייה פעילות ערה בתחום.

11. MSS-MANAGED SECURITY SERVICES
מגמה שעדיין לא הגיעה לארגוני האנטרפרייז בישראל. תחום שחלק מהאינטגרטורים מתכוונים לדחוף חזק בשנה הקרובה. להערכתי יהיה קשה מאוד לשכנע מנהלי אבטחת מידע להוציא את הטיפול באבטחת מידע לגורם חיצוני שינהל את זה מרחוק. התחום מפותח מאוד בחו"ל גם בארגוני ענק.

תקשורת

12. IPTEL
בתחום קיימת תנועה יציבה ממרכזיות מסורתיות למרכזיות IP. גם בשנה הקרובה לא צפוייה "התנפלות" על התחום אלא המשך של המגמה הקיימת. הסיבה לכך היא עלות המרכזיות החדשות (למרות שבטווח ארוך מדובר על חיסכון צפוי) וכן המצאות פתרונות בשטח ("מה שעובד טוב, למה להחליף?"). השידרוג ימוקד בארגונים שעושים שינויים מבניים פיסיים וקיימת אצלם מרכזיה שאין לה תמיכה.

13. UNIFIED COMMUNICATION
תחום זה נמצא בתחילת דרכו בארץ ומדובר בדור הבא של ההתקשרות הארגונית. בחלק מהארגונים קיימת הססנות לגבי הצורך העסקי שפיתרון זה נועד למלא. אומנם אין ספק שמדובר בכלי עבודה הכרחי בארגונים גלובליים ובעלי כ"א טכנולוגי, אולם בארגונים מקומיים אימוץ הטכנולוגיה ייקח עוד מספר שנים.

Green IT

14. סביבת חדר המחשב
בתחום הזה עיקר תשומת הלב מופנית לנושא תכנון וסידור חדר המחשב וכן לשיפור מערך מיזוג האוויר. הצעד הראשון צריך להיות ביצוע בדיקה מקצועית למצב החדר ובהמשך שימוש במתודולוגיות שונות לתכנון עתידי של החדר לאור השינויים התכופים בצרכים. בשנה הקרובה ימשיך נושא זה לעניין מאוד את מנהלי מערכות המידע, אך השנה הם מגיעים עם לא מעט ידע (לעומת שנה שעברה, שבה התחום עדיין לא היה מוכר מספיק). קיימות הרבה עבודות מחקר בחו"ל וישראל.

15. ציוד IT
רכש של שרתים יעילים אנרגטית יהפוך לסטנדרט החל בינואר 2009 (פרוייקט ENERGY STAR), כמו כן עולה מאוד המודעות של היצרנים לאספקת פתרונות שמאפשרים יעילות אנרגטית לצד ביצועים מצויינים. הם רואים בכך מנוע מכירתי ולכן צפוייה צמיחה מואצת בתחום בעיקר ב UPS, PDU, שרתים ופתרונות אחסון. בנושא אחסון –למרות שהנושא הסביבתי נדחף חזק מאוד –עלות האחסון היא עדיין המוטיבציה הגדולה אצל הלקוחות ולא עלות החשמל.

16. תחנות עבודה
קיימות שתי מגמות עיקריות בהיבט הסביבתי: מעבר לתחנות רזות (ארגון לא יעבור לתחנות רזות רק בגלל שזה ירוק) ושימוש בפתרונות לניהול אנרגיה ב PC (כיבוי של תחנות עבודה). גם כאן לא רואים בינתיים רכישה של מערכות לכיבוי והדלקת מחשבים רק בגלל שהן ירוקות. בדרך כלל מדובר בתוספת לשימוש הקיים במערכות אלה לעדכון, פצ'ים, אנטי וירוסים וכו'. היבט נוסף הוא חינוך ארגוני שיכול לחסוך הרבה מאוד כסף ללא עלות.

17. הדפסה
בשנה האחרונה עלתה מאוד המודעות אצל לקוחותינו לתחום ולצורך בהגדלת היעילות בניהול מערך ההדפסה. בשנה הבאה צפוייה המשך מגמת הקונסולידציה בתחום וצמצום מספר המדפסות בארגונים לצד העברת עוד אינטראקציות ארגוניות לרשת במקום לנייר. בין השאר ניתן למנות עבודה עם חתימות דיגיטליות, שימוש בטפסים אלקטרונים ועוד
תשתיות
18. Open source - שימוש בכלי open source באופן כללי (לא רק linux), כמו BPM, ETL.
כלי פיתוח שונים וכד'. – מגמה בתחילת הדרך
19. Cloud computing - בתחילת הדרך ולא בדיוק מתאים לכל הגורמים בגלל אבטחת cloud computing קונספט של מידע- אבל שווה לעקוב
20. תמחור תוכנות לפי CORE ולא לפי CPU - מומלץ לבנות מערך שיאפשר לדעת האם מותקנים CPU,
או יש שימוש ב-CORES וגם מומלץ להנחות את גורמי הרכש לביצוע רכש לפי CPU ולא לפי CORES

עולם מערכות המידע בישראל: מגמות קיימות ומגמות ל- 2009

ניהול ואפליקציות
‏‏‏Office of the CIO
1. PPM (Project and Portfolio mngt)/Demand mngt
ניהול דרישות ופורטפוליו ארגוני. פתרון התומך בתהליך בניית תוכנית עבודה, ומשלב בתוכו ניהול ובקרה תקציבית, ניהול והקצאת משאבים לפרויקטים מתוכננים, ניהול דרישות ותיעדופן, ניהול משימות ופרויקטים הרצים בארגון.
2. IT Asset mngt
פתרון לניהול נכסי IT (חומרה, תוכנה ורישיונות). כלים הנותנים לארגון מענה לניהול חסכוני ויעיל יותר לקראת תקופה של מיתון: איזה נכסים קיימים בארגון, היכן הם נמצאים, מי משתמש בהם, מתי צריך לחדש רישיונות ובאיזה תנאים חתם הארגון על החוזה הקודם מול ספקים.
3. טלפונים ניידים
העלאת עוד ועוד אפליקציות למובייל, כניסה של enterprises לתחום השירותים ללקוחותיהם דרך הטלפונים הניידים. יש לשים לב למשמעויות האבטחתיות של מגמה זו.
חבילות אפליקציה, ידע ו-BI
4. BI
מעבר לתחום ה BI הקלאסי, תחום ה BI האקטיבי (תובנות BI שמשפיעות על תהליכים יומיומיים כמו לדוגמה גילוי הונאות)
5 EPSS.
אלה כלים שמסייעים בהנחיית המשתמשים בזמן אמיתי. ניתן להשתמש בכלים אלה לצורך הדרכת המשתמשים באופן שוטף,
בדיקה מה המשתמש עושה ותיקון שלו אם צריך, וכן ניתן להשתמש בכלים אלה לצורך הנחיית תהליכים עסקיים אם
לצורכי רגולציה (לוודא שבפועל המשתמשים עובדים מול המערכות בצורה התואמת את דרישות הרגולציה) ואם לצרכים
עסקיים אחרים.
6. BPM
כלי מידול תהליכים עסקיים וניטור תהליכים (BPA). כלי אקטיב ציית תהליכים Human Oriented (כלומר בעיקר כלי Workflow)
7. ניהול ידע - מנועי חיפוש ארגוניים
מנועי חיפוש המהווים מעטפת אחת למספר מקורות מידע (מידע בלתי מובנה – מסמכים, מיילים וכד', וכן מידע מובנה
מאפליקציות תפעוליות)

עולם מערכות המידע בישראל

עולם מערכות המידע בישראל

נערכים למיתון: איומים, אלטרנטיבות והזדמנויות

לאחר שחברות מחקר שונות כדוגמת גרטנר ופורסטר פרסמו תחזיות אופטימיות לגבי הגידול בתקציבי ה - IT (גם אם מדובר בגידול נמוך יותר ממה שציפו לפני שנה), פרסמה STKI את התחזית שלה, אופטימית קצת פחות, ולפיה הוצאות ה - IT לשנת 2009 יקוצצו בשיעור שבין 5% ל - 15% ביחס לתקציב השנה הקודמת, בתגובה להאטה כלכלית בשווקים הבינלאומיים וההערכות הכללית למיתון.

אין ספק, כי שוק ישראלי בכלל וארגוני IT בפרט כבר מושפעים מהמיתון: הודעות על פיטורין, ביטולי בונוסים והקפאות שכר מתפרסמות מידי יום במדורי הכלכלה, הבנקים מפרסמים הזהרות רווח והפרויקטים המתוכננים נעצרים בשל חוסר תקציב. בתקופה זו חשוב לבדוק, האם הצעדים הננקטים הנם תוצאה של תוכנית מחושבת היטב. מנהלי IT העומדים לקראת הקיצוץ התקציבי צריכים לבחון מספר אלטרנטיבות יעילות להורדת עלויות ה – IT.

· האם כוח אדם הוא הראשון להיפגע, ואם כן אילו תפקידים?
· האם זה הזמן לחזור למיקור החוץ?
· מהם המודלים העסקיים החדשים להפחת הוצאות IT ?

קיצוץ כוח אדם
עובדי IT נחשבים למשאב איכותי ויקר, ולכן צמצום בכוח אדם זה מהווה הגורם העיקרי לירידה בעלויות. עובדי השמה ועובדים פרויקטאליים יהיו כנראה הראשונים ללכת. מתחילת השנה, ראינו כי רוב הארגונים הגדולים בארץ מצמצמים את אחוז עובדי ההשמה מסך מצבת כוח האדם בתחום ה – IT. הנטייה היא להפוך את עובדי ההשמה הותיקים לעובדי חברה, על מנת לגרום להם להרגיש שייכות ונאמנות חזקות יותר לארגון וגם לחסוך בעלויות העובד (עלות עובד השמה גבוהה בד"כ ב-10-30% מעלותו של עובד חברה). ניתן לצפות כי בעתיד הקרוב, מגמת ה - insourcing של עובדי IT תלך ותגבר. עובדים פרויקטאליים ישוחררו בתום הפרויקט, ועובדי השמה יפוטרו.

Offshore / Nearshore
בארגונים בהם עובדי ה- IT הנם עובדי חברה, כדאי לשקול את הוצאת הפעילות הלא אסטרטגית למיקור חוץ ו - Offshore/nearshore (מיקור החוץ של השירותים כדוגמת פיתוח ו -QA לספקי שירות המעסיקים כוח עבודה זול יחסית - בדרך כלל מהמגזרים החלשים, מהפריפריה או מהמדינות המתפתחות) ולחסוך בדרך זו עד 40% מתעריפי IT הרגילים.
את פעילות הליבה, הדורשת כוח אדם איכותי, כדאי לנהל בתוך הארגון. באחד הימים המיתון עתיד להסתיים, והארגון צריך להישאר עם עתודה מקצועית לימים שאחרי.
חשוב לציין, כי בשווקים הבינלאומיים, בעיקר בארה"ב, מסתמנת מגמה הפוכה Backshore - . המשבר הפיננסי ופשיטות הרגל המתמשכות משפיעים בצורה שלילית על מיקור החוץ בהודו ובסין. חוסר היציבות במגזרים בנקאות וביטוח גורם לארגונים לבחון מחדש את המודלים העסקיים שהיו מקובלים עד כה. בנוסף, נראה כי "תחילת הסוף" של Offshore מעידה על רצון האמריקאים להחזיר את מקומות העבודה לארה"ב.

מיקור חוץ עדיין כאן?
נראה כי בישראל היה מוקדם מידי להספיד את מיקור החוץ. חברות אשר בחרו במיקור החוץ המסורתי, כגון: מיקור החוץ של תשתיות, אפליקציות ומרכזי השירות, לא ממהרות להחזיר את השירותים הביתה, ואף מגדילות מעט את היקף הפעילות אצל הספקים. ארגונים חדשים שיבחרו במיקור החוץ בשנה הבאה, יהיו ארגונים שינסו לייעל תהליכים או להימנע מהשקעות כבדות הטמונות ברכישת מוצרים או שירותים חדשים. יחד עם זאת, הבשורה החדשנית כאן איננה המודלים הקלאסיים שלoutsourcing , אלא מודל המשך של מיקור החוץ שנכנס לחיים וללקסיקון שלנו במהירות בזק: Cloud Computing .

Cloud Computing


השינוי העיקרי שמחולל Cloud computing הוא באופן אחסון המידע, הרצת אפליקציות וגישה למסמכים. במקום הרצת תוכנות ונתונים על מחשבים אינדיווידואליים, הכול מאוחסן כעת ב"ענן" – הרכב של מחשבים, שרתים ואפליקציות עם גישה דרך האינטרנט. Cloud computing מאפשר גישה לכל האפליקציות והמסמכים שלך מכל מקום בעולם, ובכך הוא משחרר אותנו מהתלות בשולחן העבודה. ישנם היתרונות רבים במודל זה, כאשר אחד מהם (ניחשתם נכון!) הנו החיסכון בעלויות:


· Cloud computing מוריד את עלויות התשתיות: אינכם צריכים כעת מחשב חזק (זאת אומרת, יקר) על מנת להריץ אפליקציות, מכיוון שמדובר באפליקציה מקוונת, ומכאן שדרושים פחות מקום לזיכרון, דיסק קשיח קטן יותר, פחות שרתים, ובקיצור - עלות התשתיות נמוכה יותר.


· Cloud computing מפחית את עלויות התחזוקה: הן לחומרה (פחות שרתים כבר אמרתי?) והן לתוכנה (אפליקציות אינן נמצאות על מחשבי הארגון, ולכן צוות התחזוקה קטן).


· Cloud computing מפחית גם את עלות התוכנה : במקום רכישת חבילות תוכנה שונות לכל מחשב הארגון – לעובדים שבאמת משתמשים באפליקציה כלשהי מוקנית גישה לאפליקציה זו ב"ענן". לגבי עלות התוכנה, יתכן כי חברות ה - Cloud computing תשכורנה את תוכנותיהן בעלות הדומה למחיר התוכנה של חברות התוכנה המסורתיות, למרות שנכון להיום, שירותי ה - Cloud computing מתומחרים נמוך יותר מתוכנת השולחן העבודה דומה.


· עדכוני תוכנה: יתרון נוסף, הקשור לתוכנות Cloud computing , הנו עדכוני תוכנה מידיים. מעתה, אין צורך בהתלבטות בין תוכנה מיושנת לבין עלויות גבוהות של שדרוג. אפליקציות מקוונות מתעדכנות באופן אוטומטי: בכל פעם שאתם מתחברים לאפליקציה דרך האינטרנט, אתם מתחברים לגרסה העדכנית ביותר שלה, ללא תשלום נוסף לשדרוגים.



כמובן שכמו בכל דבר חדש, מודל של Cloud computing טומן בחובו מספר חסרונות וסיכונים, כמו למשל הצורך התמידי בחיבור לאינטרנט, אפליקציות איטיות לפעמים, אבטחת מידע ועוד. יחד עם זאת, דווקא בתקופת המיתון כדאי לפחות לבחון את הנושא.Cloud computing הוא חלק מהעתיד שלנו בכל מקרה, ולכן אם נוכל בהזדמנות זו גם לחסוך בעלויות – אין סיבה שלא נתחיל להשתמש בו כבר עכשיו.


לסיכום: המודל העסקי של Cloud computing מציע דרך עבודה חדשה, לפיה ניתן יהיה לגשת לתוכנות הארגון דרך האינטרנט ולקבל שירותי תשתיות, תחזוקה ועדכוני גרסאות בעלות מוזלת וכאב ראש מופחת. מודל זה מתאים ביותר לתקופות עם היקפי עבודה משתנים, ואולי זה הזמן לנסותו.

חברות יועץ וכלים מובילים בנושא SOX בארגונים ישראליים


לאחרונה נתבקשתי לבדוק באילו חברות יעוץ וכלים טכנולוגיים משתמשים לקוחות ישראליים לתמיכה בתהליכי ה -SOX בארגונם. להלן ממצאים של הסקר שערכתי בקרב לקוחותנו:

ארגון ממגזר ביטחוני:
בשנת 2005 החל הארגון את תהליך הבחינה של חברות יעוץ וכלים להטמעת תהליכי ה-SOX. חברת יעוץ שנבחרה הייתה חברת רו"ח ליועץ אסטרטגי ובקרה חשבונאית – KPMG. חברות רו"ח מגיעים בד"כ עם כלים דוגמת excel ו-word לניהול ותיעוד תהליכי SOX , וכך גם חברת KPMG. יחד עם זאת, הארגון החליט להשקיע במערכת ופנה לבדיקת ארבעת הכלים הבאים:

  1. Dynasec (Securitive)
  2. Aris
  3. IBM
  4. SAP
    בחירת המערכת נעשתה לפני 3 שנים. מודול של SAP היה איננו מוכן אז לתמוך בתהליכים אלה כראוי: הוא היה סטאטי ולא נוח לשימוש. חשוב לציין, כי נכון להיום נראה כי לארגון SAP כדאי להשתמש במערכת של SAP לניהול SOX. הטמעה של שתי מערכות נוספות - IBM ו-Aris - דרשה עבודה של מומחים מחו"ל ולכן מערכות אלה נפסלו בשל עלותן היקרה.

    בחירה במערכת Securitive של Dynasec הייתה הבחירה הטבעית. מערכת זו שופרה משמעותית בהתאם לדרישות הלקוח יחד עם KPMG, והיום ארגון מרוצה הן מהתוצאה, והן מבחירת המערכת. פרויקט זה נמשך כשנה.

    ארגון ממגזר בטחוני:
    לפני כשנה נעשתה בחברה ביקורת SOX. חברת יעוץ, אשר נבחרה להכין את נהלי העבודה ולעשות את הביקורת, הייתה E&Y אשר עשתה עבודה טובה. פרויקט זה איננו קל ונמשך כשנה, אך היום ניתן לומר בבטחה, כי זאת הייתה הזדמנות מצוינת לארגון לרענן נהלים מיושנים, ותהליכי עבודה הפכו ממוסדים יותר, כאלה שמסוגלים לפתור בעיות בזמן אמת. אנשי המקצוע אינם מרוצים מנהלי עבודה חדשים, אשר מוסיפים להם זמן עבודה ומחייבים אותם לתעד של שלב בעבודותיהם, אך יחד עם זאת ברור, כי בזכותם יחידת IT הפכה למסודרת הרבה יותר. בנוסף, בזכות הSOX, יחידת IT מקבלת כיום משאבים חדשים ביתר קלות.

    לאחר בדיקת עלות/תועלת, לא נרכשו כלים חדשים עבור תהליכי SOX. כלים אלה אינם זולים ובאים עם workflow חדש, אשר מתנגש במערכות הקיימות בארגון. המערכות הנמצאות בשימוש לצורך SOX הנם: excel, word, SharePoint

    ארגון ממשלתי:
    לצורך ביצוע פרויקט ביקורת לפי SOX נבחרה חברת רו"ח פאהן-קנה, אשר ביצעה עבודה מקיפה של יותר משנה, שדרשה תיעוד, שירטוט, ומיפוי של יותר מ-90 תהליכים עם השלכות לדוחות הכספיים של הארגון.

    לאחר הניתוח והבנה של דינמיות התהליכים הללו, הארגון הבין שאין זה אפשרי לבצע ביקורת נאותה ללא מערכת ממוחשבת. מערכת שנבחרה הנה: Securitive של Dynasec אשר בלטה על פני המתחרים ביתרונות של הטמעה מהירה וקלות השימוש.

ניהול שעות של קבלני משנה

לאחרונה נשאלתי לגבי הדרכים המקובלות לניהול שעות של קבלני משנה בארגוני IT בישראל. חשוב לציין, כי תחום זה איננו מפותח במיוחד בארץ ולא מעט ארגונים מנהלים את שעות הקבלנים שלהם בצורה לא יעילה, ידנית ברובה, וללא הצלבת הנתונים מהשטח בזמן אמת. להלן תוצאות הסקר הקצת שערכתי בקרב לקוחותנו לגבי הדרך בה הם מנהלים את שעות הקבלני המשנה.
ארגון גדול ופרויקטאלי עמו שוחחתי עושה שימוש במערכת דיווח שפותחה פנימית שמחוברת לשעוני נוכחות של סינאל, באותו ארגון פותח ממשק המעדכן נתוני דיווחי נוכחות לתוך ה-SAP ולמודול הפיננסי כך שהחשבוניות הנשלחות מתואמות עם השעות (וכן בדיקה שעמדו ביעדי הביצוע המוגדרים). קבלנים חיצוניים מקבלים תגי עובד ותוך כדי הדיווח למערכת (לא וובית) כבר ידוע מי הם ומה הפרויקט אליו הם משויכים או משימה עליה עבדו. האחראי על נושא זה בארגון הספציפי הזה הנו בעל תפקיד במחלקת כוח אדם שעובד עם המחלקה הפיננסית. המחלקה הטכנית/Help Desk אינה קשורה להתנהלות הפיננסית.
מספר ארגונים נוספים ציינו כי מחלקת ה-Help Desk הנה אחראית על העברת דוחות, אשר נעשית באופן ידני (ללא ממשק) ממערכות שונות (מערכת Help desk, מע' CRM) בהם מנוהלות שעות של טכנאים חיצוניים למחלקת HR או כספים.

Oracle acquires Primavera Software


בתאריך ה- 8 לאוקטובר 2008, אורקל הכריזה על רכישת פרימוורה, אחד הפתרונות המובילים בתחום ניהול פרויקטים ופורטפוליו ארגוני (Project and Portfolio Management - PPM) בתעשיות ורטיקאליות מגוונות, כגון: היי-טק, צבא, ממשלה, בנייה, שירותי IT ועוד. PPM של פרימוורה עוזר להגיש הצעות לפרויקטים חדשים, לתעדף אותם, לתכנן טוב יותר את ההשקעות בארגון, לנהל ולבקר פרויקטים מורכבים. יחד עם האפליקציות הקיימות, רכישה זו צפויה לספק לאורקל פתרון ארגוני מלא לניהול פרויקטים, הקצאת משאבים, צמצום עלויות, עמידה בלוחות זמנים, וקבלת החלטות טובה יותר, תחום בו לא היה לאורקל פתרון מוביל.

הפרטים הסופיים של העסקה עדיין בסגירה, ונתונים פיננסיים לא נחשפו עד כה. אף על פי שאין מדובר ברכישה הגדולה של אורקל שנעשתה לאחרונה, מהלך זה מייצג את כוונת החברה להיכנס לשוק השירותים, במיוחד בתעשיות עתירי פרויקטים.
זוהי רכישה נוספת בשורה ארוכה של רכישות שביצעה אורקל בשנים האחרונות של ספקי best of breed המתמחים בתחום מאוד ספציפי. אולם מעבר למכירת הפיתרון לחברות כפיתרון ייעודי, יהיה זה מעניין מאוד אם אורקל תחבר את יכולות המוצר למודולי ה ERP שלה (ובמיוחד מודול פיננסים וHR). חיבור זה יאפשר לה לספק פיתרון מתקדם לחברות פרויקטאליות במהותן, אשר מתנהלות בצורה פרויקטלית גם מבחינת ההתחשבנויות הכספיות, הכרה בהכנסות, וניהול העובדים כמשאבים פרויקטליים. חברות אלה נאבקות כל הזמן לחבר את תפעול הפרויקטים השוטפים (מה שמתבצע בכלי ניהול פרויקטים) לניהול המשאבים (מה שמתבצע כיום במערכות ה ERP).

Windows Internet Explorer 8


למרות נוכחותו הדומיננטית בשוק, ניתן לומר, כי מבחינה מסוימת, אינטרנט אקספלורר נשאר מאחור. IE 6 שרד בשוק הרבה אחרי ש"פג תוקפו" ו-IE 7 היה לכל היותר שדרוג קטן אשר השאיר את הדפדפן של מיקרוסופט מאחורי המתחרים.
גרסת בטא 2 של אינטרנט אקספלורר 8 נראית, לעומת זאת, כתגובה הולמת של מיקרוסופט להתפתחות הדפדפנים של המתחרים; מדובר בגרסת הדפדפן הראשונה המשופרת משמעותית מאז השקת IE 5 ב- 1999. גרסת בטא 2 של IE 8 כוללת תכונות חדשות המשפרות את רמת השימושיות, יציבות, ואבטחה של הדפדפן, כאשר חלקן אף משותפות לדפדפנים המובילים (Firefox, Opera, Microsoft, Google). אינטרנט אקספלורר 8 מציג בפועל מספר חידושים טכנולוגיים משל עצמו.
כמובן שצריך לזכור כי מדובר עדיין בגרסת בטא ויש מספר לא מבוטל של אתרים פופולאריים חדשים שצריכים להתאים את עצמם ל-IE 7, ולכן מומלץ בינתיים לא להיכנס להרפתקה עם הדפדפן החדש, אלא להשאיר אותו לבדיקות של המתכנתים המחפשים אתגרים טכנולוגיים.
חלק מהפיצ'רים החדשים המשמעותיים ביותר ב-IE 8, קשורים לתחום של Web privacy. מצב של InPrivet החדש מאפשר גלישה בטוחה כאשר שום היסטוריה, cookies, או כל נתון אישי אחר לא נשמר בזכרון המחשב, בזמן שלוגו של InPrivet מופיע בחלון כתובת האתר. על מנת להפסיק את מצב נ-inPrivet אפשר פשוט לסגור את החלון הדפדפן הספציפי (מה שאומר שאפשר לעבוד במספר מצבים שונים של דפדפן, אישי וכללי, בו זמנית).
תכונה חדשה נוספת - InPrivate Blocking אמורה לאפשר למשתמש לחסום מידע מלעבור לאתרי צד שלישי, ואתרים בהם מבקר משתמש, מפני שבמקרים מסוימים יש אפשרות לאסוף נתונים לגבי המשתמש מאתרי האינטרנט השונים. תכונה זו עובדת בהתחלה במצב של למידה, כאשר היא לא חוסמת נתונים, אך עם הזמן היא תחסום אתרי צד שלישי, אשר מופיעים בתדירות גבוהה מדי, מלאסוף נתונים. משתמשים יוכלו גם לחסום אתרים מסוימים באופן ידני וגם לייבא רשימת האתרים לחסימה.
כמובן שלא כל דבר חדש ב-IE 8 קשור לפרטיות – ישנן מספר תכונות חדשות אשר משפיעות על הדרך בה אנו גולשים באינטרנט ועושים אינטראקציה עם האתרים השונים. אחת התכונות היותר מעניינות הינה IE 8 Accelerators. אייקון Accelerator מופעל ברגע שהמשתמש מדגיש טקס בעמוד האתר (אייקון זה מופיע בצמוד לאייקון הדגשה). על ידי הקלקה על האייקון Accelerator או על הכפתור הימני, משתמשים יכולים מבצע מספר פעילויות, כגון: חיפוש, תרגום, ואף מציאת מפות, כאשר פעילויות אלו ירוצו בחלון pop-up קטן ולא בדף אינטרנט חדש. תכונת Accelerators יכולה להיות מאוד שימושית, מכיוון שהטכנולוגיה שלה פתוחה למפתחים, כל אתר או חברה יכולה לבנות Accelerator מותאם אישית.
הרבה תכונות חדשות בגרסת בטא 2 של IE 8 כבר נמצאות בדפדפנים מתחרים, כמו Firefox ו-Opera, והיא עדיין איננה יציבה מספיק. הסטנדרטים התומכים בגרסת בטא 2 של IE 8 טובים בהרבה מאלה התומכים ב-IE 7, ו-IE 8 נראה ידידותי יותר למפתחים מגרסאות הקודמות.
להורדת גרסת בטא 2 של IE 8 www.microsoft.com/ie8

Web Browsers the new generation


דפדפני האינטרנט אינם משמשים רק לגלישה. הם משלבים בתוכם כלים המקלים על חווית הגלישה של המשתמש. בזמן שמיקרוסופט, מוזילה וגוגל מציגים דפדפנים חדשים, הדפדפן הופך להיות יותר חשוב ממש שהיה בעבר.


רק לפני מספר שנים בודדות, היה קשה לדמיין קטגוריית מוצרים פחות מתפתחת מדפדפני האינטרנט.
Microsoft's Internet Explorer 6 וגרסאות הישנות יותר של אינטרנט אקספלורר שלטו בשוק עם יותר מ-95% של משתמשים. באותו הזמן, למיקרוסופט לא היו שום תוכניות לשפר את הדפדפנים שלו. יתרה מכך, במיקרוסופט יצאו בהצהרה כי דפדפים יינתנו כאפליקציה עצמאית, ורוב הפעילות האינטרנט תעשה בעזרת אפליקציות שונות ומערכות הפעלה. לא כולם החזיקו באותה דעה. מי שקיווה כי אינטרנט יהיה חי ופתוח חיכה לשחרורו של דפדפן Firefox 1.0. ובצדק, מכיוון ש-Firefox גנב פלח שוק נכבד מ Internet Explorer ואילץ את מיקרוסופט לשנות את מסלול התוכניות לדפדפני האינטרנט שלו.


נכון להיום, קשה לדמיין סקטור טכנולוגי חי וחשוב יותר מדפדפני האינטרנט. נראה כי מלחמת הדפדפנים החדשה תחליף במהרה את מלחמת מערכות ההפעלה ביכולתה להשפיע ולקבוע איך אנשים ועסקים ישתמשו במחשבים.
בחודשים האחרונים יצאו לשוק מספר דפדפנים חדשים ומרשימים.

גוגל כרום עושה רושם ראשוני טוב

נראה כי גוגל כרום עשה כניסה מרשימה לתחום דפדפני האינטרנט.

עם ההשקה המפתיעה לטובה של המבחן ביטא של Google Chrome, ענקית האינטרנט כבר שינתה את הנוף הנוכחי של דפדפנים. ביום הראשון אחרי העלייה לאוויר גוגל הצהירה על 1% מפלח השוק, אחרי יומיים – 3%. לפי התחזיות גוגל כרום יזכה ב-5% מפלח השוק דפדפנים בסוף 2008.יחד עם מספר גמגומי ביטא, חווית השימוש בגוגל כרום עובדת בדיוק כמו שהיא צריכה לעבוד בדפדפן. כמובן שרוב הקרדיט עבור התכונות הבולטות ויכולות של גוגל כרום צריך ללכת למתחרים, הכוללים את Firefox, Safari, Opera ואף Internet Explorer. אין הרבה חידושים בגוגל כרום, רוב התכונות, מטאבים ועד ל private browsing modes, הנם כבר נמצאים בדפדפנים המתחרים. יחד עם זאת, ברוב המקרים גוגל כרום מיישם את התכונות הללו בדרך טובה ומספקת לנו בסופו של דבר דפדפן עם שימושיות מצוינת ויכולות מגוונות. לניסיון של גוגל כרום ביטא http://www.google.com/chrome

IT Asset Management Round Table Invitation


לקוח יקר,

ברצוני להזמינך למפגש "שולחן עגול" בנושא IT Asset management. מפגש זה מהווה דיון בין כעשרה ארגוני משתמשים שמתמודדים כיום עם סוגיות הקשורות לניהול נכסי ה-IT: מעקב אחרי חומרה, תוכנה ורישוי בארגונים בראיית המטה של המנמ"ר (לא תפעולי!).

ניהול נכסי ה- IT עושה בקרה על נכסי IT ארגוניים מתכנונם ותקצובם ועד להוצאתם מכלל השימוש. בתקופה לא פשוטה זו, עם צמצום תקציבים, הקפאת גיוסים, ולחץ עולה לחסכון בהוצאות ה-IT, ניטור ובקרה של נכסי IT הינו צעד הכרחי לעשיית יותר עם פחות. ללא ניהול יעיל, נכסי IT עלולים לעלות לארגון הרבה יותר ממה שנחוץ בשל בזבוז וכפילויות, ניהול מורכב ותחזוקה יקרה.

מפגש זה מהווה הזדמנות מצוינת להחלפת רעיונות בנושא, וקבלת המלצות וטיפים מארגונים אחרים. כל ארגון יספר על הנעשה בארגונו בנושא זה,כך שניתן ללמוד הרבה לגבי best practices ולקחים כתוצאה ממפגש זה.

להלן חלק מהשאלות אותן נעלה בדיון:

· מעקב אחרי חומרה: PC, מדפסות, שרתים, PDA ועוד
· מעקב אחרי תוכנות: אילו אפליקציות קיימות בארגון ומי משתמש בהן?
· ניהול הרישוי: כמה רישיונות יש לארגון? מתי צריך לחדש אותם?
· IT Asset portfolio mngt – רגע לפני בניית התקציבים והחלטות הניהול (לא תפעולי)

המפגש יתקיים ביום שני, 10 בנובמבר 2008, במשרדי החברה ברח' המנים 11, בני ציון. המפגש יתחיל בשעה 09:30 בבוקר, וימשך עד השעה 13:00 לערך. ארוחת בוקר קלה תוגש במקום. אנא אשרו את השתתפותכם ומסרו לנו את שמו של נציגכם המעוניין להשתתף.

אשמח לראותכם,
גלית

מלחמת דפדפני האינטרנט


במהלך החודשים האחרונים אנו עדים לשינויים רבים בעולם הדפדפנים כמותם לא ראינו מאז ימי מלחמת הדפדפנים בשנות ה-90'. מ-Firefox ל-Opera, מ-Internet Explorer ל-Safari ועד לשחקן החדש – Google Chrome, דפדפני האינטרנט מתחרים על המקום הראשון בלהיות הפלטפורמה הטובה ביותר עבור הדור הבא של מערכת ההפעלה האינטרנטית. במצגת הבאה ניתן לגלות מהם המאפיינים החדשים והיכולות העיקריות אשר מציגים דפדפני האינטרנט של גל האחרון.

COBIT לשליטה ובקרה

בעוד שבעולם ה- COBIT כבר קיים ואומץ זה מכבר על ידי ארגונים כמתודולוגיה הרשמית (ולא רק ל- IT), הרי שבארץ התחילו ארגונים לדבר עליו רק בחצי שנה-שנה האחרונות. כרגע, קיימת בעיקר אי-הבנה לגבי הנושא, והארגון הישראלי הממוצע חש מבולבל ומוצף ברגולציות, תקנים, סטנדרטים ומתודולוגיות, אשר COBIT הוא רק אחד מהם. ל- COBIT יש חשיבות רבה, מאחר והמבקרים החיצוניים יעבדו לפי "check list" מסוים המתבסס, בין השאר, גם עליו. לכן, עדיף לארגונים ליישר קו כלפיו, כבר עכשיו. לא מדובר בתהליך קל, אבל בעזרת התגייסות של ההנהלה תוך הבנת חשיבות הנושא, אני מאמינה כי תוך מספר חודשים, ניתן יהיה ליישם COBIT בארגון. מאחר ואין עדיין דוגמאות מספיק טובות בארץ, קשה להתייחס לתקופת זמן להטמעה, כמו גם לעלויות. עם זאת, ארגון שכבר יישם בהצלחה מתודולוגיות אחרות, כמו ITIL או באזל II , למשל, יוכל ליישם גם את COBIT בקלות. כיום, ניתן לראות בארגונים רבים פיצול תפקידים: ה- CTO אחראי לנושא ה- ITIL במחשוב, ה- CSO אחראי לנושא תקני ISO , ועוד אדם נוסף אחראי על ה- COBIT . לכן, מומלץ למנות אדם אחד, למשל ה- Chief Risk Officer-CRO שיהיה אחראי על כל הנושאים הללו גם יחד.
עוד על ה-CobiT תוכלו לקרוא בקישור הזה לתחקיר שנעשה ע"י המגזין PCON.

הסמכה לתקן ISO‏

אחד הלקוחות שלנו שאל אותי השבוע אילו ספקים מורשים לתת הסמכה לתקן ISO‏ (כמו מכון התקנים הישראלי). בדקתי את הנושא ומצאתי תשובה מעניינת. מסתבר כי כל אחד, ממש כל גוף, יועץ עצמאי, ואפילו אני יכולים לתת הסמכה ל- ISO, ואף לתת תעודה (על שם גלית פיין למשל), כי ארגון נבדק והוא עומד בסטנדרטים של תקן ISO 9000.
הבעיה היא - מי יכבד את האישור של גלית פיין? ממש כמו תעודת כשרות (בד"צ, רב עובדיה וכ"ד) גם כאן יש גופים שנחשבים לאוטוריטה בתחום, כמו מכון התקנים, אשר עובד עם גוף קרדיטציה הולנדי. בעולם יש מספר גופי קרדיטציה, אשר בודקים את הבודקים, מה שמצריך כל גוף או יועץ לשלם להם סכום כסף לא קטן על כל הסמכה. מכון התקנים שם את הלוגו שלו בסוף ההסמכה והשאלה היא אם גם הלוגו של גוף אחר יהיה מקובל עליכם. חברה ישראלית IQC http://www.iqc.co.il/ למשל, אשר החלה לתת הסמכות ל-ISO 9000, הצליחה להיכנס למספר ארגונים, וכך גם הורידה גם את המחירים של מכון התקנים ברגע שאלה הרגישו תחרות.

SOFTWARE EVALUATIONS: Enterprise Service Desk

From Butler Group
With companies going global and their IT infrastructures becoming more decentralized, there has been a necessity to staff an adequate service desk for quite some time. Although all applications can manage trouble tickets and call volumes, the rapid increase in complexity within an organization’s IT environment is causing greater call volumes. Most service desk applications only automate the business process involved, thereby reducing call length, and do not provide a solution that can better address call volumes and service desk staff efficiency.

To address call volume, companies have three options available to them: increase the service desk staff, decrease the amount of calls coming into the desk, or increase service desk staff efficiency in responding to calls. With the shortage of IT labor in the market and massive turnover rates in the service desk, experienced service desk staffers are hard to find. Decreasing the amount of calls to the service desk would require organizations to more aggressively homogenize its IT environment and train their workforce for the tools provided. These efforts have been difficult to perform adequately, as global organizations cannot keep their IT environment from diversifying and training end-users only provides a marginal remedy.

Vendors are beginning to realize they must empower the end users themselves and focus the users’ interactions with the service desk to increase staff efficiency. They must provide the functionality to solve end-user issues or get them to a point where technician time is limited to a minimum. The business processes around the service desk application must be transformed from a reactive touch point to a proactive self-service portal. Some applications are already beginning to enable end users to shift such basic functions as password reset to a self-service function.

Internet Strategies Round Table summary

כנסו לסיכום מפגש - שולחן עגול בנושא: אסטרטגיות אינטרנט בארגון

מבוא
מפגש זה עסק בניהול, עיצוב, תכנון, ותפעול של אתרי אינטרנט בארגונים. רוב משתתפי הדיון הנם מנהלי מחלקות שונות בתוך יחידת ה-IT (למעט משתתפים אחדים ממחלקות עסקיות) ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות. המפגש עסק בסוגיות הבאות בתחום אסטרטגיות אתרי אינטרנט:

  • Web 2.0 באתר האינטרנט החיצוני
  • Web 2.0 בתוך גבולות הארגון
  • סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
  • Self Service באתרים חיצוניים: עד כמה מודל שירות עצמי "תפס"? התועלות הצפויות, כיצד לעודד לקוחות לעבוד במודל שירות עצמי?
  • האתר ככלי להכרת הלקוח ופרסונליזציה
  • כלי ניתוח אתרים
  • הקשר בין CRM לאתר האינטרנט
  • עולמות וירטואליים
  • נושאים נוספים שצוינו כחשובים
  • נספח: תגובות ספקים ויועצים לגבי הנושאים שעלו במפגש

Web 2.0 באתרי האינטרנט החיצוניים

במפגש האחרון שערכתי בנושא Web 2.0 בהשתתפות של 20 ארגוני IT גדולים בארץ, נאמר על ידי הארגונים כי תחום זה מעסיק אותם כבר לא מעט זמן, גם אם עדיין, אצל רובם, לא נעשה הרבה. עדיין לא ברור כל כך מהו ה-ROI האמיתי לארגון מתפיסות וטכנולוגיות שונות של web 2.0, כגון: RSS, בלוגים,widgets, wikis, קהילות אינטראקטיביות וכ"ד באתרים חיצוניים. ברור, כי אתר חיצוני זה הפנים של החברה ללקוח, וכי כלים ותפיסות של web 2.0 הן הכרחיות באתרים החדשים על מנת לשפר תחושת השייכות של לקוחות לארגון בעזרת פעולות אינטראקטיביות, לעודד אותם לשירות עצמי דרך פרסונליזציה של האתר, ולפתוח עמם ערוצי תקשורת ישירים דרך בלוגים ו-wikis. רוב הארגונים ציינו כי שדרוג האתרים החיצוניים והפיכתם לאתרי web 2.0 נמצא בתוכנית העבודה של 2009. כ-60% מהמשתתפים במפגש ציינו כי ארגונם עושה כבר היום שימוש בטכנולוגיות web 2.0 באתרים חיצוניים, שאר ענו כי אין בארגון עדיין כל שימוש ב-Web 2.0.

אתרים היום הם לרוב אתרים שיווקיים ותדמיתיים, עם דגש לאספקת מידע ללקוח. ארגוני IT מציינים כי מחלקות עסקיות מתחילות לדרוש מהם להיות מוכנים בנושאים של Web 2.0, ולכן הם נמצאים עתה במהלך של הכנת תשתיות, בחינת רעיונות , ואיסוף מידע. להלן מספר נקודות שעלו במפגש על הנעשה היום בתחום:

  • חשיבות השיתוף של גולשים בתכנים שונים באתר. לדוגמא, נבנה פורטל היצירה לקהילת יוצרי הסרטים. בפורטל יש אפשרות לדרג את הסרטים, להוסיף תגובות ועוד. אף על פי שרוב הפעילות באתר נעשית לקראת תחרויות הסרטים, מאמינים מנהלי האתר כי יוכלו להגדיל את תנועת הגולשים בעזרת יחסי ציבור נכונים..
  • הקמתן של רשתות חברתיות באתרים חיצוניים נתקלת בלא מעט הסתייגויות, כגון: החזר ההשקעה הכספית; חשש מתכנים חופשיים ללא עריכת הארגון; גלישת מידע פנים ארגוני החוצה.
  • דוגמת web 2.0 נוספת הנה פורטל RSS בסגנון mini box. חברי הקהילה יכולים לשאוב עדכוני RSS לפי נושאים מתוך האתרים השונים העומדים לרשותם, במקום לקבל עדכוני RSS מכל אתר בנפרד.
    נושא התאמה אישית באתרים חיצוניים personalization)) עלה לא מעט במפגש. ארגונים מחפשים להפוך אתרים ל-fun, ומאמינים כי פרסונליזציה תמשוך גולשים לאתר. חלק מהארגונים שוקלים להציג ראיונות עם לקוחות המשתמשים במוצרי החברה; להשיק פורום לקוחות; ולשפר את הקשר עם לקוחות פוטנציאליים באמצעות צ'טים.
    * עלה רעיון לעשות צ'ט וירטואלי – שיחה עם דמות וירטואלית במקום שיחה עם נציגי שירות.
  • ארגונים ציינו כי הם משתמשים ב-Web Trends כדי ללמוד איך לשווק נכון שירותי/ או מוצרי הארגון בהתאם להתנהגות הלקוחות. כאשר רואים כי אין מספיק כניסות במקום מסוים באתר, דואגים ליחסי ציבור טובים יותר. מדי פעם עושים מבחני שימושיות באתר.
    כלי מומלץ נוסף הנו Google Analytics, אשר נוח יותר לאנשי השיווק וניתן להורדה בחינם
  • 41% מהמשתתפים ציינו כי באתר החיצוני שלהם ניתן להוריד עדכוני RSS
  • ל- 17% יש בלוגים
  • 17% עושים שימוש ב-Mashups
  • 25% תפישות web 2.0 אחרות, כגון: Ajax, שיתוף גולשים בתכנים,חדרים לניהול מסמכים/ חדשות

    סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
    54% מהארגונים המשתתפים בשולחן עגול ציינו כי אחריות על אתר האינטרנט החיצוני הנה של אגף העסקי (HR, חטיבת שיווק/ שירות לקוחות, אגף דוברות, הוצאות לאור ואינטרנט, אגף EB פיתוח עסקי) יחד עם מחלקת מערכות מידע (צוות אינטרנט, מחלקת קשרי לקוחות במע' ופרויקטים, icomm).

    Self Service באתרים חיצוניים
    אין ספק שמודל שירות עצמי מושך את רוב הארגונים, וכיום רובם מנסים להעביר את לקוחותיהם לבצע פעולות יחסית פשוטות בעצמם (קבלת מידע על החשבון, בירורים פשוטים). סוגיה אשר עלתה במפגש היא הניסיון לתמרץ לקוחות לעבור למודל זה. התמריץ לרוב הוא לנסות ולהוריד את העומס הגדול שכיום נמצא על מוקדי השירות.
    המשתתפים שכבר התנסו בכך מספרים כי המאמץ להעביר לקוחות למודל שירות עצמי אינו פשוט ונדרשים תמריצים כגון סבסוד או הנחות.
    רוב המשתתפים בדיון הפרידו בין ה"אתר השיווקי" לבין ה"אתר התפעולי" שנועד לספקי שירותי שירות עצמי ללקוחות, תוך חיבור למערכות התפעוליות (לרוב בצורת Web Services בארכיטקטורת SOA). הפרדה זו קיימת במקרים רבים גם בצורה פיזית.

    שימושים מיוחדים שצוינו (מיושמים / מתוכננים) בנושא Self Service באתרים:
    · צ'טים עם מוקדן מתוך אתר האינטרנט
    · צ'ט עם מוקדן וירטואלי
    · שיחה בוידיאו מול מוקדן (גם מטלפון סלולרי)
    · אפשרות Call Back מתוך האתר, בו הלקוח "מזמין" שיחה ממוקדן שיחזור אליו
    עולמות וירטואליים
    מעבר למפגש של לקוחות עם דמויות של נציגי החברה בעולמות הוירטואליים שהוזכרו לעיל, מספר ארגונים ציינו כי הם מאמינים כי שימוש בעולמות וירטואליים כגון:
    Second Life www.secondlife.com או Google Lively החדש http://www.lively.com/html/landing.html , עשויים לתרום לחוויה מהנה של שהות באתר, ולהוריד לחץ מנציגי שירות. יש לציין, כי רוב הארגונים לא מאמינים כי אינטרנט תלת מימדי (עולמות וירטואליים) יכנסו לאתרים חיצוניים בקרוב או אינם מכירים עדיין את התחום.
  • 45% מהמשתתפים ציינו כי אינם מאמינים שאינטרנט תלת מימדי (Virtual Words) יהיה משמעותי לארגונים בנושא חוויית הלקוח באתר
  • 40% אמרו כי אינם מכירים כלל את התחום
  • 15% מאמינים כי אכן יעשו שימוש בעולמות הוירטואליים באתרים חיצוניים בשנה/שנתיים הקרובות

לנהל פורטפוליו IT על מנת למקסם ערך עסקי

הגדרת הערך של השקעת ה-IT כחלק מ-IT פורטפוליו
יישום קטגוריות של פורטפוליו המתואם עם מטרות המרכזיות של ההשקעות הנו דרך להשוואת ולנהל השקעות ה-IT שונות. קטגוריות כאלה מונות, למשל, השקעות אסטרטגיות, השקעות מבוססי ROI, והשקעות אשר נדרשות להמשך פעילות ה-IT (keep the lights on). השקעות אשר נופלות בתוך קטגוריות ספציפיות יוצרות פורטפוליו ה-IT אינדיבידואלי מוצגות להלן:

לפורטפוליו יש בדרך כלל תקציב מסוכם (כ-% מסה"כ ההוצאות), בעוד שבחירת ההשקעות ותיעדוף שלהן, ולאחר מכן ביצועי ההשקעות, יחד עם מעקב אחרי ביצועים, ייצרו הבחנה בניהם ויגדירו בדרך זו את האסטרטגית של ניהול פורטפוליו אינדיבידואלי.

קטגוריות פורטפוליו המוגדרות היטב בשפה העסקית מקלות על השימוש בגורמי ההחלטות רבים והופכות אותם אפקטיביים יותר. עבור פרויקטים אסטרטגיים, הקשר בין הפרויקט לבין מטרות העסקיות של ארגון הוא המדד החשוב ביותר; עבור פרויקטי ROI, המיקוד הוא על עלויות והטבות פיננסיות; ואילו עבור פרויקטי שימור הקיים נמדדים על פי העמידה בזמנים. עבור כל הקטגוריות, תחום התמקדות השני הנו גורמים המעכבים של פרויקטים וסיכונים. שאר פרספקטיבות נלקחות בחשבון גם כן בתור דרישה לאינפורמציה מפורטת, אבל החשיבות שלהם נמוכה יותר.

כדי להגיע להחלטה מאוזנת, נהוג לנקוט בשיטה של יישום נקודת מבט נוספת או חלופית הודות התאמת ההשקעה בתוך שרשרת הערך של הארגון.

חשוב לציין, כי החזר על השקעה (ROI) אינו מהווה תמיד פרמטר אמין להצדקת ההשקעה ב - IT. יתירה מזו: אין זו תמיד הדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים בין שתי השקעות מתחרות. למעט המקרים בהם ההשקעה נעשית במיוחד לצורך החיסכון בעלויות, מקורות של ערכים עסקיים אחרים עשויים להיות חשובים יותר מאשר החיסכון בעלויות.

ארגונים רבים מאמצים את גישת הפורטפוליו של ה-IT, בגלל שהיא מספקת גישה מובנית לקבלת החלטות על השקעות ה-IT, שמגדירות במפורש ערך עסקי שנמדד במושגים שונים מ - ROI. גישה זו להשקעות ה-IT לוקחת בחשבון גם סיכונים וחסמים רבים, אשר גורמים לכישלון של השקעות ה-IT. הגישה מספקת סקירה כוללת של הגישות לניהול פורטפוליו IT בעודה מציעה ארבע נקודות מבט, אשר מרכיבות יחדיו ראייה כללית של ערכים וסכנות של השקעת ה-IT. נקודות המבט הללו הן כדלהלן:

  • הלימה בין מטרות ההשקעה לבין המטרות האסטרטגיות של הארגון (הערך העסקי של ההשקעה).
  • הטבות פיננסיות, עלויות ומדידות.
  • גורמים המעכבים וסכנות של ההשקעה – הצגת סוגיות מרכזיות עמן יתמודד הפרויקט החל מנקודת ה - delivery (נקודת המבט הפנימית) ועד לנקודת המבט החיצונית, הכוללת זיהוי של חסמים אשר חייבים להתמודד עמם לפני, על מנת להביא להצלחת ההשקעה.
  • עמידה בזמנים – השפעת העיכובים להצלחת הפרויקט.

אתם ושותף מיקור החוץ שלהם: איך אפשר לדעת שזה באמת יעבוד?

אחרי ביצוע קפדני של due diligence, בדיקה של מספר RFPs, וערכת מספר ספקים מתאימים, אתם בוחרים בשותף אחד (או יותר) לעבוד איתם יחד על יוזמות sourcing שלכם. מה עושה אתכם כל כך בטוחים ששותפות הזאת תצליח? מה מבטיח לכם ששנכם כאן באמת בשביל להישאר לתקופה ארוכה? כמו כל מערכת יחסים לא ניתן באמת לצפות מראש מה יקרה בעתיד.
אז מה באמת אתם יכולים לעשות כדי להבטיח שעסקת מיקור חוץ שלכם תהיה יציבה וארוכת טווח עם שותף שנבחר? מצד של וונדור, איך אתה מספק שירותים על הצד הטוב ביותר, מצד של לקוח, איך אתה חותם על חוזה הוגן לשני הצדדים.
חשוב לתאם ציפיות בתחילת העבודה, ולקבוע בחוזה זמן מוגדר מתי ואיך 2 הצדדים יפגשו ציפיות אלה, מי אחראי על מפגש ציפיות הספציפיות. חשוב לא פחות לקבוע מדדי ביצוע ברורים ולא מסובכים אשר יספקו מידע אמיתי לגבי מצב העסקה שלהם ויעזרו לכם לבנות אמון אחד בשני. בנוסף אתם חייבים לשקול מורכבות החוזה, זמן מפרט מדויק של שירותים המיועדים למיקור חוץ.
על מנת להבטיח שותפות אמתית, חוזה לא יכול להווה אוסף של מדדים. חייבים לבחון פרטים שונים בחוזה אחת לתקופה המוגדרת מראש, וחייבים לעדכן את החברה בתוצאות רלוונטיות. ואז כאשר המידע יגיע ממדדים ספציפיים ניתן יהיה לשכתב את החוזה או להכניס תיקונים נדרשים להצלחה של עסקת מיקור חוץ.

תוכנית לבקרה ופיקוח בחוזי מיקור חוץ

ניהול הבקרה של עסקאות מיקור חוץ זה לא משהו שכל ארגון מתמקד בו. בדרך כלל יש כל כך הרבה שריפות תפעוליות לכבות שלעיתים לא נשאר זמן לתהליכי ניהול ובקרה. תתארו לעצמכם אבל מה היה קורה אם לעולם לא היינו בודקים את הצוות ה-IT הפנימי: הם היו יכולים להפוך לחסרי עניין ומוטיבציה, והגרוע מכל, אתם עלולים לא לדעת מה הם באמת עושים. הסכמי מיקור חוץ אינם שונים מזה.

קיימים לכל הפחות שני צדדים לכל הסכם מיקור חוץ, והכול חייב להיות מבוקר (גם מבחינה חשבונאית) – בדרך כלל בנפרד ודרכים קצת שונות, אבל יש ביקורת אשר מערבת את שני הצדדים גם יחד. מנקודת המבט של הלקוח, התמקדות הטבעית בספק השירותים הנה רצון לדעת האם השימוש בכספו נעשה בדיוק בדרך המצופה. תהליכים ואנשים של הלקוח חייבים להיות מבוקרים גם כן על מנת לוודא שארגון עושה את חלקו בניהול עלויות וגורם להצלחת ההסכם. ביקורת הדו-צדדית מסתכלת על שני הצדדים באופן שווה ומתמקדת ב- compliance.

בביקורות מסוג זה מוצאים בדרך כלל ששני הצדדים אינם עומדים בהסכם (מבחינת התנאים של חוזה, לוחות זמנים, מסמכים משפטיים אחרים). ולכן, אף על פי שבדרך כלל מקובל לבדוק רק את העמידה של ספק השירותים בהסכם, חייבים להבין שכל הצדדים בעסקת מיקור חוץ מחויבים למלא את ההסכם. זאת אומרת שני הצדדים חייבים לדבוק במילוי הסכמים.

הדרך הטובה ביותר הנה לתכנן בקרה ופיקוח בזמן של כתיבת הסכמים. מקום טוב להתחיל - לקחת את הטיוטה של החוזה ולעבור על כל סעיף כדי לקבוע איך ניתן לעקוב אחרי המילוי של סעיף זה. חשוב לעשות רשימה של כל השירותים המסופקים ואז לזהות את הדברים הבאים:

  • באמצעות איזו טכנולוגיה ניתן לבקר את הספקת השירות הספציפי (מדגמים, ראיונות, סקרים, ביקורת אתר ועוד)
  • באיזו תדירות כדאי לבצע את הבקרה (אחת לשבוע, אחת לשנה, קרוב לסוף החוזה, וכ"ד)
  • איזה דו"ח יופץ ולמי
  • איזה משאבים יהיו מעורבים בתהליך הביקורת (לקוח, ספק שירותים, יועצים חיצוניים)
  • מה יידרש לצוות הביקורת (רשומות, מסמכים, גישה לצוות עובדים ולמנהלים, גישה לאתר)

הסוגים של התחייבויות של שני הצדדים על מנת להצליח בתהליך של בקרה ופיקוח:

  • התחייבות של כל צד לספק דוחות מסוימים עבור תקופות מוגדרות
  • התחייבות לספק דוחות לפי דרישה
  • התחייבות לסייע במתן הנתונים
  • התחייבות לתקן ממצאים של ביקורת

לא ניתן להשלים את תוכנית הבקרה ללא משאבים נכונים. כאשר מבצעים בקרה פיננסית, צוות הטכני ללא רקע פיננסי סביר להניח שלא יגיע לתוצאות ויעילות של מישהו בעל מיומנות פיננסית. באופן דומה, איש פיננסי שבוחן compliance לא יצליח במשימה טוב כמו מומחה טכנולוגי. נדרשים בעלי מקצוע שונים לתוכנית הבקרה וכתוצאה מכך חייבים להיעזר במשאבים שונים.

כשלון הבקרה קורה בדרך כלל בעקבות תכנון קלוקל – ארגון לא תכנן ולא הקצה את הזמן ואת המשאבים הדרושים ולכן, לעיתים עושה בקרות לחלק ה-ad hoc של מסגרת ניהולית של החוזה.

Reducing Help Desk Costs

IT service and support organizations (ITSSOs) can represent up to 10% of an IT organization's (ITO) operating budget. Such costs will continue to rise in organizations that do not deploy cost management practices. IT Organizations that do not manage operating costs efficiently will likely find themselves outsourced. True cost reductions are attained only if staff is decreased, through outsourcer's economics of scale, especially in more mature process areas like the service desk. Thus, organizations must "manage" operating costs to remain flat over time.

מענה לצרכי SMB עם שירותים מנוהלים

עסקים קטנים ובינוניים (SMB) מחפשים דרכים להפחית עלויות, להגדיל זריזות וגמישות (Agility) ולמקד את משאביהם במיומנויות ליבה. לעתים קרובות אין להם זמן או תקציב לתמיכה יעילה בסביבות ה- IT המורכבות של ימינו.
שירותי IT מנוהלים (Managed IT Services), בהם ספק לוקח את האחריות לחלק או לכל משימות הטכנולוגיה של הלקוח, זוכים לפופולאריות גוברת.

שירותים מנוהלים מספקים יתרונות משמעותיים ללקוחות SMB, כולל עלויות ניתנות לחיזוי, אמינות וזמינות מוגברות, רמות גבוהות יותר של שירות, ועלויות נמוכות יותר.
התוצאות גם מראות שארגוני SMB המשתמשים כיום בשירותים מנוהלים, הנם פחות מודאגים מפעילויות רוטיניות יום-יומיות, ויותר ממוקדים בפרודוקטיביות, Agility, וצמיחה אסטרטגית.

גופי SMB, המוכנים לאמץ שירותים מנוהלים, צריכים לחבור עם ספקי מיקור חוץ המסוגלים לספק אוטומציית IT מקיפה ורבת עוצמה, אשר תאפשר להם למכן משימות ניהול IT רוטיניות, ולהקדיש יותר משאבים לפעולותיהם העסקיות המהותיות.

אותם לחצים תחרותיים ודאגות תפעוליות
ארגוני SMB ניצבים בפני אותם לחצים תחרותיים ודאגות תפעוליות כמו ארגונים גדולים. הם חייבים להישאר בראש החבורה על ידי בידול ההיצע שלהם, אך גם הם תמיד מודאגים מהצורך להפחית עלויות. חברות קטנות יותר יכולות להיות גמישות ומגיבות ללקוחות, אך ורק מפני שאנשיהן עובדים יותר קשה וחובשים כובעים רבים. אין זה בלתי רגיל שיזם עסוק אחד מטפל במכירות, שירות לקוחות, ניהול פרויקטים ופיתוח עסקי בו-זמנית.

יזמים עסוקים אלה מסתמכים על טכנולוגיה להקלה על התקשורת, משימות וניהול עסקי שלהם, והמערכות בהן הם משתמשים חייבות להיות ורסטיליות ואמינות.
גופי SMB יכולים להצליח כאשר הם עונים לצורך מיוחד או פועלים היטב בנישה ייחודית, אך לעתים קרובות הם מבזבזים משאבים משמעותיים על פעולות יום-יומיות שגרתיות. לארגונים גדולים יש מחלקות IT ותפעול, טכנאים זמינים, נציגי מרכז השירות, ומערכת תמיכה נרחבת עבור משתמשי קצה. ארגוני SMB אינם יכולים להקצות צוות מקיף כזה. מנהל הרשת עשוי להיות אחראי על איתור תקלות אצל משתמשי קצה ולנהל אבטחת שרתים, והחברה עשויה להסתמך על reseller או משלב מערכות עבור מוצרי טכנולוגיה ותשלום לפי אירוע לתמיכה באתר.

משימות ניהול מערכת IT נפוצות
מרבית החברות מבצעות משימות אנטי וירוס וגיבוי, מה שמצביע על החשיבות של אבטחה, המשכיות עסקית ומניעת אובדן נתונים – אפילו בארגונים הקטנים יותר.
תמיכת מרכז השירות ותמיכה טכנית, טלאי Windows, ניהול מרחוק וניטור, קיבלו כולם ציון בסביבות ה- 70% בסקר שנערך לאחרונה בנושא, מה שמצביע על כך שלמרבית החברות יש צוות ייעודי עבור ניהול רשת רוטיני. יש לציין כי פעילויות אלה יכולות לגזול זמן ולהיות עתירות עבודה, ומרבית חברות השירותים המנוהלים מציעות אותן כחלק של הסכם שירות כולל.


תוצאות חיוביות עבור לקוחות מיקור חוץ
בין החברות השוקלות שירותים מנוהלים, כמעט 80% מהמשיבות בסקר אמרו כי הן מודאגות במידה רבה או במידה כלשהי. בין החברות שכבר אימצו שירותים מנוהלים, מספר זה יורד ל- 53%.
במילים אחרות, כאשר SMB חובר עם ספק שירותים מנוהלים, הוא פחות מודאג מיכולות המערכת והמוכנות העסקית.
ספק השירותים המנוהלים לוקח על עצמו את משימות הניהול היום-יומיות, ומבטיח כי תשתית הלקוח תפעל באופן חלק וביעילות, ובכך מפיג פחדים מעומס יתר על IT.
למעשה, הסקר מצא שארגוני SMB המשתמשים בשירותים מנוהלים צפויים לדווח פי שניים לעומת ארגונים אחרים, כי האיכות הכוללת של סביבת מערכותיהם עולה על הציפיות

סיכום מפגש – שולחן עגול בנושא:Web 2.0 בארגונים

מבוא:
במפגש נכחו ארגוני משתמשים מתעשיות שונות. נציגי הארגונים היו: מנהלי אתר האינטרנט, מנהלי תשתיות, ראשי צוות פיתוח, ארכיטקטי ידע ועוד. מטרת הדיון הייתה להעלות נושאים, אשר רוב ארגוני ה-IT מתמודדים עמם כיום במסגרת הכנסת רכיבים של Web 2.0 באתרים חיצוניים ושימוש פנים ארגוני בתפיסות ובכלים של Web 2.0; לחלוק את הניסיון הקיים בתחום זה; וכן לבחון את בשלות הכלים והרעיונות הקיימים.
נקודות שעלו בדיון:
יישומי Web 2.0 לאתרים חיצוניים, שרות עצמי, Wikis, RSS, קהילות וירטואליות, Mashup, Blogs, ספקים מומלצים, יישומי Web 2.0 פנים ארגוניים, יישומים פנימיים אחרים (לאו דווקא באוריינטצית Web 2.0)

רכש וניהול כוח אדם בארגונים

במפגש נכחו ארגוני משתמשים מתעשיות שונות. נציגי הארגונים היו: מנהלי מערכות מידע, מנהלי כספים, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי רכש ועוד. מטרת הדיון הייתה להעלות נושאים, אשר רוב ארגוני ה-IT מתמודדים עמם כיום במסגרת הרכש והניהול של כ"א חיצוני, כגון: יחס בין עובדי ה-IT הקבועים לבין החיצוניים, עדכוני שכר, ומגמות בתחום; לחלוק את הניסיון הקיים בתחום זה; וללמוד מ-best practices של ארגונים אחרים.
מהמפגש עלה שהיחס בין עובדי ה-IT הקבועים לבין אלה החיצוניים משתנה מאוד בין ארגון לארגון ובין תעשיה לתעשייה.

סיכום מפגש – שולחן עגול בנושא Office of the CIO - Project and Portfolio management

מבוא:
במפגש נכחו נציגי ארגוני משתמשים מסקטורים שונים. בין הנציגים היו: מנהלי מערכות מידע ,מנהלי מחלקות Office of the CIO/PMO, מנהלי מחלקות תכנון ובקרה, מנהלי אגף פיתוח ויישומים ארגוניים, ועוד.
מטרת הדיון: (1) לשמוע מהמשתתפים, מהן ה- best practices לניהול הפורטפוליו הארגוני, להקמה ואחראיות של גוף ה-PMO; (2) לחלוק את הניסיון הקיים בתחום זה; (3) לבחון את בשלות הכלים הקיימים.
הנקודות העיקריות שעלו מן הדיון:
מטרת הגוף ה-PMO/Office of the CIO, מצב קיים אצל ארגונים אשר הטמיעו את התפיסה לניהול פורטפוליו, מצב קיים אצל ארגונים בתחילתו של תהליך לניהול הפורטפוליו, האם מדובר ב-ERP ל- IT?, תוכניות לעתיד של ארגונים ישראליים בתחום, מכשולים והמלצות להטמעה מוצלחת בארגון, שאלות ותשובות שהועלו במפגש.

סיכום מפגש – שולחן עגול בנושא Office of the CIO

כנסו לסיכום שולחן עגול בנושא: "Office of the CIO"

במפגש נכחו ארגוני משתמשים מתעשיות שונות. נציגי הארגונים היו: מנהלי מחלקות Office of the CIO/PMO, מנהלי מערכות מידע, אגף פיתוח, יישומים ארגוניים, ועוד. מטרת הדיון הייתה להעלות נושאים, אשר רב ארגני ה-IT מתמודדים עמם
כיום במסגרת ניהול ה-IT; לחלוק את הניסיון הקיים בתחום זה; וכן לבחון את בשלות הכלים הקיימים

נושאים שעלו במפגש: IT Governance, ניהול פורטפוליו, ניהול דרישות, ניהול משאבים, כלים ועוד

Project and Portfolio Management

כנסו לסיכום מפגש בנושא "Project and Portfolio Management"
נקודות מרכזיות שעלו בדיון:
משתתפים : בדיון השתתפו מנמ"רים, מנהלי PMO, ומנהלי פרויקטים בארגונים מסקטורים שונים.
מסך כל הדברים שעלו בדיון מתברר שתפקיד משרד ה- PMO (Project Management Office) בארגונים השונים עדיין לא מגובש ולכן הוא עדיין עובר שינויים רבים. כיום, התפקידים של המשרד לניהול פרויקטים בארגונים מותאם לדרישות הארגון,כל ארגון וצרכיו. יתר על כן צרכים אילו משתנים בזמן. משרד פרוייקטים טוב צריכה שתהיה לו הגמישות המספקת לעדכן את הגדרת התפקיד שלו בהתאם לשינויים המתרחשים סביבו בארגון ומחוצה לו.

מטרת הדיון : הייתה לשמוע מהמשתתפים best practices לניהול הפורטפוליו הארגוני, ובעיקר לענות על השאלות,היכן ממוקם משרד ה- PMO ? מהי האחריות של משרד ה- PMO ? כיצד מתבצע התכנון ותעדוף של ההשקעות ב- IT? האם יש כללי אצבע לחלוקת התקציב בין פרוייקטים ? איך מתבצע ייזום של פרוייקט בתיק ההשקעה ? האם מתבצע מעקב ביצוע של פרויקטים ? ולסיום, מהם הכלים אשר בשימוש ה- PMO?

כללי "עשה ואל תעשה" בדרך להטמעה מושכלת של ITIL בארגון

נושא ה-ITIL חדש יחסית בישראל. אין עדיין ארגון מקומי, שביצע הטמעת ITIL מלאה, והעיניים נשואות לרוב לחו"ל, על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים. יחד עם זאת, בשנה האחרונה ישנה בהחלט התעוררות בשוק המקומי, ונראה שמרבית הארגונים בוחנים את האפשרויות העומדות בפניהם. לפיכך, להלן מספר "כללי אצבע" ליישום נכון.

  • ראשית, חשוב לזכור ש-ITIL הינה גישה המאגדת המלצות להטמעת תהליכים נכונים, והיא מקיפה את כל תחומי ה-ITלפיכך, פרויקט ההטמעה מורכב מאוד מטבעו - ובהחלט לא זול. מעבר לעלות הפרוייקט עצמו, הניסיון מלמד כי בחודשים או בשנים הראשונות שורת ההוצאות אף עשויה לגדול ולא לקטון. את החיסכון הכספי פוגשים רק בטווח הארוך, וכדאי לקחת זאת בחשבון מראש.
  • בשל המורכבות הרבה, מומלץ להטמיע ITIL שלב אחר שלב - להתחיל מנקודות החולשה, ולטפל בתהליך אחר תהליך. ניסיון להטמעה מלאה, בו זמנית, נידון לכישלון. כמו כן, חשוב למצוא תהליכי ITIL אשר משיקים אחד לשני בארגון שלכם. כך הקשר ביניהם מתחזק, ובנוסף ההטמעה קלה יותר. למשל, ה-ITIL כוללת המלצות בתחומי ניהול בעיות וניהול אירועים. אלו נושאים הקשורים אחד לשני ולרוב כדאי להטמיע אותם יחדיו.
  • מעבר לכך, מתבקשת אוטומציה של תהליכי ההטמעה. יותר ויותר ספקי פתרונות, ובעיקר השחקנים הגדולים, מציעים כלים מבוססי תהליכי ITIL, והטמעה מוצלחת תעשה שימוש מרבי בפתרונות הללו. אגב, בארגונים רבים כבר פועלים כלים תומכי ITIL, גם אם הארגון לא הטמיע ITIL בצורה מסודרת.
  • נושא חשוב אחר, שזוכה לאחרונה לתהודה רבה, הינו הטמעת מסד נתוני ניהול תצורה (CMDB). למעשה, מדובר בליבת המתודולוגיה: מסד נתונים מרכזי, המרכז את כל המידע אודות נכסי הארגון, תהליכים ארגוניים, תצורות, היסטוריית תקלות, חוזים וכן הלאה. קיומו של CMDB מקל מאוד על יישום ITIL בארגון, וזהו מהצעדים הראשונים שיש לתת עליו את הדעת.
  • וכמובן, אסור לשכוח את הפן האנושי, אשר מתקשה לרוב לקבל שינויים מסדר גודל כזה. כאן ישנן שתי המלצות: האחת, לשים דגש על חינוך העובדים, ביצוע הדרכות מקיפות והכנסת הטרמינולוגיה החדשה לארגון; ומתן גיבוי מגבוה לפרויקט ההטמעה, כך שיהיה ברור לכל החברה, שמדובר ביעד מרכזי וכולם מגוייסים לטובתו.
    בהמשך לכך, יש למנות מנהל פרויקט, שיהווה גורם מקשר בין ההנהלה לבין אנשי התשתיות, ישמור על לוח הזמנים, יוודא כי הטיפול מתמקד רק בתהליכים הקריטיים ולא "מתפזר" וכן הלאה.
  • לסיכום, אזכיר נקודה מעניינת, אשר עוסקת בסוגיה העתיקה של הביצה והתרנגולת. ארגונים רבים בישראל לוקים בתהליך מאוד חשוב - ניהול שינויים. הליקוי בניהול השינויים, תורם להחלטה להטמיע ITIL. מצד שני, ניהול השינויים הלקוי הינו גורם עיקרי לכישלון הטמעות ITIL. כלומר, הצורך העיקרי הופך באופן פרדוקסלי לסיבת הכישלון.