תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud Computing

התחומי האפליקציות שיותר "תפסו" במודל SaaS וסביר שיהיו נפוצים יותר ויותר במודל Cloud הנם:

  • HR – תחום בו ניתן להוציא די הרבה דברים ל cloud (מסיבות שיפורטו בהמשך). ישנם כל מיני תהליכים בתוך עולם התוכן של ניהול משאבי אנוש שכיום הולכים ותופסים תאוצה במודל ה Cloud – לדוגמה, ניהול תמריצי עובדים (כאן כבר כיום מובילי התחום הנם ספקי on demand), תחום גיוס עובדים ובמיוחד גיוס עובדים באינטרנט e-recruitment.
  • תחומים בהם ישנם גוף חיצוני שיושב בתפר בין כמה ארגונים שמספק שירותי "מסלקה". לדוגמה, תחום ניהול נסיעות עובדים – Travel management שמחובר לסוכנויות שונות ולמערכות הזמנות של חברות תעופה.
  • CRM (תהליכים ספציפיים בתוך CRM כגון מעקב אחר לידים/ניהול פניות במוקד, ובדר"כ לא CRM כלל ארגוני).
  • תיבות דואר ב cloud של עובדים הנו תחום שגם כן צפוי לתפוס תאוצה, שכן עלויות תחזוקת דואר בתוך ארגון גבוהות (באופן לא פרופורציונאלי לערך הניתן).

    תחומים נוספים המועמדים הטבעיים למודל Cloud Computing הם תחומים אשר לא תומכים בליבה העסקית של הארגון. מדובר בתוכנות תומכות בתהליכים הפנימיים של IT, דוגמת תוכנות לניהול פרויקטים או תוכנה למרכזי שירות (Help Desk)

    לסיכום, תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud הנם:
  • תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי, שחי בדרך כלל בפני עצמו. בתוך כך, לדוגמה, מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד אותה מתחומים אחרים בארגון, לעומת HR שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות נגיעה למערכות אחרות
  • תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות: לקוחות/ספקים/עובדים מבוזרים. בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה WEBית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות WAN וכד')
    בשלב ראשון צפוי כי האפליקציות הנפוצות יותר ב Cloud יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים עוטפים/אדמיניסטרטיביים יותר

גם אתם יכולים!

ב-4 לנובמבר היינו עדים לזכייה הסוחפת של ברק אובמה בנשיאות ארה"ב. מי התרגש מהזכייה ומי קיבל אותה בחשש, אך אין ספק, כי כולנו הופתענו מהכוח שצבר המתמודד, האנונימי יחסית בתחילת המרוץ, בפרק זמן מצומצם. הרבה נכתב על הקמפיין המוצלח שניהל אובמה באינטרנט: על השימוש החכם שעשה ברשתות חברתיות, דוגמת MySpace, Facebook, Twitter, על מאות סרטוני הסברה מטעם המטה ועוד אלפים מטעם התומכים הנלהבים ב-YouTube, ועל מיליוני דולרים אותם גייס בעזרת האתר שלו MyBarackObama.com, אשר נבנה בעזרת Blue State Digital.

ללא כל קשר האם אתם רצים לרשות הממשלה, עיר או ועד הבית, או אם רק בחרתם לקדם רעיון, מוצר או שירות מסוים - אתר Blue State Digital http://www.bluestatedigital.com/
מציע לכם שיתוף מלא בבניית האסטרטגיה, מגוון של כלים מקוונים וכן תכנון ופיתוח של אתר אינטרנט ממוקד תוצאות. אין מדובר בעוד אתר מידע ובידור, אלא באתר שיעודד את הגולשים לנקוט בפעילויות קונקרטיות לטובת רעיון או ארגון, אותו בחרתם לקדם. שרות זה איננו מסתיים עם עליית האתר לאוויר, אלא ממשיך בתחזוקת האתר בשוטף, במיוחד אם משאבי ארגונכם מוגבלים, בשמירה על האתר חי ומעודכן, תוך כדי אינטראקציה מלאה עם הגולשים/בוחרים.

מבחינה טכנולוגית Blue State Digital מציע למשתמשים אפליקציות מקוונות רבות מותאמות אישית עבור מתמודדים פוליטיים וארגונים ללא מטרות רווח:
  • אפליקציות לניהול תוכן ובסיס לקוחות/ בוחרים באתר.
  • כלים חברתיים המעניקים לגולשים תחושה של קהילה וירטואלית אחת וקול אמיתי דרך יצירת קבוצות עניין
  • כלים לקביעה וניהול מפגשים יזומים, שיתוף קבצים, תמונות ורעיונות.
  • מערכת לניהול רשימות תפוצה גדולות כקטנות בצורה נוחה ובטוחה לארגון ולמשתמש.
  • כלי תעמולה המאפשרים לתומכים לנקוט בפעילויות אקטיביות שונות: יצירת קמפיינים, גיוס בוחרים נוספים, חתימה על עצומות.
  • כלי לגיוס כספים עם אינטגרציה מלאה לבסיס הנתונים של הבוחרים המאפשר להשתמש בפרטי התורמים בעתיד.

אתר האינטרנט, התוכנות המקוונות ובסיס הלקוחות מאוחסנים בשרתי BSD, כאשר השירות כולל תמיכה מסביב לשעון. אירוח אפליקציות איננו רעיון חדש, כמו כל שאר השירותים המתוארים לעיל. השילוב של תפיסות חברתיות, כלי web 2.0 ואירוח אפליקציות - הוא זה, שבסופו של דבר, מספק פלטפורמה יעילה להקמת אתר מתקדם ונוח לשימוש עבור קהילות אינטראקטיביות.


בתחילת המרוץ לרשות המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון, הובילה על פני המועמד, הפחות מוכר דאז, בכל הסקרים, כאשר ידה על העליונה גם בגיוס הכספים, אשר נעשה בדרך הרגילה, כלומר המחאות מתומכים עמידים והסתכם בסופו של דבר, בסכום של 221M$. דרך פנייה ישירה לבוחרים, באמצעות הרשת, הצליח ברק אובמה לחדור לתודעה הציבורית, בזמן קצר יחסית, ואף לצמצם פערים בכל הנוגע לאיסוף תרומות. בעזרת האתר ניצל אובמה יתרונות מקוונים של זנב הארוך ושבר את שיא של גיוס הכספים בזכות עשרות מיליוני תרומות צנועות (פחות מ-100$ בממוצע), אשר הגיעו לסכום של $639M.

סיכום מנהלים של מפגש IT Asset Management

מפגש זה עסק בניהול, ניטור ובקרה של נכסי ה-IT: חומרה ותוכנה, ניהול רישיונות, ותנאי חוזים.
רוב משתתפי הדיון היו מנהלי מחלקת תשתיות, מנהלי לוגיסטיקה ורכש, מנהלי מח' תמיכה ושירות ממגוון סקטורים – טלקום, שירותים פיננסיים, ציבורי, תעשיה, ובריאות.
אחד הדברים שבלט בדיון היה השונות הגבוהה בין הארגונים במידת הטיפול בנכסי IT. ישנם ארגונים שנמצאים במצב בו ישנה תמונה טובה של ניהול הנכסים – איזה חומרות ותוכנות מותקנות, תוך קישור מידע זה למערכות ERP (מלאי, רכש) ולמערכות Service Desk. לעומת זאת, ישנם ארגונים ללא ידע ממשי לגבי מצאי חומרה תוכנה.

ניהול נכסי IT חייב לכלול קשר בין שלושה רכיבים מרכזיים:

1. מערכות ה- ERP בארגון הכוללות מידע על רכש ומלאי (כפי שמופיע בספרי החברה)
2. מערכות Asset האוספות מידע מהשטח לגבי מה מותקן בפועל.
3. מערכות Service Desk, אשר משמשות ככלי למתן שירות בארגון.

מערכות משיקות נוספות:
1. מערכות שליטה ובקרה שונות - זיהוי תקלות בזמן אמת
2. כלים ל- configuration management, בהם אנשי הסיסטם רושמים כל פרט לגבי השינויים הטכניים שמתבצעים בסביבה (לדוגמה שינויים ב- registry, גרסאות DLL, אחראי מערכת במקרה של תקלה וכד').
3. מערכות קונסול של אבטחת מידע

ישנם ארגונים, אשר משתמשים במוצרים\חבילות, אבל אותם ארגונים שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר מבחינת ניהול נכסים משתמשים לעיתים בכלים\scripts, אשר פותחו בארגון. גם לארגונים שהגיעו לרמה טובה יחסית של ניהול נכסי ה- IT ישנם אתגרים לא פשוטים. הארגונים מזהים אילו תוכנות מותקנות במחשבים (ומשייכים אותם למלאי הארגוני), אולם מידת השימוש האמיתית (כמה פעמים משתמשים בתוכנה באמת ולא רק פותחים אותה ומשאירים אותה ללא שימוש), וסוג השימוש (האם פתיחת התוכנה לצורך ביצוע שינויים או רק לצורך read-only) הנם בעיתיים. ארגונים אלו שוקלים גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון RFID, בעיקר לסביבת ה- data center.

כל הארגונים ציינו כי תפעול נכסי ה-IT מחייב תמיד טיפול ידני. לא ניתן לזהות את כל סוגי הציוד (טלפוניה, מסכים, וכד') וגם זיהוי תוכנות, למרות שבונים קטלוג תוכנות ומאפייני זיהוי של התוכנות, אינו שלם. לכן, גם ספירת מלאי ידנית וגם התאמות ידניות של הספירה. בד"כ על החומרה מצמידים ברקוד אשר מקל על מלאכת הספירה.

סוגיה מרכזית נוספת, אשר עלתה היא סיבוכיות התחום של רישיונות תוכנה. הן מבחינת רישום במערכות הארגון והן מבחינת המעקב על השימוש בפועל:
  • רישיונות לפיתוח או הדרכה למול רישיונות לייצור
  • רישיונות לייצור למול רישיונות ל- DRP
  • תוכנות שנמצאות בניסוי
  • רישיונות שנתקבלו כ- בונוס (ב- ERP רשום העסקה התבצעה של 10 רישיונות, אבל הספק העניק 3 רישיונות בונוס נוספים).
  • Site License לחלק מהארגון
  • רישיונות זמניים (לצורך פרויקט ספציפי)
    ארגונים משקיעים מאמצים רבים לשיפור מתמיד בתחומים אלו הן בגלל הצורך להורדת עלויות, והן הצורך למעקב אחרי שימוש, בכדי שלא יהיה שימוש מעבר לכמות שנרכשה על ידי הארגון, ולעיתים ספציפית בגלל רגולציות, כגון SOX. ככל שישנם נהלים סדורים יותר וקשיחים (למשתמש סופי אין היכולת להתקין תוכנה או חומרה – רק באמצעות תהליך מוסדר) משימת ניהול המצאי קלה יותר.

At Your Service

By Stuti Das
Software as a service has presented an attractive alternative to the On Premise model, bringing in low cost of installation and less time to market.

As one of the hottest buzzwords in the business over the last couple of years, Software as a Service (SaaS) has transformed the manner in which vendors conduct their business and enterprises use software. Easy to use, quick to deploy, and limited upfront investment coupled with reduced software managementresponsibilitymake SaaS a desirable alternative to the On Premise model.

Simply put, SaaS is a term used to describe a software application delivery model which sees a software vendor host applications over the Internet and deliver those applications to the customer for a recurring license fee.
But what makes SaaS truly different from the On Premise model is that no hardware or software needs tobe purchased, implemented, maintained, or upgraded. The organization simply needs to use an Internet browser to plug‐in. And since there is no software to install, time‐to‐benefit is accelerated.
For instance, the free email systems offered on the Internet like Hotmail or Gmail meet the basic criteria of a SaaS application. A vendor (Google, Yahoo! etc) hosts all programs, logic, and data in a central location and provides end‐users access to this data and software that runs, and is used, over the Web.

The key benefit of SaaS is the lower upfront cost, which results in lower entry barriers for customerslooking to acquire software applications. Moreover, customers do not have to fret about maintenance and upgradation since they are taken care of by the vendor, enabling them to focus on business processes and cut down on the size of their IT team. Another advantage of SaaS is the plug‐and‐play nature, thereby reducing time to deploy and in turn reduce the time to market.

SaaS can be divided into two main categories:
first is the line of business services that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.that refers to business solutions offered to companies and sold or made available on a subscription basis. Applications covered under this category include business processes like supply‐chain management programs, customer relations applications and others. The other category is the customer‐oriented services offered to the general public either on a subscription basis or free but is supported by advertising.

The SaaS Indian Market

Data from Springboard Research shows that noise around SaaS in India is more than just hype. According to Springboard, even though the Indian SaaS market currently constitutes a small percentage of the Apac SaaS market, it is one of the fastest growing markets in the region. Pegged at Rs 110 crore in 2007, the market is expected to have a CAGR of 76% from 2007‐2011What is significant is that by 2011, the Indian SaaS market is pegged to reach Rs 1,050 crore.

Springboard further estimates that local ISVs and small players have captured 54% of the Apac SaaS market during 2006‐07, with the remaining market dominated by established players like
Webex and Salesforce. However, local vendors are expected to play a bigger role in the growth of the market since most of these local vendors are the preferred choice of SMBs. Until now
considered to be the Holy Grail for software vendors, SaaS is a viable alternative for Indian SMBs who could not deploy expensive software applications due to high maintenance, upfront, and upgradation costs. The SaaS model has democratized the local
SaaS vendors and ISVs, putting them at par with the larger vendors in terms of reach and access to customers.
With more and more Indian companies going global, SaaS will see an uptake in adoption. Simply because for any company in the expansion mode, it is much easier to roll out an On Demand model for every new center, rather than do costly rollouts at each location, and then integrate them into a single system.

Driving SaaS adoption:

• SMBs: Adoption by manufacturing companies, as they are working with customers, global suppliers and for streamlining their internal processes, they are looking toward the host‐it model
• Trading Community: Includes distributors and wholesalers. On Demand CRM solution will enable them to keep a tab on the stock movement in the store
• Professional Services: Includes doctors, lawyers, CAs, etc. Wherever there is high end knowledge services involved, On Demand is popular because most professionals are tech savvy and yet do not want to maintain a large IT setup
• IT/BPO: Being tech savvy they do not want to spend on upgradation of software every 2‐3 years
• Real Estate & Construction: An upcoming vertical, one is seeing a lot of demand for ERP application

Understanding Trends

Issues around control, integration, security and limited application are downsides that need to be considered before a company turns to this increasingly popular software‐buying model.
Perhaps sensing the data security and confidentiality issues, Oracle has come out with three unique SaaS models. The first model is the Shared Pods wherein a customer shares the network (like in any othermodel); the second is the Private Pods, where a customer apprehensive of sharing confi dential data on a shared network uses an exclusive network albeit in a host‐it service; and the third is the @customer model in which an On Demand network hosted in its own premise is used by the customer.
The other important trend is the change in the software industry and IT infrastructure. Odds like poor Internet connectivity and network are a thing of the past even in tier‐2 and ‐3 cities. And with this challenge resolved, SaaS will probably see an uptake soon.

Popular Applications
On the applications front, On Demand ERP will see an uptake in demand fuelled by large enterprise as well as SMBs. Since most large enterprise use point solutions that are not integrated centrally, in order to integrate them, the enterprise will have to use the host‐it model. Meanwhile, the SMB sector, which has not had any core application so far, would also deploy On Demand ERP.
In the next 2‐3 years, one will see demand for applications like CRM, security applications, collaboration, and human resource management tools going up in large‐scale enterprises. The arrival of social CRM application from Oracle is interesting. Based on the Web 2.0 technology, users can log onto the application without logging into the application. The other option is accessing other applications like Google via the social CRM application. This implies embedding the social CRM application with other
applications. Of late, contact center solutions have also picked up. Offered by telecom players like Tata Communications, the market for these solutions though is still very niche and limited. The reason being that most contact centers have already invested heavily in On Premise model, and, therefore, are unlikely to shift.

The other applications gradually finding audience include project management tools (popular in the government sector for e‐commerce platform); email management tools (since most companies outsource their email requirements owing to compliance and security issues); On Demand collaboration tools (to be used in online marketing and conducting Web seminars); infrastructure support and management; HR related services (employees filling up travel and reimbursements online).

Embracing SaaS:

Company CRM Solution Implemented
Zydus Cadila - SAP CRM on demand solution
Cambridge Solutions - Salesforce.com CRM system
Aditi Technology - Salesforce.com CRM system
Idea Designs - CRM 24x7 CRM system
TVS Tread - CRM 24x7 CRM system
Parsec Interact - Salesforce.com CRM system
Dell - Salesforce.com CRM system
Oracle - Salesforce.com CRM system
Citrix - Salesforce.com CRM system


Road Ahead

Most industry players agree that the market for packaged software is on the decline and with this the need to upgrade ones systems every two years will also be done away with. And all this has happened because SaaS has presented a viable alternative to the On Premise model, and with low cost of installation, the time‐to‐market has also been reduced significantly.

Concerns about data security (as it is hosted on a shared network) are being resolved and more customers are beginning to trust the vendor resulting in more growth for the SaaS market in India.
In India, one will see action in the SaaS market from established players like Oracle, who is aggressively wooing the space. With established players looking to build on mind share by creating awareness about SaaS, the local players too stand to benefit from it. Almost all major players are looking to establish direct presence in the Indian market. Most SaaS selling in the Apac region is done directly by vendors without the active support of channel partners. But with post‐sales equally important when it comes to addressing customer issues in integrating and utilizing the application fully, it is imperative that SaaS vendors leverage channel players to scale to next level of growth.

The IT Service Indian Market Outlook

I would like to share with you a few articles I found recently about IT service Indian outsourcing market:
By Shyamanuja Das
The IT services exports industry has entered FY 09 amidst some good news and some bad. While Q1 performance has been in line with expectations, thanks partially to the rupee falling against the dollar (yes, this will continue to remain one of the top influencers of IT companies fortune), the forecast for Q2 traditionally a strong quarter remains cautious. While, Wipro and Satyam have issued cautious guidance, Infosys says that the survey among its customers shows a better fortune in Q2 (October to March). Satyam also has a similar guidance.
On the other hand, TPI, the sourcing advisory firm that tracks outsourcing deals globally, says that 246 outsourcing contracts worth $25.6 bn were awarded only in the Q2 quarter. Between January to June, the firm says, the highest number of contracts were awarded in FY 08 in the last ten years.
The firm says that in the next two quarters (corresponding to Q2 and Q3 for Indian firms), the momentum will continue. TPI also says that the EMEA region is witnessing the maximum growth in outsourcing contracts.
This is good news. So is the falling rupee.
But the worries remain about the American market. Many remember the 2004 anti‐offshoring slogans of John Kerry. The presidential elections are back and democratic candidate Barack Obama is the front runner, unlike John Kerry in 2004. Obama has so far remained less scathing in his remarks against outsourcing but has expressed many a times that he would like to save American jobs, by offering incentives for creating jobs in America than creating anti‐offshoring legislation. Is this good news or bad? Unlike Kerry, who used jingoism, Obama argues his points cogently and many expect that he will do what he says. If he does offer incentives to create jobs in America, it will hit the bottomlines of all outsourcing firms. But much of whatever happens due to changed policies will happen after the end of FY 09. As far as elections are concerned, the anti‐offshoring issue is not so much in the limelight. But the US slowdown is a real fear. While many argue that it will result in offshoring activities being stepped up, many others are not too sure. The learning from the past shows that mature outsourcing projects are stepped up while new initiatives and smaller isolated experimentations suffer. This means there may be lesser new contracts while more contracts will come from existing customers. Even TPI data supports this.
It is fairly safe to conclude that slowdown will do to outsourcing what air does to fire or absence does to love: it extinguishes the small, it intensifies the large. Expect the existing customers to rule.

עולם מערכות המידע בישראל:מגמות קיימות ומגמות ל 2009

א"מ, תקשורת, ותשתיות
אבטחת מידע
8. IDM –IDENTITY MANAGEMENT
הטכנולוגיה בשלה, אולם ההטמעות מאוד מסובכות ומתארכות לא פעם במשך חודשים ארוכים. פרוייקט כזה הוא 20% טכנולוגיה ו 80% איפיון. מדובר בפרוייקט חוצה ארגון שדורש מחוייבות חזקה של הדרגים הגבוהים ביותר בארגון. בתקופה כמו המשבר הכלכלי הנוכחי ופיטורים צפויים של עובדים, מערכות כאלה יכולות לעשות סדר בנושא ההרשאות והגישה למערכות קריטיות לארגון.

9. DLP-DATA LEAK/LOSS PREVENTION
תחום מאוד "חם" לאור המעבר מעולם של הגנה פריפריאלית להגנה מוטת נתונים (DATA CENTRIC SEC). חלק מהפתרונות אינם בשלים במיוחד לאור העובדה שמדובר על רכישות של חברות מובילות ומיזוגן לתוך סוויטות אבטחה גדולות יותר. לתחום זה חלקים משלימים של הצפנה, ניהול זכויות יוצרים ועוד. בעקבות המצב הכלכלי הגלובלי, צפוי תחום זה לקבל דגש בשל הצורך בהגנת נכסי הארגון מעובדים שפוטרו ונותרו מתוסכלים.

10. NAC-NETWORK ACCESS CONTROL
תחום זה לא מוגדר הרבה פעמים כמו שצריך ע"י הארגונים עצמם (בעיקר איזה מענה הפיתרון אמור לתת). קיימים לא מעט POC וישנו מגוון דיי גדול של מוצרים בתחום. בשנה הבאה צפוייה פעילות ערה בתחום.

11. MSS-MANAGED SECURITY SERVICES
מגמה שעדיין לא הגיעה לארגוני האנטרפרייז בישראל. תחום שחלק מהאינטגרטורים מתכוונים לדחוף חזק בשנה הקרובה. להערכתי יהיה קשה מאוד לשכנע מנהלי אבטחת מידע להוציא את הטיפול באבטחת מידע לגורם חיצוני שינהל את זה מרחוק. התחום מפותח מאוד בחו"ל גם בארגוני ענק.

תקשורת

12. IPTEL
בתחום קיימת תנועה יציבה ממרכזיות מסורתיות למרכזיות IP. גם בשנה הקרובה לא צפוייה "התנפלות" על התחום אלא המשך של המגמה הקיימת. הסיבה לכך היא עלות המרכזיות החדשות (למרות שבטווח ארוך מדובר על חיסכון צפוי) וכן המצאות פתרונות בשטח ("מה שעובד טוב, למה להחליף?"). השידרוג ימוקד בארגונים שעושים שינויים מבניים פיסיים וקיימת אצלם מרכזיה שאין לה תמיכה.

13. UNIFIED COMMUNICATION
תחום זה נמצא בתחילת דרכו בארץ ומדובר בדור הבא של ההתקשרות הארגונית. בחלק מהארגונים קיימת הססנות לגבי הצורך העסקי שפיתרון זה נועד למלא. אומנם אין ספק שמדובר בכלי עבודה הכרחי בארגונים גלובליים ובעלי כ"א טכנולוגי, אולם בארגונים מקומיים אימוץ הטכנולוגיה ייקח עוד מספר שנים.

Green IT

14. סביבת חדר המחשב
בתחום הזה עיקר תשומת הלב מופנית לנושא תכנון וסידור חדר המחשב וכן לשיפור מערך מיזוג האוויר. הצעד הראשון צריך להיות ביצוע בדיקה מקצועית למצב החדר ובהמשך שימוש במתודולוגיות שונות לתכנון עתידי של החדר לאור השינויים התכופים בצרכים. בשנה הקרובה ימשיך נושא זה לעניין מאוד את מנהלי מערכות המידע, אך השנה הם מגיעים עם לא מעט ידע (לעומת שנה שעברה, שבה התחום עדיין לא היה מוכר מספיק). קיימות הרבה עבודות מחקר בחו"ל וישראל.

15. ציוד IT
רכש של שרתים יעילים אנרגטית יהפוך לסטנדרט החל בינואר 2009 (פרוייקט ENERGY STAR), כמו כן עולה מאוד המודעות של היצרנים לאספקת פתרונות שמאפשרים יעילות אנרגטית לצד ביצועים מצויינים. הם רואים בכך מנוע מכירתי ולכן צפוייה צמיחה מואצת בתחום בעיקר ב UPS, PDU, שרתים ופתרונות אחסון. בנושא אחסון –למרות שהנושא הסביבתי נדחף חזק מאוד –עלות האחסון היא עדיין המוטיבציה הגדולה אצל הלקוחות ולא עלות החשמל.

16. תחנות עבודה
קיימות שתי מגמות עיקריות בהיבט הסביבתי: מעבר לתחנות רזות (ארגון לא יעבור לתחנות רזות רק בגלל שזה ירוק) ושימוש בפתרונות לניהול אנרגיה ב PC (כיבוי של תחנות עבודה). גם כאן לא רואים בינתיים רכישה של מערכות לכיבוי והדלקת מחשבים רק בגלל שהן ירוקות. בדרך כלל מדובר בתוספת לשימוש הקיים במערכות אלה לעדכון, פצ'ים, אנטי וירוסים וכו'. היבט נוסף הוא חינוך ארגוני שיכול לחסוך הרבה מאוד כסף ללא עלות.

17. הדפסה
בשנה האחרונה עלתה מאוד המודעות אצל לקוחותינו לתחום ולצורך בהגדלת היעילות בניהול מערך ההדפסה. בשנה הבאה צפוייה המשך מגמת הקונסולידציה בתחום וצמצום מספר המדפסות בארגונים לצד העברת עוד אינטראקציות ארגוניות לרשת במקום לנייר. בין השאר ניתן למנות עבודה עם חתימות דיגיטליות, שימוש בטפסים אלקטרונים ועוד
תשתיות
18. Open source - שימוש בכלי open source באופן כללי (לא רק linux), כמו BPM, ETL.
כלי פיתוח שונים וכד'. – מגמה בתחילת הדרך
19. Cloud computing - בתחילת הדרך ולא בדיוק מתאים לכל הגורמים בגלל אבטחת cloud computing קונספט של מידע- אבל שווה לעקוב
20. תמחור תוכנות לפי CORE ולא לפי CPU - מומלץ לבנות מערך שיאפשר לדעת האם מותקנים CPU,
או יש שימוש ב-CORES וגם מומלץ להנחות את גורמי הרכש לביצוע רכש לפי CPU ולא לפי CORES

עולם מערכות המידע בישראל: מגמות קיימות ומגמות ל- 2009

ניהול ואפליקציות
‏‏‏Office of the CIO
1. PPM (Project and Portfolio mngt)/Demand mngt
ניהול דרישות ופורטפוליו ארגוני. פתרון התומך בתהליך בניית תוכנית עבודה, ומשלב בתוכו ניהול ובקרה תקציבית, ניהול והקצאת משאבים לפרויקטים מתוכננים, ניהול דרישות ותיעדופן, ניהול משימות ופרויקטים הרצים בארגון.
2. IT Asset mngt
פתרון לניהול נכסי IT (חומרה, תוכנה ורישיונות). כלים הנותנים לארגון מענה לניהול חסכוני ויעיל יותר לקראת תקופה של מיתון: איזה נכסים קיימים בארגון, היכן הם נמצאים, מי משתמש בהם, מתי צריך לחדש רישיונות ובאיזה תנאים חתם הארגון על החוזה הקודם מול ספקים.
3. טלפונים ניידים
העלאת עוד ועוד אפליקציות למובייל, כניסה של enterprises לתחום השירותים ללקוחותיהם דרך הטלפונים הניידים. יש לשים לב למשמעויות האבטחתיות של מגמה זו.
חבילות אפליקציה, ידע ו-BI
4. BI
מעבר לתחום ה BI הקלאסי, תחום ה BI האקטיבי (תובנות BI שמשפיעות על תהליכים יומיומיים כמו לדוגמה גילוי הונאות)
5 EPSS.
אלה כלים שמסייעים בהנחיית המשתמשים בזמן אמיתי. ניתן להשתמש בכלים אלה לצורך הדרכת המשתמשים באופן שוטף,
בדיקה מה המשתמש עושה ותיקון שלו אם צריך, וכן ניתן להשתמש בכלים אלה לצורך הנחיית תהליכים עסקיים אם
לצורכי רגולציה (לוודא שבפועל המשתמשים עובדים מול המערכות בצורה התואמת את דרישות הרגולציה) ואם לצרכים
עסקיים אחרים.
6. BPM
כלי מידול תהליכים עסקיים וניטור תהליכים (BPA). כלי אקטיב ציית תהליכים Human Oriented (כלומר בעיקר כלי Workflow)
7. ניהול ידע - מנועי חיפוש ארגוניים
מנועי חיפוש המהווים מעטפת אחת למספר מקורות מידע (מידע בלתי מובנה – מסמכים, מיילים וכד', וכן מידע מובנה
מאפליקציות תפעוליות)

עולם מערכות המידע בישראל

עולם מערכות המידע בישראל

נערכים למיתון: איומים, אלטרנטיבות והזדמנויות

לאחר שחברות מחקר שונות כדוגמת גרטנר ופורסטר פרסמו תחזיות אופטימיות לגבי הגידול בתקציבי ה - IT (גם אם מדובר בגידול נמוך יותר ממה שציפו לפני שנה), פרסמה STKI את התחזית שלה, אופטימית קצת פחות, ולפיה הוצאות ה - IT לשנת 2009 יקוצצו בשיעור שבין 5% ל - 15% ביחס לתקציב השנה הקודמת, בתגובה להאטה כלכלית בשווקים הבינלאומיים וההערכות הכללית למיתון.

אין ספק, כי שוק ישראלי בכלל וארגוני IT בפרט כבר מושפעים מהמיתון: הודעות על פיטורין, ביטולי בונוסים והקפאות שכר מתפרסמות מידי יום במדורי הכלכלה, הבנקים מפרסמים הזהרות רווח והפרויקטים המתוכננים נעצרים בשל חוסר תקציב. בתקופה זו חשוב לבדוק, האם הצעדים הננקטים הנם תוצאה של תוכנית מחושבת היטב. מנהלי IT העומדים לקראת הקיצוץ התקציבי צריכים לבחון מספר אלטרנטיבות יעילות להורדת עלויות ה – IT.

· האם כוח אדם הוא הראשון להיפגע, ואם כן אילו תפקידים?
· האם זה הזמן לחזור למיקור החוץ?
· מהם המודלים העסקיים החדשים להפחת הוצאות IT ?

קיצוץ כוח אדם
עובדי IT נחשבים למשאב איכותי ויקר, ולכן צמצום בכוח אדם זה מהווה הגורם העיקרי לירידה בעלויות. עובדי השמה ועובדים פרויקטאליים יהיו כנראה הראשונים ללכת. מתחילת השנה, ראינו כי רוב הארגונים הגדולים בארץ מצמצמים את אחוז עובדי ההשמה מסך מצבת כוח האדם בתחום ה – IT. הנטייה היא להפוך את עובדי ההשמה הותיקים לעובדי חברה, על מנת לגרום להם להרגיש שייכות ונאמנות חזקות יותר לארגון וגם לחסוך בעלויות העובד (עלות עובד השמה גבוהה בד"כ ב-10-30% מעלותו של עובד חברה). ניתן לצפות כי בעתיד הקרוב, מגמת ה - insourcing של עובדי IT תלך ותגבר. עובדים פרויקטאליים ישוחררו בתום הפרויקט, ועובדי השמה יפוטרו.

Offshore / Nearshore
בארגונים בהם עובדי ה- IT הנם עובדי חברה, כדאי לשקול את הוצאת הפעילות הלא אסטרטגית למיקור חוץ ו - Offshore/nearshore (מיקור החוץ של השירותים כדוגמת פיתוח ו -QA לספקי שירות המעסיקים כוח עבודה זול יחסית - בדרך כלל מהמגזרים החלשים, מהפריפריה או מהמדינות המתפתחות) ולחסוך בדרך זו עד 40% מתעריפי IT הרגילים.
את פעילות הליבה, הדורשת כוח אדם איכותי, כדאי לנהל בתוך הארגון. באחד הימים המיתון עתיד להסתיים, והארגון צריך להישאר עם עתודה מקצועית לימים שאחרי.
חשוב לציין, כי בשווקים הבינלאומיים, בעיקר בארה"ב, מסתמנת מגמה הפוכה Backshore - . המשבר הפיננסי ופשיטות הרגל המתמשכות משפיעים בצורה שלילית על מיקור החוץ בהודו ובסין. חוסר היציבות במגזרים בנקאות וביטוח גורם לארגונים לבחון מחדש את המודלים העסקיים שהיו מקובלים עד כה. בנוסף, נראה כי "תחילת הסוף" של Offshore מעידה על רצון האמריקאים להחזיר את מקומות העבודה לארה"ב.

מיקור חוץ עדיין כאן?
נראה כי בישראל היה מוקדם מידי להספיד את מיקור החוץ. חברות אשר בחרו במיקור החוץ המסורתי, כגון: מיקור החוץ של תשתיות, אפליקציות ומרכזי השירות, לא ממהרות להחזיר את השירותים הביתה, ואף מגדילות מעט את היקף הפעילות אצל הספקים. ארגונים חדשים שיבחרו במיקור החוץ בשנה הבאה, יהיו ארגונים שינסו לייעל תהליכים או להימנע מהשקעות כבדות הטמונות ברכישת מוצרים או שירותים חדשים. יחד עם זאת, הבשורה החדשנית כאן איננה המודלים הקלאסיים שלoutsourcing , אלא מודל המשך של מיקור החוץ שנכנס לחיים וללקסיקון שלנו במהירות בזק: Cloud Computing .

Cloud Computing


השינוי העיקרי שמחולל Cloud computing הוא באופן אחסון המידע, הרצת אפליקציות וגישה למסמכים. במקום הרצת תוכנות ונתונים על מחשבים אינדיווידואליים, הכול מאוחסן כעת ב"ענן" – הרכב של מחשבים, שרתים ואפליקציות עם גישה דרך האינטרנט. Cloud computing מאפשר גישה לכל האפליקציות והמסמכים שלך מכל מקום בעולם, ובכך הוא משחרר אותנו מהתלות בשולחן העבודה. ישנם היתרונות רבים במודל זה, כאשר אחד מהם (ניחשתם נכון!) הנו החיסכון בעלויות:


· Cloud computing מוריד את עלויות התשתיות: אינכם צריכים כעת מחשב חזק (זאת אומרת, יקר) על מנת להריץ אפליקציות, מכיוון שמדובר באפליקציה מקוונת, ומכאן שדרושים פחות מקום לזיכרון, דיסק קשיח קטן יותר, פחות שרתים, ובקיצור - עלות התשתיות נמוכה יותר.


· Cloud computing מפחית את עלויות התחזוקה: הן לחומרה (פחות שרתים כבר אמרתי?) והן לתוכנה (אפליקציות אינן נמצאות על מחשבי הארגון, ולכן צוות התחזוקה קטן).


· Cloud computing מפחית גם את עלות התוכנה : במקום רכישת חבילות תוכנה שונות לכל מחשב הארגון – לעובדים שבאמת משתמשים באפליקציה כלשהי מוקנית גישה לאפליקציה זו ב"ענן". לגבי עלות התוכנה, יתכן כי חברות ה - Cloud computing תשכורנה את תוכנותיהן בעלות הדומה למחיר התוכנה של חברות התוכנה המסורתיות, למרות שנכון להיום, שירותי ה - Cloud computing מתומחרים נמוך יותר מתוכנת השולחן העבודה דומה.


· עדכוני תוכנה: יתרון נוסף, הקשור לתוכנות Cloud computing , הנו עדכוני תוכנה מידיים. מעתה, אין צורך בהתלבטות בין תוכנה מיושנת לבין עלויות גבוהות של שדרוג. אפליקציות מקוונות מתעדכנות באופן אוטומטי: בכל פעם שאתם מתחברים לאפליקציה דרך האינטרנט, אתם מתחברים לגרסה העדכנית ביותר שלה, ללא תשלום נוסף לשדרוגים.



כמובן שכמו בכל דבר חדש, מודל של Cloud computing טומן בחובו מספר חסרונות וסיכונים, כמו למשל הצורך התמידי בחיבור לאינטרנט, אפליקציות איטיות לפעמים, אבטחת מידע ועוד. יחד עם זאת, דווקא בתקופת המיתון כדאי לפחות לבחון את הנושא.Cloud computing הוא חלק מהעתיד שלנו בכל מקרה, ולכן אם נוכל בהזדמנות זו גם לחסוך בעלויות – אין סיבה שלא נתחיל להשתמש בו כבר עכשיו.


לסיכום: המודל העסקי של Cloud computing מציע דרך עבודה חדשה, לפיה ניתן יהיה לגשת לתוכנות הארגון דרך האינטרנט ולקבל שירותי תשתיות, תחזוקה ועדכוני גרסאות בעלות מוזלת וכאב ראש מופחת. מודל זה מתאים ביותר לתקופות עם היקפי עבודה משתנים, ואולי זה הזמן לנסותו.