בעקבות הסקר שנעשה בקרב לקוחותינו ניתן לפרט 2 מודלים לתמחור של עבודות בעסקאות מחשוב:
1. עסקאות השמה ("גולגלות"), ובהן אין אחריות מקצועית/ ניהולית של הספק.
2. פרויקט במחיר קבוע (fixed price ) ובהן יש אחריות מקצועית/ ניהולית של הספק. כאן הכוונה היא לפרויקט
במחיר קבוע (fixed price) ב SLA מלא.
1. עובדי השמה
רווחיות הספק - קיימות 3 קטגוריות לחישוב הרווחיות של ספקי השמת עובדים:
רווחיות נמוכה – "מיקור חוץ של משכורות": ספקים עם מאגר עובדים גדול ללא ערך מוסף דורשים בין 1-2% תוספת לשכר העובד, זוהי תוספת עבור מערך גיוס העובדים, וקיום ראיונות. דוגמא לחברה מסוג זה " שילוב ג'וב", אשר נקנה על ידי טלדור.
רווחיות בינונית – "מוכוון איכות": זהו מודל המקובל ביותר בשוק ישראלי. אם על כל 100% מהמשכורת ברוטו של עובד, משלם מעסיק כ-140% (בתוספת של רכב, ביטוח ועוד), ספק ייקח תוספת של החל מ- % 15 (עבור עובד עם ניסיון מועט, לא במקצוע מבוקש ושהמעסיק לא מספק שום added value עבור עובד השמה (כגון: החלפת העובד בזמן היעדרות או מתן מענה של מומחים מטעם הספק אם עובד השמה זקוק לעזרה) ושהמעסיק לא מתחייב עבורו לשום רמה מסוימת של שירות) ועד 40% ולעיתים אף % 50 (עבור עובד בודד/ בודדים, בכיר, איכותי במיוחד, בעל מקצוע מבוקש מאוד שהמעסיק מתחייב לרמה מסוימת של שירות - לדוגמא, למצוא לו תחליף כשהוא חולה, כשיוצא למילואים וכד'). במקרה זה הלקוח יודע בדיוק איזה עובד השמה הוא מקבל – ניסיון קודם של העובד, ותק, המלצות ועוד. חשוב לציין, ש-15-40% אלה אינם רווח ישיר של הספק, מאחורי על עובד השמה מסוג זה עומדת מערך משאבי אנוש אדיר, הכולל מעבר קליטת קורות חיים, ראיונות, גיוס וגם הדרכות, קורסים, כנסים וימי לימודים וימי כיף לעובדי השמה.
1. עובדי השמה
רווחיות הספק - קיימות 3 קטגוריות לחישוב הרווחיות של ספקי השמת עובדים:
רווחיות נמוכה – "מיקור חוץ של משכורות": ספקים עם מאגר עובדים גדול ללא ערך מוסף דורשים בין 1-2% תוספת לשכר העובד, זוהי תוספת עבור מערך גיוס העובדים, וקיום ראיונות. דוגמא לחברה מסוג זה " שילוב ג'וב", אשר נקנה על ידי טלדור.
רווחיות בינונית – "מוכוון איכות": זהו מודל המקובל ביותר בשוק ישראלי. אם על כל 100% מהמשכורת ברוטו של עובד, משלם מעסיק כ-140% (בתוספת של רכב, ביטוח ועוד), ספק ייקח תוספת של החל מ- % 15 (עבור עובד עם ניסיון מועט, לא במקצוע מבוקש ושהמעסיק לא מספק שום added value עבור עובד השמה (כגון: החלפת העובד בזמן היעדרות או מתן מענה של מומחים מטעם הספק אם עובד השמה זקוק לעזרה) ושהמעסיק לא מתחייב עבורו לשום רמה מסוימת של שירות) ועד 40% ולעיתים אף % 50 (עבור עובד בודד/ בודדים, בכיר, איכותי במיוחד, בעל מקצוע מבוקש מאוד שהמעסיק מתחייב לרמה מסוימת של שירות - לדוגמא, למצוא לו תחליף כשהוא חולה, כשיוצא למילואים וכד'). במקרה זה הלקוח יודע בדיוק איזה עובד השמה הוא מקבל – ניסיון קודם של העובד, ותק, המלצות ועוד. חשוב לציין, ש-15-40% אלה אינם רווח ישיר של הספק, מאחורי על עובד השמה מסוג זה עומדת מערך משאבי אנוש אדיר, הכולל מעבר קליטת קורות חיים, ראיונות, גיוס וגם הדרכות, קורסים, כנסים וימי לימודים וימי כיף לעובדי השמה.
דוגמא:
נניח משכורת ממוצעת של עובד הנה:
12,000₪ =כ- 2,500$ לחודש
2,500$ * 140% =3,500$ – עלות עובד למעסיק לחודש
3,500$ * 12 חודשים = 42,000$ - עלות עובד למעסיק בשנה
42,000$ / 2200 שעות עבודה בשנה (200 שע' חודשיות * 11 חודשים) = 20$ לשעה – עלות עובד למעסיק ללא רווח
20$ * 15% =23$ לשעה – עלות העובד חסר ניסיון, בעל מקצוע עם ביקוש נמוך ללקוח
20$ * 50% =30$ לשעה - עלות העובד בעל ניסיון, עם מקצוע מבוקש מאוד ללקוח
רווחיות גבוהה: בקשת הלקוח לעובד ממקצוע מסוים, SAP למשל, ללא ציון ניסיון או ותק, מאפשרת לספק טווח תמרון גבוה יותר, אם מוסכם ששעת העבודה של מקצוע נדרש הנה X ₪ לשעה, ספק יוכל לספק עובד חסר ניסיון באותה עלות שהיה מספק עובד בעל ניסיון רב. כיוון דרישת הלקוח אינה לעובד בעל תכונות ספציפיות כגון: מקצוענות או מספר שנות ניסיון אלה למקצוע ספציפי בלבד, יכול ספק להרוויח יותר. דוגמא לתעריפים דומים (כדאי להוסיף 15-20%) לבעלי אותו מקצוע נמצאים באתר משב"ט (www.online.mod.gov.il). בנוסף, ניתן לקבל בתשלום סקירה שנתית למשכורות IT בישרא באתר של פרופ' צבירן: http://www.zviran.co.il/
2. פרויקטי Fixed price
פרויקט עם אחריות מקצועית/ ניהולית של ספק במחיר קבוע (Fixed price) יגבה ספק בנוסף לאחוזי רווח הרגילים תוספת סיכון של כ- % 20 . הסיבה לתוספת היא שהספק לוקח על עצמו סיכון שבמהלך הפרויקט, אחרי שמחירו נקבע ולא ניתן לשנותו, ספק מתחייב לבצע כל שינוי או תוספת בפרויקט אשר לא נלקחו בחשבון על ידי לקוח או ספק מראש ללא תשלום נוסף – זוהי משמעות של מודל fixed price.
חשוב לציין, שעד היום במהלך כל הפרויקטים שתומחרו במודל Fixed price התווספו דרישות נוספות מטעם הלקוח אשר גרמו לספק עלויות נוספות, לרוב הספק הוא זה שיוצא מפסיד מעסקאות מסוג זה למרות שגם לקוחות דיווחו על חוסר שביעות רצון מפרויקטים במודל זה. תוצאה זו ניתן להסביר על ידי חוסר יכולת לצפות מראש את כמות השעות, וכמות אנשי מקצוע הנדרשים לפרויקט. נכון להיום, אין לנו ולו דוגמא אחת ל RFP מלא, ללא מגרעות אשר הצליח לצפות ולקח בחשבון את כל השינויים שיידרשו במהלך הפרויקט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה